ועם זאת: זה אולי חריג, אבל אין בזה שום דבר שלילי.

אין סיבה שזה יפריע לו (לי לא היה מפריע), ובטח שלא ברמה של לעזוב אותך.

שיהיה בהצלחה.

אם הבחור בוגר ואוהב אותך - זה יהיה חלק ממה שהוא אוהב בך.

אם הבחור בוגר ולא אוהב מספיק, או אוהב מאד ולא בוגר מספיק - אני חושב שזה לא יפריע לו.

אם הבחור ילדותי ולא אוהב אותך - אני חושב שהשאלה מיותרת.

ואובייקטיבית - לא חושב שזה משהו שצריך להתבייש בו בפני אדם קרוב. מצד שני, זה מביך אותך וזה מובן. אני במקומך, אולי לא הייתי מספר לפני החתונה - כי זה לא פגם אבל מצד שני מביך אותך לדבר על זה. מצד שני, זה יהיה מאד מוזר שהוא *פתאום* יגלה משהו כזה *מיד* אחרי החתונה (הרי את לא נרדמת בלי, אז זה על בסיס יומי...) ולכן כדאי לספר על זה מראש. אולי כדאי לספר בצורה חלקית - נגיד שאת ישנה עם דובי או משהו כזה, ובשלב מאוחר יותר להכנס לפרטים, ואולי ההדרגתיות תעזור לך.

כתבו פה כמה גדולים וטובים לספר בדרך אגב ובקלילות וכו'.

לא שזאת אופציה רעה.

אבל לדעתי יש נקודה הרבה יותר חשובה,

והיא, שזה בכלל לא אמור לשנות. כי אין כאן בעיה. אני אישית מסכים עם מי שכתב שכדאי להשתנות בזה - כי קשה לחנך ילד להפסיק לעשות משהו שאמא שלו עדיין עושה. זאת הבעיה היחידה לדעתי. ומה תעשי אם פעם תלכו לסופ"ש זוגי במלון ותשכחי לקחת איתך... אבל אלה באמת בעיות מינוריות. הנקודה האמיתית היא שאין בעיה. זה כמו השאלה איך לספר לו שאת חושבת שאבקודו זה טעים. אין כאן בעיה אמיתית.

לדעתי באמת במבט בוגר זה לא אמור להפריע, ושוב - אני חושב שיש מקום לספר לפני, רק בגלל שזה דבר שכן גורם להלם ראשוני (קשה לי לחשוב על דוגמה, אבל נאמר לספר לו שאת ילדה מאומצת, או שהגעת לארץ כמרגלת והתגיירת לפני חצי שנה - אפס השלכות על הזוגיות, כן יכול להיות הלם ראשוני)

גם אם היו מספרים לי מראש, זה כמעט שלא היה משפיע על ההחלטה *להפגש*. זה לגמרי non-issue

ועכשיו קראתי ושמתי לב שאת כבר כמה חודשם בזוגיות מדהימה - זה כיף לקרוא, ובהצלחה, ואל תתני לזה להפריע לך.

אני מכירה אישה נשואה שעד היום היא ישנה רק עם אצבע בפה, ונראה שלבעלה לא אכפת,

היות שכתבת שאת בזוגיות מדהימה אז חבל לוותר על זה, כשאת רואה שהוא פתוח לגמרי

אתך ושמח תודיעו לו את הבעיה ,אין לי ספק שהוא יבוא לקראתך, בהצלחה רבה רבה לכם.

והוא אדם בוגר שאוהב אותך

אני לא חושב שתהיה בעיה...

אם הוא יעזוב אותך בגלל משהו כל כך טיפשי, חסכת מעצמך המון כאב ראש לעתיד במידה והייתם נשואים.

אבל אני לא מאמין שזה יקרה

את עדיין עם מוצץ מגיל אפס, או שנגמלת כמו כולם ובגיל מבוגר עקב בעיות שינה התחלת שוב?

אם זה מגיל 0- זה משהו אחד.

אם זה התחיל בגיל מבוגר- זה משהו אחר לגמרי... יהיה הרבה יותר קל להציג את זה בצורה נכונה: הייתה בעיית שינה ורופא הציע פתרון. זה כמו תרופה.

שאם תמצאי את הזמן המתאים ותזרקי

לו את זה כדרך אגב, בקלילות ובלי לעשות עניין

הוא יקבל את זה כפי שתציגי את זה.

אבל אם תעשי זאת בצורה דרמתית נוסח:

'יש משהו שאני צריכה לספר לך', לא משנה מה תגידי לו,

הוא יהיה בשוק.

אם הקשר מספיק חזק ויציב לא רואה סיבה להוריד על זה

לפני הכל,

הרבה חיזוק ועידוד.

לעצם העניין -

כשמתסכלים מהצד פה השאלה היא בעיקר עליו ולא עלייך.

איך הוא יקבל את זה.

אבל הרגשות העזים שעוברים לך בראש בגלל העניין הזה הם תלויות בדברים שקשורים אליו.

אפשר להבין שהנושא הזה מאוד מאוד מביך בשבילך.

אפשר להבין שבגלל שאת מתביישת בזה ומשאירה את זה בגדר סוד אז זה גורם תחושה לא נעימה בקשר לזה, גם בלי קשר לבחור.

אפשר להבין שכל בחור שתצאי מתישהו אדע את זה אם תרצי (ההבדל בינו לבין בחור אחר לא גדול כנראה)

הרבה פעמים אנחנו נתקלים בהתמודדויות/נתונים ייחודיים/שונים/מוזרים שקיימים בנו ולא באף אחר וקשה לנו להעריך עד כמה הם יהיו קריטים בשביל אנשים אחרים. כי באמת אין דרך למדוד את זה.

מהגיון אישי פשוט בתור אחד שמסתכל מבחוץ - אני לא הייתי חושב לרגע להפסיד אהבת אמת בשביל דבר כזה. אפילו נראה לי טיפשי.

נשמע שאת צריכה הרבה תמיכה ולגיטמציה בעניין הזה.

כשאנחנו עושים משהו שאיננו מקובל ברמה הזאת - זה גורם לנו בושה. 

לא בגלל שזה 'לא בסדר' ערכית או מוסרית או כל דבר אחר.

את לא פגעת באף אחד ולכן את בסדר גמור.

אבל ברור שתרגישי עם זה - כי את בנאדם.

בנאדם מתבייש בחסרונות שלו. במיוחד בחסרונות הייחודיים שלו.

הרגש של ה'דה לגיטמציה' שאת מרגישה חזק ביחס לדבר הנ"ל הוא מתעצם מתי שאת מקשרת את זה למערכת יחסים זוגית.

וכמו כל דבר -  מתי שמקשרים אותו למערכת יחסים זוגית - הוא מתעצם פי כמה וכמה ממה שהוא. 

את צריכה בעיקר רגישות.

רגישות שאיננה תלויה בנורמות חברתיות

רגישות שתלוייה באהבה בלבד.

באהבה אלייך. פשוט את. כפי שאת.

מהצד המאוד מוגבל שאני רואה בתור אחד שלא מכיר את הסיפור שלכם,

הגיוני מאוד שזה קשור לחווית הדה לגיטימציה שאת עוברת בהתנהגות הזאת גם בלי קשר אליו

זה דבר שמאוד מפחיד אותך בקשר לאנשים. אולי זה מעבר למה שזה באמת.

ביחס ל'דה לגיטמציה' שאת עוברת ביחס לזה את זקוקה הרבה אמפתיה וקבלה ממשהו אחר.

כמשהו אחר יתייחס אליך כלפי זה באמפתיה אני מתאר זה יכול מאוד להקל עליך

בהצלחה רבה!

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי