מיניותפוס משחק
שואל מפצלש

קודם כל, אני לא מתכוון לפתח דיון לא צנוע אם זה קורה אני מבקש לנעול ומקסימום אשאל בפורום של הגברים פשוט אני מעוניין בדעה הנשית.

אישתי אישה מדהימה והיא היתה מאוד שמורה לפני החתונה.
אני רוצה לדעת איך אפשר לעזור לה להתחבר לצד המיני שבה.
הייתי רוצה לגרום לה להנות במיטה ברמה גבוהה.
וגם בגלל שהיא שמורה אז אין לה פנטזיות איך אפשר ליצור לה פנטזיות? שלא תפחד לפנטז או לפתוח את הראש.
אני גם מפחד שבשלב מסויים התשמיש ישעמם אותה.
זה לא שהיא לא נהנית היא פשוט לא נהנית ברמה שאני נהנה
אז מבקש עזרה
חשב מסלול מחדשק"ש
פנטזיות אינן העניין בכלל. אם תשקיע בלשמח אותה ולגרום שיהיה לה נעים, כמו שמן הסתם לימדו אותך בהדרכת חתנים (ואם לא - פנה למכון פוע"ה ותבקש השלמה אצל מדריך מומלץ) - היא מאוד תהנה.

העיסוק בפנטזיות רק מרחיק. לצערינו בגלל חשיפה לא בריאה, לפעמים אנו נתקעים על פנטזיות ומדמיינים שהם יביאו לעונג. כשנמצאים בביקוש פשוט - הפשוט מביא למספיק עונג ושמחה.
אין פחד שבשלב מסןיים היא תשתעמםפוס משחק
והיא עדיין לא נהנית מהתשמיש כמוני.
יש משהו אחר שאני עושה שהיא מאוד נהנית ממנו אבל זה לא חלדץק מהתשמיש
מה זה התשמיש בעיניך?מופאסה
החיבורפוס משחק
ומה זה החיבור?מופאסה
אתה מתכוון לחדירה?
אין שום בעיה שהיא לא נהנת מיזהסיה
אם היא מוצאת את ההנאה בצורה אחרת
שמישהו מהגברים החכמים של הפורום יסביר לך כמה דברים בפרטיכוחה של מילה
דברים שאי אפשר לכתוב כאן
אני ממש לא צריכה שום הסבר. תודה ובטח לא פרטי מגבר פהסיה
נדמה לי שאת מתבלבלת, הגבתי לפוס משחק.כוחה של מילה
הא אוקי סליחה.סיה
יש כל מיני משחקיםיחס

אוכל לפרט בפרטי אם יעזור

יש דרכי גיוון זוגיות בתשמיש ומטרתם עונג זוגי -פירוט בפרטיor1900
אם שלחת אני לא רואהפוס משחק
אם שלחת אני לא רואהפוס משחק
כמה זמן אתם נשואים?מופאסה
4 שניםפוס משחק
מנסה לענותנגמרו לי השמות

קודם כל - ניכרת הכנות שלך והרצון האמיתי והטהור לקירבה בינך לבין רעייתך, וחייבת לציין שהשאלה מנוסחת כ"כ עדין, מכבד, מברר אז ממש שאפו על זה

 

הדבר העיקרי שחשוב שגם אתה וגם רעייתך תיקחו מכל זה הוא הידיעה הברורה שאתה מאוד מאוד אוהב את אשתך,

רוצה לשמח אותה, 

רוצה שיהיה לה טוב,

היא חשובה לך,

והביחד הזוגי שלכם חשוב לך.

 

כאשר הדברים באים מנקודת המוצא *הזו* - כבר יכול להתחיל ולהיווצר שיח מקרב ותקשורת יותר ויותר פתוחה גם בנושא האישות.

כלומר, כאשר אתה מבין לגמרי את הבסיס הומקור הטוב, הנפלא, הטהור והקדוש של הדברים - קירבה בין איש לאישתו,

וגם אשתך מבינה וממש מרגישה ולא רק שומעת שכל זה בה מאהבתך אותה, מהטוב שלכם יחד -

הלב נפתח.

 

אז אחרי שתתווך לאשתך את נקודת המוצא החשובה הזו, וממש תאמר לה עד כמה אתה אוהב אותה ורוצה בשמחתה בכל התחומים,

תוכל לשאול אותה מה היא הייתה שמחה שהיה נשאר/משתנה/משתפר/נוסף בתחום האישות ביניכם?

ואחרי שתשמע אותה תוכל לומר גם אתה ולהציע רעיונות - וכמובן להדגיש בכל רגע שכל מה שאתה מציע ואומר זה אך ורק בגלל האהבה שלכם והצרון שיהיה לשניכם טוב שלם יחד, וכמובן להדגיש שהכל יעשה אך ורק ברצון שניכם, ואם בכל שלב שהוא לא יהיה לה טוב/מתאים כל דבר - כמובן שהיא תשמע ורצונה ושמחתה הם במקום הראשון בלב שלך!

 

בשיחה כזו תוכלו לאט לאט לגלות אחד את השנייה בעוד רובד נוסף.

 

דבר נוסף שאפשר לעשות - להתייעץ עם אשתך אם היא מעוניינת שתקנה עבורה סדרה אינטרנטית/סדנא/ספר כלשהו בנושא, או אפילו 2-3 מפגשים אצל מדריכה לחיי אישות כדי לפתוח ולפתח ולטפח את הנושא - ושוב - להדגיש שאין בה שום בעיה וכל מטרתך ורצונך הוא רק שיהיה לה יותר טוב, להביע עוד אהבה אליה בעוד דרכים, להראות עוד עד כמה היא חשובה לך והקשר שלכם חשוב לך. שלרגע היא לא תרגיש "במבחן" או שהיא לא מספיקה במשהו חלילה...

ולשמוע את דעתה...

יש היום ב"ה הרבה מאוד חומר גם חינמי וגם בתשלום בנושא, וב"ה יש גם הרבה ממקורות טובים וטהורים.

 

עוד דבר שאפשר לעשות, הוא להתחיל לשחק יחד במשחק חמוד שנקרא "1-5"

שבו כל אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.

1- לא נעים.

2- זה בסדר

3 - נעים

4- נעים מאוד

5- הכי נעים

מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.

ואפשר לעבור איזור איזור וכמובן להתחלף - וחשוב גם להביט בפנים של בן/בת הזוג ולראות כיצד הן מגיבות למגע נעים וכיצד הן מגיבות למגע לא נעים, ולאט לאט להכיר יותר.

 

- עוד דבר מאוד חשוב שרציתי לציין: ה"מעשה" עצמו ממש לא מסתכם ב"חדירה" או "הגעה לשיא" וכן הלאה - אלא כל המהות של חיי האישות הן הקירבה בין בני הזוג,

הביחד שלהם,

ההנאה שלהם

וכל מה שנכלל בתוך הקירבה והביחד הזה - מעולה ומבורך והוא הוא חיי האישות עצמם.

לכן כדאי מאוד לא לחשוב מראש שיש לנו איזושהי "מטרה" שהיא רק "חדירה" וכדומה, אלא להתמקד במטרה שלנו שהיא הקירבה שלנו!

ההנאה שלנו יחד!

הביחד שלנו!

כל מה שבתוך זה מבורך ומדהים ומעולה, וכל המרבה הרי זה משובח

 

- מצרפת לך עוד כמה דברים שכתבתי בעבר על מיניות בריאה (שאת חלקם הרב למדתי ממרכז יה"ל ובעיקר ד"|ר מיכל פרינס + ומאפרת צור המדהימות) בתקווה שיהיה לכם גם לעזר:

 

מיניות טובה ובריאה:

 

-קודם כל חשוב לדבר ולהתעכב על התפיסה של המיניות וחיי האישות בין בעל לאשתו ביהדות – שזה דבר הכי מבורך, הכי קדוש, הכי טוב ומדהים שיש!

הקב"ה לקח את המראות הצובאות כדי לבנות מהן את הכיור למשכן, שבו הכהן הגדול מיטהר!

בקודש הקודשים יש דמות שני כרובים כדמות גבר ואשתו מעורים זה בזה!

שיר השירים, שמדמה את אהבת הקב"ה לכנסת ישראל לאהבת איש לאישה נקרא קודש הקודשים בשירים!

לכל אורך התורה, החיבור בין בני הזוג נקרא "ידיעה", "וידע אדם את חווה אשתו", "יצחק מצחק את רבקה", וכו' – יחס חיובי ומואר לחיי האישות בין בני הזוג.

להוציא מהראש תפיסות נוצריות ששם האישה והמיניות היא חטא –

ולהכניס תפיסה יהודית ששם האישה היא תפארת הבריאה והיחס בין בני זוג נשואים כדת וכדין הוא לא פחות מקדוש!

 

- במקרה יובש בנרתיק – צריך לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.

 

-כדי להגיע לאורגזמה נשית, צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.

לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?

פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.

 

להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,

"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,

להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!

 

-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק

 

-חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:

גלולות,

תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),

תזונה לא מאוזנת

אלכוהול וסמים

חוסר פעילות גופנית

עייפות

לחץ וטרדות

הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)

ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)

דימוי עצמי נמוך

קושי לקבל

חרדת ביצוע

חרדת דחייה

חשש מקירבה

רשימת מטלות

חסמים זוגיים

משבר ההורות

 

-2 דרכים להעמיק תשוקה:

1. לחדש, לגוון

2. להעמיק מה שכבר קיים.

 

-איך לסרב מבלי לפגוע (להוסיף חיזוק לאחר הסירוב, סירוב עם פתח- אולי מחר כן, סירוב עם פיצוי וכו')

 

-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!

זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!

לא מחכים לו שיבוא מהשמים,

אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,

ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),

להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,

להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים

לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.

 

-לדעת לתת ולדעת לקבל

 

-אינטימיות טובה ואינטימיות מרירה – חשוב לשתף

 

-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי.

 

-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור נעים ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.

 

-חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.

 

-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.

לתכנן זמן לרומנטיקה.

 

-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.

 

-תשוקה זו יצירה.

יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.

 

7 עקרונות ליצירת תשוקה:

א. יצירת מרחב אירוטי

ב. הסרת חסמי התשוקה

ג. בחירה- אני בוחר בך! אני בוחרת בך! לבטא זאת בפני בן הזוג.

ד. פנטזיות- להשתמש בפנטזיות ודימיונות מיניים כדלק לזוגיות.

ה. יצירת שיגרה של יחסים – כדי לתת להם מקום גם ללא תלות ב"מוזה".

ו. רגעים – שאיפה לרגעים של שיא ושיגרה טובה ולא שגרה של שיא.

ז. והעיקר – אינטימיות ואינטימיות מרירה -לשתף לשתף לשתף.

 

סיכום הדרכים להתמודדות עם פערים בתשוקה:

1.לצמצם את הפער –

א. כדי לעורר תשוקה הזוגיות זקוקה לתנאים בסיסיים כדי להתקיים: מרחב זוגי, מרחב אישי, זמן, אני משוקף מקבל מחמאות ומשוב חיובי, שפות האהבה השונות שנותנות מסר: "אני זקוק לך, נמשך אליך, רוצה אותך, אתה מיוחד!"

ב. לשחרר את חסמי התשוקה

ג. חשק הוא תכונה שקשורה בשמחה ובבריאות – העצמה אישית כמו לימוד, יצירה וכו'.

ד. לעורר חשק – להכניס לחיים דברים שמעוררים חשק כמו: פנאי, משחק, בית מסודר, זמן בלי מטלות/הערות, פינוק, אהבה, זמן, פרגון, מגע אוהב ורומנטי, חיבוקים, נשיקות, כיסוי חובות, זמן בלי הילדים, לבוש יפה לגבר ולאישה, פינוקים לגוף כמו מסאז', אמבטיה, דיבור נעים, סרטים רומנטיים, יציאה משותפת, חופשה, בילויים משותפים.

2.לגשר על הפער – להיות שמחים ומסופקים על אף הפער

א. מין "במתנה" – זה שרוצה פחות יכול לבחור לתת "מתנה" כי הוא בוחר ורוצה לשמח את בן הזוג וממש לא בכפייה!

ב. להרוג את הספונטניות – להגדיר זמן קבוע באופן אקטיבי ולקבוע אותו ביומן. (כמובן שבנוסף אפשר עוד אם רוצים).

 

3. דימוי עצמי חיובי במערכת יחסים –

אני פנימי יציב – זהות פנימית יציבה וטובה

ואני פנימי משוקף – זהות חיצונית טובה

 

יש עוד המון מה לעמיק בנושא אבל זהו לבינתיים

 

מאחלת לכם הצלחה שלמה מכל הלב,

ותמשיכו להיות בקירבה ואהבה תמיד ב"ה

חלום שלי היה שתעני לי על שאלהפוס משחק
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ט' בחשון תשפ"א 15:11

לא האמנתי שזאת תהיה השאלה.

תודה רבה על ההשקעה.
אבל נראה לי שנצטרך לקרוא את זה ביחד.

זה מעולה לקרוא יחד נגמרו לי השמות
אני מציע השקפה אחרתמופאסה
על יחסי האישיות.

ק''כ אני מאוד מבין את הרצון שלך להביא אותה להנאה גדולה גם בחדירה. זה אכן אתגר מיוחד, אורגזמה שקורת בתוך האשה שלך וזה עצמתי מאוד.
אבל תדע שיחסי אישות ומה שאתה קורה לו חיבור זה לא רק חדירה. זה החל ממבט כלה בחדירה וכל מה שבאמצע, מגע, מילים טובות, נשימות, ליטוף, חיבוק, משחק המקדים וכו' כל זה חלק מהמפגש האינטימי, חלק מהחיבור שלך עם האשה שלך, אז יש כל הרבה ממה להנות ...אל תתקע רק שם. אם לא קרה, לא נורא.

לגבי האורגזמה בחדירה, הדבר מצריך לימוד.
יש כאלו שזה קורה אצלן באופן טבעי אבל אחוז מאוד גבוהה של נשים לא נהנות מהחדירה עכ''פ ודאי לא כמו הגבר כי מהות ההנאה של האשה שונה משל הגבר לחלוטין. (בד''כ נהנת מהביחד אבל לא הנאה סוערת).
כדי להגיע לשיא, היא צריכה ללמוד את הגוף שלה, אתה צריך ללמוד את הגוף שלך וגם שלה. זה מצריך הכנה נפשית וגופנית. גם הקשר הכללי שלכם והאישיות הכללית שלך ושלה מאוד משפיע.
עצה מעשית:
בתור התחלה הייתי מציע שתמיד להגיע לשלב החדירה תוך כדי שהיא חווה את השיא ע''י גירוי בדגדגן בשלב הזה אני משער שהיא תהנה גם מהחדירה.
לדעתי.פרש בודד
אל תנסה לשנות אותה או להשפיע עליה.
תהייה איתה.
תהנה איתה.
ותתרכז בזה.

בזמנים אחרים גם חשוב לפתוח את הדברים ולדבר על זה ולהבין אם יש לה רצונות שאתה לא ממש ולהפך.

אבל הכי חשוב לא לנסות לשנות אותה.
איזה כיף שהיא ככה שמורה!חלונות
ואיזה כיף שחשוב לך לקחת את האישות שלכם צעד קדימה!
הכי קל זה שהאשה מכירה את הגוף שלה ואת המנגנונים שגורמים לה לעונג.
נשמע שהיא פשוט לא חוותה אף פעם "שיא". איך אפשר לגרום לזה?
אתה יכול לקנות לה סדרת הרצאות מקוונות על מיניות. שמעתי המלצות על אפרת צור וליאורה בוקסבוים. אם היא לא בענין, או שלא נעים לך לפתוח את זה איתה ( וחבל), אז תלמד אתה על המנגנונים של האשה, תכיר לה אותם, תן לה לחוות תחושות חדשות. איך תידע?
או מהקורסים הנ"ל. או מקריאה, התייעצות ובעצם מה שאתה עושה פה.
רוב הסיכויים שהיא לא תגיע לשיא מהחדירה עצמה. בטח שלא בהתחלה. תתמקד בדגדגן ובפטמות. אחרי שהיא תגיע לשיא פעם אחת, רוב הסיכויים שהיא תרצה ותתענג הרבה יותר בכל פעם...
לשמורה...פרש בודד
יש יתרונות וחסרונות.
לפעמים מרוב שמירות כבר קשה למצוא את הדרך אל ההנאה.
אפשר ללמוד הכל בכל שלבמופאסה
נכון.פרש בודד
אבל לפעמים הדרך קשה ויוצאת משקעים כי אין הכוונה ומרוב רצון טוב רק יוצרים נזקים.
חחח יותר שמורה ממה שאני הייתי בחתונה - אין. אז מקסימוםחלונות
היא כמוני
והיום אני יכולה להעביר שיעורים על מיניות, אישות ויחסים.
ולא, לא למדתי בעצמי. בעלי לימד אותי ה כ ל !!
אבל, ואבל גדול, תמיד היינו פתוחים 100 אחוז בינינו על הענין הזה ובכל העניינים!
לדעתי, זוג שמור, זה עוד יותר כיף! כל פעם מגלים משו חדש, כל תגלית מעיפה את הסכך לחודשים קרובים...
יש שמורה ויש שמורהפרש בודד
שמורה כמוך ככל הנראה ידעה להיפתח וללמוד.
שמורה שלא נפתחת ונרתעת עלולה למצוא את עצמה ואת בעלה במקום מאד לא טוב.

אני לא אומר שלא צריך לשמור אבל חשוב לשים לב מאיפה זה נובע ולאן זה מוביל.

אין שום בעיה בשמורהמופאסה
כל עוד שאין בה טעם של מקפיא
בדיוק.פרש בודד
אני למדתי את אשתימופאסהאחרונה
לרכב על הסוס (זה דומה במידה מסויימת

אבל לא כל גבר יודע ללמד כי הוא בעצמו אינו יודע.

מילות המפתח הן פתיחות וסקרנות.
כמו כן הואהעני ממעש
אישות זה אישי
בלי לחץ ובלי קשר לאף אחד אחר

בשמחת הזוג

אם יש צורך, ניתן להיעזר באופן מקצועי

ככלל, לא חכם לפחד ממה שילד יום- כשאינו 'לפניך'

כמה דבריםאמא וגם
1. שחרר מציפיות על פנטזיות. אם יש יש אם אין אין.
ציפיה למשהו לא קיים רק מעיבה.
2. למה לחשוש ממשהו שלא קרה ובע"ה לא יקרה?
3. תתמקד בתפקיד שלך:ליהנות ולספק אותה,יחד עם פיתוח הקשר הרגשי שלכם.
זה המתכון העיקרי...
כמובן אם יש לה מחסומים בנושא זה עניין אחר אבל לא נשמע שזו הבעיה פה...
כשמתמודדי נפש במוקד החדוש זה עושה לי טריגראריק מהדרום

אסף שמואלביץ, שושנה סטרוק, הבחור הפוסט טראומטי שחסם אנשים להכנס למקלט.


אמור לי מה הפוזיציה שלך ואומר לך מי אתה.

רשתות חברתיות שגם ככה אף אחד לא מבין שם שום דבר בשום נושא תופסים עמדה רומסים זה את פוזיצית זה בלי שמעולם לא עברו מבחן אחד בנושא שהם מדברים עליו ורומסים אותי ואת המתמודדים האחרים, רומסים שכול, רומסים מצבים משפחתיים, רומסים נפגעי כתות, רומסים זה את רבניו של זה, אמונה סלקטיבית במשטרה ובמערכת המשפט, הכל שאלה של איזה מחנה הם משרתים, רומסים זכויות בעלי חיים, רומסים זכויות בני אדם, אף אחד לא יודע כלום, הכל תחת איסור פרסום ולכולם יש דעה אם קיימות בכלל פגיעות טקסיות בחברון ומה המושג הזה בכלל אומר.


דיברתי עם מתמודד נוסף הערב, גם אצלו הטריגרים הציפו אותו אתמול.

רמוס ורצוץ כי מחר נמות.

סופריקה.

וואומשה
תודה
מציף, כואב נורא.שם פשוט

אולי עדיף לא להסתכל...

נשימה עמוקה

בתפילה לרוגע❤️

אני לא הסתכלתישוקולד פרה.

למרות שבעלי מעורב בנושא.
לא מעניין אותי.
מרגיש כאילו כל אחד מוכשר עכשיו לכתוב איזו זווית ראייה שלו, וכותבים לו "תודה שכתבת", ולפעמים זה לשה"ר ממש.
 

הנה משהו שהתלבטתי אם לפרסם,מי האיש? הח"ח!
עבר עריכה על ידי מי האיש? הח"ח! בתאריך כ"ז באדר תשפ"ו 23:27

לא בגלל איך שיתנפלו עליי כאן כעדת כלבים מזי קצף - לזה אני לא רק רגיל אלא כבר מחוסן בפני הכלבת - אלא כמובן מפני שאתוייג מייד כבנטיסט מרעיל בארות, אוכל מוות [והפעם כמובן מהצד שמותר לכנותו כך...] והדיון יתמקד במה שלא שייך. אבל נו, שיהיה, הרי מאז ומתמיד תפקידי כאן זה להיות ההוא שמעז לדבר גם כשאף אחד לא במקום של לשמוע.
בקיצור נמרץ, הנקודה היא: היו הרבה שה"חג שמח" של האמא עשה להם טריגר שלא ברא השטן, אבל בפורום הזה נוח מאוד להתעלם, ולהציף רק כשפתאום יש איזה עניין שמסיבות מאוד מסויימות, ובכן, מציף.
סיימתי להפעם.

עריכה: בעצם לא, יש עוד דבר שחייבים לפרוק, אם כבר התחלנו. ההתקרנפות האיומה של וולדיגר. היא, מכל חברי וחברות כנסת הכתם הנורא, התיימרה להבין ולהיטיב עם התמודדות הנפש. לעסוק בזה, להיות לימין הציבור בזה. ועכשיו מה? ברגע האמת, רגע שבו הכרחי שתדפוק לבצלאל על השולחן ותכריח אותו להביט למציאות בעיניים, ולומר לאורית שעם כל הכבוד, היא לא יכולה לנהוג כאילו כלום ולהישאר בתפקיד שרה, חברת קבינט, חברת כנסת, בכירת מפלגה, בקרב הציבור. בטח כשמתיימרים לדבר בשם חברה שלמה, שאיפה גדולה. שתוכיח שהיא מבינה את חומרת המצב, את האש הבוערת, שתפרוש ותטפל בכאב מבית. שתתייצב באומץ ושתשמש דוגמא לציבור שנוהג אחרת מכולם, שיודע להתאבל ולשבת בקרן זווית ועימו אנוכי בצרה. זה ברור לגמרי שאורית לא איתנו, לא מסוגלת לקבל את ההכרח ותיאחז בקרן המזבח שאין לה בה כל שייכות עוד. אבל מה עושה מיכל? מתראיינת, צועקת בלחץ, מגוננת בציפוף שורות סובייטי על החונטה בצלאל והשותפים. זו חרפה מזעזעת, שבצלאל כנראה לא באמת קולט מה תעלה לו אלקטורלית באיזור שאיננו בכיסו, מהקו הירוק מערבה. אולי באמת הקו הירוק עדיין קיים - רק עבור הציונים הדתיים. עניין שבנפש.

למה שסטרוק תפרוש? מה היא עשתה?קעלעברימבאר

אסור לה לפרוש. אם היא תפרוש זה ייפתח פה לשמועות שהיא באמת פגעה בביתה (שזה שטויות גמורות כמובן)

זה לא, ולצערי לא גילית הבנה.מי האיש? הח"ח!

מבחינתי רק הוכחת פוליטיזציה בסגנון סטאליניסטי.
אבל זכותך.

סטליניזם זה כלקעלעברימבאר
השמאל כמו יאיא פינק ודומיהם שתומכים בתפירת תיק לאח של זיני.

או בהכפשת אורית סטרוק.

חומרת המצב רק בשמאל. ראוי שהםקעלעברימבאר

ייפרשו. רשעים ארורים.

 

כל מי שתמך בשקמה ברלסר ימ"ש

רק עניין קטן טכני,מי האיש? הח"ח!

האמת היא שאני מצטער עכשיו שכל זה בפורום נשו"ט. כאילו, מה שייך. מבין לגמרי אם יימחק, יועבר, יינעל וכדומה.

למה התמונה שלו קריפית?אני:)))))
אז בערימת הקללות הזו פטרת את בצלאל?מי האיש? הח"ח!

את וולדיגר?

את הוועדה העליונה המייעצת (שכוללת כמובן אנשים נהדרים כמו הרב שמעון כהן)?

בוא נראה אם גם הבוחר יפטור.מי האיש? הח"ח!

והאמת, גם הבוחרות.

אני מקווה שמפלגות השמאל יקבלו 0 מנדטים לאורקעלעברימבאראחרונה
התנהלותם הבריונית והמרושעת שחצתה ביומיים האחרונים כל גבול.

העברת האשמה לסמוטריץ זו תסמונת האשה המוכה שתמיד אשמה

מתמודדי נפש הם חוליה מאוד חלשה בחברהשלג דאשתקד
הלוואי שהיינו יודעים להכיל אותם כמו שהם. לכבד אותם אבל גם לא להשתמש בהם.
לא יכולה יותרמנהרה

נשואים 6 שנים

נישואים שמההתחלה היו טעות

נכנסתי אליהם מכל הסיבות הלא נכונות, מתוך ריצוי, ערך עצמי נמוך ופחד.

למרות נתוני הפתיחה האלה ניסיתי לייצר משהו טוב ויפה ונכשלתי בגדול

עכשיו אני רק רוצה לברוח מפה ולא מצליחה למצוא את האומץ

נכנסת ליד2 מחפשת דירות להשכרה רואה את המחיר נבהלת ומתחרטת

אבל אני לא באמת מסוגלת להישאר

לא יכולה לסבול אותו לא יכולה לראות אותו לשמוע אותו

לא יכולה יותר

יש בינינו המון פערים

החל ברגש שמצידי לא היה קיים מעולם

פער דתי

השקפת עולם שונה סולם ערכים שונה התנהלות שונה אופי שונה תחומי עניין שונים גישה לחינוך ילדים שונה

אני פשוט לא יכולה יותר

הצילו 

עצוב😪*אשתו של בעלי*
יש ילדים משותפים?
כואב הלב לקרואconet

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן


אבל זה ממש לא פשוט


בשורות טובות

חיבוק ענק ממש ממש יקרה.לאחדשה

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

את נשמעת בסערת רגשותטוענת רבנית

כל עוד אין אלימות, מציעה לעשות את הצעדים הבאים בשום שכל..

מתוך חשיבה אמיתית מה נכון לעשות ואיך..

במיוחד כשיש ילדים ברקע, מה שהופך את הפרידה אם תהיה למורכבות יותר..

גירושין זה לא דבר פשוט. כמו ששמת לב,, זה כמו לחתוך את החיים לחצי, חצי בית,, חצי נוכחות עם הילדים ועוד..

ולכן אני ממליצה לחשוב על הצעדים הבאים ברוגע ובמתינות..

אשמח לייעץ לך באופן פרטי

אותו את לא יכולה לשנותמשה

אבל יכולה להיות לך עבודה רגשית שלמה. בסופה אולי יהיה לך קל להתגרש ואולי תסכימי לקבל אותו כמות שהוא בלי לנסות לשנות אותו כדי שיתאים יותר למה שאת חולמת עכשיו (או העזת להתחיל לחלום) בחיים שלך.

 

קודם כל מה שאמרת על עצמך על ריצוי ופחד.  לפני שאת רצה לשנות את העולם תנסי קודם כל להיות יותר את בתוך המקום הקיים (ובעבודה). לא לריב איתו ולא "לא יכולה לשמוע". פשוט להיות יותר את.

 

ספויילר: כשאת תהיי יותר מדוייקת לעצמך כל הסביבה תהיה יותר מדוייקת לך. סביר להניח שהוא יהיה הראשון.

 

קשה לקרואזיויק
מורגשת סערת הרגשות, יש כאב וצער מוצדקים בטוח.

חשוב מאד לנסות נשום רגע, "למפות" את הבעיות ולהבין איפה את נמצאת בנישואים האלה ואיפה האופציה לפירוק החבילה כרגע מול זה.

קשה ממש לקרוא...שלג דאשתקד

דבר ראשון, אנשים פשוט לא מאמינים שיד סיפורים כאלה. אז כן, זה קיים, וזה כואב נורא.

אז המון בהצלחה!!


דבר שני, הכתיבה שלך משדרת בהלה ולחץ. אז הייתי ממליץ לך לשבת במתינות, לשקלל את הנתונים, לבודד את הטוב והרע ולהבין בדיוק איפה הבעיה ואיך צריך להסתכל עליה.

לא משנה מה תהיה המסקנה שלך, כשתבואי בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה, הכל יהיה לך קל יותר וגם לא יגיע מצב של חרטה וכדו (כי טעות אחת את כבר עשית כנראה..).

דבר שלישי ומאיד חשוב, סבתי ע"ה הייתה אומרת: "כמו שהצעת את המיטה  ככה תשני בלילה". במקרה של שיחת יחסינו לאן, והחלטה מכל סוג, אנא ונא - תתעשו הכל בכבוד ובהבנה הדדית. זה משנה את כל העתיד שלכם ומותיר לך הזדמנות לדף חדש ומהמם בחיים שלך!


ושוב, בהצלחה

נשמע קשוח ביותר יקרהתהילה 3>אחרונה

מה עם ההורים שלך?

בני משפחה אחרים?

כדאי מאד לקבל ליווי והכוונה ברמה הרגשית וברמה המעשית❤️

האם הלחץ מפסח תלוי מגדר?לאחדשה

לכל שורצי הפורום השלום והברכה.

התלבטתי אם לכתוב כאן או בהו"ל אבל התשובה בגוף השאלה, נקודת המבט הגברית קריטית.


היום שיתפתי את בעלי היקר שיחיה בקושי התקופה (מלחמה קיומית, טילים בליסטיים, זאטוטים שלרובם זומים, ממני מצופה לעבוד משרה מלאה + אירוע מאוד לא נעים מול הבוסים, אנחנו מתארחים אצל ההורים שלי יש פה ממ"ד וזה מוסיף מורכבות ובלה בלה בלה)


והייתי להוסיף שאני בלחץ מפסח.

ממה את בלחץ?

הבית שלנו מבולגן תמידית ברוך השם והילדים אוכלים חמץ בכל מקום. (כל המתוקים שעצתם תהיה "מה הבעיה, תאסרי לאכול בחדרים, אבק זה לא חמץ והאהוב עליי מכולם- תרתמי את הילדים לנקות" תודה על העזרה, אבל לא תודה).

אני עובדת עד פסח ממש,

ולא ברור אם המסגרות יחזרו או לא.

בעלי יוכל לקחת יום או יומיים חופש לכל היותר

והדובדבן שבקצפת- אנחנו לא מוכרים חמץ בכלל.


ברור לי שנגיע לפסח והכל יהיה נקי וכשר.


למה אני מפרטת? יש מקרים קשוחים משלי, למשל בעל במילואים נוסף לכל האמור לעיל, או אישה אחרי לידה או שאין ממד ואין אפשרות להתווכח וכו'.


נחזור לדיון- הוא ניסה לשכנע אותי בשכל שאין ממה להילחץ ותעשי עבודה על עצמך היהודים במשך 3000 שנה עם ילדים קטנים התארגנו לפסח. שהשם לא רוצה שנילחץ (אה וואו, פיו, מזל יודעת שזה רצון השם 🙄)

טענתי שהשכל שלי מבין מצויין ועדיין הלב מרגיש ככה. ויש לי עבודה אולי אבל מצב נתון, כך מרגישה.

כשאמרתי לו שזו לא תגובה שעוסקת טען- את רוצה שאני אזייף? זה מה שאני מאמין.

לי התגובה הזו רק הפריעה.


ואז נחתה לי ההבנה שרוב הנשים לחוצות, או חרדות (הרבה מסביבי לפחות) וגברים זה לא מעסיק אותם.


ומי ששרד עד לכאן,

(ובלי טיפים לייעול הנקיון, אני יודעת לחלק אותם.)


האם הלחץ מנקיון לפסח הוא עניין מגדרי?

אני חושבת שכן כי תכלס האחריות בראש שהכל יקרה בד"כ אצל האישה, והבעל במקרה הטוב "ממלא הוראות".


תאירו את עיניי?...


מי מצפה?ברגוע

בד"כ לבעל לא אכפת אם הבית לא יהיה נקי יסודי

⚠️❗📌 3 התרעותנגמרו לי השמות

חשבתי על זה שיש לנו עכשיו במלחמה בעצם 3 הודעות/התרעות שונות:

⚠️ התרעה מקדימה - בדקות הקרובות צפויות להתקבל אזעקות באזורך

❗ האזעקה עצמה - להיכנס מיד למרחב המוגן

📌 וההודעה שמבשרת שהאירוע הסתיים וניתן לצאת מהמרחב המוגן.

 

ובעצם אפשר ממש ללמוד ולהקביל את זה גם למרחב הזוגי שלנו.

ממש לעשות לנו 3 הודעות/התרעות שונות גם שם.

כמו רמזור:

⚠️ התרעה מקדימה - הצבע הכתום ברמזור 🟠 - בדקות הקרובות צפוי לחץ הדם לעלות, הכעס לבעבע, הכאב לצוף והריב להתחיל.

נא להתמגן.

איך נתמגן?

מה נכון לנו לעשות בדיוק בדקות אלה?

אולי לקחת רגע פסק זמן של כמה דקות?

אולי לעצור שנייה ולנשום עמוק?

אולי לומר משפט קצר של סימן היכר של "הנה אנחנו עומדים להיכנס ללופ שלנו. בוא נעצור"

ממש לעשות האטה

עצירה

זיהוי הטריגרים

ומציאת עוגנים להירגע (ועדיף למצוא אותם מראש כמובן)

 

❗האזעקה עצמה - הצבע האדום ברמזור🔴 - להיכנס מיד למרחב המוגן הנפשי/רגשי.

מה יכול להיות מרחב מוגן נפשי/רגשי עבורנו?

אולי לומר במילה או אפילו רק במבט לשני ש"אני כאן. אני אוהב/ת. אנחנו נעבור את זה".

אולי להתחזק מקבלות עבר שלנו ממקומות שכבר הצלחנו, לנשום אותם פנימה, ולזכור את הבסיס שלנו - אנחנו תמיד אוהבים. תמיד יחד. ונצא מזה.

אולי לשים יד על הלב ולנשום איתו. עוד נשימה. ועוד אחת.

ומה לא - לא לצאת בזמן האעזקה מהמרחב המוגן - לא להתחיל בעת הריב והעצבים עצמם להטיח אחד בשני מילים פוצעות, אנחנו במרחב מוגן ובלי פציעות. לגוף ולנפש.

לא חייבים בשיא הרתיחה להגיע לפתרון, זה גם לא אפשרי לרוב, אלא ניתן לעצור רגע, להתמגן, ורק אז לחזור ולפתור בצורה יותר שלווה שבה נצליח לדבר על הדבר עצמו ולא נהיה במנגנון הגנה שמדבר עם מנגנון ההגנה של השני/ה...

וכל אחד יחשוב מבעוד מועד מה יכול עוד להוות עבורו את המרחב המוגן הנפשי/רגשי הזה.

 

📌 האירוע הסתיים - הצבע הירוק ברמזור 🟢 - ניתן לצאת מהמרחב המוגן ולהתפייס, ולהעמיק, וללמוד, ולפתור, ולאהוב, ולחיות.

כאשר אנחנו בביטחון רגשי, מעובדים מול עצמינו ומול מה שהתחולל בנו, רגועים ומיושבים יותר,

יצאנו מהמצב ההישרדותי שלנו ואנו כרגע פועלים מתוך שליטה וויסות, ניתן גם להתקדם הלאה ולהגיע לקירבה מחודשת ולפתרונות.

 

 

אז וואו כמה התרעות כולנו מקבלים כל יום.

להתכונן

להתמגן מיד

לצאת

שוב ושוב ושוב

בואו נמצא גם מרחב מוגן נפשי. מרחב מוגן רגשי. מרחב מוגן זוגי.

בואו נשמור על החיים עצמם

ובואו נשמור גם עלינו - על איכות החיים עצמם. ❤️

איזו הקבלה מתוקה! לימוד יפה... תודה!🩷בארץ אהבתי
תודה יקרה ❤️נגמרו לי השמות
תודה רבההסטורי
איזו הקבלה חמודהמשה
מקסים ממש!!!❤️תהילה 3>
תודה יקרה ❤נגמרו לי השמותאחרונה
אני מקנא לכולםאנונימי בנשו"ט

מסתכל בפייסבוק ומקנא בחברים שמעלים תמונות מחופשה עם נוף עוצר נשימה

הולך ברחוב ומקנא בכולם על הבתים היפים שלהם

לכולם יש בית יפה יותר משלי

לכולם יש אשה יפה יותר משלי

כולם שריריים ורזים יותר ממני

כולם עובדים בעבודות נחשקות יותר משלי עם יותר יוקרה ויותר כסף

אני בינוני בכל תחום אפשרי

ומסביבי אנשים מוצלחים ויפים ועשירים

ואני לא רוצה לחיות את החיים שלי

אני רוצה לחיות את שלהם...

פה מתחיל ונגמר הסיפורלומדת כעת

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.


 

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

סליחה שאני חסר סבלנות, תעזור לך רק עבודה פנימיתהסטורי
לא *לכולם* יש את כל מה שתארת, ממש לא.

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.


החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

כמו שאמרתנפשי תערוג

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.


לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

מעבר לענייןoo

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו


בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל


כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים


אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

לא "קנאה"משה

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

כןoo
זו הפרשנות שלי לרגש הקנאה
אני מחקתי את כל החברים שלי מהפייסבוק בגלל זהאריק מהדרום

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.


כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.


אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.


וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.


ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

יש איזה מחקרעוד מעט פסח

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.


(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה לא באמת רוצה להיות הםנעמי28

אתה רוצה להיות מאושר.


ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.


למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.


לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.


אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.


רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.


ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מי זה "הפילוסופים"?צדיק יסוד עלום
מי לאנעמי28

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

 

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

 

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

 

 

כתיבה מדהימה ונכונהחניאלאחרונה
כל מילה מדוייקת
אתה צודק!העני ממעש

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

ואולי אפשר לקחת אותם כמקור השראה ולא קנאה?משה

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

 

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

 

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

 

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

 

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

דל"פ: מותר לקנאנקדימון
זה גם לא דבר כל כך נשלט. אם זה לא יושב על משהו נפשי, אז תנסה לחפש מה אתה יכול לשפר. ואם גם זה לא, אז מותר לעשות פשוט "צידוק הדין". מותר בהחלט.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

אף אחד לא מעלה לפייסבוק את הבית המבולגן,לאחדשה

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

פתרון: תפסיק להסתכל בפייסבוקהמקורית

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו


רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"


לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

תתקן את האופי שלך.אדם פרו+

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.


לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

במקרה עברתי פה...klo

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אל תאמין הכל למראית עין. הקנאה דלק ששורף גם את הטואור יה
עבר עריכה על ידי אור יה בתאריך י"ט באדר תשפ"ו 8:13

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

מבינה אותךשוקולד פרה.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

ממליצה בחוםנגמרו לי השמות

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

 

וכמובן להתחזק פנימהנגמרו לי השמות

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

 

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

 

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

 

ב"הצלחה רבה

אויש מסכן... אתה לא נהנה משום דבר שיש לךאורין
להיות בינוני זה בסדר, לחשוב נמוך זה לא בסדרנשוי+
הרגשות ומחשבות כמו שלך יכולות לעבור אצל אנשים שאתה מחשיב ברמה ה"גבוהה", מבין כמה שזה בעייתי?
נשמעתהילה 3>

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

עוד לפני עידן הסושיאל, אילן הייטנר כתב-שם פשוט

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

קשר בגיל צעירSnoopy821

הי

 

אשמח לעצות איך להתייחס לקשר של הילד (17.5) בגיל צעיר?

מה נכון/לא נכון להגיד/לעשות

 

באופן אישי הייתי מעדיף שלא יהיה בקשר בגיל הזה ויתרכז בדברים אחרים (בגרויות, ישיבה/מכינה וכו')

 

 

שאלה מאוד מאוד מפוזרתהעני ממעש

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

להתייחס בצורה שתועיל ולא שתרחיקהסטורי
מבחינה עקרונית חשוב לחדד - הסיבה שהקשר (כראה) לא נכון כרגע, הוא לא רק שיש דברים אחרים להתעסק בהם - אלא שלפי התורה קשר בין איש לאשה לגיטימי רק במסגרת חתונה. בהנחה שהוא לא בודק כרגע התאמה לחתונה - הקשר אינו לגיטימי אפילו אם מצליחים בכלל לא לגעת.

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.


כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ילדים לא עושים מה שאנחנו חושבים שהכי נכוןלאחדשה

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

משהאחרונה
זה כבר גיל שהקשר בו יכול להוביל לחתונהאורי8
קודם כל לפרגן, לקבל. ממש משמח שיש סיכוי שהבן שלך מצא את אשתו בקלות . אם תקבלו אותה ואותו באהבה אולי הוא גם ישתף ויתייעץ. אם הוא בכיוון תורני מאוד, הם גם ככה לא ימשכו הרבה, תתחיל להכין כסף לחתונה ולתמיכה בזוג צעיר.  אם הוא פחות תורני והם ימשכו את הקשר יותר זמן גם ככה לא יעזור שתהיה נגד. הבן שלך גדול. זה הזמן לשחרר , לשמח שיש לו חברה( חסך הרבה דיטים וכאבי לב). ולחשב איך אפשר לעזור לו. זוג שמתחתן בגיל צעיר כנראה יצטרך עזרה כלכלית. 
קטעמשה
התרגלתי לראות את השאלה הזו בדרך כלל מהצד השני....
שאלה לרבנים ומדריכותאמא אסתי
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ט"ו באדר תשפ"ו 7:05

אנו נשואים כשנה וחצי, וברוך ה' זכינו להקים בית נאמן. 

 

הקשר בינינו מבוסס על אדני התורה והיראה, אך לאחרונה נתגלע בינינו סכסוך קשה המאיים להחריב את שלום הבית, וחששנו שהדבר יגיע חלילה לכדי "גט כריתות" (או לפחות "גט גלידות").

 

מדובר בהנהגת הבית בענייני קינוחים:

גיליתי לתדהמתי שבעלי שיחיה, נוהג בשיטת "הקוטביות המלוחה". הוא דבק בחסידות "הבייגלה המלוח" ו"הקרמל המלוח" – שילוב מוזר של מתוק ומלוח שאין הדעת סובלתו.

 

אני, לעומת זאת, מחזיקה במסורת אבותיי הקדושים: גלידת שוקולד-בלגי טהורה או וניל-עוגיות כדת וכדין. בלי מלח, בלי בייגלה ובלי שינויים מרחיקי לכת.

 

המצב בבית בכי רע:

הוויכוחים לא פוסקים: כשאני מבקשת "מתוק", הוא טוען שזה "תפל". כשהוא מביא "מלוח", אני מרגישה שזה "בישול גויים".

 

האווירה בבית קפואה יותר מהגלידה בפריזר.

 

אנחנו יושבים משני צדי הספה, וכל אחד חופר בקופסה שלו כאילו היינו בשני מחנות נפרדים. גם הלל ושמאי אכלו מאותה הגלידה, ורק אנחנו לא מסוגלים לגשר על המחלוקת.

 

ילמדנו רבנו: האם עליי להכניע את דעתי ולטעום מהקרמל המלוח (בבחינת "מלוח כבשלו"), או שמא עליי לעמוד על המשמר פן יתפשט המלוח בשאר חלקי הבית? האם יש כאן עילה ל"מורד" על רקע קולינרי?

בברכת "הופך מר למתוק" 

קראתי בעיון שאלתך ובקשתךהאדמו''ר הנורא

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.


קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.


לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.


מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.


שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.


דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.


הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").


לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".


מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."


רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.


תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

מצחיק ביותר!שוקולד פרה.אחרונה
קראתי כשאדי היין עדיין מערפלים את מוחיהסטורי
והחלטתי שאין כמו העריכות של המנהל המסור, כ"ק אדמו"ר @פשוט אני.. שליט"א.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

עכשיו מעניין מה היה לפני העריכהלאחדשה
זה היה נראה כאילואריק מהדרום
פותחת הסרטון צפתה בסרט פורנוגרפי והחליטה לשאול איזה רבנים מרשים לממש את הפנטזיה הזו.

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

ובאופן כלליהסטורי
הניק הזה, ששרשוריו נמחקים קבוע אז אי אפשר לראות אחורה בכ.א., באופן כללי עסוק בשאלות אובססיביות בנושא. בעבר היא היתה 'אמא חרדית' שמוטרדת מההתנהלות של בניה המתבגרים וכעת היא 'זוג צעיר', עם שאלות.
אה זה פשיטא שזה כי פורים ונהפוך הואלאחדשה
*פותחת השרשורפשוט אני..
לגמרי, הטקסט היה הזוי מכל וכלנקדימון
אני לא מבין למה לא מוחקים וחוסמים לגמרי טרול כזה
למרות שאני מאוד קר רוחהעני ממעש

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות


אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

מסביר את דברייהעני ממעש

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

שבוע טובמבולבלת מאד

אשמח להמלצות לסרטים נקיים שאפשר לראות עם הבן זוג

הלי סצנות אינטימיות ובלי נשים חשופות

תודה. רבה

לדעתי הסרט ''הטיסה'' יתאיםפשוט אני..
אבל זה מהזיכרון..
סרטי אנימציה למינהםחושבת בקופסא
תודה. יש לכם קישורים?מבולבלת מאדאחרונה
כי אני גם בלי טלגרם

אולי יעניין אותך