שמתחיל עם דיון כזה

שאלה אליך - איך קבעת על פי החוויה האישית שלך מה הרוב? כמה בנות פגשת?

גדלת בחברה של בנים ובנות ביחד וידעת להשוואת?

במה אתה מעוניין להרחיב אופקים?

הכותרת והשאלה אומרות שזו שאלה/תהייה..

דיברתי על רוב הבנות *שפגשתי* ומתוך כך באה השאלה אם זה באופן כללי ככה.

וכן, יש לי גם חברים שפחות יש להם מושג בתחומים שונים, כמו שגם לי יש פחות מושג בנושאים מסויימים. אבל אני מדבר על דברים יחסית פשוטים שמי שקצת קורא פה ושם עיתונים/ספרים וכד' אמור לדעת מה זה. חשבתי שזה ידע כללי בסיסי יחסית שכולם מכירים ומסתבר שלא.

יש משמעות שיכולה לקבוע לעובדות...

אבל הרבה פעמים תחושה אישית היא תלושה

למה שמין יבדיל ברוחב אופקים? מה הסברה בכך?

הרבה קשור לתחומי העניין שלך.. לאופי...לחיים העכשווים שלך.. ואז זה הופך להיות 'ידע בסיסי' מבחינתך

יכולה להעיד על עצמי שלא היה לי ככ מושג כשדיברו על סגר שמתקרב (גיליתי את זה כשחברה שהייתה צריכה להתחתן באותו זמן דיברה איתי ואמרה שהם שוקלים לדחות ותהיתי באוזניה למה והבנתי שריחפתי ..)

דוגמא נוספת - היום בצהריים בדרך אגב גיליתי שטראמפ הפסיד, בעקבות שיחה עם אדם אחד.. 

ועם כל זאת לא חושבת שאפשר לומר עלי שאני צרת אופקים.. ממש לא.. פשוט לא מבינה בפוליטיקה וגם לא עוקבת אחרי חדשות.. אבל מבינה בהמון דברים אחרים!

הבאתי לך בכוונה דוגמאות קיצוניות בנושאים שהם "הכי" מדוברים כדי להראות לך שזה הרבה פעמים תחומי עניין..

אגב, בעיניי זה לא כזה רע להכיר לבנאדם או להסביר לו.. לא צריך תמיד להתחלחל מזה... בדיוק כמו שבפעם הראשונה שיצאתי עם חייל הוא הסביר לי המון המון מושגים שלכאורה מאוד מוכרים ולי לא היה יד ורגל בהם.. או שיצאתי עם מישהו והסברתי לו מה זה פרוזן..זה לפעמים אפילו ממש נחמד לעשות יחד הכרויות של דברים(:

ברור שיש בנים צרי אופקים. הבאת דוגמא בעצמך. השאלה כמה זה נפוץ יחסית?

מה יועיל לי לדעת? קודם כל לא לפתח ציפיות (כן, הייתי קצת המום כשראיתי שלא ידעה מה זה *** אבל הסברתי לה בנחת. אמרתי לה שגם אני לא יודע הכל..) לא לחפש בנרות דבר שפחות נפוץ (האם לשים דגש על זה בבירורים).

כשאמרתי רחבות אופקים זה לא להיות מעודכן בידיעות חדשותיות. זה להכיר נושאים ותחומים שונים ברמה כלשהי. מה שהתכוונתי שנושאים שונים יכולים לצוץ בעיתונים בתור חדשות "נייטרליות" שהם לא פוליטיקה.. לא צריך להיכנס כל יום לאתרי חדשות או לחרוש אנציקפלודיות בשביל לדעת דברים כאלו. קצת להיות מעורב בנעשה מסביב, קצת לפתוח את הראש בקריאה וכו..

בד"כ מי שמוכן לקבל ידע עושה עם זה משהו ונראה שהוא מסתקרן כשמישהו מדבר איתו על נושא שהוא פחות מכיר. אם זה היה המצב הייתי מרגיש יותר טוב, כי יש רצון ועניין לדעת מהצד השני..

תלוי איזה סוג של דוסים. זה מאוד משתנה...

בכל מקרה הגיוני מאוד שזה יהיה אצל ביינישים.

ממש כל היום לומדים תורה. לוז פסיכי שהוא כל הפחות מ7 ורבע בבוקר עד 10 וחצי בערב עם שעתיים הפסקה.. איפה יש זמן לפתח תחביבים לראות עולם? זה לא ש"ל שאפשר אחרי התקן צהריים לטייל בסבבה. 

זה לא בהכרח חייב להיות תלוי אדם.

יכול להיות גם שהאדם רוצה אבל חלק מהחיים לא מאפשרים.

זאת באמת בעיה אמיתית. אולי.

זו  אמירה עוד יותר לא ברורה..

יש בנות כאלה, ויש בנות כאלה. כמו שגם יש בנים כאלה ויש בנים כאלה.

אין פה עניין להכללות.

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.