הופס קפץ והופס נפל
פצע דם בברך חור
דן שכח כי הוא גיבורר
אין דבר מכל תלבושת
דן אוהב לחבוש תחבושת
אמא את פצעו חבשה
בתחבושת חדשהה
משו משו ואין גע
הכאב עבר בן רגע
פנו דרך פנו דרך
לגיבור פצוע ברך!
הופס קפץ והופס נפל
פצע דם בברך חור
דן שכח כי הוא גיבורר
אין דבר מכל תלבושת
דן אוהב לחבוש תחבושת
אמא את פצעו חבשה
בתחבושת חדשהה
משו משו ואין גע
הכאב עבר בן רגע
פנו דרך פנו דרך
לגיבור פצוע ברך!
דמעה שקופה
מזכיר סיטואציות..
מנסה להזכר בעוד שירים מזה ולא מצליח להשלים
ננסה להשלים אותך
אין לא בי הוא האשם אם הכל מונח כך סתם.
יש לקבוע הכלים למקומם במסמרים
משו עם גרב שגורבת בערב..
שולחן יש גדול
ויושבים בו בצוותא
קטן וגדול
מי?
סבא וסבתא ואמא ואבא
ואנחנו הילדים
נכדות ונכדים
ואם אורח בא?
ברוך הבא!
למה לא
יש מקום גם לו
אולי פרסנו🤔
לא זוכרת כבר..
אוי כואב לו הוא צורח
מיילל ומתייפח
או שהתבלבלתי עם אחד אחר..
אוי כואב לו הוא צורח
מייל ומתייפח
אמא באה מה קרה
אוי ובוי נורא נורא
פצע דם בברך חור....
שלום שמש שלום חלמתי הלילה חלום קנו לי מחברת ילקוט עיפרון הנה הנה הם על החלון שלום שמש שלום שלום אמא שלום חלמתי הלילה חלום..שלום מורה שלום שלום לאורי וברכה עלה ולמד בהצלחה שלום אורי שלום
נוסטלגיה בריח נוסטלגיה..
יש לרותי יומולדת
על ראשה יש זר פרחים
ניגשים ילדה וילד
כך את רותי מברכים..
מי זוכר את ההמשך?
תהיי תמיד בריאה
אבל מכירה את כל השירים מימים אפלים שבהם
החלטנו לשיר את כל השירים האלה..
ורד ורד תני לי יד
לא אני לבד לבד
בואי נפרוק את הצמה
ורד ורד בעצמה
ורד כבר ילדה גדולה
בעצמה תלבש שמלה
ותנעל הנעליים
ואפילו לא תאמינו
תצחצח השניים
היא רק היא תלבש הגרב
ותפשוט אותה בערב
ותמצא לבד לבד
כל דבר אשר אבד
עסוקה היא כל היום
לעזור לך?
מה פתאום!!
התרופה קצת מרה
אבל רותי גיבורה
לא נורא
היא תפתח פה גדול
ותבלע הכל הכל
-----
שִׁירָהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)