כללים לכתיבת דעה.
א. אורך. האורך הרצוי הוא 600 - 650 מילים. מקסימום 700 מילים. לא יותר.
ב. ניסוח. אנשים רבים כותבים את הדברים כאילו זה שכתוב של הקלטה של שיחה. זה לפעמים נחמד, אך לא בכתיבת דעה. כשכותבים דעה, אין צורך לחזור על כל דבר יותר מפעמיים, וגם זה בדרך כלל מיותר. כששומעים שיחה, הדברים נאמרים בעל פה, אז יש צורך לחזור על הדברים שוב ושוב. כאשר המאמר כתוב - אדם שלא הבין פשוט חוזר כמה שורות אחורה. מלבד זאת, אנשים מסתרבלים פעמים רבות בניסיונות הסבר לא ברורים. לכן - כתוב רהוט ובהיר. אתה יכול לכתוב איך שאתה רוצה ולהיעזר בחבר לשם העריכה.
הסתייגות: פעמים רבות דווקא כשכותבים בלשון בני אדם ולא כמו שי עגנון הדברים יותר נעימים לקריאה. נסו למצוא את הקו העובר בין מריחה לבין קריאה קלה. לצורך השוואה - הסעיף הזה נכתב באופן זורם, אך לא מסורבל מידי. כאשר כותבים בעלון רצוי אף לקצר יותר מאשר כאן.
ג. הגהה. תעבור על המאמר, תתקן שגיאות כתיב. זה לא תפקידו של העורך.
אלה כללי הבסיס. אם יעלה לי עוד משהו בראש, אני אכתוב כאן.
הקריטריונים של המערכת.
פעמים רבות המערכת מצנזרת משיקוליה שלה ואינה משתפת אתכם בשיקולים.
נביא כאן מספר קטן של שיקולים.
א. הכותב. אם מדובר באדם שכותב מידי חודש בעלון, הוא לא יקבל עדיפות עליונה.
ב. הכתוב. אם אני מקבל שש דעות בעד תנועה מעורבת, אני מפרסם שתיים מקסימום.
ג. התוכן. אם אני מקבל דעה על שיתוף פעולה עם מעגלי צדק ודעה על מצב החסה בשטחים - אני אפרסם את מה שנראה לי יותר חשוב.
ד. צורת הכתיבה. ככל שהדעה כתובה יותר רהוט ובהיר - העדיפות שלה תעלה.
ה. זמן ההגעה למערכת. על פי זכות הקדימה מאז ומעולם.
יתכנו בהחלט שיקולים נוספים.
הכי חשוב לזכור!
גם אם אתה כותב צולע, עם מאות שגיאות - שלח את הדעה למערכת! תשאיר לעורך את ההחלטה.