כשאת הולכת ברחוב עם בעלךהריון ולידה2

ועוברת מישי בלבוש לא צנוע

והוא בוהה בה. אבל לגמרי.

מה את חושבת מרגישה עושה?

 

זה כל הזמן קורה לי!!!!!!!!!!!!!!!!

ככ מבאס אותי

שלום יקרה..השם בשימוש כבר
מבינה את רגשותייך הלא נעימים בעליל..
שאלות לי אלייך-
האם הוא בוהה בגוף, או בעיקר בפנים?
האם זה קורה כל הזמן?
האם זה לבטח משהו חריג שנוגד את טבעו? זאת אומרת- אם יעבור גבר בלבוש מוזר או מראה קצת חריג, הוא גם יבהה בו?
אני שואלת לא כי חושבת שזה משהו שטוב שקורה, אבל לפעמים זה פשוט אופי סקרן, שמוסט מיד מכל התרחשות ותזוזה. האם זהו אופיו של בעלך, להתנהג כך כשאתם הולכים ברחוב - לא להתרכז רק בך אלא בכל שלל ההתרחשויות הרודפות שקורות?
אולי הוא בוהה ומתנתק מיד? אולי "רק" בפניה ולא בגופה?( פחות חמור)

חושבת שכדאי שבכל פעם שעוברת מישהי כזאת -אל תשתקי ותתני לו לבהות בה, אלא תסיטי את תשומת ליבו אלייך, תפתחי נושא שיחה חדש, ותגרמי לו להתרכז ב ך ובשיחה ביניכם.
בהצלחה, מותק!
מעדכנת את חמתי הצדיקהאהבתחינם
היא כבר תעשה את כל העבודה

סתם...
מבינה את הבאסה ןהכאב.
חיבוק!
מה היא תעשה? 🤔(חוץ מאש"פ ושימוע )השם בשימוש כבר
חחח יש לכם אחלה מחנכת 😂😂תודה לך ה' 🙏
מדברת איתו על זהמיואשת******

אומרת ששמתי לב שזה קורה הרבה, ואשמח לשמוע האם מבחינתו זה נוח לו שזה קורה או שהוא רוצה עזרה שאסיח את דעתו, ואם הוא אומר שהוא לא חושב שיש בזה בעיה, מסבירה יפה שאוקי, מבחינה רוחנית אני לא מתערבת לו במה הוא חושב לנכון, אבל מבחינה זוגית זה לא נעים לי ככה והאם הוא מוכן לעשות השתדלות למעני

אולי כשזה קורה תנסי להעיר לו חצי בצחוקבתי 123
שיהיה מובך ויבין את הרמז
מחזקתanonimit48
מבינה שהוא בן אדם ומתגברתחולת שוקולד
אבל זאת שריטה שלי ואני גם לא מנוסה אז אולי זה לא מה שבאמת הייתי עושה בפועל
אם זה פעם ב- מסכימה אבל אם זה כל הזמן זה לא נעיםanonimit48
היישעריו בתודה
מבינה לליבך ממש
אני גרה בעיר שיש בה ים ובקיץ הבנות מתלבשות
ממש לא צנוע ! אפשר לראות בנים בלי חולצה ובנות עם ממש
מינימום בגדים
לי אישית מפריע מאוד רוצה לעבור לאזור דתי/חרדי
קשה מאוד לשמור על שמירת עיניים ככה
אותי מאוד מצער, משתדלת להראות לו שזה נורארויטל.

וכדאי לו ללמוד בספרים שמדברים על שמירת העיניים,

אבל כמובן הכל בחוכמה ובלי כפייה,שלא יהיה יותר נורא.

קוראת בשם שלו. או נוגעת בו. זה מפקס ישרהריוניסטית
לוידעת, לא ענייני..אל הר המוריה
נראה לי שלא שמתי לב, ולרוב הוא ישתף אותי אם ראה משהו שהיה לו קשה.

בכל מקרה, חושבת שזה ניסיון ממש קשה של הגברים, שאנחנו לא מבינות בכלל, (כמו שהם לא מבינים מה קשה לנו ללכת צנוע) וזה לא קשור לזה שהבעל אוהב את אשתו ומסופק ממנה, זה לא תחרות, זה פשוט נסיון קשה.
יכול להיות שבעקבות זה החשק שלו אולי ירד, אבל גם יכול להיות שיעלה..
אני מאמינה בדיבור פתוח, בלי ח"ו האשמות או תקיפות, לשמוע אותו, את הקושי שלו, ואם לך יש קושי בתחום שקשור למיניות גם כדאי לשתף.
כשמשתפים, יותר קל לשאת את האתגר, כי יש למי לבוא אחכ ולבכות שלא הצלחתי..
הממ, דעתי..באפיק
אז נשואה באושר לבחור חילוני, מתוק ומקסים.
(אני דפנטלי דוסית על כל המשתמע מכך..).
ומתוקף היותי נשואה לבחור כזה, יצא לנו לא מעט פעמים לדבר על נושאים מהסוג הזה מנקודת המבט שלו, תמיד הפרספקטיבה החילונית עניינה אותי.
ודיברנו גם על זה.
אני הייתי בטוחה שברגע שגבר מתחתן, ובכלל, מוצא הזיווג שלו, הוא מפסיק לפזול לצדדים, האמנתי בכל ליבי.
בעלי היקר הסביר לי, שגבר הוא גבר, וגבר ממוצע תמיד יפזול (לא כי ח"ו הוא לא נמשך או לא אוהב, אלא כי פשוט הוא גבר- וזה הטבע). כל גבר (הכי דוס שיש!) מתמודד עם הדברים האלו, לא אאריך, אבל היו לו כמה סיפורים מהצבא על חברים דתיים נשואים שהתקשו בשמירת העניים.
עכשיו, לא לסקול אותי, לא סיימתי!
כמובן כמובן שלא צריך לקבל את הדברים איך שהם, גבר לא צריך להסתכל על אישה שלא שלו, וההפך.
גם בעולם החילוני וגם בעולם הדתי.
אבל צריך להבין שזה קורה, וזה ממש לא קשור אלייך- את מהממת, והוא אוהב אותך.
כן חשוב לפתוח את הדברים, לדעתי לא לרמוז לו (אנחנו לא בגן) אלא לנהל שיחה בוגרת ופתוחה על הדברים.
אני בטוחה שאם תדברו על זה, דברים יתלבנו ואת תרגישי אחרת.

בהצלחה יקירה! 💜
הי הי היחלונות
עכשיו סיקרנת אותי ממששש!
איזה זוגיות מעניינת יש לכם!
תודה!באפיק
היא באמת חריגה בנוף, ואני כ"כ שמחה וגאה בה.
סיפור ארוך עם סוף טוב
וואו! הייתי משלמת כסף לשבת איתך לשיחה צפופה!חלונות
הדברים האלה מרתקים אותי!
ברור שאת שמחה וגאה בה. קשר שעבר טלטלות וקשיים - ויכל להם - הוא הכי מיוחד וחזק שיש!
אז כשאעשה איזה תואר בסוציולוגיה, וואו חלום! , ואחקור זוגיות ויחסים ומה שבינהם - אני באה לשמוע אותך!
איזו נסיכה את!באפיק
בואי גם אליחולת שוקולד
כמו שזה נראה עכשיו אנחנו גם נהיה בקרוב זוג מעורב....
וגם עברנו בשנים האחרונות טלטלות עם המצב הנפשי הרעוע שהייתי בו
מה קורה איתך?בת 30
בגדול הכל טוב, מרגישה בסדר גמורחולת שוקולד
עברתי את שלב ההלם הראשוני ואני כבר יותר מעכלת את זה שאני כבר לא ממש מאמינה (בפועל צריכה לעשות עוד קצת בירורים שכליים לפני שזה סופי אבל די ברור לי שלא תצא מהם אמונה, זה יותר צורך נפשי לדעת שבדקתי עד הסוף)

זה פורום דתי אז אולי עדיף שלא אשתף בזה יותר מדי

תודה רבה בת שלושימוש
וואו איזה שינוי ככה באמצע החיים!!חלונות
איך בעלך עם זה?
כמובן שרק אם נוח לך לענות..
כן, מטורף, השינוי הפנימי בעיקרחולת שוקולד
בעלי לא באמת מאמין שזה יקרה, אני טוענת שהוא מתכחש לזה
את יודעת, זה בזמן בעצם להעלות הילוך ברמה הזוגית.חלונות
אם עד היום הספיק לכם X זמן כדי לבלות/לדבר/להיות יחד - על מנת לתחזק את המערכת הזוגית. הרי שמהיום, כשמתחיל להיווצר ביניכם פער, כדאי לכם להעלות באופן יזום ומתוכנן את המינון.
אתם יכולים לצאת מהאתגר הזה מועצמים ואוהבים ככ! קחו את זה כמקפצה...
ממני, שגם עברנו היווצרות של פער, אומנם לא כזה משמעותי, אבל עדיין - ויצאנו ממנו גדולים ואוהבים יותר!
שיהיה לך ולכם בהצלחה! ורק טוב!!
בטח לא קל לך..תוהה לי
שולחת לך חיבוק ומאחלת לך שתמצאי טוב ואור ונחת במקום שלך..
תודה רבהחולת שוקולד
וואובת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך ח' בחשון תשפ"א 06:30
כואב לי לשמוע, זאת האמת.
מקוה שתמצאי את השלום הפנימי שלך.

הלוואי שיכולתי לקבוע איתך שנשב פעם בשבוע ונדבר ונלמד ביחד...
חמודה שאתחולת שוקולד
אני רק ❤❤❤❤אל הר המוריה
לא קל לטלטל את כל העולם..
מאחלת לך רק טוב!!!
מה הכוונה זוג מעורב?הריון שישי
זוג שמורכב מחילוני ודתי, במקרה הזה.חלונות
רוצה להוסיף שאלה.. רשמתבתי 123
בוהה במישהי שעוברת
אם היא עוברת אז הוא רק מסתכל ולא בוהה וזה די נורמלי
אישה שמאוד חשופה מאוד קשה לא להסתכל בכלל זה פשוט מושך את העין.
אבל אם הוא ממש בוהה אז יש מצב שזה כבר גובל בחוסר טאקט או שיש מצב שהוא עושה את זה לידך בכוונה?
הייתי שואלת אותו בחצי צחוק, על מה התלהבת?תודה לך ה' 🙏
ואז,
א. זה היה מפקס אותו
ב. מקווה שיענה תשובה ולפתוח ככה את העניין
אמיתי מה הייתי עושה ?חלונות
מתכוננת בהתרגשות ללילה סוער...
ואל תסקלו אותי, זה ממש לא ענייני מעשיו הרוחניים של בעלי.
אבל אולי זה תקף רק לסוג זוגיות מ א ו ד חברית כמו שלנו...
דווקא אני לא מסתכלת על זה בתור עניין רוחני אלא זוגיanonimit48
אם זה שניה מבט אז בסדר
אבל לבהות זה מציק...
אבל גם בענין הזוגי אני לא רואה בזה בעיהחלונות
אני יודעת שאני חריגה בנוף.
אבל אין *שום* אישה, יפה ככל שתיהיה, שהיא יפה יותר ממני לבעלי! בעיני ובעיניו אני הכי יפה בעולם!!!
טבע הגברים שזה מדליק אותם, זה מלחמת עולם הפרטית שלהם! ודאי שלא אעודד את זה, אבל גם לא אקח את זה אישית, וודאי שלא אתערב רוחנית.
אם בעלי היקר יבקש עזרה בנושא ( כמו שכבר קרה לא פעם) אני הראשונה לעזור לו בנכונות ובשמחה!
אהבתי את התשובה..באפיק
קשה לשחרר. אבל את כ"כ צודקת!
תשובה מקסימה. יפה לךהריוניסטית
כפרה עלייך 😅😅😅אל הר המוריה
אבל מסכימה לגמרי שהעניינים הרוחניים זה לגמרי שלו..
בכנות?סוסה אדומה
מה אני מרגישה? - נבגדת.
מה אני חושבת? על טקטיקה שתפקס אותו.

לאיש שלי ברור שמה שמותר לו לראות וכל שכן להסתכל, לי מותר להראות או להבליט... זה ההסכם בנינו,
לא ממש בא לו על זה.

יש להם נסיון? שיתמודדו. זאת בדיוק המטרה של הנסיון. גם לנו יש נסיונות, אז מה? לא נתמודד? נתלבש איך שבא לנו?

התשובה הזאת שמקבלת בגידה מהסוג הזה בשלוות נפש, תמוהה בעיניי.

בהחלט, בלי שום קשר לעניין הרוחני (שכמובן גם פה זאת רוחניות שמשפיעה באופן ישיר על הזוגיות), יש פה עניין זוגי.

ברור לי שמה שאני שומרת בשבילו, הוא צריך לכבד.
לנו לא פחות קשה,
ותשובה מהסוג הזה של "קשה לי" מביאה "אוקיי, גם לי קשה..."...
אז יאללה חגיגות...

זה לא אמור להיות בדיבור בינכם, זה אמור להיות בתודעה שלך. זה מספיק...
אז אני אנסה להסביר לך קצת את הלך רוחי.חלונות
מבחינתי, כל מצוות התורה הן ביני לבין קוני ובינו לבין קונו.
ושלא תטעי, קשה לי עם הצניעות בבגדים מ א ו ד !
אבל ---- אני לא "במשא ומתן" או בתחרות עם בעלי למי קשה יותר.
ממש לא ארצה ולא רואה קשר בין זה שהיום לא הצלחתי להתגבר והתלבשתי לא ככ צנוע , לבין זה שבעלי ילך ברחוב וישטוף עיניים. זה ככ לא קשור! הצניעות שלי ושמירת הברית שלו אלא עניינים רוחניים אישיים, מהותיים ופרטיים של כל אחד מאיתנו מול הקב"ה.
אם לדוגמא אני כועסת מאוד היום עליו ועל כל העולם - גם "מותר" לו להכשל בכעס היום כי אני כעסתי?!
לא רואה את הענין הזה כמשו זוגי או הפרת נאמנות.
א ב ל !!! ואבל גדול! - יש לנו זוגיות שונה ממה שאני רואה סביבי וקוראת כאן. יש ביננו פתיחות מלאה מלאה מלאה על כל!!! העניינים שבעולם! הוא משתף אותי בכל הקשיים והנפילות לפרטי פרטים - זוהי עבודה ומלחמה שלו עם עזרה צמודה ותמיכה מלאה כשהוא מבקש. וכשהוא נופל, או כשאני נכשלת - זה בכלל לא נכנס למקום של חשבונות ביננו, זה נכנס למקום של באסה והירתמות זוגית ( שוב, רק אם הוא ביקש/אני ביקשתי) ועזרה כדי להתרומם ולהמשיך הלאה.
לכן כתבתי בתגובה הראשונה שנראה לי דפוס ההתנהגות הזו לא מתאים לכל זוג .
טוב, אז שנהיה חברות? 😜באפיק
הלואי🙏 משוועת ממש לחברות עומק בעולם האמיתי.חלונות
יגיע, אינשאללה באפיק
הזוגיות שלכם היא ככה- סבבה אבל לא כולם צריכים להרגיש כמוכםמיואשת******

בעיני השימוש במילה בגידה בהקשר הזה תמוה לחלוטין, למרות שאני מקבלת שבמערכת הזוגית שלכם ככה זה נחווה לך.

בטח אם היא בכלל לא אומרת שהיא דיברה איתו ושיתפה אותו בתחושה שזה מפריע לה.

היא לא אמרה שהוא התבכיין שזה קשה לו או כל דבר אחר. 

ממש לא מבינה את המשפט האחרון שלך- זה לא אמור להיות בדיבור בינכם. מה? למה? איך הוא אמור לדעת שזה כזה מפריע לה? לי למשל זה לא כזה מזיז. בסיס בכל זוגיות היא לדבר ולומר מה מפריע. 

 

כתבת:

"לאיש שלי ברור שמה שמותר לו לראות וכל שכן להסתכל, לי מותר להראות או להבליט... זה ההסכם בנינו,
לא ממש בא לו על זה"

 

הוא יודע את זה בלי שאמרת לו? את ההסכם הזה? מניחה שלא. מניחה שדיברתם על זה. 

 

במערכת הזוגית שלנו אני יכולה לומר לבעלי על מישהו באיזו סדרה\תכנית - וואו איזה חתיך. וזה ממש בסדר לנו. 

לפותחת יש את המערכת הזוגית שלה ואפשר לתת לה נקודות שונות למחשבה, כיוון וטוב לשמוע הרבה דעות, והיא צריכה לדבר עם בעלה על מה שמפריע לה. אבל התגובה שלך מתסיסה לדעתי ללא צורך

 

עניתי מנקודת מבטי.סוסה אדומה
ויש לה מקום לא פחות מכל השאר שענו לה פה.
מותר לתמוה, ומותר לחלוק לשני הצדיים.
אני יגיד לך מה אני חושבתאל הר המוריה
מבחינתך זה בגידה כי את דתיה, ואני, רואה את זה כעניין רוחני שלו..
זהו שאני לא דתיה.סוסה אדומה
מבחינתי זו בגידה כי יש בנינו ברית.
אני שמורה לו, והוא שמור לי.
לא כזה מורכב.

ולהזכירכן מדובר פה בגבר שבוהה באישה אחרת. לא רואה, בוהה.
ברור שאם מותר לו לבהות ולהנות מבחינה מוסרית (והוא אפילו לא מנסה להסתיר את זה), לי מותר לגרום לגברים אחרים לבהות ולהנות מהמבטים המחמיאים.
יש בנינו בדיוק את אותה רמת יחס ואמון. זו המהות של הברית בנינו.
אני לא יותר שלו ממה שהוא שלי.
מוזרה לי ההשוואה שאת עושהבת 30
אם הוא לא בסדר בx אז גם לי מותר להיות לא בסדר באותו x.
למה זה קשור?
כל אחד בפני עצמו צריך להיות בסדר.
ואם הוא עושה משהו שלא בסדר, אין שום ענין או צורך ''לתקן את המשוואה''.
אני לא יכולה כל הזמן להשוות ביני לבינו, בעיקר בגלל ההבנה הבסיסית שאנחנו שונים. בנויים שונה מכל הבחינות.
וזה בא לידי ביטוי בהמון תחומים.
אם כשהוא פגוע הוא מתנהג בצורה מסוימת , שפוגעת גם בי, אז זה בסדר שגם אני אתנהג ככה?
ברור שלא.
יש לו את מבנה הנפש שלו, על כל ההתמודדויות שלו, ולי יש את שלי.
אין פה לא משוואה ולא שום נסיון ל''השוואת תנאים''
צריך לדעת לעשות הפרדה ביןסוסה אדומה
החובות שלך לאיש בריתך לבין החובות או ההסכמים שלך מול הקב"ה.

בין טקטיקה לבין מה שתחליטי לעשות בפועל בסוף, לא כי את חייבת לו, אלא כי את בוחרת וזה בינך לבין מי שלא בגד בך - הקב"ה. לא מעבר לזה.

מול האיש שלך יש לך חובות של אמון שמתבססות על הברית בינכם.
ברגע שאחד מכם מפר אותו, השני לא חייב לו.
מי שבוחר לשמור אמונים בכל זאת, לרוב זה בגלל שגם ה' נמצא בתמונה או בגלל מידת חסידות מופלגת או לחילופין - פראייריות ותמימות.

כשגברים ידעו שנשים מעזות, הם יפסיקו לבגוד.

וכן, זו בגידה.
מי שלא רואה בזה בגידה, זה בגלל שהיא משלימה עם הזנות והיא מיואשת מהקדושה ולא כי היא תותחית ונשגבה.

גבר שמסוגל לבהות בגוף של אישה אחרת, הוא גבר שמה שעומד נגד העיניים שלו זה מה שנמצא בין הרגליים שלו.
ואם זה מה שנמצא לנגד עיניו, זה קורה גם כשאתם ביחד בקדושה.

נראה שנשים מיואשות כל כך עד שהן משכנעות את עצמן בכל מיני תאוריות מנותקות של "זו עבודת ה' שלו"...
נו באמת...

אין בינכם מחוייבות?
את מקדישה את עצמך בשבילו והוא לא מקדיש את העיניים בשבילך?!

הכרתי באופן אישי גברים לנשים "משחררות" כאלה...
תמימות. זה מה שהן.
זה לא נגמר בעיניים הרי. זה ממשיך הרבה מעבר למה שהן מתארות.

ועוד יש פה כאלה שמחלקות פרסים...
עולם הזוי ראיתי.

גבר שבוהה בלי חשומה באישה אחרת, הוא גבר שחייב לקבל ניעור מטורףףף.
חוסר כבוד כזה לאישה שלך.

עם ישראל עם קדוש?
איפה הקדושה מתבטאת אם לא בזה?!?!

יש לו נסיון?
הוא יכול לעמוד בו.
לא פחות מהנסיון שלי.

מי שהחליטה שלנו קשה פחות, אני לא יודעת באיזה קטע...
אבל אישה שמחוברת לעצמה רוצה להרגיש נחשקת, וברור שאם הגבר שלך חושק באחרות את לא נחשקת נשמה אהובה שלי.

אישה צריכה להיות "כשושנה בין החוחים - כן רעייתי בין הבנות".

מי שלא מרגישה כשושנה בין החוחים, מחפשת לה גבר אחר שיראה בה ככזאת.
זה טבעי. זה בנפש האישה.

שנזכה לבחור מתוך חיבור לעצמנו, ולא מתוך וויתור. אמן.
לענ"ד, ברית לא אומרתחצילוש
שברגע שאחד מפיר אותה השני לא חייב לו, אולי תנאי בחוזה..
מכל מה שהיא כתבה לזה את מתייחסת?ה' אלוקינו
אי....
חזק ואמץ סוסה ♡
כן🤷‍♀️חצילוש
והערתי על כך כי בעיני זו הנחת המוצא לכל התזה הזאת.. שאם בעלה עושה מה שבא לו זה אומר שהיא יכולה לעשות מה בא לה.. בלי קשר להלכה או לכלום אני לא מסכימה עם הרעיון הזה.
תראי מה כתוב על שלושת השבועות.סוסה אדומה
ברית בהחלט מבטאת מחוייבות לקשר משני הצדדים.
וברגע שאחד מפר אותה, הברית לא תקפה.
אני יודעת מה כתוב במקומות אחרים גם..חצילוש
ואני חושבת שאולי יש צד כזה, אבל אוי ואבוי לנו אם זה היה כמו שאת מתארת.. לא הייתה מידת חסד בעולם, והנאמנות הייתה תלויה אך ורק בנאמנותו של השני.. זה מאוד רע בעיני
בינתיים הדרך שאת מצודדת בה, לא הוכיחה את עצמה.סוסה אדומה
כרווקה עוד (וגם כנשואה) נתקלתי בלא מעט גברים לנשים שחושבות כמוך. ואין להן מושג אפילו כמה הגברים שלהן מושחתים ומרשים לעצמם. הרי היא בטוח תישאר נאמנה לו בכל מחיר... היא אישה צידקנית.

בקיצור, צידקנות יתר לפעמים מביאה לפורענות.

עניתי על מה שהיה לי חשוב, אבל האמת שאני טרודה בנושא אחר, ואין לי עוד פניות וזמן לעסוק בזה, אז מי שתגיב לי, סליחה מראש.
זו הדרך בגדול שהקב"ה מצודד בה מאז המבולחצילוש
וקראנו על זה בפרשת השבוע. ונראה לי שהייתה אי הבנה, אני ממש לא תומכת בסלחנות כלפי מעשים שלא יעשו, ובטח שלא להישאר בנישואין ולהעלים עין מגבר שמרשה לעצמו, ח"ו.. ב"ה שבעלי צדיק ולא מסתכל על אף אחת אז אין לי ניסיון בעניין, אבל עדיין בעיני יש הבדל לבין גבר שנופל ומתבונן ברחוב באישה לא צנועה לבין גבר שהולך עם אישה אחרת.. ברור שדבר יכול לגרור דבר, אבל רוב הגברים שהם יר"ש ואוהבים את נשותיהן לא יגיעו לשם..
אני לא רואה הרבה מחלוקת בנינוסוסה אדומה
מעבר לאם אנחנו מגדירות את זה כבגידה או לא...

ואולי זה באמת קשור לזה שלא חווית את זה.

עוד לפני שהתחתנתי חוויתי מה זו בגידה - לא כזאת שהיתה כלפיי, אלא כסאת שהיתה כלפיי האחיות שלי.
הייתי בוכה. הייתי מרוסקת מזה.
נשים צידקניות באמת שאין להן מושג מה הגברים שלהן עושים כי ברור להם שהיא תישאר צידקנית בכל מחיר...
ה' ירחם. שלא נדעחצילוש
ברור שמי שממש נכווה ככה מקרוב מודע יותר
באחיות שלי הכוונה לנשים אחרות סוסה אדומה
ח"ו שאף אחת לא תעבור את זה...

גברים שהתחילו איתי גרמו לי לחשוב הרבה מאוד על הנושא הזה...
עצוב. ממש חורבן ביתחצילושאחרונה
ולצערי אני כן קצת מודעתחצילוש
גם בתור בחורה רווקה יצא לי להיתקל בגברים נשואים שחשבו שיכולים לומר מה שבא להם ואם הייתי זורמת חס ושלום אז גם מעבר. אפילו גבר חרדי נשוי עם לא מעט ילדים הציע לאמא שלי (אישה דתיה עם כיסוי ראש) הצעה מגונה, והיא דאגה שזה יגיע לאישתו. ועוד גבר דתי נשוי שהתחיל עם אמא שלי כשהיא בהריון מתקדם. אז לא עוצמים עיניים לתופעה הרעה הזאת, אבל מבינים שלא כל גבר שקשה לו לשמור על עיניו הוא כזה בפוטנציאל ח"ו
❤..סוסה אדומה
שוב, אין מחלוקת בנינו מעבר למה שכבר כתבתי.

בעיניי זו בגידה ברמה מסויימת, ובעיניי הטקטיקה היא כזאת ולא מה שהיתה עד עכשיו-
עובדה. זה לא הוכיח את עצמו...

ואגב, הקב"ה החריב/כמעט החריב את העולם מספר פעמים בדיוק בשל הסיבה הזאת.
כשאין ברית, אין ברית.
בלי משה רבנו, לא היינו פה היום.
נראה ליבת 30
שלקחת את זה כהפרת ברית זה מאוד מאוד תלוי במקרה.
בהחלט יש מקרה שבו זה אכן קצה הקרחון של הפרת הברית. אבל בכלל לא בטוח שזה תמיד המקרה.
ואם זה אכן המקרה- אז אשתו פטורה מנאמנותה? יכולה ללכת לבלות עם כל מי שתרצה?
ממש לא.
יש כאן גם נאמנות לערך ולדרך. לא רק נאמנות לאדם.
בדיוק מה שאמרתי לך. צריך לעשות הפרדה.סוסה אדומה
בין נאמנות לבוגד לבין נאמנות לקב"ה - שזו כבר בחירה אישית שלך לגמריי לא כמחוייבות מולו (מול הבוגד), אלא כמה שאת בוחרת כערך שהוא חשוב לך.

אממה, בגלל שנשים לא עושות הפרדה, העולם נראה כפי שהוא נראה.
מרוב צידקות ורצונות טובים, העולם עדיין חרב.

יהודית התפשטה מול הרבנים של אותה התקופה...
לא יודעת, היא הפרה ערך מאוד חשוב...
אממה?
היא תיקנה עוולה גדולה יותר על ידי זה.

חכמת נשים בנתה ביתה.
לא הפראייריות.
אני לא מסכימה איתך באופן עקרוני כנראההבת 30
לא שאני בעד פראייריות. של אף צד.
פשוט אני רואה דברים באופן פחות דיכוטומי ומוחלט.
סבבה, זכותך המלאה.סוסה אדומה
כתבת יפהאל הר המוריה
אבל לוידעת, ממבט אחד שלא נשלט להגיע לבגידה ממש... הדרך ארוכה מאוד!!
אני לא מצדיקה את זה, אבל אני לא רואה בזה בגידה, במבט, שברגע שהוא קלט הוא הסיט מבט.
לא, הוא לא אוהב אותי פחות, זה ניסיון.
וביננו, גם לי קשה להסיט מבט ממישהי לא צנועה.
גם אישה שלובשת חשוף זו לא בגידה סוסה אדומה
זה בסה"כ פריקת עול באותה המידה... מהצד הנשי של זה.

בקיצור הבנתן...

מי שלא רואה בזה בגידה שתקרא לזה "פצ'פצ'ה"
אם הגבר שלך עובר על זה, מהצד שלך כלפיו, מותר גם לך לעבור על זה.
אלא אם כן החלטת מסיבה אחרת לוותר על זה.
אבל בחרת.
לא היית פראיירית חסרת אונים ומסכנה שהגבר שלה בלי בושה מול הפרצוף שלה בוהה באישה אחרת.
סוסה אדומה אחות שלי !ה' אלוקינו

תודה לך , שבמקום שאני אכתוב תגובה מתוך רגש  , את באה ורושמת את זה ככ יפה !
 

מגיבה רק על דבר אחדחולת שוקולד
לנו כן פחות קשה, הרבה הרבה פחות
נכון. אבל מצד שני גם אין לנו את הכלים להתמודד עם זה כמו שישחלונות
לגברים.
גבר שמחפש ורוצה להתגבר יש לו הרבה כלים. כמו - לימוד תורה, התבודדות...
וואלה? כנראה לא קשה לך , אלא אם כן היית פעם בראש גבריה' אלוקינו

שאת יכולה להשוות ?

באמת לא כזה קשה לי להתלבש צנועחולת שוקולד
(חוץ מהאיסור ללבוש מכנסיים)

אבל תחשבי בהגיון מה יותר קשה? להתגבר על יצר למשוך תשומת לב (לא ברור מה זה נותן למי שיש לה בן זוג) ולהתלבש בסגנון מסויים ואולי לפעמים אפילו לוותר על בגד יפה בחנות או להתגבר על תאווה פיזית-גשמית חזקה (תשווי את זה אפילו לאוכל, שזאת תאווה חלשה יותר אבל שמוכרת גם לנו, להתגבר על תאוות האכילה יותר קשה לדעתי מלהתלבש צנוע)


אני לא צריכה להיות בראש גברי, כמו שלא צריך להיות חולה סרטן בשביל להבין שזה יותר קשה מלהסתדר בלי רכב (סתם דוגמה מטופשת וקיצונית אבל זה מה שעלה לי)
שואלת:חיים של
"לסדר לך אותה"
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !