1. זה סיכוי מול סיכון. 50% שיצליח, ו50% שלא. אם לא עושה את הצעד הזה, 100% שלא יקרה כלום. 

2. אם לא שואלים, לא רואה סיבה למה זה נחוץ..תסמוך על מי שמברר שעושה עבודה טובה בלהבין מה הכיוון. אף לא יוצא מנק' הנחה שאתה מושלם. תן לצד השני לגלות את החסרונות שלך בעצמו. ואל תשכח שאחרי הכל אתה סובייקטיבי.

2- הייתי מעדיף להשתמש במילה חולשות. חסרון זה כאילו איזו 'פאשלה'.

חולשה זה דבר אנושי סה"כ וככה אנשים מתחברים אחד לשני - ע"י החולשות הם יכולים להשלים אחד את השני

כל אחד סביר להניח שיתאים לו מישהי עם חולשות מסויימות וחוזקות מסויימות.

בסופו של דבר אני מאמין שאחרי שנוצר חיבור לאדם גם החולשות שלו נראות באור חיובי.

קיצר, חברשבאמת אוהבומפרגן יכול לומר על גם על החולשותבצורה טובה עם בטחון וזה ממש סבבה. 

שבעולם בו מחפשים <ובעיקר מחפשות> אחר

אידיאל מושלם, דווקא צריך

להדגיש את היתרונות

ופחות את החסרונות בשלב הבירורים. 

כדוגמא אישית אני יכול לספר לך שלעתים 

קרובות אני מזמין מוצרים מאלי אקספרס אז עשיתי

מהלימון לימונענע וכתבתי בקורות חיים:

מומחה ברכש בינלאומי

שאני חושב שחלק גדול בציבור התורני נופל בה ולא מודע לזה בכלל (זה נכון בכלל לבני אדם, אבל בציבור התורני יש לכך סיבות נוספות).

הרבה בחורים, בעיקר בתחילת הדרך, תופסים את ה'בנות' כישות אחת וכבעלות מהות אחת.

כלומר: מבחינתם מבחינה מסוימת יש את 'המין הנשי' שהם נפגשים איתו (זה גם בא לידי ביטוי בזה שבאופן בסיסי נוטים לחוש שכל אחת רלוונטית באופן מסוים, המוכרת בחנות וזו שמחכה בתחנה והנהגת ברכב ליד וכו' - למרות שברור שלא), בעצם התפיסה היא של האישה כמהות אבסטרקטית (מופשטת, חסרת צורה מסוימת) - כישות בעלת תכונות מופשטות קבועות, ופחות כבנאדם אינדיבידואלי.

ההסבר לזה היא שבני אדם תופסים מינים אחרים שהם לא הם באופן כוללני - זה נכון לגבי מינים (בעלי חיים נראים לנו אותו דבר, ככל שמכירים את המין יותר אז מבחינים יותר), זה נכון לגבי גזעים (ככל שההיכרות מעטה - כל האסייאתיים נראים אותו דבר, או כל האפריקאים. זה נקרא אפקט הגזע האחר), זה נכון לגבי שיוך חברתי (בשביל אנשים שלא מכירים "כל החרדים נראים אותו דבר", בשביל אחרים כל החילוניים. ובשביל הרבה יהודים בחוויה - גוי הוא יצור אחר, ולהפך) - כך גם לגבי המין הנשי בעבור גברים, ובפרט אצל גברים שחיים בהפרדה מבנות מגיל צעיר.

על כל זה נוסף העניין ההורמונלי, או אם תרצה - המתח והרגשות שסביב עניין חיפוש הזיווג - החלומות על הדמות המושלמת ושלל דמיונות על 'האחת' שמושלכים על אותה דמות, שגם הוא תורם לתחושה שיש כאן ישות אחרת.

לגבי הדבר השני אין לי הרבה מה להוסיף,

וממילא כבר חפרתי יותר מדי. 

(ונראה לי שבכל זאת לא הצלחתי להעביר את הנקודה )

והנה, אפילו נתניהו מסכים איתי: 

מקשר קצת לפותח השרשור כאילו כל בת שנראת דוסה היא בהכרח א' ב' ג'.

הצורך הצורך אוי טעטע... הצורך בכך גורם לזה להראות כך

תתחיל צאת עם בנות שמצא חן בעיניך ומן הסתם תדע לדייק את זה.

"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים