אבל זה לא בדיוק מה שאני מחפש |משועשע|
פרסומות של "החתן הבא מחכה רק לך" הן לא בשבילי, תודה.
אם כי התזמון של הפרסומות והשרשורים לפעמים מצחיק ממש.
אבל זה לא בדיוק מה שאני מחפש |משועשע|
פרסומות של "החתן הבא מחכה רק לך" הן לא בשבילי, תודה.
אם כי התזמון של הפרסומות והשרשורים לפעמים מצחיק ממש.
בס"ד
אנחנו נמשיך לחבב אותך בכל מקרה, מבטיחים.

I don't swing that way, אל תדאג.
וחוצמזה, בטח אתה מששש את ענבל 
חוצנף שכמוך
ענבל
ענבל
בס"ד
אני מחבבת אנשים מנומסים
בן-ציוןאולי בכלל אלך בעקבות הנער ההוא שהצהיר שהוא בת דתייה 
בס"ד
תצהיר שאתה חתול ותהיה החתול המומר הראשון במדינה!
בס"ד
חוץ מזה שמאיפה הבטחון שאתה לא צריך פסיכיאטר בלי קשר...? 
ואז עוד ישדכו לי את כל החצר שלהם, רק זה חסר לי ![]()
|פטיש|
לא אמרתי שאני לא צריך 
רבים וטובים כבר ניסו והתייאשו, אז באמת חבל על הכסף |מושכתפיו|
זו פשוט שיטה להוריד את הכיפה בלי שיקראו לך דתלש
לא תודה, אני מסתדר יופי עם זו שיש לי כרגע 
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)