כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים גמורים.

לא הכרתי, פענחתי עכשיו 😅

אם כי זה קצת מוזר לסיים בכאלו ר"ת שאלון שהם עשו במיוחד לכבוד אמצע זמן חורף 

ויש שם כמה ראשי תיבות פחות מקובלים. המחבר צריך להשתפשף עוד כמה שנים בישיבה.

למשל: שי"מ - יותר מקובל לכתוב שיטמ"ק, או שימ"ק או שיט"מ (פחות מקובל מהשאר).

וכן הדה"ד - יותר מקובל לכתוב הה"ד.

כוח"ט ידוע שבידועים

זה גם יכול להיות מפוענח כ: כתיבה וחתימה טובה בסוף שבוע של צרות גדולות.

נכון, את בספשצ"ג ניחשתי. אבל ההקשר.

זה יכול להיות גם בלי סושי פלאי שלו צורת גלגל

כותבים חירטוטים טיפשיים בניסיון פיענוח שצורך גאונות  

אחר שראיתי מה הפיענוח, אז נזכרתי שזה כן קיים בספרות התורנית, אבל ביחס לשאר - פחות מצוי.

וכל הסיפור הזה, והסוף של הר"ת המדוברים - צ"ג - הזכיר לי את החידוש של הגר"א על הרי זה צ"ג.

נאמר: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני וכו', ה"ז צדיק גמור.

ותמהו, אמנם גם על מצוות שלא לשמה יש שכר, אך האם בגלל שנתן פעם אחת כמה פרוטות, הרי הוא צדיק גמור?

ואומרים בשם הגר"א שהיתה ט"ס, שבמקור היה כתוב הרי זה צ"ג, והפיענוח הנכון הוא: הרי זו צדקה גמורה, וטעו המדפיסים ופתחו: צדיק גמור.

ויש עוד חידוש דומה שלו ביומא (כח: ).

אבל לא מבין למה זה כל כך קושיא, לא כתוב שזה מה שעושה אותו לצדיק גמור, אלא שהמשפט הזה לא מוריד אותו מדרגת צדיק גמור.

אגב מצינו שאפשר להיחשב צדיק גמור עם פחות מזה, מחשבה בלבד, במקדש אישה על מנת שאני צדיק גמור, מקודשת.

משמע שזה מה שעושה אותו.

ולגבי מקדש אשה (קידושין מט: ) - זה לא פחות מזה ואין להוכיח משם, שהרי עשה תשובה במחשבה, וע"י כך נהיה יותר מצדיק גמור, שגדול בעל תשובה ממנו (למ"ד בברכות לד: ), וכמו שאומרים בשם הראגצ'ובר ליישב את פסק הרמב"ם.

הרי הגמרא לא באה לכתוב משהו על מעלת הצדקה, אלא הנקודה היא על האם אפשר לעשות משהו שלא לשם שמיים.

זה לא הוכחה 

אבל זה כן פחות מזה לעניין תמיהה של האם אפשר להיות צדיק גמור בקלות כל כך. אי אפשר לשאול כזאת שאלה כי תמיד יכול להיות שהאדם בפנינו הוא באמת צדיק גמור כרגע, ועל זה הדין של צדקה, שהוא עדיין צדיק גמור.

על מעלת מעשה שלא לשם שמים, ובדוגמא שהביאה, המעשה או הצדקה.

כפי שכתבתי, זה אכן פחות מזה לעניין התמיהה. כי שם הוא לא עשה סתם מעשה, הוא עשה תשובה.

רק רציתי להראות שסטטוס צדיק גמור יכול להתהוות ברגע, לא אמרתי שכל מעשה עושה את זה.

טוב נו

הגמרא כתבה צדיק גמור לעניין נפק"מ של אדם שקידש ע"מ שהוא צ"ג, ובתוכ"ד אמר סלע זו צדקה ע"מ שיחיה בני.

חח

הרי זו נועדה להיות ראיה שלא החמיץ

המהלך הוא: א. החמיץ.ב. מקשה הגמ' מכך שהתנדב לבית המקדש, וזו ראיה שהיה צדיק. ג. מתרצת שהמעשה היה שלא לשם שמים, ולכן עדיין אפשר לומר שהחמיץ. ד. מקשה הגמרא שגם אם לא עשה לשם שמים, הרי זה מעשה טוב, ולכן אי אפשר לומר שהחמיץ אם עשה מעשה טוב.

הראיה היא מהפסוק שהתנדב למקדש, רק היתה קושיא על הראיה, והגמ' יישבה את הקושיא ע"י המובאה.

אם כוונתך לומר שאין נפק"מ בין שתי הגירסאות לעניין פירוש מהלך הסוגיא - נכון.

אבל ודאי שיש נפק"מ בפירוש מימרא זו עצמה. שלפי גירסת הגר"א, היה קשה לומר שיחשב ע"י כך לצדיק גמור.

לנשמה כללית.

אני לא טענתי בדבר נכונתה של הגירסא ממהלך הגמרא, אלא מגופה.

נשמה כללית הקשה עליה ממהלך הגמרא, ואני יישבתי. לא אמרתי שיש ראיה.

זו התפתלות, 

הרבה יותר חלק להגיד שזה באמת צדיק גמור.

וכבר ציינו כאן את הנפק"מ שהגמ' מביאה לקידושין...

כי היו לי שתי טעויות דביליות

יש תימנים שנוהגים לכתוב את זה במקום בס"ד.

מאשר כשצריך לקרוא בספר ולנסות להבין לבד את ההקשר, זה הרבה יותר קשה.

אבל אני חולק על הפירוש שלהם לודו"ק,

ויש בעיקר שתי פתיחות מרכזיות, לא כל ראשון\אחרון שחיבר תווים זה ר"ת מוכר.

מאיפה לי מה זה רשמ"צ? על זה נפלתי....

ואגב, מוקצים יקרים שלי, למה החלטתם שאלו"ג זה אלמנה וגרושה? ניחשתי שזה זה, אבל בחיי לא נתקלתי בדבר כזה, ועברתי על דבר או שניים בענייני אלמנות וגרושות ויבמות וצרות צרותיהן...

@שום וחניכה, יש דבר כזה?

ושמישהו יעדכן אותם שחתיכא דאיסורא כותבים חתד"א. ולא חדא"ס. הם לא היו בישיבה??

וגם מה שהעירו כאן לגבי השי"מ... בחרו את הר"ת הכי לא מצוי, מתוך כל האפשרויות המוכרות (שטמ"ק, שיטמ"ק, שמ"ק, ש"מ)

וגם - הדא הוא דכתיב כותבים הה"ד ולא הדה"ד, 

ולגבי כוחו"ט בסשצ"ג שדנו פה עליו - זה דווקא ביטוי מצוי באג"ש של צה"ד (אגרות שלומים של צדיקי הדורות...)

מצד שני, כן היו מכשילות, כמו רלב"ד למשל (צדקתי שם בעיקר כי זה היה נשמע יותר הגיוני ואני לא מכיר שום רבי ליאון בר דוד)

לגבי חתד"א, צודק מצד שני עכשיו חיפשתי ומצאתי אצל הרש"ש

קיצר, מסכים גם עם השאר.

אולי מאהבת הקיצור.

סתם סתם, קלטתי....

דווקא רלב"ד יותר מוכר...

וחתד"א, מעניין...

לפי דעתי הכותב למד באותו זמן מספרים מאוד מסויימים (למד קצת או"ה וקצת שבת) ועל פיהם השיק דבר.

אלא משו באבה"ע, אולי קידושין(וחתיכה דאיסורא במשמעויות שם). אחרת היו לו ר"ת הרבה יותר טובים

שי"מ הטעה אותי.

ממתי כותבים ככה שיטה מקובצת?!

לא ממש.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.