משניתנה הרשות למשחית
שוב לא יבדיל בין צדיק לרשע
בין גלוי הראש למעוטף בטלית
בין שחור ללבן
בין איש לאישה.
זאת שעתם הגדולה
של הבודדים משכבר ממילא
זאת שעתם הגדולה
של כל המשוועים לחמלה.
זאת שעתם הזוהרת
של גומלי חסדים במחתרת
זוהי ממש שעת רצון
לרודפי ריב, מצה ומדון.
זו השעה נגזרה הגזרה
על עולם בפחד לבעור
זוהי שעת כושר
לכל מי שמזמן חלם לעצור.
עד א-לוקינו ירחם,
הרכיני את ראשך בפני שמיים.
תני לו את קולך
שפכי ילדה ליבך, שפכי כמים
עד א-לוקינו ינחם.
והמשחית המשיך להלום
לא יבחין בין חייל, גנרל ויתום
בין שבר כלי שברחוב משוטט
לנער שטרם טעם טעם חטא.
זאת שעתו הגדולה
של עולם שנכנסה על כורחו לגמילה
של עולם הראוי למחילה
זוהי שעת נעילה.
זאת השעה של מי שעלינו
כגיגית הר כפה
זוהי שעתנו האיומה, היפה.
עד א-לוקינו ירחם,
הרכיני את ראשך בפני שמיים.
תני לו את קולך
שפכי ילדה ליבך, שפכי כמים
וא-לוקינו ינחם, ו,
את תרימי את ראשך אל השמיים
תני קולך בבכי
והוא ימחה דמעה אחר דמעה.
משניתנה הרשות למשחית
ניתנה הבחירה לאדם,
להחליט.
(שולי רנד)
יש
