לא נעים. תחושה שמשהו בפנים חסום. אבל תזכור שזה לא המצב הנורמאלי שלנו. באופן רגיל הנשמה פתוחה פנימה והחוצה ומחוברת עם העולם ושמחה בזה.
נראה לי שני כיוונים אפשריים ששניהם מבוססים על קצת הרפיה מלחץ לימודי (לפי הדוגמא שנתת).
1. להתרכז בתחומים אחרים שיכולים לחדש זרימה פנימית - תפילה עליך ועל אחרים, מפגש עם אחרים - בעיקר עם אנשים שונים ממך, לדוגמא ילדים קטנים או מבוגרים, נגינה ושירים, טיול התרעננות, וכדומה.
2. ללמוד לא מתוך לחץ של להספיק משהו או למלא שעות לימוד. אלא משהו קטן ונחמד שהנושא שלו יותר קרוב ללבך. (אני למדתי הלכות תלמוד תורה ברמב"ם).
באופן כללי, נסה לחשוב מה גרם לזה. אצלי לרוב זה נגרם מעשייה מתוך לחץ, ולא מתוך רצון. ואז צריך להוריד את הלחץ ולהזכר שאף אחד לא רודף אחרי..
מברך אותך שתצא מכל המיצרים והשם יאיר לך פנים
