טוב די לא אכפת לי כבר, מי שמזהה אותי שתשמור לעצמה, תודה.פשיטא
אז ב"ה אני בהריון. בתחילתו... מבורך ומשמח מאוד. חיכינו חיכינו. וב"ה הגיע בנס גדול בזמן שבדרך הטבע לא כ"כ היה 'אמור' להיות.
ה' מדייק בזמנה של כל נשמה לרדת לעולם.

ואני מתלוננת מלא, כי אני לא מרגישה טוב. ההריון הזה הרבה יותר קשה לי מהקודם.יותר בחילות, יותר חולשה וחוסר אונים.
מוצאת את עצמי הרבה ימים במיטה סופרת את השעות בתקווה שמחר יהיה יותר טוב... חוסר אונים מוחלט.
+עוד כמה קשיים שלא קשורים אבל קרו בדיוק בתקופה הזאת... ומקשים מאוד על כל ההישרדות.

והקונפליקט הזה בין להתלונן, לקלל את הגוף שלא מפסיק להפתיע לרעה, לכעוס על המציאות ועל ה' שאני כל כך לא מתפקדת,
לבין להודות מעומק הלב על כל השפע, ויש כל כך הרבה!
קונפליקט קשה.
מזל שיש לי מקום לפרוק אותו.

בשורות טובות לכל המצפות!!💗💗
בשעה טובה!!!לפניו ברננה!
אכן קונפליקט קשה!! ⁦❤️⁩⁦❤️⁩

מתוקהתוהה לי
המון מזלטוב!! זה מאד מאד קשה כשלא מרגישים טוב! קשה לנפש ולגוף. אין קשר בין השמחה שלך על ההריון לקושי העצום שאת חווה כתוצאה ממנו.
האם ניסית לקחת דיקלקטין? אותי זה הציל ממש מחוסר תפקוד מוחלט ומתחושות נוראיות.
תודה!פשיטא
אני לא צריכה דיקלקטין, סובלת מבחילות בתדירות לא יומיומית והן לא משביתות אותי כמו ההתקפי חולשה ועייפות. וצרבות (שגם הן לא יומיומיות)
יש ימים שאני מרגישה מעולה ויש ימים שעל הפנים (כמו היום...)
את מלכה😌חצילוש
בשעה טובהבתי 123
קודם כל בשעה טובהאני זה א
ואולי יעזור לך לשמוע שזה כל כך נורמאלי
ומותר לך לכעוס על התחושות הקשות.
להרגיש לא טוב אפילו שזה מסיבה מבורכת זה ממש לא קל
זה עדיין סיוט
וכן גם אני ספרתי בהריונות את הימים והשעות עד לזמן שארגיש טוב יותר.
זה לא סותר את ההודיה הגדולה
לי מאוד עוזר בשעת קונפליקט שכזה בין כעס לשמחה
לנצל את זה לתפילה לנתב את הכאב של התחושות הקשות לתפילה ותוך כדי גם תמיד עולים לי דיבורים של הודיה..
וזה עוזר לי לדייק את התחושות.
אפילו כשאני שוכבת במיטה זרוקה זה עושה לי טוב גם אם רק לכמה רגעים.
בהצלחה אהובה ומאחלת לך המשך הריון בריא ותקין ובידיים מלאות ובריאות
תודה מהממת, ותודה לכולן על החיבוקים והמילים!פשיטא
אכן כשאני נשברת ובוכה ומתפללת זה משחרר.
אני זוכרת איך בהריון הקודם כל פעם שלא הרגשתי טוב באתי לפה ופרקתי ויום למחרת הרגשתי מעולה!
אבאלה פשיטא מזל טוב!!בתנועה מתמדת
מתרגשת איתך❤❤
אני מבינה אותך לגמרי וזה כל כך לגיטימי.. גם אם זה ברכה ומתנה ענקית, מותר שיהיה קשה ומותר להתלונן.
אני גם חווה את ההיריון פחות בבחילות אלא יותר בחולשה, וזה בהחלט קשה. תנוחי כמה שאת צריכה בלי מצפון, ובע"ה זה זמני ואח"כ יהיו לך יותר כוחות. גם ככה לשכב כל היום חסרת כוח זה מדכא, לא צריך להוסיף מחשבות שליליות על עצמך...
צודקת ממשפשיטא
כאילו, גם ככה אני סובלת אז למה להיות עצובה?
אבל יאללה, עד חנוכה הכל יעבור בעז"ה, אפילו לפני..
בע"ה! 🙏בתנועה מתמדת
ועוד מעט חוזרים לשגרה, אמנם זה מתיש אבל גם מעלה קצת את המצב רוח לפגוש אנשים ומקווה שייתן לך יותר כוחות!
אצלי כשיש לי מצב רוח גם המצב הפיזי קצת יותר נסבל..
האמת שקצת קשה לי בעבודה. אז לא בונה על זהפשיטא
אבל מקווה שכשאהיה עסוקה יותר לא יהיה לי את הזמן להתפרק... מקווה שזה לא יתנקם בי.
בשעה טובה בעז"ה! שולחת לך מלא כוחות 💜🍭כמה טוב שבאת
פשיטא היקרה בהצלחה רבה רבה אמן,רויטל.

בקשר לבחילות וצרבות תשתי ג'ינג'ר ותה קמומיל  זה אמור להקל המון.

שותה, מקל אבל כשזה בא בהתקפים כלום לא עוזרפשיטא
לא מקיאה ב"ה...
ותודה!פשיטא
מתוקה שאתמחי
התחושות שלך כל כך מובנות.
מבינה אותך מאוד מתוך המציאות שלי עם תינוק קטן, ועוד שניים קטנים מעליו. מצד אחד לא מפסיקה להודות לה', כל אחד מהם אוצר מהמם שאין כמוהו, ואיזה חסד זה תינוק חדש ומתוק, בריא ושלם. מצד שני, אין מה לומר, זה קשה! ולפעמים קשה מאוד מאוד. עייפות וחולשה שגורמים לחוסר סבלנות וחוסר אונים... ואז צפים כל הרגשות שתיארת, ומעל הכל רגשות אשמה שאני מרגישה ככה כשבעצם אני אמורה לרקוד, לשמוח ולהודות לה' על כל הטוב.
לדעתי אין מה להרגיש אשמה. זה הכי נורמלי שיש, ולא סותר את ההודיה. אז זה מה שאני מנסה להגיד לעצמי לאחרונה כשהרגשות האלה צפים... זה בסדר שאני מרגישה ככה. זה לא אומר שאני לא מודה לה' על האוצרות שלי. אני פשוט עייפה (רעבה/חלשה/עצבנית/השלימי את החסר...) וזה מה שקורה לי. תודה ה' על התינוק המתוק, ובבקשה תעזור לי להרגיש יותר טוב, כי כרגע אין לי כח.
וזה עוזר. גם אם לא מיד, בסוף זה עוזר
💕אמן!פשיטא
מרגישה שהזמן לא זז.
גילינו את ההריון לפני חודש, מרגישה שעברו מאז שנה וחצי.
פשוט לא זז. הכל עובר כל כך לאט.
וואי, הריון זה נצח נצחים בהרגשה..תוהה לי
איזה כיף לשמוע מותק!!!אורוש3
בשעה טובה! תרגישי טוב!
בשעה טובה יקרה שלנו!!!!!!! 💜קמה ש.
בס״ד

הזכות להעניק חיים היא אחד הדברים המופלאים שיש בעולם, מתנה ענקית שאין כמותה.

אבל זה לא קל, ולחלקנו אפילו קשה, ואפילו מאד... ״בעצב תלדי בנים״ - קבלי את כל הלגיטימציה לכל התחושות שלך!

שימשיך בטוב ובבריאות בע״ה!!!
בשעה טובה קולולו איך אני שמחה לשמוע!חגהבגה
וזה בסדר שאת גם שמחה ומודה לה' וגם מרגישה את ההתמודדות...
תפרקי לנו פה!!
איזה מהממות אתן. ידעתי שאין על הפורום הזה.פשיטא
כמה תמיכה והזדהות... איפה עוד הייתי מוצאת את זה? שמחה ששיתפתי
וסורי מראש על כל הנרגנות שתצא ממני בתקופה הקרובה, אני קוטרית לא קטנה...
קודם כל- מליון מזל טובים!!!מאוהבת בילדי

וגם- החולשה והעייפות הסמרטוטית הזו משפיעה על הנפש, אז אל תיבהלי.

תנוחי (מותר לך) 

תאכלי טוב (כדאי לך)

ואל תתביישי לשתף אותנו- (מרשות לך ומחכות לך)

זה שפורקים גם עוזר, לא?

 

אז תרגישי טוב והמון כח לנחת...

איזה מתוקה! מאוד עוזר לפרוק.. לכן עשיתי את זהפשיטא
אני בנאדם של פריקות... כמה שיותר יותר טוב😁
אני כלכך שמחה בשבילך! מממששש!!!אהבתחינם
איזה משמח.
שיעבור לך מעכשיו בקלות, ובבריאות בשמחה ובנחת אמן
😍
אמן תודה אהובה שאת❤❤❤פשיטא
אני חושבת שאין בכלל קונפליקטמודה
לדעתי התודה והקושי יכולים לדור בכפיפה אחת. העובדה שקשה לך לא הופכת אותך לכפויית טובה. העובדה שאת שמחה ומאושרת מההריון, לא יכולה למנוע כאב או קושי איתו את מתמודדת.
אני מאד מאמינה בהיותנו יצורים מורכבים שיכולים להכיל בו זמנית רגשות או תחושות שלכאורה סותרות. רק לכאורה, כי באמת באמת אין סתירה בין תודה וברכה לבין כאב וקושי.
אני גם חושבת שזה רלוונטי לכל מי שממתינה לישועה; היא יכולה לשמוח מאד מאד בשמחתך שאת בהריון ויחד עם זה, ממש באותו הלב, להרגיש כאב וצער על כך שהיא טרם זכתה.
💕 כתבת יפה. תודה!פשיטא
איזו תגובה יפה!פעם אחת
וואו מהממת!!!מצטרפת למועדון
כל כך מבינה את המורכבות... מותר לך גם וגם...
אנחנו מכילות את הקונפליקט.
רב שמחות וברכות על הבשורה המשמחת 💕💕
וחיבוק על ההתמודדות..🤗
❤❤מהממות כולכן! וסליחה שלא מצליחה להגיב ממש לכל אחת...פשיטא
בשעה טובה ומזל טוב!!תודה לך ה' 🙏
וחוצמזה, מותר לקטר...
זה לא אומר שאם מקטרים, לא מודים.
בהחלט מודים, אבל ולמרות לפעמים קצת קשה וזה טבעי והגיוני לחלוטין.
העיקר שיעבור בקלות ובידים מלאות ובריאות 💜
💗 תודה!פשיטא
ברור שעכשיו יהיה לי כיף יותר לקטר. כשיש פה צבא שלם של מהממות ומכילות ותומכות.
אני כל כך שמחה ששיתפתי, לפעמים להחזיק בבטן זה יותר מידי קשה. (תרתי משמע)
בדיוק ככה 😘😘תודה לך ה' 🙏
❤❤❤❤אל הר המוריה
כשנכנסתי להריון הראשון, אחרי ציפיה ארוכה וטיפולים, הדבר הראשון שאחותי אמרה לי זה שמוצר לך להתלונן..
אז כל ההריון אמרתי ב"ה כואב לי 🤣
היה באמת הריון קשה.
אני מבינה אותך, זה באמת לא קל, אבל להתלונן משחרר את הקושי.
וחכי קצת, כשתרגישי יותר טוב יהיה לך יותר קל להגיד תודה..
בשעה טובה! הרפו ודעו..
כ"כ משמח וככ קשה! בעז"ה שריבונו של עולם יתן לך כוח לעבור את התקופה הזו בבריאות ובשמחה

שמחה בשבילך! ❤️
וואו קולולולו ממש מתרגשת בשבילך פשיטוש!פנינה 0

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוקיםחיבוק

ביוש מהממת חזקה וגיבורה.

סומכת עליך שכשיעבור הזמן ותרגישי יותר טוב בעז"ה עוד תהיה הכי הכי מבסוטה וחזקה מכולנוחיוך גדול.

 

מזל טוב גדול פשיטוש! כמה טוב ה׳! 💕💕💕מיואשת******
תודה מהממות איזה משמחות.פשיטא
כן, גם נדודי שינה הם חלק מהחגיגה😁😁
דיקלקטין?שירוש16
לגמרי מבינה אותך.

כשנכנסתי להריון נשבעתי לעצמי שמעולם לא התלונן.
הרי מדובר פה בנס גלוי.. מה שייך להתלונן בכלל?
ואז הגיעה המציאות והיכתה בפניי...

עד היום כשאני נזכרת בהריון שלי אני מתחילה להרגיש חוסר נוחות ועצבות. היה לי הריון מאוד לא פשוט, סבלתי בהתחלה, סבלתי באמצע והסוף הגיע כחותמת טראומתית לכל הש
סאגה הזאת.

אבל, אין יום שאני לא מודה לקב"ה על הנס שיצא מתוכי.
הילד שלי הוא הנחמה הכי גדולה וטובה שיכולה להיות.
הוא מתוק ומדהים והיה שווה לעבור הכל בשבילו.
ואני לא חושבת שהעובדה שהתלוננתי בהריון מורידה מהאהבה שיש לי כלפיו או מהעובדה שהיום אני מודה לקב"ה כל בוקר כשאני רואה אותו ישן בשלווה במיטה...
את מהממת.פשיטא
כמו שאמרתי, אין לי בחילות סדירות, לא כל יום, פעם בכמה זמן, אם היה לי כל יום כל היום כבר הייתי לוקחת דיקלקטין אבל זה ממש לא ברמה הזאת כרגע.
פשוט כל יום מתלבש עליי משהו אחר, פעם צרבת שלא מהעולם הזה (שגם היא פעם בכמה זמן אז אפילו לא יודעת אם לקחת אומפרדקס), פעם חולשה הזויה, פעם עייפות מטורפת, פעם הכל ביחד, טעם רע בפה, חוסר תיאבון, ותמיד תמיד עצבנות מעצבנת.
אוי...שירוש16
את מזכירה לי את עצמי אחד לאחד..

רק שלי היה את זה כל יום עד שבוע 16.

אומפרדקס תקחי. זה ימנע את הצרבת.
תשתי יותר ממה שאת שותה עכשיו. התייבשות אחראית לבחילות/טעם רע בפה/עייפות וחולשה נוראה.
תשני יותר ותשכבי במיטה.

בהצלחה!
תודה, משתדלת לשתותפשיטאאחרונה
הקושי הגדול הוא חוסר האונים. זה לא וירוס שאני יודעת שיעבור תוך יום יומיים, זה מייאש.
כמה טובה השם!!בשעה טובה!!אם_שמחה_הללויה
את בתחילת הריון!! טבעי ומותר ורצוילהתלונן!! וזה לא סותר שאח״כ צריך גם להודות!
גם אצלי ההריון האחרון היה מתיש הרבה יותר מהקודמים!
ה׳ יתן לך כח ושמחה והתחדשות והמשך הריון קל ותקין!
ותמצאי זמן לאיזה יום בטבע , יעשה לך טוב!
אמן! תודה...רעיון טוב.פשיטא
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

מסכימהמחי

גם אני לוקחת ילדים לחדר להירגע כשהם משתוללים, לא שולטים בעצמם ופוגעים בסביבה שלהם, ומטבע העניין כשהם במצב כזה הם לא ילכו לחדר מעצמם רק בגלל שאמרתי ואצטרך להשתמש בכח פיזי כדי להביא אותם לשם (זו רק הגדרה יפה יותר למילה לגרור...). במצב כזה הם גם לא יישארו בחדר עם דלת פתוחה אז אאלץ לסגור אותה ולעמוד ליד הדלת ולא לתת להם לצאת.

מצטערת אם זה נשמע נורא ומזעזע, יש ילדים שחייבים איפוס בצורה כזו, והייתי שמחה לשבת לידם בחדר במקום להשאיר אותם לבד, אם זה לא היה מותיר אותי חשופה למכות מצד הילד.

אז עצם המעשה לא מחריד בעיניי (למרות שנשמע שהוא כן נעשה בצורה קיצונית) כן מזעזע שהסבתא עשתה את זה, זה לגמרי לא התפקיד שלה. מצד שני אם היא נשארת הרבה עם הילדים, לפעמים התפקידים מתערבבים והיא רגילה להציב להם גבולות. בכל אופן אם האמא כבר טיפלה בסיטואציה, ברור שהסבתא לא היתה צריכה להתערב.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייטאחרונה

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך