ומעכשיו אני משתמשת בביטוי הזה

לא שהוא איזה שף, אבל כמו שאמרה פה משהיא, בחתונה לא ידע כלום כלום כלום והיום אם אני צריכה הוא יכול להכין שבת! הבין שלפעמים ימי שישי זה גדול עלי, אוטומטית לקח על עצמו את כל הסלטים- חומוס ביתי, ממרח זיתים, פסטו, סלט ביצים וכו'. ואם גדול עלי הוא מכין גם חלות, עוגות, עוף מרק וכו...

כשהוא מכין משהו חדש אז הכמה פעמים הראשונות הוא שואל על כל פיפס אבל ממש עושה הכל כדי שיצא מושלם!! (לפעמים יוצא לא יותר טעים משלי...)

כשחזרנו הביתה אחרי הלידה, ביום רביעי כבר הוא נעמד במטבח והתחיל לבשל! כדי שבטוח יהיה מוכן עד שבת ושנהיה בנחת...

והכי הכי חשוב- ממש חשוב לו הניקון. אן מצב שישאיר שיש מלוכלך אחריו ואפילו תוך כדי ההכנה הכל נקי. אפילו אני לא כזאת...

קיצור, הוא ממש עובד על עצמו ורואים תוצאות!!

תקשיבי לי סיוט.... לא ברור לי מה יותר גרוע

בעלי המתוק לפני החתונה עוד למד להכין דג וצ'ונט

זה מוציא ממני הרבה כוחות נפשיים להיות בשלב הלחוץ הזה במטבח יחד איתו, מלא כלים ושיש מכוסה בתבלינים ותיבולים

אבל- הוא עושה את זה מדהים!! עם כל הלב והנשמה! וזה הדבר שהכי כיף

אחרי החתונה למד לבשל כל דבר שיש לו מתכון מסודר...
ובאמת הוא עושה את זה הרבה יותר לאט, אבל יותר טעים ממני...

קיצור- מצריך גם ממני קצת עבודת המידות (לסבול את הבלאגן והזמן שמושקע בזה אבל גם לפרגן כמו שצריך)

בעלי בשלן מעולה פשוט.
הכל בראש ובעין כמו מרוקאית זקנה בחיים לא פותח מתכון והכל יוצא אוכל נדיר כמו של סבתות של פעם.
אני לעומתו חייבת מתכון לכל שטות לכן לרוב מעדיפה שהוא יבשל הוא אוהב את זה וגם יוצא לו יותר טעים ממני בפער.
 

לפני שנה בערך עשינו שבת עם האחים של בעלי, כי ההורים היו בחו"ל. אני נכנסתי להתקלח ודווקא באותו זמן הם החליטו להכין אורז, אבל בלי להסתכל אפילו באינטרנט איך מכינים, ובטח לא לשאול מישהו שיודע, פשוט סמכו על הזיכרון של גיסי בן ה- 15 שלפעמים עוזר לחמי להכין את האורז.. מפה לשם, הם הכינו אורז בלי מלח ועם יותר מידי מים.. בסוף איכשהו יצא אכיל.

בכל מקרה,

החביתות של בעלי טעימות, הקפה שלו מושלם (יותר טעים לי ממה שאני מכינה לעצמי) והסנדוויצ'ים שלו מפנקים.

זהו, כל השאר עליי..

אבל אין לי ספק שאם הוא לא היה עושה מה שעושה היום

אז חוץ מעוד כמה דברים שיכל להיות בהם תותח הוא היה שף אדיר!!!!

יש לו את זה הרבה יותר ממני, 

מבין איך להכין אוכל טוב ונכון ומתובל היטב. 

לוקח דג והופך אותו למעדן, לוקח בשר והופך אותו למשהו ממש ממש טעים ועוד ועוד

בקיצור באמת מכין טוב!!!

טוב, לא באפיה...

אבל בסדר, נקיון, וכמובן בישולים...

אממה- זה לוקח לו המוןןןן זמן, ולא תמיד מתאים לסבלנות שלי.

יש לו תפקידים קבועים, כמו- חמין, דג, טיגונים...

היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.

זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת

ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.

מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו

מעניין

והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר

חשוב לציין שאני לא מחפשת הקלות

אבל רוצה משהו שיש לו ידע שחלילה לא יפגע העובר

ואם זה בסדר לא לצום זה מקובל עלי

בדיקת מי שפיר לר רלוונטית כאן אם עברו כמה ימים,זה פרט לא משמעותי אלא אם כן עברו פחות מ48 שעות.

גם לי רופא אמר בשיא הנחרצות לא לצום בכלל,אפילו לא שאלתי רב כי זה היה הריון רגיל ללא סיכון.

כשהייתי בהריון בסיכון זה היה אחרת.

לעומק.בד"כ רבנים אומרים לשאול רופא ומסתמכים על חוות דעתו.

הם לא יר"ש ומעדיפים לומר לכולן לא לצום, גם אם אין סיבה מיוחדת.

לכן צריך רופא שמבין גם את חשיבות הצום וגם את המצב הרפואי

לקראת יום כיפור.

צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב

הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום

עוד לא דיברתי עם הרב שלנו

אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..

רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.

מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.

רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.

מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו

הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..

מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.

של רבנים ורופאים

לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו

אם יש לך איך להגיע אליו,

מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),

ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו

מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום

איך מגיעים אליו?

אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),

לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי

והשדר הזה יעבור אליה...

כי להיות במקום שאת לא רגועה בטוח יקשה...

דבר שני בהרבה מרפאות יש פלזמה עם סרט על התקרה

כדאי להסביר לה בדרך המון על המטוס ברופא שיניים שעולה ויורד ומה יעשו וכוכו עדיף בדרך מצחיקה מה שאפשר

ולהסביר שרק מסתכלים היום (זה נכון.. באים לבדיקה קודם כל)

זה מה שעולה לי בהצלחה ממש!!!

כיוון שאנחנו בקופ"ח מכבי - אנחנו הולכים למכבידנט עם הילדים.

יש רופאות שיניים מיוחדות לילדים ופעוטות. ויש להן טכניקות גישה לילדים ואיך להרגיע את עצם הישיבה על כסא הטיפולים עם ההורה ביחד (בגיל כזה).

הטיפול נעשה בשילוב גז צחוק - ועוברים בשלום.

יש גם סלסלת פרסים לילדים, ומדבקות גיבור, והקליניקה מעוצבת באופן ידידותי.

להכניס אותכם לרופא שיותר ידידותי לילדים

להסביר לה מראש בצורה פשוטה וברורה מה יהיה (ולא להגיד שזה לא יכאב או יצחק, אלא להגיד שזה יכול לכאוב או להציק ואז אמא תחזיק לה את היד או משהו כזה)

לבחור ביחד איתה משהו נחמד שתקנו/ תעשו אחרי וכל פעם שקשה לה להזכיר את זה

הדביקו לה סתימה זמנית

אומר שיש לה 2 חורים ו2 טיפולי שורש איך יכול להיות???

המליץ על הרדמה כללית - אמאלה

אבל שננסה קודם עם גז צחוק

אני מאוד מקווה שזה יצליח היא בקושי נתנה שיבדוק אותה

איך נעשה סתימות וטיפול שורש ככה

אחד היה בן שנתיים וחצי ועוד אחת בת ארבע, שממש לא שיתפו פעולה. עשו להם בהרדמה מלאה טיפול בכל הפה בבת אחת.

מצד שני זה מושלם

מסיימת עם זה זריז

לנו יש בדיקה עוד שבועיים ומתלבטת אם לוותר מראש...

לק"י

בלי צילום.

אבל נצטרך לעשות טיפול בהרדמה, כי יש לו כמה טיפולים לעשות🤦‍♀️

זה מספיק להם? לפי מה שאני מבינה כדאי ללכת אבל בספק איך יצליחו לראות משהו

שאפשר לצבור כל כך הרבה חורים בגיל כזה

אם היא שותה מבקבוק תינוק משהו שהוא לא מים,

אז זה לא מופרך בכלל

בשונה מכוס שאתה שותה ומניח.

ילדי בקבוק יושבים שעות עם בקבוק בפה.

אצלנו גם כל מי שהיה עם בקבוק חטף מלא חורים.

לק"י

וגם בהנקה זה לפעמים שעות.

אצלי זה ששתה בקושי מבקבוק, ורק חלב שאוב, גם חוגג🤦‍♀️

אל"ף כי אתה לא יכול להסתובב עם ההנקה ולקחת אותה לכל מקום,

בי"ת כי גם אם אתה נרדם עם פטמה בפה, החלב לא מטפטף פנימה אלא אם אתה שואב אותו באופן פעיל (ובולע).

מוסיפה גימ"ל שבהרבה מקרים פטמת בקבוק תינוק פוגעת בתפקודי פה, בין השאר בתפקוד של הלשון שאמורה להסתובב בפה כל הזמן ולנקות את השיניים.

זה מתוק חלב אם. והרס שיניים. ההנקה עד גיל מאוחר יחסית.

אבל היא ישבה על בעלי והרופא נתן לו לבדוק כביכול ואז אמר לו "אבא אתה לא עושה אוב אני ייראה לך איך עושים"

משחקים כאלה

לק"י

מה בדיוק יש.

אולי זו רק התרשמות של הרופא.

ילד שגם ממש התנגד ובכה, הרופאה (האלופה!! ממש חשוב ללכת לרופא מתאים לילדים, אפילו אם דורש קצת יותר נסיעה) הסיחה את דעתו לכמה רגעים, תוך כדי ששמה עליו את הגז הוא נרגע ממש מהר ( בזכות החוויה שלו, אני ניסיתי גם גז צחוק באחת הלידות והיה ממש מוצלח😅)

ובכללי, אם יש אחים גדולים יותר (שזורמים על רופא שיניים) אני אוהבת לקחת אותם לביקורות בצמדים של גדול וקטן, ככה הקטן רואה מה עושים לגדול ושהכל טוב, אז לרוב הוא יותר נינוח ומשתף פעולה.

מרכזים את טיפולי השיניים ביחד ועושים בהרדמה במקומות מקצועיים שמיועדים לזה, כמו בית חולים וכדומה. (ובזול!)

ואת הבדיקה לפני, זו שקובעת מה מצב הפה+צילום-זה לא מפחיד ולא כואב ואפילו אפשר לספר על הכסא המיוחד שזז שהוא כמו לונה פארק וכו'..

לאחרונה (גם אנחנו היינו בהלם מכמות החורים😵‍💫 עד עכשיו הגיל הכי מוקדם שבו ילד שלנו עשה סתימה היה 7, ואח"כ רק 11...)

היינו בלחץ איך היא תסתדר, אבל זה הלך מדהים!

קודם כול טיפולי שיניים לילדים הם יותר מהירים - לפעמים בתוך רבע שעה מסיימים. והלכנו לרופאה שמומחית לילדים, ולכל דבר שהיא מכניסה לפה היא נותנת שם חמוד כזה מהעולם של הילדים ומפטפטת כל הטיפול עם הילדה. יש גם סרטון על התקרה למקרה חירום, שמעסיק את הילדה...

אז בע"ה יש תקווה!

לק"י

כנראה שמומחים עברו התמחות נוספת.

לא יודעת מה ההבדל.

אבל כמו שמתואמת כתבה, הן דיברו עם הילדים, נתנו שמות לדברים וכאלה.

בעבר היינו אצל רופאה בקופה (עם ילדה אחרת) שהייתה מצוינת, אבל לצערי היא עזבה...

כדאי לקבל המלצות באזור שלכם.

תודה רבה!!

היינו עם הילדונת אצל שתיים, ד"ר רות בכר וד"ר אלינור הלפרסון. הלכנו בסוף לטיפולים אצל ד"ר אלינור כי היא יותר קרובה אלינו, אבל להרגשתי ד"ר בכר יותר מוצלחת. אבל גם ד"ר אלינור טובה מאוד.

תודה רבה!!!

אני מצחצחת לבן שלי (בן כמעט שנתיים) שיניים אבל לפעמים לא זורם ובינינו, חוץ מהקניית ההרגל אני לא מרגישה שהצחצוח יוצא כזה יעיל.. מפחדת שיצטרך טיפול בגיל קטן. אז איך שומרים על השיניים בריאות גם בגיל כזה עם כל מה שאוכלים?

מכירה כאלה שמצחצחים כל יום ובכל זאת מלא חורים וגם כאלה שלא מצחצחים ואין שום חורים.

ברור שצחצוח שומר על השיניים, אבל ממש לא היתי משתגעת על זה מול הילד, כשאני יודעת שבסוף חופשי עם מסירות אין קץ וצחצוח מעמיק יהיה בכל זאת חורים. אין בזה יותר מידי כללים. בעיני.

אין סיבה שילך לתפילה כל היום כשיש אישה בהריון וילדים.

הצום הרבה יותר חשוב מתפילה ביוהכ

איך את צמה בדרך כלל, ואיך את צמה בהריון.

בגילאים של הילדים.

ועד כמה הבעל נמצא וזמין.

אני אישית צמה יחסית בסדר גם בהריון.

הילדים די מעסיקים את עצמם, אבל הם יכולים גם לריב.

אני מניחה שהגדולים יותר יהיו חלק מהזמן בתפילה.

צריך לדאוג לילדים לאוכל.

עדיף דברים פשוטים שלא צריכים הרבה התעסקות, ושהילדים יהיו כמה שיותר עצמאים בלקחת את האוכל.

כדאי שהבעל יהיה זמין אם את צריכה אותו.

שתהיה לך אפשרות לשלוח מישהו לקרוא לו מבית הכנסת, או שמידי פעם יחזור הביתה לבדוק מה המצב.

אם יש לך אפשרות להיעזר בילדה/ נערה בשמירה על הילדים.

לקחת בחשבון גם מצב שהבעל לא יוכל להיות בכל התפילות, כי הצום שלך יותר חשוב.

כדאי גם להיערך לאפשרות של שבירת הצום בהתאם לצורך.

לברר מראש עם רב מה ההנחיות ומתי נדרש לשבור את הצום.

להכין כוס עם סימון של שיעורים, שיהיה אם תצטרכי.

לראות אם יש רב זמין לשאלות במהלך היום.

נשאר... או הולך חוזר כזה לבדוק מה קורה. הלכתית הצום שלך חשוב מהתפילה שלו. מה לעשות. כמובן להתייעץ עם הרופא ועם רב לפני לבדוק מה ההנחיות לשלב שלך ואם יש משהו בהריון.

ואז חוזר יחסית מוקדם ונמצא כל היום עם הילדים.

לגבי מנחה ונעילה זה תלוי מה המצב שלי אם אני במצב סביר או לא להישאר עם הילדים. פעם שעברה הערכתי לא נכון את הכוחות שלי בסוף הצום...

פעם אחת נסעתי לאמא שלי,פעם אחת הייתי אצל חמתי. זה נהוג אצלנו ככה אצל הזוגות הצעירים

והאמת שמאז שאני עם שניהם בעלי היה יותר נוכח בימי כיפור בבית. הוא היה רגיל להתפלל במקום רחוק ועכשיו ליד הבית. זכורות לי גם כמה תפילות שהתפלל בבית לאורך השנים

אין מה לעשות, duty calls

הצום שלך יותר חשוב מהתפילה שלו אם אין אופציה לעזרה

ובא מדי פעם לבדוק מה שלומנו.

ובשנים שהילדים היו ממש קטנים הייתי נוסעת לפעמים להורים שלי (לפעמים בעלי אפילו לא בא) ואחותי הקטנה עזרה עם הילדים.

לעשות את הצום ביחד עם משפחה

אם הילדים קצת גדולים- אפשר לקנות להם משהו בסגנון של פליימוביל שווה שיעסיקו אותם מהזריחה עד השקיעה

להתארגן מראש על אוכל קל, נניח לחמניות ומעדנים שהם מוציאים מהמקרר בעצמם

ומצטרפת לזה שהבעל יכול לוותר על חלק מהתפילות במניין, או לקחת את הילדים איתו אם זה מקובל אצלכם...

לא צריך משהו מיוחד ויקר

אפשר בסטוק

קניתי כלי אוכל והחבאתי

הרבה אוכל מוכן לילדים. אצלי אוהבים פסטרמות

מטפל בילדים

ומתפלל בבית.

אם את מרגישה טוב/ הילדים רגועים, הולך לתפילה וחוזר מידי פעם לראות איך את.

הצום שלך מדאורייתא.

התפילה שלו מדרבנן.

אז מכינה בערב החג לסעודה ראשונה תבשיל (תפו"א ובשר) ומכינה מראש הרבה, ושמה פלטה, וככה בצהריים יש לילדים מבושל.

ראיתי שהילדים הרבה יותר רגועים, חוסך הרבה מריבות שלהם. אולי יעזור לך גם.

חגיגית, כמו שבת או חג (למי שלא צם כמובן...)

אני בצום אחד בהריון הרגשתי זוועה ובעלי לא הלך לחלק מהתפילות.

לא היה מצב שאני אשמור על הילד.

הצום שלך הרבה יותר חשוב. וכמובן ההריון, שלא תתפתח לידה.

במקומך הייתי עושה הכנה ממש טובה לצום, שתיה מרובה מאוד בימים לפני הצום, חלבונים בערב הצום וויטמינים.

ובעלך צריך להיות זמין, אם את לא מרגישה טוב הוא אמור להישאר בבית.

שעוזרת לי בתשלום. (יש איזה בעיה לעבוד בשבת ויום כיפור תמורת כסף אז היא מביאה לה את הכסף על ערב הצון ועל סוף הצום (משהו כזה שיהיה בהבלעה, בעלי מתעסק עם זה)

יצא לי לעשות יום כיפור עם אחותי והילדים של שתינו

בלי בעלי (הוא נסע לאיפה שהיה בית כנסת בנוסח שלו)

ובשתיים היה הרבה יותר קל.

אני בד"כ מידה 4 בואכה 5 ואתמול קניתי שם שמלה מידה 3

של 60 ס"מ

אין לי מושג

בסוף צריך למדוד, אבל יש שם שמלות בגזרות שמתאימות לנשים אמיתיות במידות הגיוניות.

אבל הרבה מהשמלות עם גזרה רחבה

אני קונה שם הרבה פעמים מידה אחת פחות ממה שאני

הזמנתי כמה שמלות ובחרתי אחת ואת כל השאר החזרתי

זה היה ממש כיף כי לא הייתי צריכה להסתובב,מודדת הכל בבית

הזמנתי 4 השארתי 1

גם לבת שלי הזמנתי איזה 3, מדדנו, ו2 מחזירה כי המידה לא טובה

ההזמנה של המידות הטובות כבר בדרך

אולי סתם מיואשת מלנסות אחרות

אני קניתי כבר פעם שנייה ומאד מרוצה

ללא חיתוכים

בד נעים ומחמיא לגוף

חודש.

למה קניתי חדש? הקודם התחיל לעשות בעיות (לדעתי הבעיה נוצרה בגלל ששאבתי איתו כמויות גדולות של מים, מאותו יום הוא התחיל לגמגם).

קניתי את אותו דגם באושר עד, היה זול, הייתי מרוצה. לא ראיתי סיבה להחליף.

את שלי מסרתי, מי שלקח אותו כתב לי שהצליח לתקן. לא ברור איך..

כמה עלה באושר עד? יודעת אם עדיין יש שם אותו?

מחזיק מעמד לשנתיים פלוס מינוס

גמ'ני חושבת לקנות שוב דרימי H14

יש לי שנה וחצי

בשימוש יומיומי

מרוצה מאוד מאוד מאוד!!!!

העלה לי את רמת הניקיון בבית בכמה דרגות

מפסח, מעולה.

מנקה פצצה. נח לתחזוק.

אני ממש מרוצה

לא יודעת להשוות לאחרים

נהנת מאד אבל צריך לקחת בחשבון שכל שואב שוטף חייב תחזוק כל הזמן של ריקון המים המלוכלכים וינקיון החלקים כדי שלא יסריח.

מרוצים מאד. (בעיקר מהאופציה של הקיטור)

צריך ללמוד לתפעל אותו מבחינת הריח אבל פצצה!!

סליחה על הניצלוש

עוזר פלאים

אני שמה ג'ל אקונומיקה

לרסס ספריי מנטרל ריחות לפני - ולייבש טוב בשמש כשהיא עומדת

יש לי יחסי אהבה שנאה למכשיר בגלל הריח

ננסה את זה

ממש אשמח לעצות לגבי הריח שלו.

את שוטפת את המרשת כל פעם?

מה זה ספריי מנטרל ריחות?

ואיך עושים שיהיה ריח טוב בבית אחרי?

ולרוקן את המים. ממליצה גם להשאיר אותו מחוץ למכשיר אחרי

בנוסף, אני מנתקת את המברשת ומנקה מאחוריה. פעם בשבוע נגיד. כמעט תמיד מצטבר שם לכלוך

ספריי מנטרל ריחות זו עצה שקיבלתי מאחותי שיש לה דרימי, אני קונה את של ליאור קוקה. משתמשת בו לפני ניקוי עצמי ולפני שאני שוטפת אותה

אני הזמנתי גם מברשות ספייר וםילטרים מעליאקספרס כדי להעיף ללא רחם כשאין ברירה. מתכוונת לעשות ניסוי ולהכניס מברשת למדיח. קראתי שגם יש כאלה שמכבסים.. אמא שלי חופפת את המברשת עם סבון כלים ומעמידה לייבוש בשמש ואין לה ריח

לגבי ריח בבית - אני אוהבת את הריח הניטרלי של הנוזל שלהם אבל כשבא לי ריח נעים יש לי את הנוזל לשואבים של ליאור קוקה (המוצרים שלה מעולים. לא מדובר בפרסומת😅)

יש לי ידני וכשלעצמו הוא מעולה אבל אני מתעצלת להפעיל.

אם הבית גדול זה לוקח זמן.

וחשוב מאוד לתחזק אותו, שטיפה טובה של כל החלקים פעם בשבועיים גג, ולבדוק שלא נתקעו שיערות

אנחנו הזנחנו וזה פוגע באיכות

זה סיוט ובעיקר בלילה כשהם במנח שכיבה אז הכאבים גוברים.. הרופא נתן טיפול?

אין לי מה לייעץ אלא רק לנחם שבסוף זה עובר..

כשהוא היה עם חום ודלקת פעילה צרח מכאבים בלילה אבל אבל ב"ה שהתחלנו טיפול תרופתי.

עכשיו זה לא צרחות של כאבים

יותר פשוט מתעורר ולא רוצה לישון

אני כמעט בוכה פה מעייפות 😭

של 10 חודשים

אצל בגדול זה היה הקפיצת גדילה הכי קשה, אפילו יותר מ 4 החודשים המפורסם חחח

כמה זמן נמשך ?

אין לי עצות כרגע… רק חיבוק.

הם גם לא שלחו מזל טוב בוואטסאפ או הודעה?לפעמים לא מתקשרים כי זה סתם מעיק על ההורים הטריים…

אחת כתבה כמה מילים... זהו בערך.

לא התעניינו אפילו מה השם שנתנו... כלום.

אחים ואחיות של בעלך אפילו לא כתבו הודעה בווצאפ?

אם כן, זה בושה וחרפה, מכוער מאוד.

חיבוק גדול! אני אשלח לך כתר שעבר הריון ולידה, זה כל כך קשה, שובר ומאתגר, ובד בבד כל כך דבר גדול, משמח ומרגש שהבאתם נשמה לעולם ❤️

מזל טוב ענק!!

אין לי מה לומר. באמת תחושה לא נעימה בכלל ♥️

אני מוחקת מהר מאד

מה בעלך אומר על זה?

אמר שאני מכירה אותם וככה הם...

אמרתי לו שבפעמים קודמות לפחות חלק התייחסו אז זה חיפה על אלו שלא...

העיקר אנחנו מתאמצים להשתתף בשמחות של כולם.

לא בא לי עכשיו לפגוש אותם בכל החודש של החגים!

לא צריכה להגיע בסוכות למפגש משפחתי ושיעשו לי פוצי מוצי אחרי חודש התעלמות.

אני לא הייתי מגיעה.

אפילו שולחת את בעלך לבד, שיבינו שזה פוגע.

חוצמיזה שאת תהיי עם תינוק בן בקושי חודש אז בכלל...

יכול להיות שבגלל שהוא בא ממשפחה ברוכת ילדים אז לידות זה כבר משהוא שלא מתרגשים ממנו שם..(ועוד כולם נשואים אז אני מניחה שבתדירות גבוהה יש שם לידות כל פעם אח אחר ב"ה).

שולחת חיבוק והמון מזל טוב!

לסבא וסבתא שלי יש למעלה ממאה צאצאים בלי עין הרע ואין מצב שלא אקבל או אשלח הודעה-שיחה לבן/ בת דודה או דודה שנולד להם ילד. בסוף זה בעיקר התחושה המשפחתית וכמה הקשר חשוב

והמון מזל טוב!

מהצד השני אני אגיד שגם אנחנו משפחה דו ספרתית והקשר עם הגיסות לא מאוד קרוב

והלידות מאוד צפופות, פעם בשנה כמה לידות.

מבחינת חלק מהאחים/אחיות אם אמרנו מזל טוב לאח - זה נחשב גם לגיסה.

גם אם כתבו בקבוצה המשפחתית, סיכוי גדול שלא יכתבו במיוחד.

ככל שהתדירות של האחיינים עולה, ככה תשומת הלב וההתרגשות יורדים.

זה עדיין מאוד מעליב והודעה קצרה זאת ציפיה לגיטימית.

את לא חייבת לבוא למפגש בחגים אם לא מתאים לך.

לידה זה תירוץ מעולה.

והאחים עצמם לא אמרו כלום לבעלי

ממש פוגע

לא יודעת איך הייתי מגיבה

מה שבטוח גם בלי להיות הורמונלית זה מעליב ממש

איזה ילד זה שלכם?

אם ראשון- סופר פוגע (בכל מספר של ילד זה פוגע וצריך לברך, ולתת לך הרגשה טובה ולאחל, ולפנק. בילד ראשון לרוב זה בא הכי טבעי).

אם יש כבר כמה, לצערי חוויתי גם את הרגש הזה, עוד ילד לרשימה... לא מבקרים, לא מאחלים, את מי אני מעניינת? תמיד זה ביאס אותי, אבל הבנתי שכנראה זה ככה כשזה הילד ה.... שלך.

משתדלת לאחיינים שיולדים עכשיו לתת הרבה תשומת לב, להתיחס, לקנות, שלא ירגישו ששכחתי מהם וירגישו מה שאני הרגשתי.

אצלי היה ככה מצד השמפחה וגם מצד החברות והסביבה...

עד היום יש לי פינה עצובה בלב בגלל זה.

זה מה שמבאס אותי יותר.

היא ילדה מהממת, נשמה בפני עצמה.

למה א"א להתייחס לבואה לעולם וקצת להתרגש איתנו? לפחות כלפי חוץ...

אצלי כבר בלידה רביעית הרגשתי שלמי אכפת, בפרט שהיה לי רצף בנות.

פינטזתי על בן רק בשביל חגיגת ברית, שיראו אותי, שיאחלו לי.

היחס ליולדת לאחר הלידה אני חושבת שזה חלק מההתאוששות שלה, וזה לא משנה איזה מספר לידה זה.

את תהני מהנסיכה החדשה שלך- מתנה לחג!!

תתפנקי איתה, זו תקופה מושלמת ללדת בה.

מזל טוב!!!

מאוד פוגע. שולחת לך חיבוק ענק.

אם זה היה אני, הייתי כותבת משהו בקבוצה, עוקצני אבל עדין , לא עולה לי כרגע מה, אבל אני מניחה שהייתי בוערת מבפנים והיה לי קשה להמשיך הלאה, אבל אם את מסוגלת להתגבר, תנסי באמת לדון לכף זכות, ולהתרכז בחייך, בשמחה שיש לך בבית, אבל כן, זה לא יפה. בכלל .

שאני ממש פגועה...

והן הבינו אותי,

אבל לא נראה לי שעשו עם זה משהו... הם משפחה אנמית כזו.

אני נגיד הייתי מעדכנת את שאר הגיסות שמצופה מהן להתייחס...

לפעמים יש כאלו שנקודת המבט שלהם כ"כ שונה משלנו

וזה פשוט לא נפגש.

אני ממש מזדהה איתך. סיטואציות אחרות אבל דומות.

ושיהיה לך המון המון מזל טוב! התאוששות קלה ותהני מהבייבי.

זה פוגע ומעליב בכל סיטואציה, גם אם לא היית מוצפת הורמונים

זה ממש לא הגיוני להתנהג ככה ואין לזה שום הסבר או תירוץ שהוא יהיה בסדר (אפשר להגיד מסםר ילדים ומספר לידות וכו, זה עדיין לא עושה את זה בסדר)

לא ברמה הזאת, אבל גם במשפחה של בעלי לא נוטים להתרגש מידי. לכתוב מזל טוב או קצת יותר מזה בקבוצה של המשפחה אין סיכוי שלא יקרה.

לכתוב בפרטי זה כבר למיטיבי לכת אצלם, נדיר ובדכ זאת אני שכותבת ומתעניינת בפרטי גם אחרי הלידה, איך המרגש ואיך הבייבי ומבקשת תמונות

מזל טוב לך! הרבה נחת ממנה ומכולם

גם לי יש אחים ואחיות שלא יטרחו לכתוב בפרטי ולהתעניין, אבל כולם כותבים מזל טוב בקבוצה, זה ממש בוטה להתעלם מהודעה על לידה.

מחמם את הלב

וסוף סוף מישהו קצת מתרגש איתי...

מניסיון!! מאז ועד היום שכולם כבר גדלו...

מתרגשת איתך. המון מזל טוב!!!