כי זה להגיד לעצמי שאני מטומטמת אבל האמת האמת,בפנים,אני לא כזאת.(אני בסדר.)
ואיך מעלימים כאלו דברים ואתם מבינים?קשה לאדם להיות ככה כי ברגעי שנאה הוא כל כך רוצה לצמצם את עצמו למינימום וכשאדם מצליח לאכול נורמאלי ואין לו כבר בעיות עם אוכל וחידק בבטן שעוזר להצליח לא לאכול,הוא אבוד.
הגוף הזה רק משמין אבל הוא לא באמת כזה משמין וזה רק המוח שמאכיל את עצמו סרטים
איך מסבירים כזה פרדוקס אלוהים.

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת