אוף אלוקים, ככ פחדתי שזה יקרה.
זה כואב לי ממש ממש ממש, מידי קרוב אלי הסיפור, והמחשבות של מה יהיה אם אני אגיע לשם ואם מישהו מוכר וזה מפחיד אותי.
טעטא, רק שהיא לא תעשה משו, אני לא אצליח לחיות אם היא תעשה משו, אני יעשה משו גם..
וואו, כואב לי נורא נורא.

 

אני כל כך גאה בעצמי. אני לא מאמינה שהגעתי לזה. 

למה אני חוזרת לשם, למה לעזאזל?

אינלי כח יותר לעזאזלל
שונאת את התחושות האלו..

מפגרת כפשוטו

באלי לדעת לכתוב יפה.  

אעלק אמנית. 

העולם הזה ככ מחורבן

קשה לי ככ