די נו,ישנתי מספיק.באמת שמספיק.
הלחשוב על זה שאוטובוסים כל היום ולהיות נחמדה ולהבין שם מה אני צריכה לעשות ולחזור הבייתה,להכריח את עצמי לשבת ולעשות עבודות בלי לחשוב על אלף ואחד דברים באמצע ובלי רצון עז לשבור ולרסק את הקיר לחתיכות,זה ענק עלי ולפעמים נראלי שהחיים מידי רצים בתוכי ואני לא מספיקה להפסיק לרוץ
ומותש לי לענות בכלל לאנשים ובאלי דאון,מלא מלא דאון ובעצם אני בכלל לא רוצה דאון,מצב כזה עושה לי רע ולמה פתאום שוב מתעורר מצב כזה?השבוע הזה עבר בטוב ממש..מה קשור עכשיו.
אם היה לילה עכשיו,המצב היה הרבה יותר גרוע.
נלך לחשוב על אוכל?ודאי.
מזל שבוקר.
אז תודה שבוקר?נראלי.