הרס עצמי- כאב והשמדה עצמית.

חסכים ודכאונות ילדות- נקמה.

מציאות מעוותת- בריחה.

קודם כל תפילה

אחר כך- לא להבהל. ה' ית' טבע בו את הצורך הזה

והכל משתבש לפי התכנית.

המקרה הקלאסי של נוער בעייתי <ובכלל> הוא

שהם עושים דווקא וכאילו אומרים-

'אתה חושב שאתה מבין אותי ורוצה

לעזור לי? אז בוא אני אעשה לך צרות ואראה לך עד

כמה אני דפוק ואוכיח לך שאתה תפרוש

מהמשימה כמו כולם'

וכמו משל התרנגול של רבי נחמן, 

צריך לרדת למקומות הנמוכים שלהם ולומר

להם אני אתך בדפיקות, ולא מתרגש ממך ומכל השטיקים

ועד כמה שאתה חושב שאתה דפוק, אני פי שניים ממך.

ואם הגעת לרמה שהוא מאמין שאתם באמת יושבים

על אותה מדרגה, הוא יתחיל להקשיב. 

אולי לא יקבל בהתחלה אבל יקשיב. 

בלי שיפוטיות, בלי תורה, בלי מוסר ובלי הרצאות..

גם בלי חיבוקים ולאבי דאבי, כי זה מורגש.

והוא עלול להתרחק.

רק דיבורי אמונה פה ושם, אם ניתן.

המון פסיכולוגיה הפוכה אלא אם כן הוא חד, ואז צריך

משולשת. <עם משנה זהירות כי שלא יקלוט>

זה מצריך מיומנות גדולה וקריאה בין השורות

ושליטה בכמה ז'רגונים מסוימים, לפי הצורך.

ותפילה ועוד תפילה ועוד תפילה.

אגב, כל האמור לעיל זה לאדם מכור והתשובה שנתתי היא לסביבתו.

-מדובר על 'המכור הקלאסי' של- אכלו לי שתו לי, ההורים, המציאות וכו'.

וכתבתי עליו כי הרוב שם.

-אם המכור היה שואל, סביר שהיה מקבל תשובה אחרת.

- אם הוא מכור כתוצאה משעמום- התשובה היתה אחרת. מילוי זמן, 

אתגרים חדשים וכו'.

כל זה הוא למעשה. 

אם את שואלת מבחינה רעיונית למחקר אז.. כח רצון, התמדה

פריחה ושגשוג. אושו, זן והנזיר שמכר את הפרארי.

ועוד מילים מאותו שדה סמנטי (:

* אין לראות בכל האמור לעיל את מה שאין לראות בו. 

* המציג אינו רופא אבל מצד שני גם רופא אינו מציג. 

בהצלחה!

פשוט הצלבות ומסקנות מתבקשות

מכמה שיעורים.

זה אחד מהם:

בס"ד

פעם אחת בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא 'הינדיק'.
וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק.
וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה.
והמלך היה בצער גדול מזה.
עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאות!
והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה?
השיב לו:ומה אתה עושה פה?
אמר לו: אני הינדיק!
אמר לו: אני גם כן הינדיק!
וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה.
ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות.
ואמר החכם ה'הינדיק' לבן-המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק. (י"ג תוספת:כי במקום אחד ראיתי הנדיקעס לבושים בכותונות).
ולבשו שניהם הכותונת.
ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם מכנסיים,
ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו' עד שלבשו המכנסיים. וכן עם שאר הבגדים.
ואחרי-כן רמז והשליכו להם מאכלי-אדם מהשולחן.
ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים איז מען קיין הינדיק נישט? מקען עסן און אויך זיין אהינדיק!
ואכלו.
ואחר-כן אמר לו: אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן!
וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.

(י"ג תוספת וזה בחינת, מה שאמרו רז"ל על הפסוק משלמה "ויחכם מכל האדם" (מלכים א' ה' י"א) אפילו מן השוטים!)

והנמשל מובן למבינים

(אמר הכותב: יכולים לומר שהאדם רוצה להתקרב לעבודת השם הלא הוא הינדיק מלובש בחומריות וכו' ובדרך זה יכולים מעט מעט לקרב את עצמו לעבודת השם עד שנכנסים לגמרי. וכן בהתקרבות אנשים על דרך זה, ודי למבין.)

רבי נחמן מברסלב

ספר כוכבי אור.

הועתק מויקיטקסט.

 

סיפורי מעשיות (ברסלב)/המשל מהאינדק (בן מלך שהשתגע) – ויקיטקסט

לאחרונה גיליתי עד כמה הרצון תופס מקום משמעותי בחיים,

ומי שיהיה לו כוח רצון חזק יוכל להתמודד מול כל סוג של התמכרות.

אז אולי לחזק אצלהם את כוח הרצון.

כמובן שהם צריכים קודם כל להבין מה הם רוצים/לא רוצים בחיים שלהם כרגע.

ובשביל זה צריך להבין מה זו התמכרות ומה עובר על אדם שהוא מכור,

אז אולי להביא בן אדם שהתמודד עם התמכרות וניצח (אפשר גם התמכרות לא מוכרת) שיספר מה עבר עליו בתקופת ההתמכרות ואיך הוא חי היום.

באופן כללי לחזק את כוח הרצון שלא משנה מה ירצו הם יעבדו כדי להשיג אותו.

וסביבה תומכת ומעניינת שלא תהיה סיבה לחפש ריגושים ולהתמכר מלכתחילה לכל מיני דברים.

מקווה שעזרתי.

סקר מעניין..

אדם בורח ממשהו, למקום שנותן לו אפשרות לשכוח

מה יכול למנוע?

שילמדו בבית ספר ובתיכון ובתנועות הנוער כלים לנפש, איך להכיל כאב, איך להתמודד, איך לפרוק אנרגיה בצורה טובה, איך לפרוק אנרגיה בכלל.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש