אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.
אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?
זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.
לכן, השאלה צריכה להיות,
ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-
היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.
עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.
זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.
אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.
זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.
זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.
ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...
מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.
יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.
יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.
מקווה שהועלתי
