כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים גמורים.

לא הכרתי, פענחתי עכשיו 😅

אם כי זה קצת מוזר לסיים בכאלו ר"ת שאלון שהם עשו במיוחד לכבוד אמצע זמן חורף 

ויש שם כמה ראשי תיבות פחות מקובלים. המחבר צריך להשתפשף עוד כמה שנים בישיבה.

למשל: שי"מ - יותר מקובל לכתוב שיטמ"ק, או שימ"ק או שיט"מ (פחות מקובל מהשאר).

וכן הדה"ד - יותר מקובל לכתוב הה"ד.

כוח"ט ידוע שבידועים

זה גם יכול להיות מפוענח כ: כתיבה וחתימה טובה בסוף שבוע של צרות גדולות.

נכון, את בספשצ"ג ניחשתי. אבל ההקשר.

זה יכול להיות גם בלי סושי פלאי שלו צורת גלגל

כותבים חירטוטים טיפשיים בניסיון פיענוח שצורך גאונות  

אחר שראיתי מה הפיענוח, אז נזכרתי שזה כן קיים בספרות התורנית, אבל ביחס לשאר - פחות מצוי.

וכל הסיפור הזה, והסוף של הר"ת המדוברים - צ"ג - הזכיר לי את החידוש של הגר"א על הרי זה צ"ג.

נאמר: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני וכו', ה"ז צדיק גמור.

ותמהו, אמנם גם על מצוות שלא לשמה יש שכר, אך האם בגלל שנתן פעם אחת כמה פרוטות, הרי הוא צדיק גמור?

ואומרים בשם הגר"א שהיתה ט"ס, שבמקור היה כתוב הרי זה צ"ג, והפיענוח הנכון הוא: הרי זו צדקה גמורה, וטעו המדפיסים ופתחו: צדיק גמור.

ויש עוד חידוש דומה שלו ביומא (כח: ).

אבל לא מבין למה זה כל כך קושיא, לא כתוב שזה מה שעושה אותו לצדיק גמור, אלא שהמשפט הזה לא מוריד אותו מדרגת צדיק גמור.

אגב מצינו שאפשר להיחשב צדיק גמור עם פחות מזה, מחשבה בלבד, במקדש אישה על מנת שאני צדיק גמור, מקודשת.

משמע שזה מה שעושה אותו.

ולגבי מקדש אשה (קידושין מט: ) - זה לא פחות מזה ואין להוכיח משם, שהרי עשה תשובה במחשבה, וע"י כך נהיה יותר מצדיק גמור, שגדול בעל תשובה ממנו (למ"ד בברכות לד: ), וכמו שאומרים בשם הראגצ'ובר ליישב את פסק הרמב"ם.

הרי הגמרא לא באה לכתוב משהו על מעלת הצדקה, אלא הנקודה היא על האם אפשר לעשות משהו שלא לשם שמיים.

זה לא הוכחה 

אבל זה כן פחות מזה לעניין תמיהה של האם אפשר להיות צדיק גמור בקלות כל כך. אי אפשר לשאול כזאת שאלה כי תמיד יכול להיות שהאדם בפנינו הוא באמת צדיק גמור כרגע, ועל זה הדין של צדקה, שהוא עדיין צדיק גמור.

על מעלת מעשה שלא לשם שמים, ובדוגמא שהביאה, המעשה או הצדקה.

כפי שכתבתי, זה אכן פחות מזה לעניין התמיהה. כי שם הוא לא עשה סתם מעשה, הוא עשה תשובה.

רק רציתי להראות שסטטוס צדיק גמור יכול להתהוות ברגע, לא אמרתי שכל מעשה עושה את זה.

טוב נו

הגמרא כתבה צדיק גמור לעניין נפק"מ של אדם שקידש ע"מ שהוא צ"ג, ובתוכ"ד אמר סלע זו צדקה ע"מ שיחיה בני.

חח

הרי זו נועדה להיות ראיה שלא החמיץ

המהלך הוא: א. החמיץ.ב. מקשה הגמ' מכך שהתנדב לבית המקדש, וזו ראיה שהיה צדיק. ג. מתרצת שהמעשה היה שלא לשם שמים, ולכן עדיין אפשר לומר שהחמיץ. ד. מקשה הגמרא שגם אם לא עשה לשם שמים, הרי זה מעשה טוב, ולכן אי אפשר לומר שהחמיץ אם עשה מעשה טוב.

הראיה היא מהפסוק שהתנדב למקדש, רק היתה קושיא על הראיה, והגמ' יישבה את הקושיא ע"י המובאה.

אם כוונתך לומר שאין נפק"מ בין שתי הגירסאות לעניין פירוש מהלך הסוגיא - נכון.

אבל ודאי שיש נפק"מ בפירוש מימרא זו עצמה. שלפי גירסת הגר"א, היה קשה לומר שיחשב ע"י כך לצדיק גמור.

לנשמה כללית.

אני לא טענתי בדבר נכונתה של הגירסא ממהלך הגמרא, אלא מגופה.

נשמה כללית הקשה עליה ממהלך הגמרא, ואני יישבתי. לא אמרתי שיש ראיה.

זו התפתלות, 

הרבה יותר חלק להגיד שזה באמת צדיק גמור.

וכבר ציינו כאן את הנפק"מ שהגמ' מביאה לקידושין...

כי היו לי שתי טעויות דביליות

יש תימנים שנוהגים לכתוב את זה במקום בס"ד.

מאשר כשצריך לקרוא בספר ולנסות להבין לבד את ההקשר, זה הרבה יותר קשה.

אבל אני חולק על הפירוש שלהם לודו"ק,

ויש בעיקר שתי פתיחות מרכזיות, לא כל ראשון\אחרון שחיבר תווים זה ר"ת מוכר.

מאיפה לי מה זה רשמ"צ? על זה נפלתי....

ואגב, מוקצים יקרים שלי, למה החלטתם שאלו"ג זה אלמנה וגרושה? ניחשתי שזה זה, אבל בחיי לא נתקלתי בדבר כזה, ועברתי על דבר או שניים בענייני אלמנות וגרושות ויבמות וצרות צרותיהן...

@שום וחניכה, יש דבר כזה?

ושמישהו יעדכן אותם שחתיכא דאיסורא כותבים חתד"א. ולא חדא"ס. הם לא היו בישיבה??

וגם מה שהעירו כאן לגבי השי"מ... בחרו את הר"ת הכי לא מצוי, מתוך כל האפשרויות המוכרות (שטמ"ק, שיטמ"ק, שמ"ק, ש"מ)

וגם - הדא הוא דכתיב כותבים הה"ד ולא הדה"ד, 

ולגבי כוחו"ט בסשצ"ג שדנו פה עליו - זה דווקא ביטוי מצוי באג"ש של צה"ד (אגרות שלומים של צדיקי הדורות...)

מצד שני, כן היו מכשילות, כמו רלב"ד למשל (צדקתי שם בעיקר כי זה היה נשמע יותר הגיוני ואני לא מכיר שום רבי ליאון בר דוד)

לגבי חתד"א, צודק מצד שני עכשיו חיפשתי ומצאתי אצל הרש"ש

קיצר, מסכים גם עם השאר.

אולי מאהבת הקיצור.

סתם סתם, קלטתי....

דווקא רלב"ד יותר מוכר...

וחתד"א, מעניין...

לפי דעתי הכותב למד באותו זמן מספרים מאוד מסויימים (למד קצת או"ה וקצת שבת) ועל פיהם השיק דבר.

אלא משו באבה"ע, אולי קידושין(וחתיכה דאיסורא במשמעויות שם). אחרת היו לו ר"ת הרבה יותר טובים

שי"מ הטעה אותי.

ממתי כותבים ככה שיטה מקובצת?!

לא ממש.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש