הרס עצמי- כאב והשמדה עצמית.

חסכים ודכאונות ילדות- נקמה.

מציאות מעוותת- בריחה.

קודם כל תפילה

אחר כך- לא להבהל. ה' ית' טבע בו את הצורך הזה

והכל משתבש לפי התכנית.

המקרה הקלאסי של נוער בעייתי <ובכלל> הוא

שהם עושים דווקא וכאילו אומרים-

'אתה חושב שאתה מבין אותי ורוצה

לעזור לי? אז בוא אני אעשה לך צרות ואראה לך עד

כמה אני דפוק ואוכיח לך שאתה תפרוש

מהמשימה כמו כולם'

וכמו משל התרנגול של רבי נחמן, 

צריך לרדת למקומות הנמוכים שלהם ולומר

להם אני אתך בדפיקות, ולא מתרגש ממך ומכל השטיקים

ועד כמה שאתה חושב שאתה דפוק, אני פי שניים ממך.

ואם הגעת לרמה שהוא מאמין שאתם באמת יושבים

על אותה מדרגה, הוא יתחיל להקשיב. 

אולי לא יקבל בהתחלה אבל יקשיב. 

בלי שיפוטיות, בלי תורה, בלי מוסר ובלי הרצאות..

גם בלי חיבוקים ולאבי דאבי, כי זה מורגש.

והוא עלול להתרחק.

רק דיבורי אמונה פה ושם, אם ניתן.

המון פסיכולוגיה הפוכה אלא אם כן הוא חד, ואז צריך

משולשת. <עם משנה זהירות כי שלא יקלוט>

זה מצריך מיומנות גדולה וקריאה בין השורות

ושליטה בכמה ז'רגונים מסוימים, לפי הצורך.

ותפילה ועוד תפילה ועוד תפילה.

אגב, כל האמור לעיל זה לאדם מכור והתשובה שנתתי היא לסביבתו.

-מדובר על 'המכור הקלאסי' של- אכלו לי שתו לי, ההורים, המציאות וכו'.

וכתבתי עליו כי הרוב שם.

-אם המכור היה שואל, סביר שהיה מקבל תשובה אחרת.

- אם הוא מכור כתוצאה משעמום- התשובה היתה אחרת. מילוי זמן, 

אתגרים חדשים וכו'.

כל זה הוא למעשה. 

אם את שואלת מבחינה רעיונית למחקר אז.. כח רצון, התמדה

פריחה ושגשוג. אושו, זן והנזיר שמכר את הפרארי.

ועוד מילים מאותו שדה סמנטי (:

* אין לראות בכל האמור לעיל את מה שאין לראות בו. 

* המציג אינו רופא אבל מצד שני גם רופא אינו מציג. 

בהצלחה!

פשוט הצלבות ומסקנות מתבקשות

מכמה שיעורים.

זה אחד מהם:

בס"ד

פעם אחת בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא 'הינדיק'.
וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.
וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה.
והמלך היה בצער גדול מזה.
עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאות!
והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה?
השיב לו:ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק!
אמר לו: אני גם כן הינדיק!
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה.
ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות.
ואמר החכם ה'הינדיק' לבן-המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק. (י"ג תוספת:כי במקום אחד ראיתי הנדיקעס לבושים בכותונות).
ולבשו שניהם הכותונת.
ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם מכנסיים,
ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו' עד שלבשו המכנסיים. וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי-כן רמז והשליכו להם מאכלי-אדם מהשולחן.
ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים איז מען קיין הינדיק נישט? מקען עסן און אויך זיין אהינדיק!
ואכלו.
ואחר-כן אמר לו: אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן!
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.

(י"ג תוספת וזה בחינת, מה שאמרו רז"ל על הפסוק משלמה "ויחכם מכל האדם" (מלכים א' ה' י"א) אפילו מן השוטים!)

והנמשל מובן למבינים

(אמר הכותב: יכולים לומר שהאדם רוצה להתקרב לעבודת השם הלא הוא הינדיק מלובש בחומריות וכו' ובדרך זה יכולים מעט מעט לקרב את עצמו לעבודת השם עד שנכנסים לגמרי. וכן בהתקרבות אנשים על דרך זה, ודי למבין.)

רבי נחמן מברסלב

ספר כוכבי אור.

הועתק מויקיטקסט.

 

סיפורי מעשיות (ברסלב)/המשל מהאינדק (בן מלך שהשתגע) – ויקיטקסט

לאחרונה גיליתי עד כמה הרצון תופס מקום משמעותי בחיים,

ומי שיהיה לו כוח רצון חזק יוכל להתמודד מול כל סוג של התמכרות.

אז אולי לחזק אצלהם את כוח הרצון.

כמובן שהם צריכים קודם כל להבין מה הם רוצים/לא רוצים בחיים שלהם כרגע.

ובשביל זה צריך להבין מה זו התמכרות ומה עובר על אדם שהוא מכור,

אז אולי להביא בן אדם שהתמודד עם התמכרות וניצח (אפשר גם התמכרות לא מוכרת) שיספר מה עבר עליו בתקופת ההתמכרות ואיך הוא חי היום.

באופן כללי לחזק את כוח הרצון שלא משנה מה ירצו הם יעבדו כדי להשיג אותו.

וסביבה תומכת ומעניינת שלא תהיה סיבה לחפש ריגושים ולהתמכר מלכתחילה לכל מיני דברים.

מקווה שעזרתי.

סקר מעניין..

אדם בורח ממשהו, למקום שנותן לו אפשרות לשכוח

מה יכול למנוע?

שילמדו בבית ספר ובתיכון ובתנועות הנוער כלים לנפש, איך להכיל כאב, איך להתמודד, איך לפרוק אנרגיה בצורה טובה, איך לפרוק אנרגיה בכלל.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל