לשמחתי אני מנותק מהעולם הזה אבל אני תוהה עד כמה חשבת כשהחלטת לעזור לה בפרסום של זה. 

בעקבות ביקורת של הורים

זאת שממש מעל התגובה שלך:

כמו שראש העיר של ראשל"צ ביטל הופעה של דודו פארוק - צעירים מעל עשרים

או שאת לא מכירה ב"ה את דודו פארוק? הוא גרוע לא פחות ממנה ותראי מה קרה לו...

גם לא משמיעים אותו ברדיו...

לא מסוג הדברים שאני מרגיש צורך להתייחס אליו.

אלא על זו שזה ממילא חלק ממנה.

נראה לך????

ולהורים שלה אמורה להיות אחריות על מה שהילדה שלהם עושה. 

שאלתי למה לדרוש מהמנהלים שלה שיקחו אחריות כשקודם כל הכתובת היא ההורים. מה בדיחה פה ?

בהתחשב בעובדה שאבא של עדי ביטי יושב בכלא על אונס קטינות

אם זה המקום שממנו היא באה, זה בהחלט יכול להשפיע

מה אנחנו עושים כדי להפוך דברים כאלו ל"לא נורמלים",

וכדי למנוע חשיפת ילדינו למושגים כאלו..

נקווה שעם השנים הוא באמת יהיה מסונן ולא יהיה אפשר לפרוץ בקלות

ראיתי את הקליפ. הוא חסר טעם, מילים רדודות ולא צנוע לפי אמות מידה מסויימות.

אבל איבדה צלם אנוש?

היטלר איבד צלם אנוש למשל. אבל עדי ביטי? לא קצת מוגזם?

מי שאימו יהודיה ואביו גוי כשר לחלוטין

אביו לא היה גוי, כי אם יהודי נואף.

(אא"כ נקבל את התזה של האב הבן ורוה"ק, ואז יש לדון מה הדין של מנאפת עם אל ומה דין הולד.... )

וזה רק דוגמא.

יש הרבה איזכורים שהיה ממזר ובן הנידה.

(פעם קראתי תזה ארוכה של בני לאו בנושא, אבל לא הצלחתי למצוא אותה שוב, לצערי..)

האבא הביולוגי של ישו הוא "פנדירא" שלא היה יהודי. אם אני לא טועה.

רבי עקיבא התחיל ללמוד תורה בגיל מבוגר, והיה עוד בחיים במרד בר כוכבא.

מרד בר כוכבא היה כמאה שנה לאחר שישו נתלה.

ומה שעוד יותר מהותי, שהוא גם לא התחיל אז ללמוד לפני רבי אליעזר ורבי יהושע, כך שהסיפור לא היה יכול לקרות. 

[ובנוסף, במסכת כלה מתואר שעברו שני תינוקות, וזה מגדיל עוד יותר את פער השנים.]

אז נמציא שלישי שמאוחר יותר לשניהם?

אז עדיין הסיפור הזה צריך להיות לפחות כ20 שנה קודם, ומאחר שרבי עקיבא חי לפחות 60 שנה אחרי החורבן, והתחיל ללמוד תורה בגיל מבוגר, והפעם הראשונה שהשיב על דברי רבי אליעזר הייתה אחרי שנים רבות של לימוד, זה לא אפשרי.

ב. קצת ראיה ממקורות חז"ל נגד לאחר את זמנו של ישו, היא ש40 שנה קודם החורבן לא דנו דיני נפשות.

עד כמה שאני זוכר, לא הצלחתי למצוא זאת למרות שחיפשתי בספריו, אבל זכור לי שגם הוא הניח הנחה כזו.

כלומר- זה לא שהמקור היחיד הוא תולדות ישו שכדבריך - אינו מקור נורמלי. אלא יש גם מקור "מחקרי"

וזה חייל רומאי (לכן גם הכינוי היידי "יאשקע פאנדערע").
זה היה צריך להיות הקאנון היהודי, אבל לצערנו הוא הוטה לכיוון אחר ומיותר.

חז"ל מזכירים אותו בתואר ממזר, וכן חלק מהראשונים.

לגבי החייל - גם עצם העובדה לא בטוחה, וגם אם כן - היו שרצו לומר שהיה זה יהודי שהשתמד, מכך שהוא מכונה ממזר, כנ"ל.

@די שרוט

בקושי אנחנו יודעים כמה ישואים היו.....

אינו לפני כעת.

צ"ע.

וזה מה שמופיע שם-

וכן עשו לבן סטדא בלוד, ותלאוהו בערב הפסח. — בן סטדא? בן פנדירא הוא! אמר רב חסדא: בעל — סטדא; בועל — פנדירא. — בעל? פפוס בן יהודה הוא! אלא אֵימא אמו סטדא. — אמו? מרים מגדלא נשיא הואי! — כדאמרי בפומדיתא: סטת דא מבעלה

הרבה סוברים שלא אומרים מגו בדבר שאינו שכיח, וכל שכן בדבר שאינו שכיח כלל.

ולעניין עצם הפסול ע"י ביאת רוח, ראה בשו"ת חיים שאל ח"א (סימן נג) ובברכי יוסף (אה"ע סימן ו אות י) ובפתח עיניים (אבות פ"ב מ"ד).

עיין שלוש דעות בזה ביבמות (מה.): יש אומרים שהולד ממזר, ויש אומרים שכשר לקהל ופגום לכהונה, ויש אומרים שכשר אף לכהונה. והלכה כדעת אמצעית.

ממזר זה רק באשת איש

במעשה אסור נקרא חלל

וגם לא שאר עריות.

ואל תדאגי, אף אחד לא מאשים אותך בחוסר הידע, רק מדייקים את דברייך.

כלומר, אדם פגום, אך ללא נגזרות הלכתיות.

זה להלכה, לפי ר' עקיבא גם ממעשה אסור (-"חייבי לאווין") נעשה ממזר.

א. יש, כמו בן הנידה.

ב. הכינוי לזה, גם בגמ', הוא "חייבי לאווין" אתה יכול להעיר על גלהש"ס שלך שזה לא מדוייק כי זה רק לאווין של שאר בשר. אבל המציאות שהגמ' מכנה "חיבי לאווין" אכן את אותם שעומדים בהגדרה זו של "שאר בשר שהוא בלא יבא"

ג. נכון, אבל כדאי לך לקחת בחשבון שאתה לא המקור ההלכתי המוסמך היחיד. ועי' שוב בסעיף א'.

א. חידה: מי הראשון שכתב כאן שיש פגם בלי נגזרות הלכתיות? חמש נק' אם תענה נכונה.... 

ב. אתה עושה המון המון רוח, על כלום. כפי שכתבתי - הגמרא קוראת "חייבי לאווין" לדברי ר"ע, כשאכן כוונת דווקא לשאר בשר ולא לשאר לאווין, היוציאם מן הכלל. כל המלל הארוך שלך - פשוט מיותר ברגע שמבינים את זה.

משום מה, מוזר ליש כבר כתבתי את זה בהודעה הקודמת, ואתה עדיין מתעקש לקשקש שאני מסלף את ההלכה ומדבר על מוליד מבהמה (וגם מוסיף הערה על גבול ה**), לא יזיק לך לקרוא שוב את הדברים של מישהו לפני שאתה משיב עליהם.

ג. עי' שוב בע' א', אני לא סילפתי, אלא הדגשתי לפי שלוש הודעות את מה שנזכרת להדגיש עכשיו - שיש פגם, ואין לו נגזרות הלכתיות. זה, לצערך הרב, דברים שמופיעים בש"ס והפוסקים, תרצה או לא תרצה.

חייבי לאוין שאינם איסורי כהונה כזונה וגרושה, שאז הוולד חלל...

ורש"י קורא לכל שאר חייבי לאוין שם פגומים... (שם נראה לי זה בן מי שנתחייבה חליצה ולא חלצה...)

ז"א הוא דיבר על מה שיוצא מאיסורי כהונה, אבל פגום משאר חייבי לאוין אסור לכהונה, וזאת הייתה הכוונה בפסול. וזאת הגדרה שקיימת...

יש למגיב הזה נטיה להנות מלהוכיח שכולם עמר'צים, כנראה.

ולכן, על אף שאדגיש שוב ושוב על מה אני מדבר, הוא ימשיך לתקוף אותי על דברים שלהדיא הוצאתי מן הכלל.

הוא נהנה מזה...

לא יעזור שתצטט את עצמך. הנקודה היא שאתה מתעלם, לאורך כל הדרך, מההבהרות שלי. שהדגשתי בפירוש את הסיוג הזה - שמדובר על שאר בשר דווקא, ולישנא דהש"ס הוא דלא דק וקרי להו "חייבי לאווין".

ואתה התעלמת, והתעלמת. וממשיך להתעלם.

א. הוא מושג עובדתי וקיים, ויהודי מאמין מאמין בקיומו. אף על גב שאין לו נפקא מינות מעשיות, כפי שהדגשתי מראש 

כנ"ל עניין בני ט' מידות.

ב. כמה כיף לי שבפעם הרביעית לשרשור זה אני צריך לומר שוב: הגמרא נהגה לקרוא לשאר בשר "חייבי לאווין" כשכמובן, אין מדובר על שאר לאווין חוץ מזה. אם זה לא מוצא חן בעיניך - זב'שך, לא שלי.

את מה שכתבתי פה כבר כתבתי קודם, ויותר מפעם אחת, אבל אתה מתעקש לדפוק את הראש בקיר. תהנה.

כמו שכתבתי, התעלמת מההדגשות שלי. - צעירים מעל עשרים

מתייחס לחיילת כמו אל ילדה בגנון

הרב יוני לביא כותב לעדי ביטי - חדשות כיפה סרוגה

הוא לא כותב לה כמו לילדה בגנון.

ומתנשא זה בטח לא, 

עד ששאלת לא ידעתי עליו ועל קיומו

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.