לפעמים צריך לשבור משהו אחד כדי למצוא משהו אחר, לפעמים גם הים נבקע, סתם כך. באמצע שום מקום.
הלב מרגיש והמוח מתרגם. ולפעמים המוח עני מכדי לתרגם רגעים של הארה.
יש כוכבים בשמיים, בעיר לא רואים אותם.
תנסה תתאמץ תעלה על איזה מגדל תסע למושב. תראה אותם.
אם יש אלוהים או לא, זה שאלה של הארה. ובשביל לגלות הארה אתה צריך לסוע להתאמץ לעלות על איזה מגדל לסוע למושב ואז אולי לקבל אותה. הארה זה מושג של החיים. מושג שאין לשכל מה להתערב בו.
תגיד, אם אין שכל אני לא קונה את זה. אל תקנה. רק תאמין. אל תקנה כלום.
אנחנו לא מבינים כלום. ולא יודעים כלום, אבל פתאום בדבר הכי מופלא ונסתר וגדול אנחנו רוצים לדעת הכל. לא. אנחנו לא יודעים.
אם המח לא מוכן לקבל את תחושות הלב, תן לו זמן.
אולי עוד שנה או שנתיים הוא יתרפא וישלים עם עצמו.
אם אתה הולך ורואה ים שנבקע באמצע כלום ומלא כוכבים במושב, תנסה להסביר לי, ולא תצליח, כי אין לזה שום הסבר. אין שום הסבר לציפור שמצייצת וללב שלנו שפועם.
אז תבין. שהמח צריך לקבל תחושות מהלב. ולהאמין בו.
הארה, כמו שהמשוגעים אומרים, אלה שקופצים על רכבים בירושלים. משוגעים.
מה לך ולהארה? מה לך ולחיים?
- לקראת נישואין וזוגיות