איך הזמן טס. זה לא נתפס. שאני בזום הבא
אין לי כבר ילדות בגלל המציאות שאני חי בה
זוכר איך לפני הרבה חודשים היה אוויר
אמרתי חכה אמרת לי תראה זה עוד יגדל תבין
פתאום מסכה ויש עוד הגבלה ובכלל עליהם לא שומרים
אבל הלחץ שלי בנה לו מגדל
מתבודד בתוך שתי חדרים
הבידוד נמשך שבתות וחגים
הקורונה תשאר איתנו שנים
אני עוד שבוי בפחדים ש..
אני ייחלה בכל רגע
אז אבא תושיע
כי המחלה היא כמו קליע
אז חיסון פליז תופיע
אני מפחד מהילדים שלי
שלא יידבקו מהפחדים שלי
שיתרחקו אחד מן השני
אמן שלא ייחלו תמיד
רוצה להגיע לשם. בדיוק כמו שהבטחתי
אך אני לא יוצא. מפחד שנדבקתי
בנתיים סופר חפצים קטנים. יודע השתעממתי
הולך למטבח ולמקרר או שסתם כמעט שהשתגעתי
אוכל את הקרשים
משחק עם עננים
לחלומות על למבורגינו
שדורס מכוניות
למרות שכתבתי בשגיאות
אז אם זה מפריע לכם אל תקשיבו
אני מפחד מהילדים שלי
שלא יידבקו מהפחדים שלי
שיתרחקו אחד מן השני
אמן שלא ייחלו תמיד
מתרחק מתרחק מהילדים שלי
שלא יידבקו מהפחדים שלי
שיתרחקו אחד מן השני
אמן שלא ייחלו תמיד
עומד ומתבונן ברקיע
חושב על המטוס שכרגע הופיע
שטס בתהם למעלה ברקיע
בזמן שאני מתחרפן אני משתגעעע
אז תתרחקו אחד מן השני
אמן שלא תשתגעו תמיד