ואני בכל זאת אכתוב אותם כדי שמי שלא מכיר יכיר.
קרדיט: גוגל(אין לי מושג למי הקרדיטים...מצאתי בגוגל)
וכן, אני נמענת מלכתוב גם בדיחות גזעניות.


**שתי דתלשי"ם יושבים לשתות,האחד מתחיל לברך: "ברוך אתה ה'--" אומר לו השני:הי שכחת אנחנו כבר לא דתיים...
מפסיק הראשון ומסיים:"למדנו חוקיך"

**חילוני נכנס לבית כנסת,מצא זוג תפילין על השולחן והתחיל להניח,היי!קרא לעברו מישהו,זה של רבינו תם,ענה החילוני,כשייכנס אבקש ממנו רשות.

**אברך שואל את אשתו בספירת העומר מה יש היום לאכול,אז היא אומרת:אתמול היה שניצל

**מרכזניק נוסע ברכב של ההורים לפגישה. אחרי שהוא יוצא מהחנייה,אבא שלו רץ אחריו וצועק לו:אורות אורות,אז הוא עונה לו:לקחתי לקחתי...

**שני ביינישי"ם נתקלים במחבל,והוא מכוון עליהם אקדח.
הביינישי"ם:"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנן במצוותיו וציוונו למות על קידוש ה'."
המחבל נהבל משני המשוגעים ובורח,והם רצים אחריו,אהההה ברכה לבטלה...

**דתי פוגש את חבר שלו מסתובב עם מישהי לא מוכרת.
"מי זאת?"
"אהה,בת דודה שלי"
"כן,היא הייתה בת דודה שלי לפני שבועיים"

**שני דוסים נפגשים בדייט.
שלום,אני בת-קל
ואני קליקקו.

**בייניש נכנס לתחנת דלק.
אומר לי המתדלק:"אשראי?"
הבייניש:"אשריך"

**מספרים שהיה קמצן שהגיע לביתו,ואישתו אמרה לו שהעוף מקולקל וצריך לזרוק אותו.
לזרוק?מזדעזע הקמצן,"אפשר לתת אותו לשכן העני שלא ראה עוף הרבה זמן".העני אכל בשמחה,ומיד אושפז בבית חולים.בבוקר שמע הקמצן שהעני בבית חולים והלך לבקר אותו ולקיים מצוות ביקור חולים. בלילה נפטר העני ולמחרת התקיימה ההלוויה,לאחר שחזר אמר לאשתו:נו?ואת רצית לזרוק את העוף?
ארבע מצוות קיימנו בעזרתו:מתן בסתר,ביקור חולים,הלווית המת וגם ניחום אבלים...

**שני יהודים רוצים להתפלל במניין,אלא שהם היחידים שם. מה הם עושים?
אומר האחד:"אני ואתה,אתה ואני,שנינו ביחד,זה כבר 6,עכשיו תגיד את זה גם אתה ויש לנו 12"
אומר השני:"יופי יש שניים מיותרים, בא נלך..."

**מכיניסט עם שיער ארוך נכנס ל"מרכז"
שואל אותו מרכזניק:"מה אתה רוצה להיות הרב הנזיר?"
עונה המכיניסט:"מה,אתה רוצה להיות הרב זצ"ל?"

**האזנה לראיון של בני גנץ הפכה להיות המתנה דרוכה לטעות הבאה שתגיע.
סוף סוף אפשר להסביר לחילונים את החוויה של קריאת התורה בבית הכנסת...

**למה רוצים להעיף את אבי גבאי ממפלגת העבודה?
כי גם ככה אין להם מנין אז למה הם צריכים גבאי

**עזבו אתכם מטיול במזרח הרחוק
לכו לעדות המזרח,תאמינו לי שווה כל שקל

**בחור ובחורה יושבים בדייט.
הבחורה:"וואו איזה שקיעה יפה"
הבחור מסתכל בשעון "לא,עוד 2 דקות"

**ביני"ש- קווים לדמותו.. :

*לענוד בגאווה עט, עט-עיפרון, ופק"ל קלמר על דש החולצה המשובצת.
לעמוד בטרמפיאדה עם התיק על הגב ומשנה עם סימניה בכיס הקדמי.
* לתפוש את עצמך מתופף על הסטנדר או מתנדנד בעמידה בלי ממש להבין למה.
* לקרוא לחרדיים "גלותיים" ו"אנטי-ציוניים", אבל לשמוע את כל הדיסקים שלהם וללמוד בהברה אשכנזית.
* להגיד "שכוייעך" במקום "תודה". "ממש" במקום "אשכרה". ו"לא, לא, זה בסדר. לא קרה כלום" במקום "אם לא הייתי בייני"ש מזמן הייתי שוחט אותך!".
* לענות במשך חצי שעה על השאלה "מתי אתה מתגייס?".
* לענות במשך שנייה ורבע על השאלה "מה אתה מתכנן לחיים?". (ח-ת-ו-נ-ה. מ-ש-פ-ח-ה!)
* להכריז: "אני עומד להיכנס לכושר" ולא לעשות דבר בנידון.
* לספר: "יש קטע בסרט אחד שממש במקרה יצא לי לראות" למרות שראית אותו כבר שש פעמים.
* לענות: "תראה יש כאן חילוק, מצד אחד... ומצד שני..." גם כשאין לך ממש תשובה.
* למלא צ´ק בתאריך עברי רק כדי שתוכל להטיף לפקידה "מה, את לא יודעת מה זה ניסן?"
* להסביר שגם כשאתה מבטל סדר זה "לשמה". 
* לעטר כל ספר, מחברת או כלי כתיבה ב-"לה"ו, בחזקת... מותר להשתמש בד´ אמות ולהחזיר למקום!" ועל נייר טואלט "לזיכוי הרבים".
* לשאול פוסקים שאלות מפוצצות למרות שאת התשובה אתה כבר יודע.
* לנהל שיחות שלמות אחרי ברכת ´המפיל´ בעזרת הגיית "נו" בכל הוואריאציות האפשריות. 
* לשמור את הפלאיירים של ההפגנות בתור דפי טיוטא.
* להיות הגורם הפוסק בבית.
* לסכם את כל מה שהרב מוציא מהפה. גם בדיחות ושיעולים.
* להקים גמ"ח, לא משנה למה - מקיסם שיניים בודד ועד טוסטר אובן מקולקל.
* לעשות ´כוונות´ בכל ברכה וברכה, אבל לירות את "תיכתב-ותחתם-לחיים-טובים-ולשלום" בנשימה אחת.
* לפזם שיר במסדרון ולשמוע מכל החדרים "שששששששש!!!".

זה מספיק?.. 

רק אצל דתיים.........

 

כל מפגש אקראי של לפחות חמישה דתיים יוביל להוצאת חולצה לרגל המאורע.

 

עם כל הכבוד לדתיים פריקים של טיולים, להכניס תפילין לתוך טרמוס של תה ולקרוא לזה פטנט זה די פתאטי!

 

ככל שעל הטלית שלך יהיו יותר קישקושים וצבעים ככה הסיכוי שאתה כמעט ולא משתמש בה.

 

אחד המשפטים שדתיים הכי שומעים במסעדות: "אני הולך לקבל תעודת כשרות עד סוף השבוע". עוד אחד: "הכל כשר פה, רק אנחנו פותחים בשבת".

 

מסורתים פיתחו את התשובה האולטמטיבית לעיקוף כל האיסורים שבתורה: "אני דתי בלב!" (תוך כדי דפיקות אקראיות באזור החזה).

 

מדהים איך חילונים מאמינים שתמונה של הבבא-סאלי יכולה לגרום לנו להאמין שהפלאפל כשר.

 

היתרון היחידי בלקחת מתנחלת לאשה זה הרעיון של כיפות חינם לכל החיים.

 

ככל שהשם של ההתנחלות יותר מוזר ככה הסיכוי שהוא מורכב מחצי קרוון ובאר מים יותר גדול!

 

בשולחן שבת דווקא זה שידפוק הכי הרבה על השולחן זה זה שאין לו שום חוש קצב.

 

תמיד יהיה את המעצבן הזה שיתעקש לשיר שיר חדש בשולחן שבת, ותמיד השיר הזה יהיה משעמם בטירוף!

 

ככל שתבוא יותר עייף לשולחן שבת, ככה הדבר תורה יהיה יותר ארוך.

 

בסידור - העמודים של ברכת המזון תמיד דבוקים אחד לשני (משאריות, זה בדוק, תפתחו ותראו בעצמכם).

 

בשניה שתחזיק ביד יותר מ'ברכת לבנה' אחת זה הרגע שבו כולם יזרקו לך את שלהם שתחזיר לבהכנ"ס.

 

הירח תמיד יהיה מאחורי העץ הכי גדול!

 

כל עוד לא עברת את גיל 50 - דג מלוח על קרקר הוא מחוץ לתחום שלך. והוא הדין ב"גאלע" = פצ'ה (הדבר הרוטט הזה העשוי מרגלי הבהמה ומכיל הרבה שום ופלפל שחור.

 

האחרון שיכנס לבית כנסת בערב יום שישי תמיד יכנס עם שיער רטוב.

 

בכל תפילת יום שישי תמיד יהיה אחד שיהיה עליו שלושה ביפרים שני אקדחים ועשר מחסניות.

 

בבר מצווה תמיד יהיה את המעצבן שיתפוס את הסוכריות ויזרוק אותם על הראש של הילד. ותמיד יהיה את זה שיזרוק בחזרה לעזרת נשים.

 בבר מצווה של חילונים תמיד יזרקו את הסוכריות בזמן הלא נכון.

ככל שילד שעומד מול זקן עושה פרצוף יותר מסכן ככה יש יותר סיכוי שהוא יקבל סוכריה.

 בראש השנה, ככל שהכובע של החזן יותר גדול, ככה אתה תבלה יותר זמן בבית כנסת.

 בראש חודש למרות שדפקו על התיבה ו-17 איש לפניך אמרו בקול "יעלה ויבוא", כשאתה תגיע לקטע הזה גם אתה תגיד את זה בקול.

 בהבדלה בבית כנסת אחרי שמברכים על הבשמים תמיד יהיה את המתפלל הזה שמרוחק קילומטרים מהבשמים, שיעשה כאילו הוא מריח ואז יגיד "ממממ".

 בבדיקת חמץ תמיד ישכחו איפה שמו את הפרור לחם העטוף האחרון.

 שעון שבת תמיד יכבה לך באמצע הפרק הכי מענין בספר.
לרוב אתה תמצא לאחר מכן את אחד מבני משפחתך קורא בחדר מדרגות.

 יש קשר ישיר בין רמת ה"דתיות" לבין רמת המקוריות והביזאריות בתלישת ניר טואלט בשבת ב"שינוי".

 זה לא משנה כמה שתשכנע אותם, נשים תמיד יאמינו שאם הם ישתו מהיין של ההבדלה יצמח להם שפם.

הפרצוף הכי תמוה שתראה בחיים: הפרצוף של מוכר שאתה שואל אותו אם במה שקנית יש קטניות.

אחרי שקראו "המן" בקריאת המגילה וכל הילדים פוצצו את כל הנפצים שלהם, תמיד יהיה את הילד המעצבן שיביא את היריה האחרונה אחרי שהחזן המשיך לקרוא.

 עד שתתרגל להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם "כבר יגידו "מוריד הטל".

 אם תשלח עוגה שאפיית במשלוח מנות, יש סיכוי גדול מאד שתקבל אותה בחזרה מחבר אחר. או שבשבת הגדול יכבדו אותך בה!

 הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה מקבל משלוח מנות: "מה למען ה' אני עושה עם המיני בקבוק יין הזה?

 אתרוג תימני זה פומלה עם פיטם, ושלא יעבדו עליכם. (תלכו לחצר של לביא ותראו את העץ)

 לא משנה כמה שתשמור עליה, אחרי יומים תמיד ישאר לך מהערבה רק מקל!

 אחרי שסוף סוף תתישבו בסוכה אחרי שעלית וירדת מאה פעם עם האוכל או שיצאת ונכנסת מהדלת למרפסת, תמיד תגלי ששכחת את הדבר הכי חשוב.

 צומת רעננה או בכניסה לכביש בגין בירושלים תמיד ימצא איזה דתי עם תיק גדול שידפוק לך על החלון שתיקח אותו טרמפ.

ג'יבריש = הזמן בין נטילת הידים בשבת עד שאבא חותך את החלה.

הסיבה היחידה שילדים באים לבית כנסת ביום כיפור זה להטריף אותך עם שקית הבמבה או הביסלי או שנניהם גם יחד עם בקבוק שוקו. בדוק.

 פסיפלורה זה הפרי היחידי שלא יאכלו בראש השנה כי לא ניתן להמציא מה יקרה לאויבנו אם נאכל את זה!!

 תמיד בארוחה בערב שבת היין ישפך על הבגד הכי שווה. ותמיד זה יהיה על הבן אדם שמתעצבן הכי מהר.

 תמיד ימצא האחד שיגיד לאחותו שללמוד למבחן בהיסטוריה למחרת אסור בשבת, אבל הוא בעצמו קורא בינתיים את כל הפוליטיקות, כמובן- בשבת.

 כולם מחכים בקוצר לחד גדיא - וכשמגיע הזמן - כולם שפוכים מהיין - ומקצרים לחמשיר. וכן , כולם מתבלבלים אם "שונרא" זה חתול, גדי, שור, נר, מקל, צייד או סתם קללה בארמית.

 חוץ מזה תמיד, אבל תמיד, הילד הקטן בבית יסרב לשיר סולו את 4 הקושיות. הבעייה שהזייפן הכי גדול יתנדב במקומו.

 אם אתה לא עורך ה"סדר" תמיד יפול עליך להגיד את "רשע - מה הוא אומר?".

בודדים גוזרים מ"המוסף לשבת" את החלק הטעון גניזה.

**למה בינישי"ם אוהבים דיסק און קי?
כי 'זוהתה חומרה חדשה..'

**דוס אחד מגיע לתחנת דלק, שואל אותו המתדלק- אשראי? אומר לו הדוס- אשרייך..אשריך..
למחרת מגיע שוב אותו דוס.. קלט אותו המתדלק.. שאל אותו.- מזומן?...- אמר לו הדוס- בכבוד....

1. לך תסביר לחילוני מה זה ממממ.... כל תורת ה-מממממ שבין נטילת ידיים להמוציא...

איך בייני"ש מתלבש לשבת? מוציא את העט מהכיס...
איך יודעים שהרב קוק היה מרכזניק? הוא קרא לבן שלו צבי-יהודה...

עד שמוצאים איפה בסידור עלינו לשבח כבר גומרים להגיד אותו

לא לאכול לחם כי אין לך כוח ליטול ידיים

לחזור מטיול עם שיזוף על היד מהשעון עד המרפק

לדעת כבר מהגן שישראל יצאו ממצרים שישים ריבוא אבל אף פעם לא לזכור כמה זה ריבוא...
 
להתפלל מנחה עשרים שניות לפני שקיעה

לא לאכול בשרי כי מי יודע איזה שוקולד שווה יזדמן לי

להמציא פעלים- התחמץ, השתכנז, התברמץ, התחסד וכו'

לא להבין של מי החתונה שהוזמנת אליה כי כתוב פייגא ציפורה שיינא ולא ציפי

להירדם בתחילת הדרשה ולהתעורר ב"שנזכה..." 

לרמוז בשבת לתימנים ששכחנו לשים ת'אוכל על הפלטה

לשאול בסוף כל סיפור - הוא חזר בתשובה? 

להבין שהבנאדם נטל ידיים לפי שהוא בא אליך עם ידיים נוטפות המושטות לעבר בגדיך ולהגיד לו כן אתה יכול לנגב

לחכות לטרמפים ולהגיד על כל מי שלא עוצר לך שזה בטח יולדת

לקום בליל שבת, להדליק את האור בשרותים, להיבהל ולכבות

לראות דייט פוסע ברחוב, לנסות לקלוט אם אתה מכיר אותם ואם כן לקבור את פניך בקרקע בצדיקות (ואם לא - להמשיך ולנעוץ בהם עינים) 

להתקשר על הבוקר לחבר וכשהוא אומר בוקר טוב לשאול אותו בנודניקיות – אז עוד לא התפללת?
 
לשיר בדבקות לכה דודי ואז לדבר בכל הדרשה

להאמין בכל הלב שבשבת לא משמינים

להוריד את כל ספרי הקודש מהשולחן בשיא הצדיקות ואז להתישב עליו – לא משנה שזה מזבח...

לקחת רק שניה מחק מחבר, להשתמש ואז לבקש רשות כדי שלא יהיה גזל

לשים בצדקה עשר אגורות שמוצאים ברחוב. 

להגיד לשון הרע ואז כשמעירים לך להגיד - אבל מה, זה נכון, וחוצמיזה שאם הוא היה פה לא היה אכפת לי להגיד לו את זה... וחוצמיזה שזה ממש לתועלת! 

להתפלל בשבת תפילת עמידה בשיא הדבקות ולגלות שאנחנו ב"סלח לנו", ולהסתכל לכל הצדדים לראות שאף אחד לא ראה שהתבלבלנו..


 

 

עם חלבה.

אם אדם ישב ויאכל זיתים, אם נשאל אותו כמה זיתים הוא אכל, יש איזה שהוא שלב שהוא יגיד "אני כבר לא זוכר".

סתם... זה לא באמת היתה אמא שלי