(וגם אם יש לך בבית ואת לא צריכה מרשם - עדיין, לשאול רופא לפני שנותנים). 

ילד יכול להיות עם סטרידור ונזלת. 

מניסיון... 

לכן כתבתי "אם" זה סטרידור. 

יכול להיות שהשיעול התחיל בגלל סיבה אחת ונמשך בגלל סיבה אחרת. זה קורה הרבה. (סטרידור אחרי מחלה וירלית).  

ויכול להיות שרופא פספס משהו או משהו התפתח אחרי שהם היו אצלו. 

אגב, גם וירוס עם נזלת לרוב לא נמשך שבועיים. 

אני מבין שאת מחפשת לריב איתי בגלל שאת מאמינה בכל מיני ממבו-ג'מבו ניו-אייג'י ומפריע לך שאני מייעץ לה ללכת לרופא אמיתי - אבל זה לא מקדם אותך לשום מקום. 

כתבתי שאם זה סטרידור, אז יש טיפול מוכח ויעיל - בניגוד להצעות שלך - ושתלך לרופא. 

לא כתבתי שאני יודע בודאות שיש לה סטרידור ואפילו לא התייחסתי לשטויות שאתה כתבת על בצל חתוך עם דבש - שאולי מהווה רוטב נחמד לעוף - אבל לא עושה שום דבר לשיעול. 

לא מבין למה את מחפשת בכח לריב. 

סבבה, זה פורום, ואם את מחפשת מריבה, אז תקבלי מריבה. 

לא כתבת שום דבר בצורה עניינית - כל מה שכתבתי, זה שתלך לרופא ואם זו בעיה ספציפית כלשהי, אז יש משהו שיקל על הילד שלה. 

משום מה, זה הכאיב לך שכתבתי את זה עד כדי כך שכבר איבחנת את הילד בלי לראות אותו ובלי לדעת דברים בסיסיים לגבי המצב שלו. 

הכל בגלל שאת מחפשת לריב וכואב לך שמייעצים לאנשים ללכת לרופא אמיתי. 

ואני מבין מתי את הולכת לרופא - כשהילדה שלך בת שנה צריכה מסיכת חמצן במיון ולא שניה אחת קודם. נהדר. 

מן הסתם לא נתת לה בטנזול כי זה סטרואידים וזה רע, אז הגעת איתה למיון במקום - ועדיין לא למדת מזה כלום. 

אז עם כל הכבוד, יש הורים שמעדיפים לתת לילד שלהם תרופה ולא להגיע למצב שבו הוא צריך מסיכת חמצן במיון בגיל שנה.

הורים מוזרים שכאלה. 

בהצלחה עם הבצל, הדבש ומי הפיות והקסמים. 

בתוך לילה אחד מ-0 להגעה למיון עם מסיכת חמצן. 

איכשהו, כשלילד הראשון שלי היה סטרידור בפעם הראשונה, לא הגענו למצב שבו אפילו חשבנו ללכת למיון. 

זה לא ענין של "לחשוב קצת אחרת" - זה ענין של לנסות לריב. 

כל מה שכתבתי זה שאם זה סטרידור - וזה יכול להיות! אנחנו לא יודעים את כל התפתחות המחלה אצל הילד, נכון? אף אחד מאיתנו לא ראה אותו, נכון? אז זה יכול להיות! - ושאם זה המצב, אז יש תרופה שיכולה להקל עליו. 

זהו. 

משום מה - ושנינו יודעים בדיוק את הסיבה - את החלטת לפתוח בויכוח ומריבה. 

אז בבקשה. 

מרוצה? 

אני יודע שבצל בדבש עוזר פלאים - עם זה, השיעול עובר בתוך שבוע ובלי זה, השיעול עובר בתוך שבעה ימים. 

אני אלך לרופא אמיתי ופחות אסמןך על תרופות סבתא שהומצאו בתקופה שבה לא היו תרופות אמיתיות ויעילות. 

אצלי השיעול ייפסק ואצלך, זה ייגמר עם מסכת חמצן במיון. 

הכל טוב. (למעט הילדה המסכנה שהיתה צריכה להגיע למצב הזה). 

לרנגיטיס.. ובזמנים יותר קדומים בשם עוד יותר משונה...

אז ראשית כל, אכן עלול גם להתפתח במהירות כמו שקרה אצלכם (שמעתי וראיתי דברים כאלה).

ובאמת, יש הבדל אם זה "ילד ראשון" או כמה אח"כ... (בשביל להמשיך את הסידרה: מנסיון....)

ילד ראשון, לגמרי עלולים לא לדעת מה זה. מסתיים לא פעם בחדר מיון. בצדק גמור.

גם לא ילד ראשון, כבר מבחינים יותר, ועדיין אמבולנס זו אפשרות סבירה..

יש  השאָפות, למי שכבר יש בבית את החומרים: ונטולין וכד' (לא מעודכן להיום). במקרים חמורים יותר, גם חומר יותר "אקטיבי", אצל רופא. אחרי שהוא רואה שההורים בענין, נותן את החומר גם לשימוש עצמי בבית.

אבל האמת, שעם הזמן, עושים קודם-כל מה שרופאי הילדים המליצו - שזה לגמרי נשמע כמו "תרופות סבתא"...

קודם כל, שוק אויר קר. ילד מכוסה היטב בשמיכה, סיבובים בחוץ (גם מהמקפיא זה עובד..).

הרטבה של הלוע. הוירוס לא סובל לחות.

כאשר מנוסים, מבחינים מתי זה עובר כך  ומתי צריך השאפה - ואם המצב מחמיר או נהיה קל יותר.

כמובן, שאף אחד לא יקח סיכון על מה שאינו בטוח - אבל במפורש יש מצבים שזה מספיק לגמרי. 

וזה חוסר אחריות לכתוב דברים כאלה:

1. לא מגיעים מאוד מהר עם סטרידור למיון ובטח שלא למסיכת חמצן. זה תהליך דלקתי שלוקח זמן. 

מי שמגיע למיון עם סטרידור הם או הורים היפר-היסטריים או אנשים שהזניחו את המצב של הילד שלהם ולא רצו לטפל בו עם תרופות (וזה יותר סביר אם יש צורך בפינוי באמבולנס ומסיכת חמצן). 

2. לקרר מקום שבו יש דלקת זו לא "תרופת סבתא". זו רפואה מערבית לכל דבר וענין עם מנגנון ידוע וברור  ומחקרים שהוכיחו את יעילות הטיפול. אני גם לא מכיר שום מקור "סבתאי" לענין - כנראה כיוון שקרח לא היה זמין לפני המצאת המקפיא ברוב העונות ברוב חלקי העולם המיושב.  

זה בניגוד ללשים בצל עם דבש ליום שלם ולהסניף. 

אין מקום להשוואה בין השנים. 

3. לא כל סטרידור נגרם מוירוס (וישנם כמה וירוסים שגורמים לו) - נכון שלרוב זה ויראלי אבל זה ממש לא נדיר שזה בגלל סיבות אחרות. 

4. עובדה שיש אנשים שלוקחים סיכונים עד שהם צריכים להגיע לבית החולים באמבולנס עם תינוק במקום לתת לו קצת סטרואידים לפי מרשם. 

2. לגבי הרטבת הגרון והקירור, הרי כתבתי בהומור "מה שרופאי ילדים ממליצים, כמה שזה נשמע כמו תרופות סבתא"... אז מניין לקחת את זה שאני טוען שזו "תרופת סבתא"?.. (אגב, המקפיא לא בא מהרופא... רק ההסתובבות בחוץ. מה שנקרא "שוק אויר קר". הפריזר היה שידרוג עצמי שלי..). ואיפה ראית "השוואה" לבצל עם דבש? 

אפילו מהסיבה שאני לא מוכן להיכנס לצורת התכתשות כזו כאן, לא הייתי מתייחס לענין של הבצל והדבש (שאכן יש כאלה שטוענים שזה עוזר אצלם בתחילת דלקת גרון וכד'. אין לי כל ענין לעסוק כאן בנושא הזה).

3. שוב, לא טענתי.. הרי לצורך אימות שאכן זה הלרגיטיס (ומה שהיו קוראים לכך עוד לפני כן), בדקתי רגע באינטרנט, וראיתי שלא תמיד זה הענין. 

4. אם יש אנשים כאלה או לא - על מה שאני לא מכיר אינני יכול לומר. אבל זה לא נוגע למה שצויר כאן ספציפית.

ברור שהורים לילד ראשון שנתקלים בכזה דבר, אין להם בבית סטרואידים או כד', וסביר שאפילו לא שמעו על הרטבה וקירור. אצל ילד קטן, יכולה להיוצר במהירות חסימה בגרון, מספיקה כדי שיפנו אותו בו-בלילה באמבולנס, וכמובן, גם שישימו מסכת חמצן להקל על הנשימה. הנהג/פאראמדיק לא יקח סיכונים.

כפי שציינתי לעיל, נתקלתי בעצמי בדבר כזה, ללא אותות אזהרה מיוחדים, ללא מדיניות של "נגד" מה שבכלל לא יודעים, ובאנשים רגועים לחלוטין.

אמר בזמנו ת"ח גדול אחד, שיש דברים שאצל הורים לילדים ראשונים זה פיקוח נפש, ואצל אחרים זה כבר חילול שבת אם יסעו... ענים של נסיון בטיפול בדברים שכשאר יודעים ומבחנים היטב, אפשר לעשותם גם בבית, או להבחין מתי לא.

5. הורה שיש לו ילדים עם לרנגיטיס,מבחין מתי זה זה, אחרי שיש לו נסיון. אמר לי פעם איזה רופא ילדים כששוחחנו על הענין: אמש הסתובבתי חצי שעה בחוץ עם ילד עם לרנגיטיס..

[ואיפה ה"חוסר אחריות"... מה שאני כתבתי, היה אם כבר לחומרא ולא לקולא. מלבד מה שאכן אחרי כמה ילדים יכולים להבחין..]

2. אני לא הבנתי את זה בהומור ולהשוות טיפול רפואי מקובל לדלקת ל"תרופות סבתא" ולומר שרופאים ממליצים על תרופות סבתא, זה בעיני חסר אחריות (עונה גם לשורה האחרונה שכתבת). 

3. כך השתמע מדבריך. ("הוירוס לא סובל לחות").

4. ודאי שיש. יש גם אנשים כאלה שמונעים מילדיהם טיפול רפואי כשהם חולים בסרטן כי הם רוצים לטפל בתרופות אליל\סבתא. אני זוכר לפחות מקרה אחד שבו הורים כאלה מצרפת, למיטב זכרוני, הורשעו בהריגה. 

יש כאלה. 

שוב, סטרידור לא מתפתח בתוך שעתיים מכלום לאמבולנס ומסיכת חמצן. (ואם הבנתי נכון, את האמבולנס לא הזמינו ההורים אלא "טרם"). גם לא בתוך שלוש שעות. 

מן הסתם זה התחיל כבר קודם - כנראה שאפילו ערב קודם. 

יש גם הורים שאומרים לעצמם: "נו, הילד משתעל קצת, זה יעבור" ובערב זה נעשה גרוע יותר וישנם גם הורים שמבינים שמשהו עובר על הילד אבל לא רוצים לתת לו "תרופות מערביות".  

5. לא צריכים לדעת שם מדעי של משהו כשהילד משתעל, סובל ומתקשה לנשום כדי לדעת לקחת אותו לרופא כשזה מתחיל. 

מה שאתה הבנת, זו זכותך. דומני שהקורא הסביר, שלא היה לו בראש את ה"מקַדם" שלך בנושא, לפחות בשרשור זה, יכול להבין. כתבתי מפורש, "רופאי ילדים ממליצים, כמה שזה נשמע כמו טיפול סבתא".. (האמת, כתבתי את הסיומת ההיא "לכבודך", שמא אינך מכיר את זה, ותחשוב שזו המצאה סבתאית..).

דומני שמובן מהקשר דברי, שהתכוונתי למה שמקובל לגבי הלרנגיטיס. זו היתה ההמלצה המיידית  של רופאי הילדים: להרטיב את הגרון, שוק אוויר קר. זה לא היה "דיון מדעי" ממה עוד יכול להיגרם דבר כזה. וכפי שאמרתי, מנסיון כבר מבחינים.

גם לא דנתי על כל מיני שגעונות שיש בעולם. לא הנושא. הגבתי על ש"יש אנשים שלוקחים סיכונים עד שהם צריכים להגיע לבי"ח באמבולנס עם תינוק במקום לתת לו קצת סטרואידים בבית". בהיות שזה היה נשמע משהו שמזכיר את המקרה הנידון - הגבתי שאיני מכיר מקרים כאלה, ספציפית, אז לא יכול להתייחס - אבל זה לא שייך לנידון הספציפי של ילד ראשון וכו'. הסוף היה העיקר..

מה זה "תוך שעתיים שלש"... ילד מתחיל שיעול נבחני בערב, הורים שאינם מכירים מנסים להרגיע וכו', בתוך הלילה (זה לא דווקא "שעתיים-שלש"), הוא במצב של היצרות בדרכי הנשימה. טבעי שיתנו לו חמצן כדי לסייע.

זה שאתה מעונין לעסוק בכאלה ש"לא מעונינים לתת תרופות מערביות" זו כמובן זכותך. אבל אמרתי מפורש שלא על זה דיברתי. וראיתי בעיני. יותר מפעם אחת.

לגבי מה שאמרת בסוף, אע"פ שאינני יודע היכן כתבתי אחרת, אבל זה לא כ"כ פשוט. לרוב, השיעול הזה מתחיל משום מה בערב/לילה. לא כשיש רופא זמין. הורים שאינם מנוסים עדיין בכגון דא, מצד אחד לא נראה להם שזה מצריך ללכת לטרם או כד' - סובל דיחוי עד לרופא למחרת -  מצד שני, מנסים להרגיע. כשמבינים שזה לא נראה טוב, פונים לטרמ או למיון... (אם אינם יודעים בעצמם לטפל. כנ"ל, עם הזמן לרוב מזהים ויודעים, וכשצריך גם יש כבר השאָפה בבית). כך דרכו של עולם...  הורה חכם, יבין מתי זה כבר נראה מצוקה שאינה בתחום טיפולו..

אני לא יודע מיהו הקורא ה"סביר". עדיין לא מוניתי לבית המשפט העליון ועל כן אינני יכול לקבוע זאת. 

אני כן יודע שישנם אנשים שעלולים להבין ממה שכתבת ש"רופאים ממליצים על תרופות סבתא" וחשוב להבהיר שזה לא המצב. 

ואני לחלוטין מודע לעובדה שמקררים מקום מודלק, למען הסר ספק. 

ואולי אתה לא מכיר מקרים שהורים לוקחים סיכונים עד שהם צריכים להגיע לבית החולים באמבולנס ועם מסיכת חמצן - אבל הם קיימים. חיפוש קצר בגוגל או בשלל פורומים וקבוצות פייסבוק ותגלה שיש מאות ואלפי הורים חסרי אחריות בדיוק כאלה. 

ילד מתחיל שיעול נבחני בערב. בד"כ זה קורה בערב. 

מתחיל להתפתח תהליך דלקתי. 

עד הבוקר, הילד עדיין לא יצטרך לא אמבולנס ולא מסיכת חמצן. 

אם ילד הגיע למצב שהוא צריך פינוי באמבולנס ומסיכת חמצן, השיעול הנבחני התחיל ערב קודם או במהלך היום. 

זה השלב שבו אמורים לקחת אותו לרופא.

כשמתחיל משהו בלילה - וזה נכון שזה לרוב מתחיל בלילה - אז הולכים לטרם ושם נותנים להם בטנזול ושולחים אותם הבית. זאת בהנחה שזה התחיל באותו לילה. 

אם מגיעים למצב שבטרם מזעיקים אמבולנס - אז הסיכוי שזה באמת התחיל באותו לילה הוא מאוד מאוד קטן אם בכלל קיים. 

כמו כן, כיוון שאותה ניקית בפורום שלה הגבתי ידועה בהתנגדותה למתן תרופות וחיסונים לילדים ("בהצלחה עם הסטרואידים", כך היא כתבה), אני מאמין שהיא הגיעה למיון בדיוק בגלל מה שכתבתי. 

[גם לגבי "הקורא הסביר" שלא בא עם חשש מוקדם לכוונה שכזו. גם לגבי שכתבתי ש"אני" לא פגשתי הורים עם ילד בהיצרות קשה שלא יקחו אותו, ובעיקר שלא קשור לשרשור הספציפי]

 לגבי מה ש"עד הבקר לא יצטרך אמבולנס", אני פשוט לא מסכים איתך. "מחלוקת במציאות"... זה תלוי ספציפית בילד ובתופעה אצלו. שונה מאחד לאחד. בהיות שבעיני ראיתי כך - אין לי ענין להתווכח על זה.

אגב, ממש לא נכון שאם מתחיל משהו כזה, ישר הולכים לרופא שיתן בטנזול... (אם כי נכון שאם הורה לא יודע מה זה - או יודע ולא מצליח להרגיע את זה ע"י אויר קר, נוזלים - אז באמת צריך ללכת).

אני מצרף קישור שהרגע ראיתי (כיוון שהתכתבנו על זה, הסתכלתי, על אף שאני יודע את הדברים הללו מנסיון לא מועט) של קופת חולים כללית. רופאים שאינם ממליצים ללכת ישר לרופא כשיש  שיעול נבחני.

כבר כתבתי מה קורה כשמתחיל משהו בלילה (כך בד"כ). אין טעם לחזור.

ולגבי הכותבת... אמנם אמרתי, ועומד על כך, שלא אכנס לדיון הזה. אבל, בוודאי אחרי שהסבירה בבירור מה קרה עם הילד הראשון ומי שאחריו - "לשייך" את זה להתנגדות לכל מיני דברים, אין בכך טעם. בוודאי לא טעם טוב. צר לי.

(לפי מה שראיתי, ה"בהצלחה עם הסטרואידים" בא יחד עם ה"עוף". זו היתה תגובה לליגלוג קודם.. עדיף שכל הענין הזה היה נמנע מראש. טוב יותר שנושאים כאלה נשארים בתחום הדיון הענייני הספציפי. לא כתבה על סטרידור שום דבר לגבי סטרואידים או עופות.. אז עדיף לא להכניס את זה לכאן. לא מועיל לאווירה. אם יהיה דיון נקודתי על נושאים כאלה, אפשר כמובן להגיב..)

מצרף: המלצה לטיפול בלרנגיטיס (הרופא מופיע כאן לא בשלב השיעול, אלא בסימנים חמורים יותר)

דלקת במיתרי הקול | מרכז רפואי העמק

אבל זה המצב. 

אתה גם יכול לא להסכים שכדור הארץ עגול. 

אין לי מה לעשות לגבי זה כמו שאין לי מה לעשות לגבי סיפורי אנקדוטות אחרים של אנשים שפגשו חייזרים או שריפאו סרטן עם מי קסמים. 

מאוד נכון שאם הילד מתקשה לנשום , אז הולכים לרופא. אוי ואבוי אם לא. 

גם בקישור שהבאת, לא מוזכר הענין של "לא לפנות לרופא" אפילו ברמז. 

להיפך, תחת הכותרת "מתי לפנות לרופא" מופיעה השורה "קושי בנשימה - הילד מתקשה לשאוף אויר". 

אם זה קורה, ברגע שזה קורה, הולכים לרופא. 

(וכמובן אם יש שיעול נבחני וקירור המקום לא עוזר - שזה דבר שאפשר להבין תוך זמן מאוד קצר ואין שום סיבה להגיע למיון עם סטרידור). 

הרופא יחליט מה לעשות - אם יש צורך בטיפול תרופתי או לא. הרבה פעמים הרופא ייתן מרשם "רק ליתר ביטחון אם המצב מתדרדר". מניסיון, אגב. 

לגבי הכותבת, אני די בטוח במה שכתבתי בהתחשב בכל ההתכתבויות שהיו לי איתה עד היום. 

טעם רע או לא... כמו כן, "על טעם וריח...". אני למשל חושב שלנסות לשכנע הורים לא לחסן את הילדים שלהם זה טעם רע - והרבה מעבר לזה - אבל אני מניח שכל אחד והסטנדרטים שלו. 

אני מסכים איתך שהיה עדיף אם כל העניין הזה היה נמנע, אבל כיוון שהיא מרגישה שיש לה אישזהו "חשבון פתוח" אתי, היא בחרה לחרחר ריב. 

הרי כל מה שכתבתי זה שאם זה סטרידור, אז יש טיפול שעוזר. איך היא הגיבה? שזה לא סטרידור. 

היא כבר עשתה לילד בדיקה ואיבחנה אותו וקבעה בודאות שזה לא סטרידור. בשביל מה אנחנו בכלל צריכים רופאים כשיש לנו אותה? בשביל מה לעבור בדיקות?... ממש מיותר...  

למה שהיא תעשה משהו כ"כ מטופש וחסר אחריות? 

כי היא רצתה לסתור אותי. היא רצתה לריב. (אם יש לך הסבר אחר, אז אתה מוזמן לפרט אותו). 

אז היא קיבלה ריב. 

והיא רמזה בצורה מאוד ברורה שהיא לא נותנת סטרואידים לילדים שלה. (מן הסתם, גם כשצריך). 

נאמר - כמו שכך המציאות - שעם שיעול נבחני לא הולכים לרופא. רק עם סימנים של קשיי נשימה.

הבאתי את זה ביחס למה שכתבת מקודם: 

"השיעול הנבחני התחיל ערב קודם או במהלך היום. 

זה השלב שבו אמורים לקחת אותו לרופא".

אז זה לא השלב בו הולכים לרופא, כפי שנאמר גם בקישור שהבאתי. אלא אם כן לא יודעים באמת מה לעשות.

ב. מציע לך להתמתן.. לא כל דבר זה "חייזרים". ילדים מתחילים שיעול נבחני בערב. כשהורים עדיין לא יודעים מה עושים, ילד ראשון. זה מתפתח בלילה. שומעים את השיעול והנשימה השרקנית, ללא הכחלה, מפנים באמבולנס ישירות. סביר בהחלט. בפרט ילד ממש קטן. לפעמים גם בטרם יעדיפו לא להסתכן בגלל התפתחויות אפשריות. תלוי במצב. במצב כזה, פארמדיק עשוי ליתר ביטחון לשים מסכת חמצן (לא יודע אם הוא לא שם לו מסכה עם ונטולין או משהו אחר - כבר ראיתי גם עם ארדנלין, אצל יותר גדולים..).

ג. אני קראתי "מהצד" את השרשור. הכותבת סברה שזה "לא סטרידור", מתוך התופעות שהכירה אצלה. לא היה לכך כל קשר לשאלות אחרות, כמו סטרואידים ותרופות טבעיות (גם לא העלתה בדעתה לכתוב את זה "כנגדך" לדעתי. זה שקוף). הגבת שיכול להיות סטרידור גם עם נזלת. מעולה. הגיבה שרופא היה מאבחן, הסברת שיכול להתפתח משהו אחר, שיתכן שרופא לא איבחן, שגם וירוס לא אמור לקחת שבועיים.  עד כאן, הכל טוב ויפה.  לא הזכירה "טבעונות" בהקשר זה - ואתה גם לא.

התוספת אח"כ (מ"אני מבין שאת מחפשת לריב איתי"..), היתה לא לענין. זה לא "היא מרגישה", שאמרת כעת בשמה... אלא "אתה מרגיש שהיא מרגישה".. וזה חבל. טעות במציאות לדעתי, ובפרט על סמך זה לגלגל את ההמשך. זה מה שהסברתי.

דומני שדי מיצינו את הדיון.

אם השיעול הנבחני התחיל ערב קודם וניסו לטפל באמצעות קירור המקום, אז בהחלט לוקחים אותו בבוקר לרופא. 

זה גם מופיע באותו קישור בדיוק שאתה עצמך שמת: "אין שיפור בקוצר הנשימה ובשיעול לאחר שהייה בקרבת מכשיר אדים או לאחר טיול באויר הצח". 

זו המציאות וזה מה שכתוב בקישור שאתה הבאת. (לפחות היית טורח לקרוא אותו אם כבר קישרת אליו. זה באמת לא לענין לשים קישור בלי לקרוא את מה שכתוב בו. פשוט זלזול). 

ב. מה שכתבת נכון בערך באותה מידה - שילד יפתח סטרידור בתוך שעתיים-שלוש ויצטרך מסיכת חמצן זה הגיוני בערך כמו סיפורים על חייזרים. 

ושוב, אתה מתעלם מהעובדה שלא ההורים הזמינו את האמבולנס אלא טרם. כלומר, זה לא בגלל ש"ההורים לא יודעים מה לעשות" - אלא רופא החליט להזמין אמבולנס. זה לא קשור ל"ילד ראשון" או ל"לא יודעים מה לעשות". הרופא של טרם הזמין אמבולנס כי הילד הגיע למצב שהוא צריך אמבולנס. 

זה קורה כשהורים לא לוקחים את הילד שלהם בזמן לרופא. 

ולא, רופאים של טרם לא שולחים סתם למיון. במקרה היתה לי שיחה עם רופא שעבד שם בדיוק על הנושא הזה - הם נמנעים כמה שאפשר מלשלוח למיון מ-2 סיבות: 

1. כדי לא להעמיס על חדרי המיון. הם עצמם וחבריהם גם עושים תורניות והם יודעים מה ההשלכות של הצפת המיון בחולים שלא צריכים להיות שם. 

2. כי זה הדבר הכי גרוע עבור החולה. מתמחה שלא ישן 20 שעות הוא לא הבחירה הראשונה של אף אחד לטפל במישהו אלא אם זה מקרה שהוא בודאות מאוד דחוף - אחרת, עדיף שיחכה לבוקר ויילך לראות מומחה שישן בלילה. 

אז לא, רופאים של טרם לא שולחים סתם למיון כדי לא להסתכן. הם שולחים למיון רק אם באמת יש צורך לשלוח למיון. 

ג. לא לא לא. 

היא לא "סברה", היא פסקה והחליטה. נתנה ממש אבחנה. 

הפריע לה שכתבתי שיש טיפול תרופתי במידת הצורך. ממש כאב לה והיא גם חיפשה כין לסתור אותי בגלל חשבונות העבר.  היא ממש "נלחמה" על זה שאין שום אפשרות שמה שכתבתי נכון למרות שאין לה שום דרך - או אפילו אינדיקציה - לדעת את זה.   

אתה כותב פסקה שלמה - אבל אתה לא עונה על השאלה ששאלתי קודם אז אחזור על עצמי: 

"היא כבר עשתה לילד בדיקה ואיבחנה אותו וקבעה בודאות שזה לא סטרידור. 

למה שהיא תעשה משהו כ"כ מטופש וחסר אחריות?"

 והיא סיימה כמובן ב"מניסיון מרובה..." - כאילו שהיא איזו מומחית שיודעת לאבחן דברים בפורומים אינטרנטיים לפי  תיאורים מעורפלים. 

אני לא קונה את העמדת הפנים שלך כאילו אתה באמת חושב שזו היתה הודעה תמימה. זה מעיד על חוסר כבוד שלך כלפיי וזה גם לא מכבד אותך בשום צורה שהיא.

יותר מזה, אני גם לא חושב שאתה אובייקטיבי עוד לפני השרשור הזה. 

עכשיו, מיצינו.  

ראשית, באמת אין לי ענין לדון עם סגנון כזה..

כעת אתה מסביר כבר גם לי ש"לא טרחתי לקרוא את הקישור שהבאתי"?.... אל דאגה. קראתי בעיון.

אתה כתבת מקודם, שכשהופיע "שיעול נבחני", "זה השלב" שהיו צריכים לקחת לרופא. טעות. השלב, גם לפי הקישור הנ"ל, הוא עם סימני קושי נשימה וכד'. זה הכל.

אני הרי לא דיברתי על "התחיל ערב קודם וניסו לטפל אז בבקר"... באמת אין ענין "בכח"..

המציאות שעליה דיברה מנסיונה זו שתקפת את דבריה - וגם מה שהבאתי מנסיוני - לא היה על "ערב קודם ואז בבקר".. אלא על משהו שמתחיל בערב, ובאותו לילה, אחרי כמה שעות, מגיע למצב מדאיג של נשימה כבדה. במצב כזה, הורים שאינם יודעים מה לעשות עם זה, יפנו למיון, או לטרם. ואם טרם יראו ילד קטן עם נשימה כבדה מידי, עשויים לפעמים לא להסתכן עם סתימה פתאומית, אלא לפנות למיון. סביר - וקורה.

ו"חמצן" באמבולנס במקרה כזה, זו לא החייאה... מספיק שנותנים כדי להקל.

חבל לחזור שוב ושוב על ה"שעתיים שלש". הוסבר כבר כמה פעמים. כולל כעת.

אמבולנס - לפעמים הורים יזמינו (מנסיון שאני מכיר ועליו דיברתי באופן האחד). ואם ב"טרם" יחשבו כפי שהסברתי לעיל לגבי פעוט שהגיע אליהם, גם הם יכולים להמליץ על זה. וזה קורה בדיוק כשיש ילד ראשון, והורים רואים שנושם בכבדות, אז מפנים אותו. לא כי הם "לא לוקחים אותו בזמן לרופא".. החיפוש "בכח" של רע אצל אחרים, עוד לא עשה אף אחד ליותר טוב.

והסיום הזה נכון גם לגבי מה שאמרתי על דבריה. ה"קריאה" הזו, בעין כזו, שהיא ממש חיפשה לסתור אותך בגלל חשבונות עבר, היא שלך, סובייקטיבית. 

והיא לא "איבחנה" כלום.. כתבת "אם" זה כך וכך, כתבה את דעתה לפי נסיונה ולפי התיאור שזה לא. הגבת שזה לא הכרחי, הכל בסדר. זה דרכו של פורום. ומי שפנתה, גם ידעה שפונה כעת להורים ולא לרופאים. ההקצנה הזו "בשביל מה צריך רופאים".. וכו', מוגזמת.

יש לי הרושם שדווקא אתה זה ש"מחפש" אותה ולא ההיפך.

גם לי אתה אומר כעת, בקביעה, "ההעמדת פנים כאילו אני באמת חושב שזו היתה הודעה תמימה"... אז לא. אני באמת חושב כך - לא שמץ העמדת פנים. 

ואני דווקא חושב שהעין טובה הזו, בהחלט "מכבדת אותי" - אם כי לא כתבתי בשביל הכבוד, כמובן...

דומני שהדברים הובהרו לחלוטין. משני הצדדים.

בהנחה שבכל זאת תרצה לומר "מילה אחרונה", אני מודיע שלא אגיב.

אני לא כתבתי כדי להגיע לסתם התנצחות.

בשורות טובות ובריאות טובה.

תמיד משעשע אותי כשמישהו מנסה להגיד לי שנגמר הדיון. "אני סיימתי את הדיון אז אל תגיב לי יותר..." .

נו, שויין. 

אתה התחלת עם דרדור רמת הדיון הזה. אל תזרוק את זה עליי. 

מסתבר שלא קראת בעיון כי אחרת לא היית כותב דברים שניגוד למה שנכתב בו. 

זה מה שאני כתבתי: 

"ילד מתחיל שיעול נבחני בערב. בד"כ זה קורה בערב. 

מתחיל להתפתח תהליך דלקתי. 

עד הבוקר, הילד עדיין לא יצטרך לא אמבולנס ולא מסיכת חמצן. 

אם ילד הגיע למצב שהוא צריך פינוי באמבולנס ומסיכת חמצן, השיעול הנבחני התחיל ערב קודם או במהלך היום. 

זה השלב שבו אמורים לקחת אותו לרופא".

ואת זה: 

"אם השיעול הנבחני התחיל ערב קודם וניסו לטפל באמצעות קירור המקום, אז בהחלט לוקחים אותו בבוקר לרופא"

לנסות להציג את הדברים שכתבתי בצורה אחרת באמצעות עריכה מגמתית זה פשוט חוטא לאמת. כלומר, זה לשקר. 

בלי בושה. פשוט מדהים. 

לעומת זאת, אתה כתבת: 

"נאמר - כמו שכך המציאות - שעם שיעול נבחני לא הולכים לרופא. רק עם סימנים של קשיי נשימה."

טעות! אפילו לפי הקישור שאתה שמת: "אין שיפור בקוצר הנשימה ובשיעול לאחר שהייה בקרבת מכשיר אדים או לאחר טיול באויר הצח."

אם אין שיפור בנשימה *ובשיעול* אחרי קירור המקום, הולכים לרופא. 

אז מסתבר שכך לא המציאות... 

המציאות הלא קיימת שאתה מדבר עליה היא שבערב מתחיל שיעול נבחני ובתוך זמן קצר זה כבר מגיע לפינוי למיון עם מסיכת חמצן. 

זה לא קורה במציאות וכבר כתבתי את זה. 

בדיוק כמו שכבר כתבתי שרואי טרם לא יפנו אף אחד למיון אם הוא לא באמת צריך להגיע למיון. 

הוסבר שאתה מאמין שהתפתחות במהירות על טבעית של דלקת. כבר כתבתי שיש גם כאלה שמאמינים בחייזרים. 

אם ילד הגיע למצב שטרם מפנים אותו למיון בגלל סטרידור, זו או התרשלות של ההורה או חוסר אחריות. (או מקרה קיצון שבו הטיפול ע"י רופא הילדים לא מועיל - מה שלא רלבנטי לענייננו). 

זה לא משהו שצריך לקרות. נקודה. 

וההבנה הזאת - שהורים יכולים לפגוע בילדים שלהם בגלל האמונות התפלות שלהם וחוסר האחריות שלהם, מצילה חיי אדם - אבל כנראה שזה לא נכלל ב"שום דבר טוב" מבחינתך. 

אם יש אדם אחד שמבין שמניעת טיפול רפואי אמיתי מילדו החולה זה דבר רע, אז אנחנו חלוקים על משמעות המילה "טוב". 

אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה על ה"קריאה" שלי - אבל לענות לי על מה ששאלתי, משום מה, אתה לא מסוגל. 

היא איבחנה. היא היתה חד משמעית שאין שום מצב בעולם והתעקשה ונלחמה על זה למרות שלא היה לה שום סיכוי בעולם לדעת את זה. ("זה לא נמשך שבועיים!!" - עם שני סימני קריאה... "אין מצב שרופאה לא איבחנה את זה" - אין מצב כזה שרופא מפספס אבחנה... זה מעולם לא קרה - וזה, להזכירך, מפי מישהי שלא ממש סומכת על רופאים... לה זה פשוט נשמע כמו ילד מצונן מאוד...). 

נו, באמת.

די כבר עם העמדת הפנים הזאת. זה לא מרשים אותי. 

אני לא מאמין לך. כבר הוכחת ממש עכשיו שהאמת היא לא בדיוק נר לרגליך... 

עכשיו הדברים הובהרו מבחינתי. 

אם תרצה לומר עכשיו "מילה אחרונה" בפעם השניה אחרי שאמרת שמיצית... אז אני אגיב. במיוחד אם תסלף את דבריי שוב. 

כלומר, מדברים שונים שאתה כותב פה ושם קיבלתי את הרושם שכל מיני אמירות מאוד לא נעימות שלך על חלק מהכותבים כאן - הן מוצדקות בעיניך כי חיי הילדים חשובים יותר מכול, ואין חטא מסיכון חייהם, ואין מצווה גדולה יותר משכנוע הורים לפעול בדרך אחראית, והמטרה מצדיקה את האמצעים.

אבל באסה, הסגנון הזה של ניהול דיון הזה לגמרי לא משיג את המטרה - להפך.

לפחות על עצמי לספר ידעתי.

אצלי פנקסי החיסונים של הילדים מלאים לגמרי. כל חיסון וחיסון קיבלו בזמנו. אבל מודה, היה איזה שלב שהיו לי התלבטויות בעניין. ניסיתי לשאול, לברר. חיפשתי דיונים ברשת, קראתי הסברים. לשמחתי, קראתי דברים שהניחו את דעתי לגמרי. תשובות של אנשים חכמים שהיו מגויסים כמוך לשכנע הורים בבחירה הנכונה, וחוכמתם ניכרה מכל מילה שכתבו, כשנתנו לכל תהייה מענה ממצה ומספק. נחה דעתי, והמשכתי לחסן על פי התוכנית.

אני חושבת מה היה קורה אם אותם אנשים שקראתי היו מנהלים דיון כמוך. אני ממש מקווה שעדיין הייתי מגיעה למסקנות טובות. אני באמת לא יודעת. כי המחשבה הראשונית שעולה לי כשאני קוראת אותך היא - וואללה, נשמע שאין לו הרבה מה להגיד לגופו של עניין, אז נשאר לו הכלי היחיד של השמצות...

דברי בית הלל נשמעו כי הקדימו דברי בית שמאי לדבריהם. זה לא רק עניין של נימוס וכבוד - זו גם דרך ממש טובה לשכנע. כשאדם מכבד את מי שמולו, מאמין לו שבא מכוונה טובה, דן ברצינות בדבריו - אז האופן שהוא מפריך אותם יוצא הרבה יותר אמין ומשכנע מאשר אם הוא דוחה אותם על הסף ומוסיף כמה עלבונות על הדרך.

אם המטרה שלך באמת חשובה לך (ונשמע שאכן כך הוא), כדאי לך מאוד ללכת בדרכי בית הלל. חזק ואמץ.

אני כותב ככה לאנשים שמנסים לרמות אחרים. 

ואני תמיד כותב לגופו של ענין כשהדיון ענייני ולא קנטרני או יורד לפסים אישיים. 

את יותר ממוזמנת לבדוק אותי. 

שקוראים אותך עוד הרבה אנשים. משתתפים שקטים יותר בפורום, אנשים שחיפשו בגוגל ונפלו על הדיון הזה... ועוד הרבה.

אני, בזמנו, לא טרחתי לפתוח דיונים בעצמי (לרוב). חיפשתי ומצאתי אנשים שכבר דנו, וקראתי מהצד בשקט (תוך כדי או אחרי). מטבע הדברים ברוב הדיונים היו מחלוקות חריפות בין המתדיינים, ובכל זאת הייתה מספיק אווירה של כבוד כדי שהדעות השונות יוכלו להתלבן.

בחלק מהמקרים היה דיון לגופו של עניין רק מטעם אחד הצדדים, ואילו הצד השני עסק בהכפשות. אז מה לעשות, במצב כזה רק צד אחד של הדיון זכה שטענותיו יתלבנו, ונתן לי אפשרות לשקול את עמדתו.

מישהי אומרת "צהבת זו מחלת מין, ואין לתינוק איך להידבק ממנה!"

אז אתה יכול להגיב על זה ולהסביר על שלל הדרכים שתינוק יכול להידבק מצהבת, להפנות לממצאים על שרידות גורמי המחלה על מברשות שיניים וכו' - או לחילופין אתה יכול להטיח בה שהיא רמאית ורק רוצה לעשות כסף על חשבון בריאותם של תינוקות, ואיזו מפלצת היא. בדרך הראשונה, סיכוי טוב שמי קורא מהצד יבין שאתה צודק. בדרך השנייה, סיכוי טוב שמי שקורא מהצד יחשוב שאתה סתם מתלהם כי אין לך תשובה טובה.

זכותך להגיב איך שנכון בעיניך, אבל אם המטרה שלך היא להועיל בעולם... לשיקולך.

היה מדובר במישהי שהציגה את עצמה כמטפלת ופשוט כתבה שטויות מוחלטות פעם אחר פעם כעובדות שאין עליהן עוררין מכח סמכותה כ"מטפלת". (למשל, שתולעי מעיים נוצרות מעצמן במעיים ולא נדבקים בהן. ברמה הזאת). 

בכל פעם שמישהו כאן כתב משהו על בעיה כלשהי שיש לו, מיד היא הציעה לו לפנות למרפא במי קסמים (הומאופתיה) - תחום ה"עיסוק" שלה.

כמו כן, למרות הבורות המדהימה שלה (אני באמת לא מכיר אף אדם בוגר שמאמין ש"בעלי חיים נוצרים מעצמם כשהתנאים מבשילים") היא ניסתה לשכנע הורים לא לחסן את הילדים שלהם. 

אז כן, להוקיע אותה כרמאית זה דבר נכון לעשות. ואגב, אני לא סתם כתבתי שהיא רמאית שכותבת שטויות, אלא גם הסברתי למה ומה לא נכון במה שהיא כתבה.  

אני לא חושב שמישהו שקרא את מה שכתבתי, חשב שאין לי תשובה טובה כיוון שכתבתי אותה מפורשות. 

בכל מקרה, אם תרצי להמשיך את השיחה הזאת, נראה לי שעדיף לעשות את זה לא בפורום. 

שלמרוח קצת מי מלח (לא מרוכז, שלא ישרוף לו), בכניסה של הנחיריים, מייבש את הנזלת.

שיעול זה דבר שיכול לבוא גם ממשהו שמתפתח. אז לא ראתה/שמעה בריאות או כד' - אולי היום כן.

אולי תנסי רופא/ה אחרת.

אבל אם לא הבנתי אותה נכון - אז אתה לגמרי צודק

לחתוך בצל ולהניח קרוב למיטה

בהתאם לגיל, להגביה מעט את כרית השינה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות