הרב זקס נפטר, לא נתפס 

מצרפת את הדברים של הרבנית ימימה - 

אני לא יודעת מאיפה להתחיל לדבר עליו. איזה אדם. ענק. 

אם יש משהו שהיהדות והדת זקוקים לו כל כך, היום יותר מאי פעם, זה זוהר. והרב זקס היה תורת הזוהר של היהדות. הוא פיזר עליה כל כך הרבה גלאם, כל כך הרבה יופי. גם אם לא הסכימו לתוכן דבריו, הם הוצגו בכזו משנה סדורה, בכזו אהבת אדם. אדם כזה נולד אחד בדור. הוגה גדול כל כך. הוא הפך את היהדות לנחשקת. 

היתה לי הזכות להרצות לצידו בכמה הזדמנויות. תמיד חכם, רהוט, אציל. לורד בכל הווייתו, כמו התואר שהעניקו לו בבריטניה. הוא דיבר על השכינה ועל האמונה ועל אלוקים, אבל האמירה שאני רואה כמאפיינת אותו היא "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה". 

השתתפנו שנינו ב-Sinai Indaba, הכינוס השנתי הגדול שהוביל הרב גולדשטיין, רבה של דרום אפריקה. כינוס של גדולי המנהיגים וההוגים היהודיים. והרב זקס סיפר שם בוועידה על איש אחד, ששאל את הרבי שלו: "למה משיח עדין לא בא? הרי קרה כבר הכל: השואה, מלחמות. למה עוד מחכים?"

"אענה לך, בני", אמר הרבי. "איך יכול המשיח לבוא? חשוב לרגע: אם היה בחסידות אחת, בחסידות השנייה לא היו מכירים בו. אם הוא היה חסיד כלשהו, המתנגדים לא היו מכירים בו. אם הוא היה אורתודוכסי, הרפורמים לא היו מכירים בו. אם הוא היה דתי, החילונים לא היו מכירים בו. אז איך הוא יכול לבוא?!

"אגלה לך סוד", אמר הרבי. "אין אלה אנחנו שמחכים למשיח; המשיח הוא שמחכה לנו. הוא כאן, כל הזמן. אנחנו אלה שאיננו מוכנים לבואו.

"עכשיו תן לי לשאול אותך", שאל הרבי את החסיד. "מה תעשה כשהמשיח כן יגיע? האם לא תקבל את פניו כמו פני חבר שלא ראית שנים רבות? האם לא תיתן לו אירוח מלכותי?"

"כמובן", השיב החסיד.

"יפה", השיב הרבי. "אומר לך את הדבר שעליך לעשות וללמד אחרים לעשות. ראה כל אדם, גבר או אישה, מכר או זר, צעיר או זקן, תלמיד חכם או עם הארץ, שומר מצוות ושאינו, כאילו הוא עשוי להיות המשיח. שהרי המשיח לבטח יבוא בתחפושת. אם רק נעשה כך, נגלה שבלי שהרגשנו, המשיח בא".

והרב זקס סיכם: "זוהי משמעותו של החסד, שכוחו לשטוף את העולם כולו באורה של השכינה".

אני זוכרת שהבטנו בפניו בזמן שהוא סיפר את הסיפור הזה. לאחר מכן, כל אדם שפגשתי בקונגרס ההוא, והשתתפו שם 4000 איש, הבטתי בו בעין שונה.

התורה שלו כל כך עשירה, ענקית ורחבת יריעה, אבל אם באת לעולם בשביל ללמד אותנו את התורה הזו בלבד, הרב זקס, דיינו. זו באמת המשמעות של "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה". כל אדם, מכל זרם, יכול היה לשמוע אותו, מפני שהוא אמר וחזר ואמר: העובדה שאורחות החיים שלכם שונים מאלה של הזולת, לא אומרת שאתם לא יכולים לארח אותו. לחמול עליו. לראות בו משיח. 

איזה קול נקי, שבולט שבעתיים בשיח הגס שלצערנו כולנו מבוססים בו. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? אין. באמת. תודה לך, הרב יונתן זקס, שעזרת לנו לחכות. עזרת לנו קצת לחכות לבואו של המשיח. הלוואי שהמשיח ימשיך לחכות – לנו.

יש למישהו ידע אם חברת HOT - שייך לעבור אליה מרימון?

הרבה יותר זולה.

יישר כוח.

ואולי גם מישהו כאן יודע?

1.  נעלם מקובץ וורד האפשרויות: שחזר מסמכים. נעלמו לי כמה. איפה הם?..... 

2.האם השמירה האוטומטית של וורד (צפינו בסרטון המסביר) חזקה כמו זו שהם מציעים בתשלום? לשמור כל דקה - שוכחים.

3. האם מישהו מנוי על נטפרי ויכול לאמר אם הוא מאפשר דברים נקיים (נופים, הרצאות,  מוסיקה ) או שישנן תקלות לא פרופורציונליות?

שונאת מחשב. מצד אחד ממכר, מצד שני מתסכל.

תודה רבה!

1.  לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.

     ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.

2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.

   יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?

זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.

תודה.

או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)

או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)

הרהורים של בוקר😏

כמובן שאלתי חבר טוב:

המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:

1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.

• למה אומרים שהיום לא? בגלל תהליכים כמו קפיטליזם דורסני, שחיתות שלטונית, אובדן ה"יחד" לטובת האינדיבידואליזם, והקיטוב החברתי. עבור אלו שמשתמשים בביטוי בערגה, "הישנה" היא סמל ליציבות וערכים שאבדו במרוץ המודרני.

2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.

• מי זו "ארץ ישראל הלא טובה"? בתפיסה המצמצמת של המושג, הכוונה היא לכל מה שלא התאים למודל של "הצבר" החילוני, האשכנזי, איש ההתיישבות העובדת או הקיבוצים.
• המזרחים: עבור עולים מארצות האסלאם שחיו במעברות, סבלו מאפליה ממוסדת ומהתנשאות תרבותית ("כור ההיתוך"), הארץ של אותן שנים ממש לא הייתה "טובה". עבורם, המושג הזה מייצג תקופה של דיכוי ומחיקת זהות.
• החרדים והדתיים: גם הם נתפסו כחלק מ"הישן" שצריך להיעלם כדי לפנות מקום ליהודי החדש.
• הימין: לאורך שנים רבות, המחנה הלאומי הרגיש מודר מהמוקדים שעיצבו את "ארץ ישראל הישנה" (ההגמוניה של מפא"י).

לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:

• עבור צד אחד: געגוע לישראל היפה, התמימה והמאוחדת.
• עבור צד שני: ביטוי מתנשא שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור לתקופה שבה קבוצה אחת שלטה בנרטיב והדירה את כל היתר.

במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.

או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?

תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.

בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.

הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:

1. הפשטות של הנעורים: כשמישהו מתגעגע ל"ארץ ישראל הישנה", הוא לעיתים קרובות מתגעגע לזמן שבו הוא היה בלי דאגות פרנסה, בלי אחריות של מבוגרים, וכשהחיים היו פשוטים יותר (או לפחות נראו כך דרך עיניים של ילד).
2. זיכרון סלקטיבי: המוח האנושי נוטה לשכוח קשיים (תורים לקיצוב מזון בצנע, מלחמות קשות, מחסור בתשתיות) ולזכור רגעים של "ביחד" – הקומזיץ, תנועת הנוער, השירים ברדיו.
3. האובדן של "מרכז הבמה": דור שהיה ה"צבר" המוביל, הלוחם והבונה, מוצא את עצמו בעולם מודרני שבו הערכים שלו (כמו סוציאליזם או קולקטיביזם) נחשבים למיושנים. הגעגוע הוא לא רק לארץ, אלא למעמד שהיה להם בתוכה.
4. המוזיקה כעוגן: הביטוי נטבע חזק בזכות אריק איינשטיין. המוזיקה שלו יצרה "מרחב מוגן" של נוסטלגיה. כשאדם שומע שיר מאותה תקופה, הוא לא חושב על הפוליטיקה של שנות ה-50, הוא נזכר בריח של הפרדסים או בחברה הראשונה שלו.

אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".

לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.

אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile

grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.

• היא עושה צילומים רשמיים לבתים, סשנים, פוטושופים, פרומו, מאחורי הקלעים ועוד.
• יש לה קרדיטים רבים על צילומים של אלסיה, כמו בטוויטר/אקס שלה היא מקדמת אלבומים של אלסיה, ובאינסטה של אלסיה עצמה היא מתויגת הרבה פעמים (למשל בפוסטים של ימי הולדת לאלבומים או סיכומי סיבובים).
• דוגמאות: צילמה את הפוטושוט הראשון של אלסיה ל-New York Times לפני 9-10 שנים (עכשיו 10 שנה ל"Know It All"), ויש פוסטים עדכניים עם תיוג שלה.
• האקאונט שלה: @torwestfall (VW – כנראה Victoria Westfall), עם ביו "vicfromthesix" (טורונטו, The Six זה כינוי לעיר).
• היא עוקבת אחרי אלסיה (ברור), ואלסיה עוקבת בחזרה כי הן עובדות יחד כבר שנים.

בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏

אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:

Loving the @torwestfall cameo

 וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.

ההמשך לא מעניין..

היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂‍↔️

ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)

כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..

קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?

או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂