.. | ערוץ 7

..דוס בדם

חשכו עיניי,
כבר אין ראי'ה , כמהלך באפילה,
אני זקוק לאור ד', לישועתו,
לראי'ה ברורה,
איני מבקש ברירות שלימה, כי אם צלילות מעט, ולא עוד עב ענן עכור,
{נתבאר לי פשט חדש בכשהנשמה מאירה וכו,}

אני זקוק לקרניים,
קרני אור,
שולחות ומלטפות,
מנקות בטהרה,

גשם! גשם!
טאטא,
נקני,
אנא,

..דוס בדם

חדוות ד', חדוות ד' היא מעוזי?
צריך קודם עוז,
צריך קודם חדוות ד',
אבל, מחקרית, קשה יותר לשמוח בארצות חשוכות,
ואותי? חושך אופף אותי,
וימש חושך,
ערפל,
ומה אני מבקש כי אם הארת נשמה,
שמחת עולם,
אני שמח על ההרגשה,
אבל, אני מתגעגע לניקיונה,
השהיי'ה בישיבה עשתה לי ממש טוב, והתמשכותה ואורכה,
המשך שבת,
עת השכרות הגיעה,
היציאה מהתיבה בלבלה אותי,
החיבור הי'ה תחתון, ולא עליון,

צמאון לארץ גובר בי,
לעומקי עומקה של הארץ,
אני צריך לטייל,
אני צמא למרחבים המרחיבים את הנפש,
לירוק, לחיים משתרגים ונושמים,
לעזיזות וקודש,
כפשוטו וכמשלו,
בכל כוחות החיים,
הפציעה בי ההבנה כבר מזמן כי הדבקות בד' בלילות הייתה כשיאור בעיסה לכל הקודש א-ליו הגעתי,
ואני רוצה לחזור,
אבל אני מפחד,
{אורות התחי'ה לה},
זה עלול להיות עקום,
[אני לא מסכים עם איך שהרב ג אמר וכן מסכים עם איך שהרב ס אמר]

אני צמא,
דובקת לשוני לחכי, בצמא,
אני זקוק להגדלת הציון שבי,
על המהלך שעשיתי,
אין בי כוח,
צריך לחזק גופי.

(מסקנות תכל'ס:
צריך לפרוק על הרב את זה,
צריך לעשות את מה שרציתי,
צריך לחזור לדביקות ולא לחשוש מהפירודים, וכל הדינין יתמתקו,
צריך לעשות ספורט,
צריך לטייל,
אולי צריך להתחיל בלטייל,
וזהו, זה אמור לתקן, להחזיר אותי)

..דוס בדם

זה לא טוב שאין לי כוח לשיעור גמרא,

אבל הגברתי צימאון רוחני,
ועכשיו הפרטים קשים עליי,

אולי יעניין אותך