מה גרם לכם ללכת לכיוון הזה בחייכם?
החכימונינא
בס"ד
ואת באמת עובדת בו והוא מספק אותך?
אני תוהה על תהליך הבחירה, מה הוביל אותך למסקנה שזה יהיה התואר שמתאים לך.
התגובות העמוקות שלך בלנ"ו ובנשו"ט והמשתמש שאת מנהלת בהריון ולידה גרם לי להיות כמעט בטוח שאת יועצת זוגית
ענבל

חלק מקבל מהכולל חלק ההורים עוזרים, וברוך השם יש ברכה.

הוא 29
ענבלנטית נפש - חיבור לנושא - אפשר לקרוא לזה "כיף" אבל זה הרבה יותר עמוק
ערכים.
ללא אחד מהשתיים אני לא ארצה לעסוק בצורה משמעותית במשהו.
אני גם הלכתי (או יותר נכון הולך) לתואר תובעני, למרות שהדברים שאני מתעסק בהם כרגע הם לא בדיוק תחביבים שלי. (אולי בהמשך נמצא תת-תחום שממש אוהבים) אז כן, אפשר לומר שהלכתי מסיבות כספיות, אבל גם חשוב להדגיש שאני לא שונא את החומר.
בתחומים שבאמת מעניינים אותי, אין כ"כ עבודה...
Reminderואהבתי את ההומר של רימיינדר 
ואז אמרתי לעצמי- מה דולה עכשיו?!
סובבתי שוב- הופך דפים בקונצרט
אין צורך לקנא, ההצלחה לא שינתה אותי
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב
שמתי לב שאני אוהב להתעסק הרבה עם מחשבים ותכנות, אז פשוט החלטתי ללמוד מדעי המחשב ואהבתי כל רגע.
אז לצערי עוד אין לי ממש כיון מקצועי. כן סיימתי תואר ב'ה אבל לא רוצה לעבוד במקצוע ספיציפי. (אולי כן בתחום)
בשנים האחרונות אני ב'ה עובדת בעבודה שטוב לי בה, וזה ממש כיף. אבל כן שואפת ליותר. באמת זה לא קל להגיע למקצוע שאוהבים..
בהצלחה!!
ומשם הדרך להנדסה הייתה קצרה.
במקביל גם התחום המוסיקלי התפתח, וב"ה גם בזה אני עוסק היום.
מבסוט על שניהם.
בס"ד
תמיד התחברתי לצד הטיפולי, אומנותי ונפשי. רציתי מאוד ללמוד תואר בתרפיה באמנות, וכשהבנתי שזה תואר שני הסתכלתי וחקרתי על תארים ראשונים שיכולים לעזור לי להגיע מוכנה לתואר הזה, אבל גם יעניינו אותי.
אז הורדתי את פסיכולוגיה וחינוך, התלבטתי לגבי עו"ס, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.
אחרי שחקרתי, הבנתי את אופי העבודה וחקרתי עם עצמי, הבנתי שריפוי בעיסוק זה מה שמעניין אותי.
כרגע בשנה השניה של הלימודים ונהנית מאוד 
מתעניין בהמון דברים (כמו במיתוסים ומקורם, יש לי על זה שרשור) ויש לי הרבה עמדות על המון דברים, אז החלטתי שאני רוצה להיות עיתונאי
יש היום מעט מאוד עיתונאים אמיתיים, רובם עשו הסבה לתחום של הנדסת תודעה.
לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש! עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י
טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.
אפילו תוך גדי
הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!
לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה
זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא
כאן, ליד הכיור, השיש....
השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני
אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך, לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות
עם דעת וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי, Young man.......
א
אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים
במסגרת תורנית איזושהי, אז בלי לשמוע משהו תורני, אני
מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ.
הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי
ודומיו - יותר. הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!
ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים
ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....
אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים
לציבור של בעלי תשובה, או אנשים
שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,
מלאי מחשבה, משהו!!
א גיט ווך!
לילמנוחה!
הרבנות מבטלת את החלטת המנכל

זה כמו המעבר מהצד לעולם האימון והטיפול בעולם הדתי
מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד וחולמים להגביר לאט לאט למקסימום
זה תחום אומנותי
אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי
יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח
ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה
מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול
עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.
זוועה.
הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.
שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם.
אבל זה רווח לצערי
א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.
ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.
אני מחפש את הניקית "הדובדבן שבקצפת"
הייתה פעילה פה לפני כמה שנים, אם יש כאלה שמכירים את הניק הנוכחי שלה
ויוכלו להגיד לה או משהו
איך אתם עם זה שאתם מתגייסים לצבא שיש בו פריצות ואידיאולוגיה גויית מובהקת של לתעדף את חיי האויב על פניך?
כשאני הייתי שומר בלילות בחדר לידי היה זוג שהתאמן במצוות פרו ורבו מדי לילה והיו לי מפקדים שמצביעים למרץ והולכים למסיבות גייז
לעצם העניין, ברור שחסרים חיילים.
אגב, אם הרמטכ"ל לא היה עבד של הפרוגרס, הוא היה דואג שלחרדים שכן מתגייסים היה מסגרת באמת מתאימה, כדי למשוך עוד חרדים להתגייס, במקום לרוץ לתקשורת ולהצהיר הצהרות על גיוס חרדים.
כמו שוינטר אומר-הצבא לא באמת רוצה חרדים.
(אין בדברים הצדקה לההתנהלות החרדית. זה לא הדיון).
למה יש את זה בכלל? למה לא מספיק מסרים?
זה ממש מיותר.
מי שמסכים איתי שיצטרף לעצומה...
סתם צוחק בקשר לעצומה, אבל נראה לי זה ממש מיותר.
שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.
אה וגם שאין הקלטות.
זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ
אני זוכר נכון?
כלומר, הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.
אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.
ארץ השוקולדותראה.
זה השיר השני שלי כאן.
(ע"פ ההיתרים של הרב אוירבך והרב יצחק יוסף לשמוע שירים שקטים בשלושת השבועות)
הכנתי אתמול בAI, מבוסס ברובו על הקינה "למי אבכה".
מה דעתכם?
לדעתי החצי דקה האחרונה הכי יפה.
אם מצא חן בעיני אחד שטוב ביצירת וידאו, מוזמן... אני טוב מוזיקה ולא בוידאו
לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה,
וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן
הֲלַמִּקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים
שֶעוֹרבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן
[Chorus]
וסוֹד תּוֹרָה, הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה?
וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן
זְכֹר הַשֵּׁם, ואָחוֹר אַל תְּשִׁיבֶנּוּ
קְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם וּבוֹא אֵלֵינוּ
בִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגָּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים. אַף עַל פִּי כֵן הַכּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע. כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם שֶׁכָּל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה וְהוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. עַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּמוֹ כֵן הוּא יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר כָּל תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹזְרוֹ לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ"
לומר לך את האמת הפנימית שלי אני לא קונה.
כאילו אוקיי יש יצר הרע יש תאוות יש קשיים. אבל אני ממש לא מקבל את זה כמהות האדם ומהות מציאותו בעולם.
לא יודע איני חסיד של "תורת המאבק".
יש אמנם מאבק אבל ככל שלעשות ממנו "שואו" ככה מתעסקים אך בתהליך גירוד הקליפה במקום במהות פנימית הרבה יותר שהרי "נשמה שנתת בי טהורה היא" ומהות האדם היא גבוהה מעל גבוה.