אז איזה דודו אתם הכי אוהבים?
ומה השיר האהוב עליכם?
-מצפה לקצת זרימה יאלהה-
אז איזה דודו אתם הכי אוהבים?
ומה השיר האהוב עליכם?
-מצפה לקצת זרימה יאלהה-
אז ככה שאני יודעת את כולם בעל פה...
נראה לך הוא עושה משהו בחיים?
כי יש לי כ"כ הרבה רעיונות לתת לו...
מתנחלת אמיתיתאחרונההדודו האהוב עלי קשה לבחירה אבל נראה לי שדודו סיפורי בראשית.
כמה שירים אהובים:
אם אהבה אמיתית הייתה בתוך עמינו
היינו בונים היינו מקימים מחדש את ביתנו
אם יד שמושטת ולב שפתוח
הייתה מנשבת בינינו הרוח
רוח של אהבה תקווה של שנים
אם יד שמושטת ולב שפתוח
הייתה מנשבת בינינו הרוח
את בית במקדש מחדש היינו בונים
דודו פורים:
בעד עמי בעד עמי אני פונה אליך
בעד עמי בעד עם ישראל
בעד עמי בעד עמי אני פונה אליך
בעד עמי בעד מם ישראל
אנא אנא אנא שמע קולנו
אנא אנא אף אם חטאנו כמעה
אנא אנא אנא שמע קולנו
הט חסדך עלינו אפילו כמעה
דודו תפילה:
ה' שומע כשאני קורא
כשאני הקטן נושא תפילה אהאה
ה' שומע כשאני קורא
והתפילה אליו עולה
שומע קול תפילה
אל אלוקים אקרא
על שהראת לעולם את גודל חסדך
שומע קול תפילה
אל אלוקים אקרא
על שהראת לעולם את חסדך
דודו חנוכה:
אני אוהב בחנוכה אוהב ללכת ברחוב
בשעות החשכה
אני רואה את הנרות מנצנצים בשלל אורות
ובליבי שמחה
אור גדול מתחבר מול העיניים
אור כוכבים עם אור חנוכיות
כמה טוב אני חושב
כמה טוב אני חושב
ילד יהודי להיות
יש עוד אבל אני לא יחפור לכם אז זהו
הוא יפהה
נוהגים בדרך בדרך ארץ עושים מעשים טובים
נוהגים בדרך בדרך ארץ על כל צעד חושבים
נוהגים בדרך בדרך ארץ ררץ עושים מעשים טובים
נוהגים בדרך בדרך דרך ארץ וזה בזה מתחשבים
הולכים בשבילים לים לים
המתפתלים לים לים
גם עם נופלים
קמים וממשיכים
אני חולה על דודו ירושלים
ישם המון שירים אממ שממש אהבתי
השמות של ירושלים
מכול קצות תבל
והזה על בית המקדש ש@מתנחלת אמיתית כתבה
אהה וגם ירושללללללללים בין אבניך וכו..


כיפת ברזל-סרוגה
~אניגמה~סוכה יפה סוכה שבה נשב ונגור 7 ימים. במוצאי יום הכיפורים לוקחים פטיש ומסמרים. לוקחים פטיש ומסמרים ומתחילים

מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)