בעיקרון אני מאמינה שההרגשה היא בד"כ הדדית

ואם היא לא

יש כאן איזה בעיה במודעות של אחד הצדדים או בלהרגיש את השני

(אני יכול לדוג' לחשוב שהפגישה הייתה ממש טובה ומבחינתי ממש נכון להמשיך, והצד השני בכלל יחשוב שהיה לא קשור ולא שייך. יש כאן פער שמצביע על קצר בהרגשה של הנתונים שעומדים מולך.)

הגאון מוילנא בפרושו על ספר

משלי מסביר: "כמו המים שמראים פני

האדם כפי שמראה עצמו למים, אם יעקם פניו

גם המים יראו כן,

כן לב האדם לאדם – אם ליבו טוב לאדם,

אותו אדם גם כן טוב עימו, אף שאינו יודע ליבו"

על דרך זו אולי אפשר לתרץ שמדובר

בטוב לב כהרגשה כללית אך לא למשיכה זוגית,

שכאן דרוש קצת יותר מלשדר רצון וחיבה.

מעניין

סתם פשוט באמת חוסר מודעות ריגשית. וזה בסדר לגמרי. מודעות אפשר לפתח

אלא אם כן אתה מדבר על מציאות שממש מודעים, אבל מנסים לראות אולי זה כן יכול להשתנות.

זה כבר משהו אחר. 

קיצר זה לא מה שבורדו התכוונה נראה לי.

"כמים הפנים לפנים" - זה בפשטות יותר אומר שאיך שתתייחס לשני, כך יתייחס אליך.

אבל עדין לא מכריח שניהם מרגישים אותו דבר זה ביחס לזה, כשמדובר על התאמה לנישואין.

התייחסתי רק למשפט "כמים הפנים לפנים".

עם זה - ראשית אולי באמת עדיף לאנשים בהקשר הזה, פחות לרצות לחוש מה מרגיש הצד השני בהקשר להתאמה, ויותר להתאמץ להיות כמו שהם ולשדר טוב (כמובן, להביא בחשבון שיתכן שזה לא ממש הדדי, שלא להתאכזב). לפעמים זה מה שיסדר את הענין, במקום חששות ואי ביטחון.

דבר שני, לא תמיד אפשר. לפעמים הצד השני ממש "שחקן טוב".. לא מרצון לא להיות אמיתי - אלא כאילו כדי "לא לפגוע" כל זמן של ברור לאן..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים