באיזה גיל אתן עושות לילדים שיחת מוגנות?הריון ולידה2
כלומר הגוף שלי ברשותי, לאף אחד אסור לגעת בו ללא הסכמתי וכו'..
אתן עושות את השיחה בפעם אחת או בטפטופים?
ומה אתן אומרות בשיחה?
בטפטופים1234אנונימי
הבן שלנו בן שנתיים וחצי.

עכשיו מתחיל קצת להבין,
אבל מתחילים מגיל ממש קטן.

אם מישהו מחבק אותו או מנשק (גם אם זה אבא/ אמא/ סבא/ סבתא) אנחנו אומרים לו שהוא יכול להגיד די.

בדיוק אתמול היינו בגינה והוא רצה לתת כיף חברה, היא לא רצתה והוא רדף אחריה. אז אמרתי לו בעדינות שהיא לא חייבת וכל אחד מחליט מה נעים לו.

אני לא יודעת כמה הוא הבין בדיוק, אבל כל פעם כזו אני חוזרת על זה. לאט לאט זה נכנס.

אולי גם נגיע לשלב שבו נעשה שיחת מוגנות, אבל בשלב שהוא כבר יסתובב לבד ואנחנו עוד לא שם.
שלי בן 3סמיילי12
כל הזמן מזכירה לו.
כבר מגיל מאד קטן.
זה הגוף שלו ולאף אחד אסור לגעת בלי רשותו.
בערך בגיל חמש אני עושה לכל ילד שיחה שלמה על מוגנותאחתפלוס
ומידי פעם מזכירה ומטפטפת
כל הזמן בטבעיות במהלך השיח בביתבתי 123
אם יש ילדיל גדולים אז הקטנים שומעים אם הגדול שלך קטן אז ברגע שהוא מתחיל להבין אסור ומותר.
אם ילד מחבק או מנשק או מציק לילד אחר אני אומרת שאסור בלי רשות וגם עם רשות מותר רק במקומות שלא מכוסים בבגדים.
במקלחת אפשר ללמד אותם שבאיזור הזה(איך שכל משפחה קוראת לזה) לאף אחד אסור להסתכל או לגעת אפשר לתת להם לסבן את עצמם.
ללמד שיש פרטיות בשירותים במקלחת וכו
אמהות שאומרות לאף אחד אסור לגעת בלי רשותמצטרפת למועדון
מכלילות גם את עצמן? ואף פעם לא מחבקות/מנשקות/מדגדות בלי רשות?
אני לא מדברת על זה שילד יכול להגיד לא נעים לי ואז נפסיק אלא לכתחילה בקשת הרשות?
ומאיזה גיל אתן באמת נזהרות לא לנשק את הילד במקומות מכוסים? כי נגיד עם תינוקת בת חצי שנה זה הכי כיף לאכול אותה במקומות מלאי שומן.. רוצה רק לדעת באיזה גיל זה מתחיל להיות לא מתאים?
מגיל שהיא מדברת? מבינה מזה פרטיות? לפני?
אמרתי לו גם אם אתה לא רוצה שאבא או אמא יגעו בך אתה יכולסמיילי12
להגיד שלא נעים לך.
אני לא מבקשת רשות להלביש אותו נגיד. או לנשק. כי יש נורמליות של חיים.


נראה לי1234אנונימי
זה מתקדם עם הגיל. וחלק זה גם תחושה אישית.
נראה לי בסדר גמור "לנשנש" אותם כשהם קטנים. זה חלק מהקיר בין הורה לילד. גם בבטן, ברגל וכו'. יש דברים שהכל שהם גדלים כבר מרגישים פחות בנוח

יש גם עניין של דינמיקה, אם אני מספרת סיפור לבן שלי והוא יושב עלי, אני לא אבקש ממנו רשות לפני שאתן לו חיבוק. כי בעצם זה שהוא מוכן לשבת עלי, יש כאן דינמיקה של מגע שמאפשרת ומרשה את זה.

אבל אם הוא משחק לבד, או נמצא עם עצמו, אז אני כבר כן אשאל אותו אם אפשר לתת לו חיבוק / נשיקה. (בן שנתיים וחצי)

אם משחקים עם חברים, יכול להיות מגע ספונטני שהוא בסדר גמור בעיניי. בקשת רשות גם לא חייבת להיות מנוסחת במילים, גם פרישת ידיים לחיבוק זו סוג של בקשת רשות, ואם החבר נענה זה אומר שהוא הסכים.

בהקשר של חברים אפשר ללמד לקרוא שפת גוף, אם אתה מתקרב והחבר מתרחק אז אולי זה לא נעים לו ואז צריך לבקש רשות.

וכשנגיע לשלב הרלוונטי, אז נדבר על זה שכל אדם זר שרוצה לדעת בך, צריך לבקש ממך רשות.
אהבתי את ההדרגתיותמצטרפת למועדון
ואם הילד עונה שהוא מרשה שחברים יגעו בו?סמיילי12
שיהיה בריא.
באמת לא ידעתי מה לענות אבל אמרתי לו אמא לא מרשה שיגעו בך.

מניסיון איתו. הוא מבין שיש דברים שזה בסדר, לא ראיתי אותו נמנע מלשחק עם חברים בגן.
אבל יש את המגע שאמא לא מרשה. גם אם אתה מרשה.

שזה טוב וכיף לחבק חבריםבאורות
אם הם רוצים גם כמובן.
אבל שלכל אחד יש את האיברים הפרטיים שלו(אני פירטתי) שבהם לאף אחד אסור לגעת כי הם רק שלו וגם אסור להראות אותם לאנשים אחרים. וגם שאם חבר מראה לו או מבקש לגעת, להגיד לו שזה אסור ולהגיד לך/לגננת.
זה מה שאני אמרתי לבת שלי לאחרונה... מקווה שזה היה נכון איך שאמרתי. צריך הרבה מזל בדברים האלה, בחיי .
רוצה לספר לכן סיפור חשוב בלי מוסר השכלמיואשת******

כשהגדולה שלי אמרה בגיל שלוש שהיא לא אוהבת נשיקות וחיבוקים מוחצים אמרתי לבעלי שצריך לכבד את זה והורדנו מינונים

חיבוקים קלים, פחות נשיקות.

מפה לשם בגיל גדול יותר ראיתי שזה מאד מאד חסר לה וזה בא לידי ביטוי בכל מיני דברים וממש הכיתי על חטא שלקחתי ילדה בת שלוש יותר מדי ברצינות

כנראה היה לה כמה ימים עצבניים, ואולי סתם אמרה כי ראתה שזה משיג צומי ולא התכוונה

לא יודעת בדיוק

אבל חיבוקים ונשיקות מאבא ואמא זה דבר נורא נורא נוררררררררררררא חשוב. היום אני מבינה יותר כמה שמגע זה צורך בסיס וביטוי של אהבה לכל ילד

אז בלי לזלזל במוגנות, שימו לב לזה. 

ולא, אין לי עצות טובות ומסקנות מזה, לכן אמרתי בלי מוסר השכל, כי אני לא באמת יודעת  לומר מה ואיך נכון . רק רוצה להעיר את תשומת הלב.

מעניין. אולי אפשר לפתח את זה ולהבין איתה ביחדסופי123
מה בדיוק לא נעים לה. ויותר מזה, לתרגל איתה לומר די כשלא נעים, ואז להפסיק מיד. ככה היא גם מקבלת את המגע החשוב וגם תחושה שהגבולות שלה נלקחים בחשבון, שזה הרגל פנימי מאד משמעותי בעיני.
היא כבר ממש גדולה זה לא רלוונטימיואשת******

הבאתי את זה בתור סיפור ללמוד ממנו

גם לי זה קרה עם הבכורה,אחתפלוס
כשהיתה בסביבות גיל 8,כל פעם שנישקתי אותה או חיבקתי היא היתה אומרת לי דיייי כזה ארוך.
אז פשוט הפסקתי לגעת בה והיום אני רואה שזה חסר לה ברמות וזה מבאס אותי מאד,
אוטומטית קשה לי איתה כי אני לא יודעת איך תגיב. אבל מאז שקלטתי שזה חסר לה, אני כן''מעזה'' פה ושם לנשק אותה לפני השינה וכו
הבת שלי בת 3אמאשוני
נרדמת הכי טוב כשאני עושה לה נעימי על כל הגוף.
לרוב היא בעצמה מבקשת מתחת לבגדים.
זה הרגל מאז שנולדה ולא רואה צורך להפסיק/ להפחית/ לקבוע גבולות עם זה.

מכאן נובע שיכולת דיבור היא לא פרמטר (מבחינתי)
הפחתת המגע זה משהו שמגיע בהדרגה. לא יודעת להגיד לך מתי הייתה ההפחתה המשמעותית אצל בת ה6 ועוד יותר אצל הבכור שמאוד אהב מגע עמוק וחזק.
צריך "להרגיש" את הילד ולהבין לבד מתי מתאים ומתי לא,
לא חושבת שזה משהו שמישהו חיצוני יכול לענות על זה.
להיות הורים בטבעיות ובזרימה של החיים.
גם לא יודעת להגיד לך אם אצל הגדולים זה בא מהם או ממני.
זה פשוט קרה כשהיה נכון שיקרה.

אני כן זוכרת אצל הבן שלי שהיה שלב שמאוד אהב נשיקות ומגע אבל לא בפני אנשים אחרים.
לדעתי סביב גיל 5.
לצערי עם כל ההזיה שקורית בעולםמצטרפת למועדון
אני שואלת את עצמי שאלות ולא מסתפקת בלהיות אמא בטבעיות ובזרימה של החיים...
אני חושבת שזה בסדר גמור שאת שואלתסמיילי12
כולנו רוצים ללמוד מטעויות של אחרים ושזה לא יקרה אצל הילד או הילדה שלנו.
להבין מה צריך לעשות כדי שאצלנו זה לא יקרה.

יכולה רק להגיד שאפשר לעשות השתדלות ושצריך לשמור הכי טוב שאפשר. אבל בסופו של דבר זה לא תמיד בידיים שלנו.
מדברת מדם ליבי מה שנקרא.
מה הכוונה מדם ליבך?חגהבגה
אימאלה מלחיץ..
בפרטיסמיילי12
עלולים לזהות אותי
כל הזמן ובכל גילאמאשוני
אנחנו לא מחכים לעשות "שיחה" בנושא.
מעלים את זה למודעות כל הזמן.
כמו שמדברים על ניקיון הגוף.
זה חלק מהשיח. כל גיל בהתאם ליכולת ההבנה.
בגיל קטן זה לא זזים מאמא נקודה.
ככל שנותנים יותר עצמאות ככה גם מרחיבים ומזהירים יותר.
עד גיל 5-6 לא רואה הבדל מהותי בין להסביר על פגיעה מרכב לבין להסביר על פגיעה מאנשים.

החל מגיל הזה שיש כבר יותר מודעות לגוף ורצון טבעי לצניעות, אז כבר ממש מדברים על זה בתור נושא נפרד.
מגיל שלוש בערך התחלתי, בטפטופיםבאורות
נניח תוך כדי שאני עוזרת לה להתלבש, במקלחת, בזמנים בהם זה נוכח...
מגיל שהוא מבין...כמה טוב שבאת
כל פעם לטפטף קצת.
לא קראתי בתגובותחגהבגה
מגיל שנתיים- בהקשר גם של מכות ונשיכות בגן.
וגם נגיד- זה מקום צנוע רק לאבא ואמא מותר לגעת פה ולנקות כשמקלחים ולהסתכל כשמלבישים...
אצלייעלללל
מרגע שאני מתחילה לראות שהם מגלים הבנה, גיל שנתיים וקצת אני מטפטפת כל הזמן
לא לדבר עם זרים
אסור לאף אחד לגעת בגוף שלכם
להזהר לא ללכת על זרים וכו'
הקטנה שלי בת שנתיים...שמחה
ויש לה הרבה אחים גדולים.
אני מעודדת אותה לעמוד על שלה, להגיד 'לא' כשהיא לא רוצה, או 'אמא לא מרשה'.
נראה לי שהיכולת להגיד לא- היא אחד הדברים הכי בסיסיים במוגנות, וגם אחד הדברים הכי קשים לילד קטן, בעיקר מול מבוגרים.
לכן חשוב לתרגל את זה מול אחים גדולים או דודים, אפילו שהם באים עם אהבה וכוונה טובה.
בטפטופים, כל פעם לפי ההבנה של הילדתפוחים ותמריםאחרונה
לקראת גיל 3, עם הדיבור והגמילה, מסבירה שהגוף רק שלי, ורק לאבא ולאמא מותר לגעת. נניח לבן שלי הגננת היתה מחליפה עם כפפות אז ניצלתי את זה להסבר.

אני לא מרשה לאחים לגעת באיברים הפרטיים אחד של השני. גם לא בצחוק. ומכאן מרחיבה שלאף אחד אסור.

כשהולכים לרופא מסבירה שהיא קטנה ואמא שם להשגיח כי אסור לאף אחד לגעת.

בגיל ביה"ס מספרת בכלליות שיש אנשים לא טובים בעולם---
אוסרת איסור מוחלט לדבר עם כל אדם.
לקבל משהו מכל אדם.
מלמדת לברוח ולצרוח אם מישהו מתקרב ומנסה ליצור קשר.
מלמדת לבקש עזרה (חלילה אם הולכים לאיבוד בים, למשל) ***רק מאמא עם ילדים*****
לא מרשה לילד קטן ללכת לבד בכלל.
רק בת ה-9 יוצאת לבד, רק עם טלפון, והיא מתקשרת מיד כשמגיעה, וגם כשיוצאת
אסור לחזור בחושך או קרוב לחושך, רק באור מלא (חברות שגרות עד 300 מ' מהבית שלנו)
באופן כללי אני משדרת שהבית הוא המקום המוגן ושאר העולם... לא.
אני מביאה עד פתח הדלת ממש ואף פעם לא רק עד חדר המדרגות.

אני אישית הוטרדתי בילדות, לאור יום, כשהייתי עם אחותי הקטנה.
הדברים האלה קורים.
לי זה לא השאיר איזה חותם מזעזע בנפש, אבל צריך מאד לשים לב ולגונן.


אתן מכניסות שניצל תירס/נקניקיות/וכל זה.. הביתה?פומלה

כן או לא?

ולמה?

אצל ההורים שלי תמיד היה

ואנחנו לא קונים בכלל.. כרגע..


כל עוד אתם יכולים בלי - אז כמובן עדיףמתואמת

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

כן למצבי קריסהשמש בשמיים

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

כן. מוצרי סויה אוכלים פעם- פעמיים בשבועיעל מהדרום
כןהמקורית

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

לא על בסיס קבוע, באירועים חגיגייםאוהבת את השבת

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

נקניקיות כמעט ולא.ניק חדש2

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

בשניצל עוף אני לא רואה בעיהיראת גאולה
אולי יש הבדל בין החברות, במה שראיתי היו רכיבים רגילים שיש גם בלחם פרוס... לא שיא הבריא אבל ממש מקל עלי במקום לעמוד לטגן שניצלים.
אז תלוי איזההשקט הזה
יש חברות שזה ממש מעובד בטירוף עפ מלא תוספות חוץ מהעוף ויש כאלה שזה בעיקר עוף. 
כמעט ולאמתיכון ועד מעון

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

מוצרי טבעול לא אוהבים, נקניקיות עוף דווקא כןכולנה

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

נקניקיות ובריא זה בדרכ לא הולך יחד המקורית

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

יש נקניקיות המתאימות לתזונת פליאוכולנה

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

כן.מוריה
כי נח לי שיש משהו לשלוף. ולי זה טעים.
כן. אבל לא אוכלים על בסיס יום יומיואילו פינו

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

לא באופן קבועהשקט הזה
פעם ב.. לחול המועד או לג בעומר כזה קונים נקניקיות.

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

טבעול לא, נקניקיות כןשומשומונית

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

לא קונה כי אני אוכלת הכל🤣🤦🏻‍♀️ברונזה
הילדים לא אוהבים ולא מחפשת שיאהבו ;)
כןאמאשוני

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

לאדיאן ד.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

שניצל תירס מדי פעם, נקניקיות רק צמחוניותמעיין34

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

אנחנו קוניםהשם שלי

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.


דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.


הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

בהחלט כןדיאט ספרייט

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.


 

אצלנו יש חלק ובמידהטארקו

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...


מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

נקניקיות מדי פעם, מוצרי סויה לאשיפור
שניצלוני כן, רק עם אחוז עוף גבוה
לאבשורות משמחותאחרונה

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

ביטלו את הלימודים מחר בכל הארץ.. איזה הזיהפרח חדש

כנראה כדאי לשים את הילדים בממד לישון למי שיש ממד

ולהיות מוכנים לאזעקות

מהה איפה ראית את זה?רקאני
עדכון הנחיות פיקוד העורף מהדקות האחרונותואני שר

בגלל צפי ירי מאיראן


תפילות

זה מה שיש לנו

עכשיו אני רואהרקאני

יואווו

סיוטטטטDoughnut
אני בדיוק חולה ותכננתי לנוח בבוקר😖
אוייישש איזה גרוע :-/רקלתשוהנ
הם בדיוק נרדמו לי לפני שעהניק חדש2

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

אני לא העברתידרקונית ירוקה
אבל ארגנתי את הממד עם מזרונים ושמיכות למקרה הצורך
אני לא הייתי מעבירה עכשוואני שר
כן מתארגנת - לסגור את החלון של הממ"ד, לשים שם ציוד בסיסי נחוץ (מים, משהו מתוק, לפי מה שאתם צריכים...)

בשורות טובות וישועות גדולות!

נניח יש לכן עכשיו בת בכינרת?מתיכון ועד מעון

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

קודם שתלך למרחב מוגן הלילהזיקוקים
ומחר תבדוק איך היא חוזרת הביתה

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

מצאה מרחב מוגןמתיכון ועד מעון

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

היו לנו בצפון עכשיו 5 אזעקות ברצףזיקוקים
לא הייתי לוקחת סיכון
אני הייתי אומרת לה לחזור, כן...טארקו
אם את מכירה אותה בתור אחת שתתמודד נכון בזמן התרעה ולא תילחץ.
נראה לי הייתי אומרת לה לחזוראורוש3
מה עשתה בסוף?רוני 1234
בלילה ישנה ליד ממ''ד ףמתיכון ועד מעוןאחרונה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

מה עכשיו אני לא מבינהההשירה_11
עוד עזה?? עוד פעם כל כמה חודשים סבב שלא מסתיים?!?!

זה בלתי כבר בלתי!!!


סופריקה

נראה לי שטראמפ יעצור את זה מהרהמקורית

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

חחח אהבתישירה_11
בהריון ואוכלת רק אבל רק שטויותהרמה

שבוע 14

עם בונגסטה

רק לאחרונה מצליחה לאכול

אבל הבעיה זה המה

אני נגעלת מחלבונים

בשר מן החי או הצומח

רוצה רקקק פחמימות ריקות עם כמה שיותר שמן

פסטה פיצה טוסט

מה יהיה?!?! לאן אני אגיע בקצב הזה? אוף

וואי כנל. ואני שבוע 20. פחחת בחילות.. אבל עדייןןל,שגרה ברוכה

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב


כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

תאכלי אבטיח המקורית
חח אוכלת (אבל גם זה מלא סוכר בואי),שגרה ברוכה
זה עדיף מאוכל מעובד אבל ומכיל הרבה נוזליםהמקורית
מעדני חלבון יש רק אחד שטעים ליים...

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

יש מאכלים שקרובים לטעם של הג'אנק והם בסדררקלתשוהנ

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

 

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

 

 

 

בהיריון השלישי שליאפרסקה

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

חכי עוד טיפה. בעז"ה תרגישי טוב יותר ואולי תצליחיאמהלה

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

כנ''ל....אורוש3
משתדלת גם וגם בכל זאת. וכל הזמן רעבה אז הכל עובד. אבל לגמרי הנטיה לפחממות ריקות ואכלתי מליון שטויות ועליתי במשקל. ואני ב''ה הצלחתי לאכול לאורך כל התקופה אז....
אורוש מזל טוב?קנקן שבור
לא עקבתי מספיק או שזה פעם ראשונה שאת מספרת פה?
נכון. מוקדם... ב''ה. תודהאורוש3
הבנתי נכון?טריה

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

תודה נשמהאורוש3אחרונה
תרפי... זה המצב שלך כרגע, רק תקפידי לתת לגוףקנקן שבור

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

גבינה זה גם חלבונים....ים...

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

אני חייבת לקנות ולהתאים דיאפרגמההריון ולידה

אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית

הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!

מה עושים?? 😩😭

כואב לשמועהמקורית

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים


 

 

 

אבל אני כבר עכשיו שנתיים אחרי לידההריון ולידה

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

אבל אחרי זה עדיין תצטרכי שוב מניעההמקורית

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

מנצלשת- מחפשת מתאמת רגישה ועדינה בירושליםאביגיל ##
לי מילר. מקבלת בבית זיתאוהבת את השבת
תודה.מחפשת בירושלים עצמהאביגיל ##
זה באמת יקר.. אני גם הןצאתי את זה עכשיו...אוהבת את השבת

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...


תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו


וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...


יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...


בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

המתאמות כן ממליצות על שימוש עם קוטל112233445566

להגנה מירבית

משנה מאוד!ממשיכה לחלום

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

הבנת לא נכוןאפונה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

קראתי באינטרנט שמחקרים עדכניים אומרים שדיאפרגמהאוהבת את השבת

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

מענייןאפונה
אשמח לקישור אם יש לך
האמת זה היה ממזמן, אחפש עוד מעט בע"האוהבת את השבת
זה באמת יקר וזה מבאס112233445566

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

 

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

 

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

יש מצב שיש לך רופאת נשים שמתאמת?שאלה גנים
לי (לאומית) הרופאת נשים התאימה ולא שילמתי על זה שקל
וואי זאת לא פעם ראשונה שאני קוראת על זה פה בפורוםפרח חדש

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

תגידי למזכירות שישאלו את הרופאהאיזמרגד1אחרונה
הגיוני שהרופאה גם אם היא לא מתאמת בעצמה תדע מי כן
אף אחד לא מקשיב -לי!!!!!אנונימית בהו"ל

גדלתי בבית כזה, שמקשיב לכולם,אמא פסיכולוגית,אבא גם כן מהתחום קצת

וזה עבר אלינו,הילדים,אחד יותר,אחד פחות

אבל אצלי הכי חזק

ואני אוהבת את זה! אוהבת להכיל אנשים! נהנית להקשיב מכל הלב!!!

אבל מי מקשיב לי?

מוצאת את עצמי בחברויות שאני המקשיבה הבלעדית, ברגע שמתחילה לספר על עצמי

משהו,היא עוברת נושא

כנל עם גיסות...כנל עם כל העולם ואשתו


וקשה לי

אני גם עוברת קשיים ואפילו משמעותיים מאוד בשנים האחרונות

ואין פשוט אין קשב גם מנשים שעוברות מקרים דומים!!!!

קשוח לי 😪


מכירות את זה?

מאדדדדדדאוזן הפיל

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

אולי כדאי שתתחילי בשיחה ב- אני חייבת לדברהמקורית

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

מה עם בעלך?מתואמת

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

כל כך מוכרעדינה אבל בשטח
ואני המקשיבה הלאומית. אז הפסקתי לנסות לשתף ואני אוגרת בעצמי כל כל הרבה שאני מרגישה שזה כבר כבד לי בפנים 
מכירה מאוד טובבשורות משמחותאחרונה

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

התיעצות על עגלותמתיעצת:)

הי, ב"ה לקראת לידה ראשונה רוצה להתחיל לברר על עגלות וקצת נאבדת 

אשמח אם תוכלו לעשות לי קצת סדר- איזה חברות מומלצות, דגמים וכו

ומה כדאי לשים לב כשקונים, והאם יש ביד 2 דברים ששווה לראות

חשוב לי שהעגלה לא תהיה כבדה מדי ושתהיה נוחה לקיפול

אשמח לשמוע

אני אוהבת את ספורטלייןאיזמרגד1

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

גם אני אוהבת את ספורטלייןאוזן הפיל

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

המליצו לי גם על ספורט ליין וקניתי פחות מרוצהפלפלונת
סל קטן ממש למטה . כשמזיזים את הגגון זה עושה קליקים מרעישים כאלה ובטיולון זה מסובך זה יכול להיות עם גגון  נמוך או גבוה.  השכלולים קצת משגעים. אני בעיקרון רוצה למכור אותה והיא במצב מצויין.
מגיבה כדי לזכור להגיב כשאהיה יותר עירניתהשקט הזה
אני אוהבת את אינגלוזינהברונזה

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

ביקשת לא כבדהמדברה כעדן.

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה


החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

תודה רבה! באמת שמעתי הרבה על ספורטלייןמתיעצת:)

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

תלוי מה את צריכה..הילושש

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

 

בהצלחה! 

 

 

הסייבקס שלנו מצויינתSheela

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.


אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

קודם כל הכי חשוב זה להבין מה הצרכים שלךהשקט הזה

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח


האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)


האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'


מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)


עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.


אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.


אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר


אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.


(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)


בוגבו דרגונפלייסטודנטית אלופהאחרונה

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
דוקא אצלי לא הרגשתי ככה...יעל מהדרום

לק"י


ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
אפשר להתפטר גם רק אחרישלומית.
שנכנסים להריון, לא לפני ...
ואם יש ימי מחלה אפשר לנצל אותםהמקורית

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

את רק 36ים...

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

זה לא מדויק מה שאת כותבתמשתדלתלהיותאני

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

הכל לא מדויקים...

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

 

 

אני גם חושבת שלהיות בלחץ מפוריות בגיל 36פרח חדש

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה לא עניין של הפורוםאורוש3

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

זה לא מלחיץ עד שכן..Sheelaאחרונה

ולא נדיר לגלות בגילאים האלה שהפוריות כבר בירידה

ולכן מי שאצלה זה לא קרה לא יכולה להוות מדד לאחרות.. 

קפצתי לבקר יקרה!!אוהבת את השבת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...


חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...


בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!


ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...


שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️



בלי קשר להריוןמתיכון ועד מעון

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

תודה רבה על כל התגובות!קפצתי לבקר

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.


קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
תודה רבה לכולן, התחלתי את הבוקר עם תפוחים חמוציםמעיין34אחרונה

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

אולי יעניין אותך