בא לי להגיד את האמת, היום כולם פוליטיקאים
משהו דוחף אותי לצאת, להסתכל על השמיים
לרוץ יחף על אדמה, להירדם, לקום עם אושר בעיניים

כי אין הרבה מה לעשות
רק לחכות לאושר, הם אומרים שהוא בדרך
ולקוות שיסתדר, בדיוק ולא בערך
כי אין הרבה מה לעשות
רק לחכות שהכאב יציק פחות
בינתיים אני פה, משחק עם מחשבות
וסגור לבד בחדר
מבטיח לעצמי שהפחד יגמר
והכל יהיה בסדר

ששיקרת.

זו הנקודה.

וכן, גם הגאווה המסריחה שלך, לבוז לכל מי שהוא לא המאירק'ה שלך. ולהתעולל עלילות ברשע להתגולל על ציבור שלם, בני תורה ויראי שמים. כדי להראותש הציבוד שלך הוא הוא המושלם.

מי יגלה עפר מעיניך, הרמ"מ בהרל"י מליובאוויטש. ותראה כמה אהבת ישראל יש בלב "ממשיכי דרכך"..

אני בוכה ומתפללת, מפחדת שתשכח

והייתה פעם שעזרתי לו למתוח אותה עם הפצל"ש שלו.

אוי, זה תמיד קורע.

מה הקשר?

סתם נזכרתי בו.

אני צריכה לדווח למורה שלי על הספקי הלימוד שלי כל יום, וללמוד איתה משהו.
אז החלטתי שאני מענישה אותה על זה שהיא מכריחה אותי להתקשר אליה, עוד ללמוד איתה.
אז הכנתי דף גמרא במשך 3 שעות! והתחלתי ללמד אותה.
היא התעצבנה, והחליטה שאני לא נורמלית (מסקנה נכונה, שלקח לה הרבה זמן להגיע אליה).
ואז היא אמרה לי לבחור משהו אחר- אז כמו ברסלברית טובה, הצעתי לה ללמוד משיבת נפש.
והליטאית הזו לא הסכימה...
קיצר חירפנתי אותה וגרמתי לה להתחרט על הרצון ללמוד איתי...

עכשיו צריך לעבור ל א"ל.

נקווה שיהיה קל יותר.

שמחה בשבילך!

עכשיו נשאר לי רק ל.

עוד שבוע נתחיל עם מ.

אם את רוצה להצטרף, אז בשמחה.
 

בד"כ המוח מקטלג מיותר בתור- לא מעניין.

מתרגלים את התלמידים ללמוד מתוך שינון ולא מתוך אהבה ושאיפה להבנה בנושא.

הם מלמדים בשיטת התניה...
זה נורא.

"הפורום הפרטי של דמעה שקופה"

הודעה אחרונה הייתה באדר

למרות שההודעה האחרונה שאני רואה פה זה מאייר תשפ"ד..

שזה כן עבד