שרשור השריטות!אנונימית(:
אתמול חשבתי על כמה שריטות קבועות שיש לי
ואמרתי אחלה רעיון לשרשור!
אז יאללה מוזמנות לכתוב מה השריטות שלכן

אתחיל:
1. תמיד משאירה ארונות/דלתות פתוחים.
2. כשאני ממיינת בגדים לפני שמפעילה כביסה אני סותמת את האף ונושמת רק מהפה אלוקים יודע למה
3. אם הלק ג'ל טיפה מתקלף אני אעדיף לקלף את כל האצבע ולא להשאיר אותו ככה
4. רוב הסיכויים שלא אצא מהבית בלי להתאפר קצת-גם אם זה שנייה למכולת.

שוטוווו
אז אני נזכרת עכשיו רק בחלקפשיטא
1. לא מסוגלת שיש דלתות של ארונות פתוחות, לא יכולה להרדם אם בחדר יש דלת אחת או מגירה אחת אפילו טיפה פתוחה...
2. אם אני מתחילה לסדר ולנקות את הבית- לא אנוח ולא אשקוט עד אחרון הפירור על הרצפה.
3. מפחדת פחד מטורף מסנט מוריץ ודומיו..
4. אוהבת את השמיכה קרה קרה! הופכת את הצדדים שלה כמה פעמים בלילה...
אחלה שרשוריעלללל
אני לא מסוגלת ללכת לישון בלי להתקלח גם אם אני גמורה מתה,ואין מקלחת בלי חפיפה!
תמיד עם תחתונית על התחתון.
חייבת ללכת לשירותים שניה לפני שנרדמת (פסיכולוגי)
שונאת שיש מלא חפצים בבית, אוהבת שהכל ריק!
בלי קישוטים על השידה/תמיד מראה נקי וריק.
אין מצב שאלך לישון עם טיפת איפור על הפנים
מחליפה פיגמה בכל ערב ,לא מסוגלת ללבוש את אותה פיגמה יומיים ברצף!
לפני שאני נרדמת חייבת שהסדין יהיה מתוחחחח
שונאת שמתקרבים אלי אנשים יותר מידי עד שאני יכולה להריח אותם/ אני ממש מתרחקת מיד או עוצרת את הנשימה
3 הראשונים אני כמוךאל הר המוריה
יכלתי לכתוב את זה מילה במילה! בול!!!שושנית78
מזדהה עם האחרון.. לא יכולה שפולשים לי למרחב האישי, וכמובןהשם בשימוש כבר
לא פולשת לאחרים!!
וואו ממש גם אנידבורית
יש אנשים שלא יודעים מה הגבול הנכון לעמוד בו ומתקרבים מידי אני משתגעת.
מיד לוקחת צעד אחורה ואז הם שוב מתקרבים
יואווו
בקיצור חולת ניקיון וסדר😆חדשה ישנה
איך אני אוהבת להסתכל על בתים כאלה.. זה מזה לי אושר קטן
אני גם לא אוהבת מלא חפצים בביתאם_שמחה_הללויה
אבל על שידה ריקה חייבת לתקוע איזה קישוט
היית יכולה לכתוב בקיצור שאת חולת ניקיון...פנינה 0

4-גם בחורף????השם בשימוש כבר
כן, עם פיג'מה מחממת וחימום בחדר, עדיין..פשיטא
השמיכה קצת קרה ואני חייבת את זה!
וברגיל אני ממש סובלת מקור.
וואו! אני לא מסוגלת להכנס למיטה קרה.. בררר ובגלל זה השמיכההשם בשימוש כבר
הראשונה שנוגעת בגוף תמיד צמרירית, ורק מעליה פוך...
שימי בקבוק מים חמים, חלוםםםםםםםתוהה לי
חסרת סבלנות אנוכי לדברים מעין אלה😉יש לי בבית חדשהשם בשימוש כבר
ופעם אחת השתמשתי...
בדיוק בשביל זה יש בעל. אומרים לותוהה לי
תרתיח קומקום ותמלא לי בקבוק מים חמים
כמובן בטון דיבור מתפנקי ומתחנחן ואחרי שמרעידים את כל הגוף מקור ועושים פרצוף מסכני חמוד.
😂😂ננסה, אבל רק בלי הטון דיבור המתפנקי והמתחנחני😉השם בשימוש כבר
בגלל זה אני שמה מצעי פלנל. חלוםםם א"א לקום מהמיטה 🙈תודה לך ה' 🙏
חייבת רק מיטה קרהדבורית
אחרת לא ארדן
אוי ואבוי מצעי פלנל
4. גם אני!!!!מטילדה


יואו גם אני עם השמיכה הקרה!בתנועה מתמדת
אוהבת להפוך כל פעם לחלק הקר גם בחורף, ישנה בלי גרביים ואוהבת להרגיש את השמיכה קרירה

מגניב שיש עוד כאלו😁
1 בדיוק אני, את 4 לא הבנתי למהחבובוש

הפוך, שולחת את בעלי קודם למיטה שיחמם אותה...

לא יודעת להסביר, אני אוהבת שהמצעים קרים...פשיטא
חם לי מידי עם מצעי פלנל נגיד. אני ישנה עם פיג'מה חמה ובחיים בחיים לא עם גרביים, בחיים! תחושתית אני לא מסוגלת, חייבת להרגיש את הכותנה הקרה של המצעים...
שרשור כיפי תוהה לי
אז בניגוד אלייך כל בגד שאני ממיינת אם לארון או לכביסה אני מריחה ומסניפה במיוחד במקומות המועדים, אחרת איך אדע אם זה מלוכלך?
תמיד כשאני מתקלחת אני חייבת גם לחפוף ולהוריד שערות ואח"כ מי פנים וקרמים ולנקות אוזניים. לא מסוגלת לחפף. מצד שני לכן שונאת להתקלח. (וזו לא אני שכתבתי שאני מתקלחת רק פעם בשבוע למי שחושדת בכשרות)
אמאלה, נזכרתי בעוד מלא דבריםתוהה לי
אני חייבת לאכול כל מה שיש לי בצלחת.
אני חייבת ללקק את הסכום כשאני מפנה כלים מהשולחן ושמה את הסכום בכיור.
אני חייבת לטעום 100 פעם מכל דבר שאני מכינה וכשזה מוכן אני כבר רוויה..
למה הכל קשור לאוכל🤔?
חזקקקקקקקרויטל.


רגע רגע , מה זה אומר ללקק? סכום שלך אני מקווה...חחחדשה ישנה
סכום של הכלי הגשה והסלטים תוהה לי
אני בניגוד אלייך-לא טועמת כלום ממה שאני מכינה..השם בשימוש כבר
אמאלה. בול אניתודה לך ה' 🙏
יכולה לעמוד במטבח שעות!! לבשל, לאפות... אבל אני לא מסוגלת לטעום תוך כדי כלום!!!
וסיבתך מהי? אני לא רוצה להיות בשרית בטעות, אז גזרתי על עצמיהשם בשימוש כבר
גזירה שווה לא לטעום מכלום, לא מחלבי ולא מבשרי...
אמממ נראה לי שאני שבעה מהריח...תודה לך ה' 🙏
חחח איזה מוזרה אני 🙈תודה לך ה' 🙏
גם אני!מחי
חחחח קורעתאנונימית(:
אז בכל מקלחת את חופפת ומורידה שיער??? לא פלא שמתעצלים אחכ להתקלח
😂😂למי שחושדת בכשרותדבורית
הצחקתני
וואי אני חופפת רק פעם בשבוע אין לי סבלנות זה פרויקט גדול מידי
מתקלחת כל יום, שיער זה לכבוד שבת
מתאים לי! אחרי השרשור על מות קרובינו😉פעם אחת
1. אני טיפוס שחם לו. אבל בלילה חייבת להתכסות במשהו גם בשיא הקיץ.
2. אם יש מי שמקשיב אני לא סותמת ברמה חופרת😣
צריכה להיגמל מזה דחוף
3. מוזיקה עוזרת לי להתחיל לתפקד.
על מה את חופרת בעיקר?השם בשימוש כבר
על הכל! בעיקר קורות חייפעם אחת
לידות, עבודה, הילדים, מה לא? אם יש מי שמוכן לשמוע..
רוצה שאחפור לך קצת?😆פעם אחת
בכיף! התחילי נא😉השם בשימוש כבר
את לא רצינית😅פעם אחת
זה לא ייגמר היום...
טוב, רק אומר שהיום היה לי יום חופשי וניצלתי אותו בעיקר כדי לריב עם בעלי המסכן (הוא בחל"ת) רק בצהריים קצת בישלתי ואפיתי
אחלה דרך להעביר את היום החופשי😉השלמתם לפחות?השם בשימוש כבר
ממש אחלה😐פעם אחת
השלמנו. והספקנו כבר לריב שוב. אל דאגה
אשה רעה שכמוני. בחייפעם אחת
אה, חשבתי שזה היה רק "פעם אחת" 😉השם בשימוש כבר
הלוואי!פעם אחת
את שנונה וקורעת כרגיל😁
נשואים מעל עשור ב"ה אז יותר קרוב למליון פעם... לפעם הבאה שאחשוב על ניק...
הנה מצאתי עוד שריטות של עצמי אמ פי 5

מגלה פה דברים משותפים

כיף שאני לא היחידהפעם אחת
יש לי אהבהצבעי התכלת
להוציא שחורים מהפרצוף 🤕😷
גם אנייייייבאורות
חחח סריטה גם שלי!כמהה ליותר
אז בואי תוציאי ליהשם בשימוש כבר
חוץ מבעליצבעי התכלת
יש לי 2 מתבגרות בבית.
איזה כיף לי
עונה...רויטל.

1 חייבת לבדוק כמה פעמים לפני השינה אם הבית נעול.

2 כל פעם מחכה שפנחס יגיד היום האוכל היה טוב,

3 כשאני מבשלת חייבת בישיבה למה עד עכשיו לא יודעת.

 

אני הפוך ממך לא מסוגלת לשבת!ח.צ.גנט
סעיף 3 צריכה ללמוד ממך! במיוחד בשבועות שאחרי לידהאם_שמחה_הללויה
איך אפשר לבשל בישיבה? את כזאת עוגית? מתנשאת בישיבההשם בשימוש כבר
לגובה של הכיריים??
פנחס מרים אותי חחחח לא סתםרויטל.

אני יושבת על כיסא עושה את הכל בישיבה ושמה בגז,

לפעמים צריכים להוסיף מים וכ,, אין ברירה, אבל כל מה

שאפשר רק בישיבה 

פנחס מרים אותי חחחחחחחחחח צחקתי בקולמטילדה


^^^^^פעם אחת
מזכיר לי כשהיינו זוג צעיר נסענו בטרמפים. אז במשפחה שלי צחקו שבעלי מקפיץ אותי. יעני על הגב או משהו (רגילים לרכבים...)
---חדשה ישנה
1. שונאת הארונות פתוחים! לא מצליחה להירדם עם ארון פתוח לי מול העיניים... תמיד אני אומרת לבעלי שיסגור ת'ארון כי זה מפריע לי להתרכז לישון.
2. פשוט כי זה מסריח
3. גם אניי
4. משקיענית...
חחחחח 1 גם אני!!אם_שמחה_הללויה
איך לבעלים לא אכפת איךךךךך???
ממש!! ארונות פתוחים מפריעים לי בכל מצב! שכמובן ה ו א פתח..השם בשימוש כבר
בהחלט הוא בלבדחדשה ישנה
מה כ''כ קשה לסגור?!
עודני כותבת וה ו א פתח ארון. ולא, ל א סגר😡השם בשימוש כבר
גברים.. 🙄אשה שלו
ניצחתח.צ.גנט
לגמרי ניצחת !!אנונימית(:
וואי ליישר רהיטים עם המרצפות זה גם אניאני זה א
ברמה שאני לא מסוגלת גם באמצע הלילה אני יכולה להפוך את החדר בגלל זה..
וואי וואי וואי.. 😂😂 אלופה לא רק בפיצות😂😂השם בשימוש כבר
נזכרתי רק בחלקמיוחדותאינסופית
-אם יוצא שיר של זמר שאני אוהבת אהיה חייבת לשמוע אותו לפחות 30 פעם ברצף.
- מזמזמת שירי ילדים כרונית (עובדת בגן) עד שקולטת שגם בעלי מזמזם ותוהה לעצמי איך הוא מכיר את השירים
-אוספת קופסאות כרונית
-חייבת שיהיה לי את כל חומרי היצירה בבית- בריסטול, גואש, צבעי פסטל, נצנצים, מדבקות הכל הכל וכל פעם קונה עוד ועוד. השימוש שלי בהם הוא אפסי אבל חייבת שיהיה בבית.
-אוגרת כביסות וגיהוצים כרונית
בטוח שיש עוד המון אבל זה מה שזכור לי כרגע😁
מזדהה לגבי חומרי יצירהריבוזום
יש לי המון, ואני משתמשת לעתים רחוקות מאוד (עכשיו הילדים משתמשים, אבל יש דברים יקרים שלא מתאימים להם, או בדים שקניתי בשביל לתפור לבת שלי ולא הגעתי לזה עדיין...)

לגבי הגיהוצים... יש לי מדף שלם שמחכה לגאולה. וזה מבאס כי הבגדים הכי יפים שלי הם כאלה שדורשים גיהוץ
חנויות המקסטוק למיניהם זאת התמכרותמיוחדותאינסופית
ואני עדיין בלי ילדים אבל בכל זאת, עושה לי טוב

אצלינו שהגיהוצים מגיעים למצב כזה בעלי כבר לוקח את הפיקוד אחרת לא יהיה לו בגדים (לובש שחור לבן) 😝
יואו! גם בעלי למד ממני כמה שירי ילדיםיעל מהדרום
אצלי זה יותר קיצונימיוחדותאינסופית
הוא זוכר גם שמות של מטפלות בגן למשל 'שושנה מרפאה בעיסוק' שולף את זה פתאום באמצע היום 🤔מסכן העבודה שלי לגמרי נהיתה חלק מהבית
יעל מהדרום
לק"י

פעם בעלי היה מכיר שמות של תלמידים שלי. היום אני כנראה פחות מדברת עליהם.
123- גמאני!מאוהבת בילדי


רק אם אתן מבטיחות לא לצחוקאני זה א
לא יכולה לישון עם הסלון לא מסודר פיקס
את הכביסה אני מחביאה כי אחרת גם היא מפריעה
דלתות של ארונות פתוחים מחרפן אותי גם כן
ופעם הייתי חייבת ללבוש,2 זוגות תחתונים היום נגמלתי החלפתי את זה בטייצ
ואחרון חביב חייבת שהחזיה והתחתון יתאימו
לא צוחקת, לפחות לא בקולחולת שוקולד
אבל למה שני זוגות תחתונים?
⬆️מצטרפת לתהיה😉השם בשימוש כבר
2 מצטרפת לתהיהרויטל.


לא יודעת שריטה שכזואני זה א
לדעתימהיאהקשורה לאיזה אירוע שחויתי אבל לא יכוחה לשים את האצבע אם זה באמת קשור
מנסהמצטרפת למועדון
-אם היה לי משפט על קצה הלשון אני אהיה חייבת להגיד אותו גם אם הוא כבר לא רלוונטי לשיחה. וזה יגיע בתוספת התנצלות "אני יודעת שזה כבר לא רלוונטי אבל אני חייבת".
- לפעמים נכנסת ללופ כזה של מה היה היום לפני שנה, שנתיים. ואז צריכה לשחזר ברמה מפלצתית את סדר המאורעות גם אם זה כולל לפתוח יומן כדי להזכר אם בלאק פריידי התחיל סוף חשון או בתחילת כסליו, ואם את היום הולדת שלי חגגנו לפני שקנינו את המשקפיים החדשות או אחרי...
- תמיד אפתח פצעים שמגלידים, אתלוש ציפורניים שמתחילות להפרד.. זה בלי שליטה.
-נהנית מלבדוק כינים.
עוד משהו?
אניאחתפלוס
לא מסוגלת לאכול בלי לקרוא משהו תוך כדי ולא מסוגלת לקרוא בלי לאכול
מממ...מצטרפת למועדון
אני לא מוסגלת להתפנות בלי לקרוא משהו...
מחילה מ@מק"ר
😂😂😂😂😂מק"ר
תכל'ס גם אני, חחחאחתפלוס
כולל בפורום? 😉כי אז יוצא שאת אוכלת רוב שעות היממה😉השם בשימוש כבר
ברור, חחחאחתפלוס
לא נוטלת ידיים לפני שפותחת את הפורום
לפתוח פצעים שמגלידים---חדשה ישנה
לאאאאאאא!!!!!
😭😭😭
יש לך את זה ביותר מזוכיסטי?
לא מסוגלת לראות את זה!
לא מסוגלת לראות פצע מגליד מבלי לקלף אותו 🤣מצטרפת למועדון
כמובן לא מדברת על פצעים שיגרמו לי לדמם ברמות.. יותר כמו עקיצות יתוש וכאלה
אמאלהההה גם אני נוסטלגית כמוך ברמותתתתפי5


אחלה שירשור!!בינתיים רק קוראת ומגלה כמה אנחנו הנשים דומות חחאם_שמחה_הללויה
כנסו כנסולראות את האור
חברה שלי סיפרה שהיא לא מתפנה לגדולים אף פעם אם בעלה בבית!! מחכה עד שהוא ילך!!!
מה אתן אומרות על זה?
שהיא מסכנה?מטילדה

חחח סליחה זה הדבר הראשון שעלה לי..

 

אבל זה נראה לי לא שפוי..

כמה זמן הם נשואים?

 

שנתיים וחצי!! גם אני הייתי בהלםלראות את האור
וואופעם אחת
אני הפוך, מקווה שלא אצטרך בעבודה. כי זה לוקח מלא זמן😑
בטח יש להאמא ל6 מקסימים
עצירות. לכן זה לא בעיה בשבילה, או שבעלה מגיע הביתה רק לכמה שעות בלילה לישון
קרה לי כבר פעמיים!מחכה עד מאוד
פעם אחת היום פעם אחת יותר גרוע
אני נוסעת לעבודה בטרמפ כדי להשאיר לבעלי את הרכב
מגיעה
מקבלת טלפון איפה המפתח?
אצלי בתיק...
אצלישושנית78
הולכת בקיץ ברחוב כשהאף סתום כדי לא להריח את הסירחון
סוגרת את כל הארונות והדלתות אחרת לא יכולה להרדם
בודקת שכולם נושמים באמצע הלילה
שותה רק קפה עם קרח גם באמצע החורף
מסניפה את הריח של הילדים שלי אחרי המקלחת (כל יום)
לא מרשה שמישהו ישב לי על המיטה לפני מיקלחת
לא מרשה לילדים להסתובב עם אוכל בבית כי שונאת פרורים על הרצפה או טביעות אצבעות מלוכלכות...
מנקה את ארונות המטבח ואת החלונות כל שבוע (יש עוזרת למזלי )
מזדהה עם 6!!השם בשימוש כבר
אמממאשה שלו
1. שונאת שבעלי משקיע ופותח את כל הארונות מלמעלה עד למטה כאילו קיימת חובה מוסרית😟
2. מעצבן אותי אנשים טיפשים ששואלים את אותה שאלה אלף פעם😟
3. אם מצאתי משהו שהוא לא אוכל בצלחת - שיערות וכו, קומפלט מעיפה הכל לפח
4. לא סובלת גומי בשניצלים
5. חייבת לקרוא משהו שאוכלת
1 😂😂😂😂השם בשימוש כבר
1. אני פעם אמרתי לבעלי, שאני אפתח לכבודו את כל הארונותיעל מהדרום
לק"י

והמגרות במטבח.
גם לו יש קטע להשאיר פתוח.
1. חחחחחפעם אחת
מה זה גומי בשניצלים?🤔
הגידים הדקים הלבנים האלו, הנמתחים.. בעעעהשם בשימוש כבר
אה. תודהפעם אחת
אוי זה נוראאאאאאאאפשיטא
וגם סחוס בעוף.
בעעעעעעע. בא לי להקיא
לא מסוגלת לראות סימן של התראהבאורות
או מייל או ווצפ חדש.
חייבת ששורת ההתראות למעלה בפלאפון תהיה ריקה
חחח כמו בעלי 😂אשה שלו
אצלי הכל מפוצץ התראות
קטן קטן
ווי גם אני!!!!!!אנונימית בהו"ל
גם אני! זה מטריף אותישלומצ'

(לכן לא מקבלת התראות בכלל, ובא לשלומצ' גואל)

לאאא אבל יש לי גם חרדת פספוסי אקשן!באורות
בקיצור מכורה לפלאפון
הגעתי למסקנה שאין באמת אקשןשלומצ'
הדבר הכי מסעיר שקרה אצלי בפלאפון לאחרונה זה שכל ביה"ס נכנס לבידוד וראיתי את זה באיחור של כמה שעות.
מה אני אגיד לך, ממש הפסד 🤦‍♀️
כיף לך שאת לא ככה, יש לי חברה גם - יום אחד הראתה ליהשם בשימוש כבר
משהו בנייד, ראיתי ליד הווצאפ 1100 הודעות-הסבתי את תשומת ליבה לכך והיא כזה "פסדר" בשיא האדישות..
ואז חשבתי לעצמי עד כמה 2 חברות יכולות להיות כ"כ שונות!!
מבחינתי דבר כזה זה התקף חרדהבאורות
^^^^לגמרי!פעם אחת
לא, לא, שה' ישמורשלומצ'
התקף לב.
אני פותחת כל הודעה, גם אם ברור לי שהיא לא משמעותית, כדי לא לראות שיש משהו שמחכה. זה מכניס אותי לחוסר שקט.

אז אין לי התראות על המסך או בצליל כדי לצמצם את העצבים שזה מביא לי (וחוסר ריכוז, שגם ככה לא משהו אצלי), רוב הקבוצות על השתק בכל מקרה, ואני בודקת די הרבה את הוואטצ'אפ, פותחת מהר מה שלא רלוונטי וזהו. לא מסוגלת לראות שיש משהו שמחכה לטיפולי.
אם רק היה לי אומץ/חוסר טאקט/איך שתקראו לזה לצאת מקבוצות זה היה יכול להיות נחמד.
מזדהה. ואין לי ווצאפ בדיוק מהסיבה הזו...השם בשימוש כבר
אבל יש לך מיליון התראות לשרשורים פה,לא?פעם אחת
זה די דומה בעיקרון
נו, אז גם ווצאפ? רוצה שאמות?השם בשימוש כבר
בסדר בסדר אז בלי וואצפפעם אחת
אחלה. ככה מובטח לנו שתמשיכי להצחיק פה
מה שנכון, נכון. עד שאוריד ווצאפ ו.. או שאמות או שאקרוס😉השם בשימוש כבר
השרשור על המוות זה שרשור אחר😉פעם אחת
רוצה לפתוח? או שפתחו כבר? 😉השם בשימוש כבר
אוי איך לא הגבת שם עדיין?😉פעם אחת
לא יודעת לשים קישור. חפשי שרשור 'התחלנו טיפול זוגי'
אזהרה:נהיה שם קצת שרשורפלצת
למה מי מת? 😉השם בשימוש כבר
😀פעם אחת
לענות ברצינות או בציניות? נראה לי יאכלו אותי פה
לא בא לך לחפש את השרשור הזה?פעם אחת
או שתלמדי אותי איך לשים קישור?

סתם, לא חייבים כמובן
בד"כ לא מגיבה בכאלו שרשורים😉השם בשימוש כבר
חס וכרפסשלומצ'

בול!פשיטא
בכללי הטלפון שלי מסודר פיקס, האפליקציות בתיקיות מתאימות, השימושיות יותר נגישות. הכל מסודר מסודר...
גם אנייייייייי!!!!!! 😂השם בשימוש כבר
גם אנימטילדה


אמאלה גם אני!!!אנונימית(:
גם אני 🙈שואלת!
חייבת להתאים חזיה ותחתון באותו צבע.אהבתחינם
לא אשן * בחיים* בלי מקלחת וקרם גוף מיד אחר כך אין סיכוי.. מקלחת בלי קרם זה לא מקלחת.
אוהבת לנקות וזאת שריטה בפני עצמה.
יש לבן שלי מוצצים ובקבוקים בכל הצבעים חייבת להתאים לו לבגדים.
לא נרדמת עם יש חושך מוחלט חייבת אור.
יש לי קיי300 במגירה ליד המיטה קבוע מחחש שיהיה לידי גוק למרות שעשינו ריסוס.
זהו בגדול
הרגת אותי עם הקיי 300😂השם בשימוש כבר
אוהבת לנקות??חולת שוקולד
אז יש לי 3 בנות באוסף האוהבות לנקות
למי יש גם אוסף כזה שנעשה החלפות?
😂😂😂חולת שוקולד את מצחיקה!השם בשימוש כבר
חח, אפשר גםצלעשות החלפות מסוג אחרחולת שוקולד
נגיד שאת תביאי לי את אהבת הניקיון שלך ואני אביא לך את אהבת האכילה שלי😜
אני בהחלט אוהבת לאכול, אה מה מה? - תלוי מה ומתי😉השם בשימוש כבר
אז אפשר גם שתביאי לי אותה בלי תמורהחולת שוקולד
כי אין לי עוד אהבות לתת
עשינו עסק😉השם בשימוש כבר
בטח שכן, את גם חולת מכנסיים, לא? 😉אחתפלוס
הומור ושאלות פלסף😉השם בשימוש כבר
אה, נכוןחולת שוקולד
אבחולת שוקולד
ה נכון
את יכולה להיות מלוהקת לסרט הוליוודי!באורות
בתור המנקה😂😂😂אהבתחינם
חה חה K300...פנינה 0

ניצחת עם הקיי300 קטני ומתוק
אהבתי את התאמת המוצצים, נראה לי אאמץ לבת הבאה...חבובוש


יאללהחגהבגה
1. לא מסוגלת להיות רעבה
2. אם רבתי אם מישהו, משחזרת את השיחה רלף פעם ומתבאסת על עצמי למה לא הייתי יותר שנונה
3. שונאת לריב עם אנשים
4.מתה על להוציא חצ'קונים ושחורים
5.מעצבן אותי כשהחלבי לא במגירה של החלבי
2 חחחחחכמהה ליותר
קורה לי כל הזמן....🤣
אהבתי את 2😂😂😂השם בשימוש כבר
חחחחח 2 גדולמטילדה

תכלס גם אני ככה, לאו דווקא במריבה, אלא בכל מיני שיחות..

אח"כ משחזרת ומתבאסת שלא אמרתי ככהה וככה

גם אני!!בולפעם אחת
חוץ מ 4 הכל גם אני😂😂אשה שלו
2. כל כךךךךך מזדההחדשה ישנה
לא מאמינה שכותבת את זהפרלין
משהו הזוי שאני לא יודעת להסביר..
בלידה השנייה, הגעתי אחרי ירידת מים. הגענו לבית חולים בלי צירים וחשבתי שאצטרך לחכות שעות עד שאכנס לחדר לידה. קצת אחרי שהגענו נכנסתי לשירותים להתפנות.
ברגע שיצאתי הגיעה אלי בריצה אחת האחיות- בואי מהר, התפנה לך חדר לידה עכשיו! את רק צריכה לעשות בדיקת שתן לפני שמכניסים אותך 😳
זוכרות שבדיוק סיימתי להתרוקן שניה קודם?...
הייתי כל כך להוטה להכנס כבר לחדר לידה במקום להסתובב במסדרונות הקבלה, וגם האחות הלחיצה אותי שאם לא אכנס עכשיו יתנו את החדר למישהי אחרת 😒 אז נכנסתי לשירותים שוב ואין לי מושג איך הצלחתי שוב כעבור כמה שניות לעשות פיפי 😁 ממש זוכרת איך הרפתי את עצמי וניסיתי לייצר יש מאין.
אז מה השריטה? שמאז, כל פעם כשאני בשירותים ולא יוצא לי הפיפי ברגע הראשון (או כי התאפקתי יותר מידי או כי אני לא באמת כזה צריכה ורק נכנסת ליתר ביטחון, נגיד לפני השינה או לפני נסיעה), אני אומרת לעצמי בתוך הראש "רוצה להכנס לחדר לידה? אז מהר. תעשי פיפי עכשיו" ובאופן מופלא וקסום ביותר, הגוף שלי מוציא את הפיפי מיידית, ממש יש מאין ניסיתי להגיד לעצמי משפטים אחרים ולבדוק אם יש לזה אותה השפעה, ולא!זה עובד רק עם המשפט האלמותי ההוא.
ה ז י ה.
בחיים לא סיפרתי את זה לאפחד. רק לכן 😳😳😳

😂😂😂😂😂😂השם בשימוש כבר
חחחחחחחחחחחחגהבגה
חחחחח קורע יואו גם לי יש איזה משפט שאני אומרת לעצמיאם_שמחה_הללויה
כדי לזרז פיפי😅😳
יאוו😂😂😂😂אנונימית(:
וואו ריבוזום
צחקתי כמה דקות רצוף מההודעה שלך🤣🤣🤣רק טוב=)
אחלה שרשור, אנונימית( -:!השם בשימוש כבר
מגניב! לבד לא הייתי מצליחה לחשוב על דבריםמטילדה

אבל הזדהתי פה עם כמה...

 

ויש לי אחד משלי-

אחד הדברים האהובים עליי זה לגרד קשקשים/עור יבש 

 

אה וגם- לא סובלת שיש לילדים נזלת יבשה בנחירים, מסכנים אני מתעללת בהם לפעמים

 

גמני אוהבת לפלות קשקשים מראשי! ( שניסיתי ללא הצלחה לנקותהשם בשימוש כבר
אותו מהם, יש למישהי רעיון להעלמת קשקשים?)
כןמחי
לשטוף את הראש עם חומץ
כמה ימים ככה והקשקשים נעלמים או לפחות בכמות הרבה יותר קטנה
גם אני שונאת אתואילו פינו
הנזלת היבשה🙈 מגעיל אותי בטירוף...
כן גם אנימצטרפת למועדון
זה על אותו משקל של לנקות כינים ולקלף פצעים
לאאאא ממש לא! איכסה כינים חחחחמטילדה


יוו זו גם שריטה שליחדשה לשאלהאחרונה
נראה לי זה מרגיע אותנו..
אז כמה שריטות שליאם_שמחה_הללויה
1) תמיד אחרי ששותה מהכוס מים לא שותה עדהסוף(בעלי צוחק ״עוד פעם את עם המנהג של הרוסים״)
2)רגישה לרעש בטירוף..כל הזמן אומרת לבת שלי להנמיך שירים שהיא שומעת, יש רב שבעלי שומע שהקול שלו צועק גם אומרת לו להנמיך או לשים רב אחר. אצל חמותי הרבה פעמים יש טלוויזיה סתם ברקע, בלי שאף אחד רואה (בית מסורתי),אז אני מכבה להם בלי שמרגישים חחחח
3)לא יכולה לסבול לכלוכים בכיור/ כיור לא נקי

3)
2. גם אניייי!!! רגישה לרעשים מעצבניםחדשה ישנה
קול של מישהו קצת גבוה מידי, או חזק מידי מטריף לי את המוח.
קולות של צפצופים, או דברים שחוזרים על עצמם בקצב- אהההה!!!
נכון!הברז במקלחת שלא נסגר עד הסוף בעעעפעם אחת
והילדים שדופקים עם הרגליים של הכסא! מחרפן
נזכרתי בעוד משהואם_שמחה_הללויה
אוהבת לאכול על הספה ולראות מסך , אפילו דברים כמו מרק
אני את כללללל הארוחות שלי אוכלת על הספהתוהה לי
וגם.... אוהבת לאכול דברים בתוך כוס על פני צלחת. כוס שתייה חמה חד פעמית. הכל אני מצליחה לאכול בזה
הכי כיף שלא צריך לשטוף אח״כ!!אם_שמחה_הללויה
מגניב גם לי יש כמה בדכ בשירשורים שהופכים מהר לשרשורפלצתממצולות
אני לא מספיקה להגיב
ואיכ שזה נהיה שרשור ענק אני
חושבת שאף אחת כבר לא קוראת אז לא כותבת
1.אוהבת לבדוק כינים ולנקות אוזניים לילדים
2.חיבת להריח את האוכל לפני שאוכלת
3. תמיד מתישבת באוטובוס במקום קבוע
4.יודעת שזה שריטה רצינית אבל אל תבהלו
אוהבת לאכול קצף של סבון
נגיד שמה טיפה של סבון בתוך ספל וא ז ממלאה בזרם חזק את הספל ואוכלת את הקצף שיצא🙈🙈
טעים רצחחחחחממצולות
ויש עוד משהו לא אכיל שאני אוהבת לאכול
אבל זה קצת יותר מגעיל אז נשאיר את זה חסוי
שלא תשלחו אותי לאשפוז בכפיה חחח
מה זה השני סקרנתרויטל.


את ח י י ב ת לשתף!!! מזלך שאת אנונימיתחדשה ישנה
ככה אי אפשר לאשפז אותך בכפייה!
טוב תנשמו עמוקקקממצולות
חול!!
אבל לא חול מסריח חול שקונים בחנויות בניה
זהו פידחתי את עצמי ברמות כרגע..
חחח האמת הקצף לא יותר טובחדשה ישנה
לפחות נשמע יותר נקי וריחניממצולות
סבון??????רויטל.


דובון בלע סבון😝🐻ואיי שרשור מצחיק בנות כל הכבוד על הכנותאם_שמחה_הללויה
חחחחחח אחותי, את צריכה אישפוזאהבתחינם
רק מהקצף של הסבון..אמממאאאאא
ורק שתדעו שראיינו פעם את קרן פלס והיא גם אמרהממצולות
שהיא אוהבת לאכול את זה ואפילו הדגימה🤔
😮😮 ממ צ ו ל ו ת הקצף את טועמת, ויערב לך! 😂😂השם בשימוש כבר
לגבי 4באורות
זה תופעה מוכרת ובעקרון שתדעי שמעידה על מחסור במינרלים (ברזל, אבץ, סידן, אשלגן, מגנזיום). אז אם זה מפריע לך באיזה אופן שווה לשקול לקחת תוספים❤
כן.. אני יודעתממצולות
חחח ניצחת!!!!מקווה לטוב מאוד


גדול.אחת פשוטה
אני מקיאה מלעשות מסרק סמיך לבת שלי .
זה מגעיל אותי בטירוףףףף.

גם לראות ברחוב יריקות על הרצפה מיד עולה לי להקיא.
טוב אז...... לא נעים להגיד את זהאנונימית בהו"ל
נשואה כבר כמעט 10 שנים ואני בחיים לא עושה גזים ליד בעלי...... 🙈🙈🙈
אוי כאב הבטןבאורות
😂😂😂😂 מאופקת את😉השם בשימוש כבר
זה בגלל שאת אומרת גזיםמצטרפת למועדון
לו רק היית קוראת להם בשפת העם היית גם עושה אותם ליד בעלך
😂😂😂טובה את!! 😂😂השם בשימוש כבר
חחחח צחקתי בקולפעם אחת
אצלנו בביתמצטרפת למועדון
קוראים לזה....
גומים!!
גומים? למה אתם נוהגים ל"תקוע" אותם ארוכים?(כמו גומי😉) 😂😂השם בשימוש כבר
אני אשאל את המחברים רגע ...מצטרפת למועדון
נזכרתי בכמה משריטותי (הרבות)חולת שוקולד
* אובססיבית ללהעיף דברים מהבית, למצוא בכל דבר את הכי קטן, קליל ולא דורש תחזוקה, וששום דבר לא יעמוד על הרצפה, אפילו הפח הוחלף בשקית תלויה על מתקן פלסטיק (ותודה למי שהציעה לי את זה-מכאן- לא זוכרת מי)

* תמיד נזכרת בדברים הכי פחות דחופים בזמנים הכי לחוצים, יכולה ביום שישי בצהריים לנקות את המקרר ושהשבת תחכה

* לא אוהבת צבעוני מדי, החולצה מתחת לעליונית צריכה להיות באותו צבע, והכי אני אוהבת- שחור עם שחור🙊 הזמנתי לסלון מדבקות קיר שחורות כי אני מתה על שחור לבן והתקשרו אלי מהחברה לשאול אם הפרחים שהזמנתי באמת אמורים להיות בשחור, אולי בטעות לחצתי על שחור🤭
הפרחים😂גדולפעם אחת
אהבתי את 2 ו3😂😂😂השם בשימוש כבר
יש לי שריטה, מעניין אם יש מזדהות בקהל-חדשה ישנה
יש לי קטע ל''כתוב'' או אפילו ''לצייר'' עם האצבע מילה ששמעתי על החצאית, או על הידית של הספה-אם אני בדיוק יושבת על הספה, או על לא משנה מה, בקטן ממש, זה רק נראה שהאצבע שזה קצת במהירות במקום.
בעלי חושב שזה לא נורמאלי.
בקשה תגידו לי שזה תקין!
ברור! גם אני עושה את זה לפעמיםמטילדה


לא כותבת על הספה או החצאית אבל מקשקשת חופשי על האדים במקלחוןאנונימית(:
אני גם לפעמים עושה את זהפשיטא
ויש לי עוד שריטה הזויה-

הרבה פעמים אני מתכננת דברים שאני צריכה/רוצה להגיד לאנשים, ואני עושה את זה במלמול לעצמי בשקט, לא ברחוב אבל מוצאת את עצמי המון מדברת את מה שאני מתכננת להגיד.
כזו אני, מתוכננת ברמות קשות.
כן כן כןמצטרפת למועדון
גם לי...
או להגות את המילה בשפתיים בלי קול..
שרשור גדול! השריטות שלי-טוווליי
1. אחרי המורידה שערות ברגליים תולשת עם היד כל שערה שהעזה להתחבא מהסכין עד שהרגל חלקה לגמרי.
2. אם אני רואה אצל מי שמולי ריס שלא מחובר לעין אני לא יכולה להתרכז עד שאוציא לו את זה. אל תדאגו רק לבני משפחה..
3. ישנה עם פוך כ---ל ימות השנה. בקיץ הוא מקרר, למה אנשים לא מאמינים לי?!
3-גם בעלי. משוגע על פוך...השם בשימוש כבר
שריטה שקשורה לפורום- שמתי לב שתמיד כשאני מוסיפה סמייליהשם בשימוש כבר
כלשהו, אני מדגימה על פני את אותו הפרצוף...
לדוגמא-
🙂=מחייכת
😮=פוערת את הפה ואת העיניים
😞=עושה כזה פרצוף עצוב

שרוטה שכמוני
בעברית קוראים להם רגשונים(צל"ש מאבשלום קור)😂פעם אחת
אז את באמת מרגישה אותם
😂😂 לגמרי!! 😂😂השם בשימוש כבר
אוהווו יש הרבה...😆משמעת עצמית
1. אני לא דורכת על קוים במדרכה. מדלגת מעל. כשאני מדברת בטלפון אני עושה רונדלים בבית ומדלגת על הפסים של הבלטות.
2. דברים שעושים לי צמרמורת: שכוססים ציפורניים (בעלי...) שמזיזים משחק כמו דופלו על הרצפה, שמגרדיםעם ציפורן דברים, שסוגרים פקק הברגה על משהו שמרעיש (מלחיה🙉🙉🙉)
3. קוראת את אותו ספר שאהבתי מיליון פעם.
4. בוכה משירי ילדים מטומטמים.
5. לא יכולה לצאת בלי עגילים ואיפור בסיסי (זה כמו לצאת בלי חזייה מבחינתי)
6. כשאני מכינה אוכל לפי מתכון אני חייבת לשנות משו. אפילו קטן.
7. לא יכולה שיושבים צפוף ו"משתכשכים" בידיים למעלה עם מי שליד.
8. לא מסוגלת להירדם אם הכפתורים של הציפה לא ברגליים...

🤭🤭🤭
4. אני בוכה מהסיפור יוסי והגברת הזקנהפעם אחת
ובכלל מהסיפורים על החגים בשלום לך אורחת
כבב!!!!משמעת עצמית
חיים שלי בלב🤗
גם לי כןאב עד היום על גברת לויאחתפלוס
איזה סיפור זה? מוכר לייעל מהדרום
יוסי היה דופק אצל גברת לוי השכנה ובורחאחתפלוס
ולפני ר''ה בא לבקש ממנה סליחה וראה שהיא שוכבת במיטה חולה וכו' וכו'.
מהספר שלום לך אורחת
יוווווו שכחתי מהספר הזהמודה
עדיין מוכרים אותו? איפה?????
ברורררמשמעת עצמית
אחותי קנתה לי אותו ליומולדת לפני איזה שנתיים...
)כן. שרופההה על ספרי ילדים😁 אבל זה כבר בשרשור השריטות...)

בטוח יש בצומת או סטימצקי
יוואווווו הציפההההפשיטא
ובקשר לציפה- בעלי גם ככה.
לילה אחד כמעט נרדמנו, ואז הוא אומר לי- פשיטוש, אני לא יכול להרדם, הרוכסן של הציפה בצד שקרוב אליי, את יכולה להפוך לי את השמיכה??


ו6 בול!!!!!

וגם 2- אימאלה, וגם שעושים רעש של סלוטייפ או של כוס חדפ, אני מסוגלת לצרוח על תלמידה באמצע שיעור כי היא עשתה אחד מהנ"ל... (ובגדול אני מורה רגועה וחייכנית מאוד...)
אז אצלינו זה הפוךמשמעת עצמית
חצי ישנה אני אומרת לו
פליזזזז תהפוך את השמיכה שלך
הכפתורים בראש.

והוא מצידו להתכסות בנייר טואלט🙊
מסכן. אני מחייבת אותו להפוך...
לא הבנתי את 7יעל מהדרום
כשיושבים בצפיפותמשמעת עצמית
נניח בחדר מורות
אז זה עושה שמתחככים בלמעלה של הידיים עם מי שליד...
אני יכולה למות מזה...

וזה האאוטינג הכי גדול שעשיתי לעצמי אבררררררר🙈🙈🙈
אז את בטח נהנית מהקורונה? יושבים רחוקיעל מהדרום
כןןןןמשמעת עצמית
אחד הדברים הטוביםםםם😁
😂😂אם אלו שריטות, לי יש חבורות ופצעים😂נחשי מה הכיהשם בשימוש כבר
אהבתי???







את 6🤭
חחחחחח מתאיםםםםםם🤗משמעת עצמית
יאלה, השריטות שלי 🙈תודה לך ה' 🙏
חולת אקונומיקה!!! ברמה שבעלי טוען שאני שותה אותה
בכללי מתה על סנט מוריץ וחבריו.
לא מסוגלת להכניס כביסה לארון לא מגוהץ. אבל הכל!!
לא מסוגלת שיכינו לי סנדויץ בבוקר, או קפה או תה. לא אוכל ןלא אשתה!!
כל היום מנקה את הגומי בדלת של המקרר. אם ח"ו זה מלוכלך, אז באותו רגע כל המקרר פסח
שריטה קשה באוכל...
יש לי 2 כוסות שלי, ואף אחד!!! לא יגע בהם...
התעייפתי בנתיים...
התעייפתי גם🤣תוהה לי
איך עושים את זה עם מלא ילדים? שואלת ברצינות.. זה לא גובה ממך מחירים כבדים בבריאות?
דואגת לך😘
לא אשקר ואגיד שאני לא קורסת לפעמיםתודה לך ה' 🙏
אבל זה הבעיה בשריטות, שזה חזק בנשמה,
וכן, צריכה לעבוד על לשחרר לפעמים.
אני תמיד צוחקת, שלפחות אני מודעת לשריטות שלי
כשאני בחוץ ויורד גשםmiki052

וקר אני נכנסת לתרדמת דיבור

 

שותה ביום כמות מסחרית של נס (ללא קפאין כמובן)

 

תמיד כשקונה נס על חלב יש אותו תקליט "כוס חלב גדול ללא קצף, רותח" וכל מוכר  "רק חלב, בלי כלום"? 

כןןןןןןןן, כןןן,

 

יכולה לשמוע את אותם שירים 100 שנה.

 

 

 

השריטה שליקטני ומתוק
קשה לי עם ריחות, אבל ממש.. מה שגורם לבעלי לנדוד בבית למקום רחוק ממני בשביל לשים דאודורנט

מליון פעם אבדוק שהבית נעול באמת..
הבת שלי (כמעט בת 3) אמרה פעםיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י' בכסלו תשפ"א 08:32
לק"י

שהיא לא אוהבת את אבא, כי הוא שם דאודורנט (לא זוכרת איך היא קראה לזה)

קטני ומתוק
ניצחה לגמרי!!

😂😂😂😂😂השם בשימוש כבר
בניגוד לשריטה שרווחת פה בשרשורמודה
השריטה שלי היא שאין שוםםםםםם דבר בעולם שיפריע לי להרדם;
לא ארון פתוח, לא כלים בכיור, לא צעצועים על הרצפה... שום דבר!
נכנסת למיטה, עוצמת עיניים וישנהההההההההה
וואייי הלוואי עליייי😔משמעת עצמית
לפעמים זה לא כזה חגיגימודה
למשל לקום בבוקר לבית הפוך...
נכוןמשמעת עצמית
אבל
אצלי גם נשאר הפוך
וגם לא ישנתי / ישנתי גרוע

אז...


את עדיפה!!!
ניצחת 😇מודה
או סוף סוף מצאתי משהו כמוני...מקווה לטוב מאוד


יש לי משהו אחד אותו דבראמ פי 5

1. לגבי הלק ג'ל בדיוק אותו דבר

2. לא יודעת אם זה שריטה אבל מעדיפה שילדים יאכלו מאשר יהיו נקיים בזמן אוכל. (בעלי תמיד דואג לנקות תוך כדי ואני טוענת שהוא השרוט ולא אני...)

3. מאז הלידות אני לא יודעת איזה יום היום... פעם אחת כמעט הדלקתי אור בשבת כי שכחתי

4. חייבת לאכול כריך סלומון פעם בשבוע

5. כמו שלא יוצאות בלי להתאפר - לא אצא בלי לשתות קפה

 לא זוכרת עוד משהו מן הסתם יש...

 

2. זו השפיות האמיתית!!יעל מהדרום
2 גם אני מעדיפה לזרוק לפח בגדים העיקר שיאכל כבר....חבובוש


מצאתי עודאם_שמחה_הללויה
1)חייבת בבוקר להחליף מפיג׳מה וגם להחליף בגדים לבנות שלי
2)כשחוזרת מאיזה מקום חייבת ישר להחליף בגדים לבגדי בית נוחים
3)צבעוניות יותר/ הרבה מלל מעצבנים אותי (בגלל זה קניתי אפילו מברשות שיניים בצבעים ניטרליים והמשחות שיניים בתיק איפור קטן על השיש)
4) כל כמה זמן מזיזה רהיטים בסלון ומשנה את מיקומם
🤷🏼‍♀️

נזכרת בשריטה יותר עמוקהאמ פי 5

1. לא יכולה שנוגעים לי בכסא זה מטריף אותי

2. לא יכולה שנעמדים מאחורי. גם אם זה בשקט חתולי אני קולטת

3. לא ללעוס לידי בקול. זה מעלה לי קונוטציה של גמל

וואי גמניייימשמעת עצמית
איזה הזויות🤭
2 זה גם אניי!!פשיטא
אולי זה קשור לזה שאני קצת קלסטרופובית, אבל עולה מדרגות מהר מהר ולא מסוגלת שעולים מאחורי, זה מטריף אותי,
וגם מאז התקופה הנוראית של המיליוני פיגועי דקירה בירושלים- כל פעם כשהסתובבתי שם הייתי אובססיבית שאין אף אחד מאחורי... זה נשאר עד היום. חייבת לשלוט ולדעת מי הולך סביבי.
על איזה ברזל אתן ממליצות? משהו שיהיה קל בבטןאביגיל ##

אקוסאפ מושלםמסע של החיים

תודה! אם יודעת אם יש אותו גם בכדור?אביגיל ##

יש להם גם קפסולות של ברזל על אותו עקרון ספיגה.מסע של החיים

לא ניסיתי

אקטיפרין. אבל עד שלא תנסי לא תדעי אם הוא טוב לך...מתואמת

פריפולכל הישועות

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..

אלטמן באבקהAvigailh1אחרונה

והיום בפינת שאלות מטופשות של חמדמדה על הריון ולידהחמדמדה

לנשים שבחלק הריונות סבלו מבריקסטונים/ כאבי גב/ התכווצויות וכל כיף הזה ובחלק לא

כשהיה ילדתן מוקדם יותר מאשר כשלא?🥹🫠

אבל כנראה ככה הגוף שלך 'עושה אותם'חמדמדה

לא?

אין מה לעשות עם זה ככ

אשמח להמלצה או דיס המלצה על לידת מיםהר את יש

אשמח לפרטרוני_רון

אני ילדתי בלידת מים בעין כרם לפני כמה חודשים

היה מדהים ממש, בלידה עצמה היה מושלם (הייתי במים בערך 14 דק)

הרגשתי מאוד מחוברת וקשובה לעצמי ולתינוק וקצב הנכון שלי. ממש הייתי בניתוק מכל מה שקורה סביבי, אף אחד לא נגע בי או דיבר איתי והיה לי מאוד נכון וטוב.

היה לי קשה שני דברים:

  1. חייבים להגיע למוניטור מושלם מושלם, השקעתי הרבה זמן בלהגיע לניטור מושלם. לא בטוחה שזה היה שווה להעביר ככה צירים על המיטה... היה לי מאוד קשה.

  2. יולדים את השליה על מיטה, אז כמה דקות אחרי שילדתי לקחו ממני את התינוק, והייתי צריכה לצאת מהמים, לעבור למיטה וכו. היה לי מאוד קשה להיפרד מהתינוק ככ מוקדם.

בהמשך לדבריךרק טוב!

לגבי המוניטור- ממש רציתי לידת מים באתי מוכנה לזה. הגעתי מוקדם. שמרו לי את החדר המתאים. דיברתי מראש עם מיילדת משם שאמרה שלא אמורה להיות בעיה אם אין לי סיבוכים רפואיים למינהם.

בסופו של דבר המוניטור זז. מה זה זז? יצא מהחגורה. כמובן שככה, נראה שיש ירידה בדופק כי לא מודדים כלום... לא הסכימו לי. אמרו שהרופא לא מאשר בגלל הירידה בדופק. למרות שאמרתי להם שהמונטיור זז (חבל שהחזרתי לחגורה אולי זה היה משכנע אותם קצת יותר..)

ב"ה נולדה תינוקת בריאה. בלי שום סיבוכים. מה שמחזק עוד יותר שלא היו באמת שום ירידות בדופק. ילדתי לידה טבעית בלי שום זירוזים. פעם ראשונה שהרגשתי ממש את הגוף לוחץ מעצמו. אבל התבאסתי על הקטע עם המים שממש רציתי. מקווה בשביל הפותחת שאצלה כן ילך. אבל תבואי מוכנה לזה.

גם אצלי היה ככהאחת כמוניאחרונה

באתי מוכנה

שמרו חדר

ואז המוניטור לא היה מושלם אז הרופא לא אישר.

ב"ה כל ההמשך היה בסדר גמור

אז כן. להתכונן גם לכזו אפשרות :/

היה מושלם. ממש.....אוהבת את השבת

וואו!

יש לי מחר עקירה של שן בינהשירה_11

במרפאה של הקופה

אני

רועדת

משקשקת מפחדדדד

אולי מישי תרגיע אותי או תכין אותי??

ואי עשיתי את זה לפני כמה חודשיםפצלושון

והיה ממש בסדר!!

העקירה עצמה לא הרגשתי החלק המעצבן זה ההרדמה אבל זה לא הרבה זמן

ואחכ היה רק קצת כואב עבר מהר

בהצלחה!!

ישש כיף לשמועשירה_11

הצלחת לאכול אחרי זה? בכל זאת מחר יום שישי 😂

יש כמה זמן שאסור לאכול חם אחריפצלושון

לא זוכרת אם יום או משהו אחר

ומיד אחרי עדיף לאכול יותר דברים רכים זה יוצר קל

אבל לא זכור לי משהו נוראי סביב זה

בהצלחה!כבדה

מבינה אותך, באמת מלחיץ.

את יודעת אם השן בחוץ או כלואה? אם היא בחוץ זה אמור להיות יותר קל.

אצלי העקירה הראשונה הייתה כירורגית קשה, חששתי מאוד, אבל הנוספות היו ממש קלילות יחסית אם זה מעודד אותך

מזמן היא בחוץשירה_11

פשוט יש בה כבר חור אז לא מטפלים רק עוקרים

מאחלת לך שזה יהיה ממש בקלות🙏כבדה

תעדכני

זה ממש מעצבן שלא מטפלים בחורים בשיני בינה!!יעל מהדרום

לק"י

שיתנו לנו להחליט מה עדיף לנו.

(אני צריכה לעשות צילום סיטי שיחליטו אם אפשר לעקור את השן בקופת חולים או רק בבית חולים כי היא ליד עצב🫥)

למה סיטי?שירה_11

אני עשיתי פנורמי בשביל זה

כי זה ליד העצב. ורוצים לדעת איך לטפל בזהיעל מהדרום

אני מאמינה שיש רופאים שיסכימו לטפלהמקורית

אם ישלמו להם מספיק כסף

אני למשל לא מתכוונת לעקור את שלי

לפי מה שאמר לי רופא השיניים124816

זה שלא מטפלים בשיני בינה קשור למיקום שלהם שלא מאפשר להגיע עם המכשור באופן יעיל בלי לפגוע בשאר הפה.

נראה לי ששלי כלואה.יעל מהדרום

לק"י

אז אולי באמת אין איך לטפל ( @124816 ).

אבל טוב לחשוב על אופציה של מצבים שאולי זה יתאפשר.

אהבתי את החשיבהשירה_11

למה לעקור שן בריאה

כאב לי ממש לראות אותה מונחת ככה על המגש

אם זה המצב ממש ממליצה לעשות בפרטיסטודנטית אלופה

ולא בציבורי, מניסיון מר של חברה.

לי הייתה שן ממש על העצב וב"ה היה בסדר, עשיתי אצל רופא פרטי בירושלים אם רלוונטי לך

אם לא יוכלו לטפל במסגרת הקופה, ורק בבי"חיעל מהדרום

לק"י

יש סיכוי שאלך לפרטי, כי הרופאה בקופה אמרה לי שהתורים בבי"ח ממש ארוכים.

ירושלים לא רלוונטי.

ותודה על התגובה!!

שיהיה בקלות בעז"ה!!סטודנטית אלופהאחרונה

וואי בהצלחה!!shiran30005

גם לי יש עוד שבועיים ואני דוחה ודוחה

הפחד שלי זה לא מההרדמה או מאחכ אלה מההרגשה של השן שמתנתקת, זה נוראיי (היה לי בעבר) לא כאב אבל הרגשה מזעזעת

תעדכני איך היה שאני ירגע אחרייך...

בהצלחה 🙏

חחח אוי ואבוי זה בדיוקקק הפחד שלישירה_11

עשיתי בעבר עם גז צחוק ועבר בסדראחת כמוני

סתם משהו מעניין..

כי אחכ בלידות גז צחוק עשה לי ממש רע

גז צחוק? את ביקשת?שירה_11

וכן, יש לי חברה שגם מספרת שהגז ציוק בלידה היה לה קשה ממש

הציעו לי ודווקא בעקירה זהעזר ליאחת כמוני

אם היא בחוץ יכול להיות שיעבור בקלותכבת שבעים

אני עקרתי שן עם חור שהיתה בחוץ

יצאתי מהעבודה, עקרתי, חזרתי לעבודה...

בריאות טובה ובקלות בעז"ה 🙏

עשיתי 2ניק חדש2

אחת עם תפרים אחת בלי

זכור לי רק בלילה הראשון אי נעימות שנאלצתי לקחת משכך

אבל עבר ממש בסדר גמור

בהצלחה!

עשיתי עקירהשירה_11

עם רופא ממש נחמד

2 זריקות של הרדמה

קצת משך והיה לי צמרמורת מהרעש הזה של התלישה וזהו

5 דקות בחוץ.

אני עדיין עם הרדמה ולקחתי טיפות של אופטלגין לכל מקרה

וואוו סהצלחה ! החלמה מהירה!נפש חיה.

זה תחתונה או עליונה❤️

תחתונה זה יותר התאוששות ארוכה

תרגישי טוב!אחת כמוני

אני עשיתי 4 ביחד!!!מקרמה

(לא היו להם מקום בלסת והם התחילו לדחוק את כל השיניים האחרות)

הגעתי מפוחדת

נערכתי עם כל המשכחי כאבים האפשריים

הודעתי מראש שאני שבוע במיטה

העקירה עברה סבבה אבל שקשקתי מפחד מהרגע שההרדמה תפסיק לעבוד

בפועל- עוד באותו הערב הרגשתי ממש אחלה

גם אני עשיתי 4 כלואות יחד 😄אחת כמוני

חשבו שאני לא נורמלית

אבל מרוב פחד

אמרתי שזה או עכשיו או שאני לא חוזרת..

האמת שטויותAvigailh1

גם אני מתתי מפחד

אבל הרופא היה מעולה .

זריקת הרדמה...לא עברה דקה והשם כבר בחוץ...

יום יומיים הרגשה מוזרה .. לא כאבים או משהו

עבר חלק ברוך השם

אבל תלוי אם היא כלואה אז זה יותר מסובך הבנתי

שיהיה בהצלחה !!

מקווה שעבר בטוב!קל"ת

לי יש טראומה מעקירת שיני בינה.

עשיתי לפני עשור ובאמצע העקירה כנראה חטפתי תגובה אלרגית לאיזה חומר וכל הפנים שלי התנפחו שאפילו הרופא נבהל חחחח

אני זוכרת זה היה יום שישי והרופא חשש שתיהיה החמרה לקשיי נשימה ופעם ראשונה שרופא התקשר אלי ביום ראשון בכבודו ובעצמו לשאול לשלומי😂

בדרך כלל המחזורים אצלי כל 26 יום ועכשיו עברו כבראדרבה12

34 ימים ! והייתה בי תקווה גדולה שאולי זה הריון (עוד לא עשיתי בדיקה...) ופתאום התחיל דימום, אבל אני רואה שזה דימום שונה מהרגיל, יותר חלש..מה הסיכוי שזה דימום השתרשות?

גם במהלך החודש הזה נטלתי דופסטון, אולי זו תגובה של הגוף?

מה זה יכול להיות? מה כדאי לעשות?

בהריונות קודמים אף פעם לא היה לי דימום השתרשות אז לא יודעת מה זה

תודה!

קשה לדעת... יש לך בדיקה?אוהבת את השבת

כדאי לבדוק הריוןהשם שלי

יכול להיות שזה דימום השתרשות, או דימום אחר שיכול להיות בהריון.

יכול להיות גם שהתחיל הריון ונפל.

לא יודעת לגבי דופסטון.

למה נטלת דופסטון? הוא בהחלט יכול לגרום לאיחוראמהלהאחרונה

ולדימום שונה. אבל בגלל שהוא לא מונע הריון אלא ניתן לפעמים כתמיכה אז יכול להיות שזה אולי השתרשות.

תתחילי עם לעשות בדיקת הריון ביתית.

אשמח לעזרה- לנשים בלבד!!אנונימית בהו"ל

אני בת 39 ב"ה בבית 6 ילדים בריאים ומקסימים.

פעם ראשונה שאני לא מונעת תמיד השתמשתי בנובהרינג תקופה ואז נקלטתי די מהר להירון.

בחצי שנה באחרונה אני מתמודדת עם תופעה כזו:

כל חודש אני מקבל מחזור מתנקה והכול ואז כשבוע אחרי הטבילה מקבלת מן כתם קטן מעצבן, שגורם לי להיאסר!!

אחר כך חמישה ימים 7 ימים טובלת ואז שבוע אחר כך מקבלת מחזור...

היה לי הריון כימי באחד מהמחזורים האלו מה שאומר שכנראה אני מבייצת.

יש לי תור לרופאת נשים בעוד כ3 שבועות.

אבל אשמח אם יש משהי כאן שמכירה ותוכל לעוץ לי עצות ואולי לפנות לרופאה קצת יותר מומחית כי אני לא יודעת כמה יש לה מומחיות בזה.

(ירושלים)

תודה רבה!

למה הכתם אוסר?השקט הזה

בצד הרפואי, המחזור כולו נשמע די ארוך אם את מספיקה פעמיים להיות מותרת לשבוע, יכול להיות שהכתם הזה מופיע סביב הביוץ? יש תופעה כזו.

אבל אם זה רק כתם, אם תנסי לא להאסר ממנו פשוט. תחתונים צבעוניות או אפילו שחורות כדי לא לראות, לנגב אחרי יחסים במגבת כהה בלי להסתכל..

ואם זה יותר מורכב אז גם להתייעץ עם רב

אין סיבה להאסר מכתם

לצערי הכתם אוסר לאחר התייעצות עם רב.אנונימית בהו"ל

(זה ממש הפרשה ולא רק כתם...)

פעם אחת היה חלש יותר ולא נאסרנו כל השאר היה כמות מידי גדולה.

איזה באסה זהנעמי28

יכולות להיות כל מיני סיבות.

השלב הראשון הוא באמת רופאת נשים.

יכול להיות דימום בביוץ, לאחוז נמוך מנשים זה קורה.

יכול להיות פוליפ/ציסטה או חוסר איזון הורמונלי ובגיל הזה אפילו התחלה של פרימנופאוזה.

הגיוני דימום ביו. שמגיע לראשונה בגיל 39אנונימית בהו"ל

לא היה צפוי שזה יקרה קודם?

אם זה התחלה של פרימנופאוזה אז הסיכוי שלי להריון הוא נמוך?

עשיתי פרופיל הורמונלי והיה תקין.

אני לא מספיק בקיאהנעמי28

הרופאה תענה לך, רק זרקתי כיוונים.

בהצלחה❤️

אני לא מבינה גדולההשקט הזה

אבל נראה לי הגיוני שבגיל 39 הגוף מתחיל שינויים הורמונליים ואז צצות גם תופעות שלא היו קודם.

ואני רוצה להגיד בזהירות, שאולי כדאי לשאול רב נוסף. כמובן להגיד לו ששאלתם כבר והתשובה הייתה כך וכך אבל פשוט זה נשמע לי באמת מצב מורכב מבחינה הלכתית וכדאי לנסות לפנות אולי לרב בקיא יותר (לא יודעת כמובן מה מידת הבקיאות של הרב שלכם)

בסוף יש פה איזשהו עניין רפואי ששווה לברר, אבל ה'ברוך' הוא יותר הצד ההלכתי. והרב שלנו תמיד אומר שמורכבות הלכתית פותרים קודם כל בכלים הלכתיים (לצורך העניין אשה עם 'עקרות הלכתית' הוא ינסה קודם שתצליח לטבול מוקדם יותר לפני שישלח אותה לרופא שידחה לה את הביוץ).

ממנ ששמעתי מכל הסביבה שלירק אמונההה

הנוברינג עושה ממש בעיות אחרי שמפסיקים איתו

לי ולעוד כמה חברות היה ממש כמעט שנה ואפילו יותר עד שהמערכת התייצבה.

לא לקחתי נובהרינג הפעםאנונימית בהו"ל

רק בלידות קודמות....

תשאלי רב לגבי שימוש בתחתונית ב7 נקייםפרח חדש

אני יודעת שזה לא היתר גורף לכולם

אבל במצב דומה הרב אמר לי ללבוש תחתונית כי רוב הכתמים אפשר להתיר בזה כי לא מקבל טומאה

אני חושבת שלפי מכון פועה זה גורף לכולםיעל מהדרום

לק"י

אז יש גם פסיקות כאלה.

אני יודעת שזה בוודאות לא גורף לכולםפרח חדש

אולי באמת כמו שאת אומרת לפי פסיקות מסויימות כן

אז לשאול רב תמיד כדאי

אצלי הרב שלנו התיר אחרי הלוך וחזור של הרבה פעמים ולא כקו ראשון

כן. התכוונתי שיש פסיקות שזה גורףיעל מהדרום

זה היה נשמע שהכתם מגיע כשהיא כבר טהורההשקט הזה

עכשיו קראתי שוב ואת צודקתפרח חדש

אם ככה אחרי הטבילה אז בכלל יש עוד הרבה דרכים שלא להיאסר!

ללבוש כהה

לא להסתכל

אחרי הטבילה אפשר להשמור להאסר רק אם יש דימום של ממש

לי לקח כ3 חודשים לגוף לחזור לאיזוןפרח חדש

ולקחתי את זה פעם אחד רק (חיברתי 3 טבעות) ובאמת זה עשה לי מלא דימומים בין לבין אחכ

קודם כל קו ראשוןעל הנס

תבדקי ביוץ בזמן שיש את ההפרשה הזו.

אם זה מביוץ תחזרי לרב ותשאלי שוב.

ראיתי שכתבת שעשית פרופיל הורמונלי.

פרופיל הורמונלי לא מעיד בהכרח על רזרבה שחלתית,

במילים אחרות יכול להיות שזה מתחיל בירידה לכיוון פרי מנופאזה אבל לא בהכרח יראו את זה בפרופיל הורמונלי.

אם רוצים תמונה מדוייקת יותר אפשר או לעשות בדיקת amh או אולטרסאונד מעקב זקיקים ואז גם לראות אם אין ציסטות שעלולות לגרום לדימום הזה.

תודה אני אבדוק את זה.אנונימית בהו"לאחרונה

יש לי תור לרופאה בעוד שבועיים, היא תדע לעזור לי מן הסתם...

גם לך @קנמון

תבדקי אפשרות של פוליפקנמון

היה לי ועשה כתמים כמה ימים אחרי סיום המחזור. סיוט.

נפסלתי פעם ביום השביעי של שבעה נקיים.

הוציאו אותו והכל הסתדר.

אגב, האולטרסאונד זה לא היה ודאי שיש פוליפ אבל בהסטרוסקופיה ראו והוציאו..

בריאות

פסיכיאטר לגיל הרך - ביקור ראשוןshiran30005

הבת שלי בת 2.10 עם חרדות ואילמות סלקטיבית, קשיי ויסות חושים קשים. עשינו אבחון קלינאית והיא אמרה שזה ממש מתחבר אחד לשני הסבירה ןאז הקצוות התחברו לי

רופאת ילדים שלחה לפסיכיאטר לגיל הרך, יש לי תור ביום א' במסגרת ביה"ח.

אני גם עושה הדרכת הורים לא נראה שזה עוזר

אז עושים פגישה אחת ללא הילדה, פגישה שניה איתה ומה הלאה? מה בדכ עושים במקרים כאלה?

לאחרונה זה רק מחמיר והיא פשוט דבוקה אלי כל אחהצ / שבת ולא משחררת לשניה, כבר קשוח לי, אין לי אוויר...

יודעת שהכל קשור וזה נובע כנראה מחרדות

יש משהו שיכול לעזור במקרים כאלה בלי שיצא לי האויר? היא ככ מתוקה ומהממת ןאני משוגעת עליה אבל אין היא לא משחררת לזניה

חיבוק♥️המקורית

לא התנסיתי אבל כנראה כשתפגשי אותו תוכלו לשאול על זה אני מניחה.. כדאי כי זה יעשה לך סדר בתהליך

עוד חיבוק אמא אלופה שאת!

כי אם זה סתם אבחנה ומשאירים בלי טיפולshiran30005

למה ללכת בכלל? סתם יעשה לי שחור שיוסיף עוד יותר על הקושי וההתמודדות ביומיום

אני חושבת שאם יש דבר כזה פסיכיאטר לגילהמקורית

הרך זה אומר שהוא גם נותן טיפול כלשהו אחרת למה הוא שם? זה תחום התמחות ספציפי

אני לא מכירה מקרוב כאמור כן? אבל לכי בראש פתוח תשאלי אותו מה הטיפול המוצע במקרה שלכם במידה והיא מאובחנת עם חרדות

לדעתי זו השתדלות ראויה ונצרכת אם טיםול רגשי לא הניב תוצאות. בשבילך ובשבילה. שתיכן סובלות.

אני מכירה פסיכיאטריה לגיל הרך בבי"חיראת גאולה

שנותנים רק אבחנה.

אבל עם האבחנה כנראה אפשר לקבל טיפול במרפאות בקהילה / בהתפתחות הילד.

כן גם פה זה אבחנה, אבלshiran30005

בכללי לבעיות כאלה של קטנים יש איך לטפל חוץ מהדרכת הורים?

רוצה לכתוב קצתאפונה

מה אתם עושים בהדרכת הורים?

כי נשמע שהקטנטונת שלך באמת סובלת ואתם איתה, וממש מפתיע שאין שום התקדמות.

חרדה היא בסה"כ סימפטום ולא הבעיה עצמה. אם הנושא הזה לא התברר עדיין בהדרכה הייתי מחליפה מדריכה...

מוזמנת לפרט כאן או באישי אם תרצי

את כותבת את זה ספציפית למקרה?מתיכון ועד מעון

כי באופן כללי חרדה היא לא רק סימפטום היא הרבה פעמים הפרעה בפני עצמה

גם ספציפית וגם כלליתאפונה

אני יודעת שיש בDSM הגדרה להפרעת חרדה (ועוד שלל הפרעות נפשיות שונות) אבל הDSM מתאר סימפטומים ולא עוסק בסיבה שגרמה להם.

מה שאני יודעת ומבינה היא שחרדה היא דרך של המח "לכבות" בהלה גבוהה מידי. ולכן אין טעם להתעסק בטריגר שעליו התיישבה החרדה אלא לטפל בשורש שזה בהלה והיכולת להרגיש אותה.

בהדרכה פרטנית אפשר למפות ולהבין את גורמי הבהלה בחיים של הילד ולהפחית אותם, ובמקביל להכניס עיבוד של הרגש כדי להעלות את הסיבולת לבהלה.

אני אשמח לשמוע ממך באיזו דרך אחרת אפשר לעזור לילדה כל כך צעירה שסובלת מחרדה, הרי CBT לא רלוונטי בגיל הזה (בפרט שהיא סובלת מאילמות סלקטיבית), וטיפול תרופתי הייתי מנסה כקו שאחרי האחרון גם אצל ילדים גדולים ממנה...

מעניין אותי מה נעשה בהדרכה שלא עזרה עד כה.

עונהshiran30005

מטפלת 1 שהיינו אמרה תפחיתו לה גירויים וזה יצמצם את הפחדים וההסתגרויות בבית. סבבה ומה הלאה? איך אני עוזרת לה בחיים? מאופנוע שעובר ויש רעש חזק היא ממש נבהלת ונסגררת לכמה זמן אחכ- על זה אין לי שליטה כמובן שלא יעבור אופנוע , לא לשים לה בגדים קצרים/ארוכים בעןנה? לא שייך עכשיו במעבר לארוך זה םשוט סיוט סיוט - אז אי אפשר לא לעשות, אצל סבא סבתא לא ללכת? שם היא עוד יותר נהיית קפואה וננעלת

בקיצור עזבתי אותה. מטפלת שניה ונוכחית מנזה להסביר איך לעזור לה ולתווך לה מצבים מסוימים כדי להקל אבל זה לא עוזר, בגן נניח המטפלת קיבלה הדרכה קצרה ואולי זה עזר מעט אבל גם המטפלת עצמה מדהימה אז לא דוגמא, אבל בכל הסיטואציות בבית ובמרחב הציבורי זה לא עזר, שיש רעש פתאומי חזק אופנוע/מטוס אמרה לי לחבק אותה חזק כי המגע ירגיע אבל היא לא מוכנה למגע חזק בכלל, בריכה וים בקיץ אמרה לחשוף בהדרגה ממש אז רק הסכימה לשבת על החוף עם כף ודלי, אבל היןם היא אומרת כל הזמן" נכון בים אני בוכה? אני מפחדת " זה לא עזר לה

בבית בשבת שסבתא באה (קבוע) היא לא עוזבת אותי לשנייה, אמרה לנו המטפלת שהיא תדובב אותה /סיפור/תיקח לגינה או סיבוב הילדה לא מוכנה וזה יוצר מצב שעוד יותר היא ננעלת

להזמין חבר לבית זה סבבה כשזה 1 על 1 אבל כשזה מתרחב ויוצאים מעט לגינה אז זהו איבדתי אותה שוב

כאילו לא מצליחה, נתתי פה כמה דוגמאות אבל זה סביב כל היום

ךלנונקשה עוד בסדר מסכנה מה היא, אבל לפעמים היא הילדה הכי פורחת , הכי רוקדת ושרה אז לא יודעת מה הטריגר שגורם להינעל ככה פתאום

אולי תקופות?

וואו זה ממש קשוחאפונה

מבינה ממש את המצוקה..

קודם כל חיבוק גדול על ההתמודדות. את עושה כל כך הרבה בשבילה ולאורך זמן המצב לא משתפר.

ברור שזה לא מקרה לעצות על גבי הפורום, כן?

אני רק אגיד שבעיני צריך קודם כל להבין לאן חותרים.

כלומר יכול להיות שהילדה שלך היא לדוגמא עם רגישות גבוהה מאד, והעולם באופן קבוע הוא "יותר מידי" בשבילה. הדרכה טובה לא תוכל לשנות אותה, והיא תישאר עם רגישות גבוהה - אבל אתם תוכלו להתאים עבורה את הסביבה כך שבחלקים משמעותיים מהזמן היא תרגיש בטוחה, החרדה תרד והא תוכל להתפתח ולהבשיל.

או למשל אם את ו/או בעלך לא מאד פנויים כרגע מסיבות פנימיות א חיצוניות, אז בהדרכה טובה כמובן תהיה עבודה משמעותית על יכולות הויסות שלכם והביטחון שאתם יכולים לתת לה כי חרדה כמעט תמיד יושבת בעומק על פחד מפרידה. אבל גם בזה למרבה הצער אין קיצורי דרך ועבודה פנימית לוקחת זמן ככה שצריך לראות למה אתם מסוגלים כרגע בהורות שלכם, ולהתאים את הציפיות.

ויכול להיות שהמסרת שבה היא נמצאת גדולה עליה ועם כל הרצון הטוב שהיא תסתגל זה פשוט לא תואם את המצב שלה וכדי לראות שיפור צריך להוציא אותה משם.

אני יודעת שחרדה זה דבר מאד מבהיל וכמעט תמיד זה גם פוגש אותנו בכל מיני אזורים בנפש שהרבה יותר נח לא לפגוש... וטכנית זה מגביל ומעיק ומקשה מאד על החיים. וממש רוצים למצוא את הפתרון המושלם בשביל להיפטר ממנה. אבל רק הבנה מעמיקה של האירוע הזה תאפשר לך לבחור בדרך המתאימה לעזור לה ולכם.

שוב חיבוק ענק

אם תרצי עוד חומר בנושא אשלח לך בשמחה.

אני אכתוב על זה מזווית שונהאין יאוש315

קראתי את מה שכתבת, וקודם כל חיבוק גדול, זה באמת קשוח ומתיש! ​תוך כדי קריאה פתאום זיהיתי עד כמה הבן שלי היה בדיוק ככה בהרבה מהסיטואציות שתיארת. גם אצלו היה פחד גדול מים, רעשים חזקים כמו אופנוע או אמבולנס היו גורמים לו לבכות ממש, והוא היה נסגר מול אנשים שלא בא לו עליהם. יש עוד המון דוגמאות, ואני ממש זוכרת שבתוך הסיטואציות האלה של ההימנעות והחרדה הייתי חושבת לעצמי שזה ממש לא רגיל. ​מצד שני, הגישה שאימצתי הייתה פשוט לא להכריח כלום. לא לנסות "לעניין" אותו בדברים שהוא נרתע מהם, לא לדחוף אותו להיות עם אנשים שהוא לא רוצה, ואפילו לא לנסות לדובב אותו או לבקש שיגיד שלום. כלום! פשוט זרמתי איתו לגמרי. ​למשל, במעבר בין עונות הייתי זורמת עם הבחירה שלו, ורק מציינת ברוגע שיהיה לו חם עם בגד ארוך. מול אנשים שהוא נסגר לידם (כמו משפחה), הייתי מתנהגת איתם בשיא הטבעיות ומנהלת שיחה רגילה – בלי להתנצל עליו או לדבר "עליו" בקול לידם. הייתי רק לוחשת לו ברוגע שהוא ממש לא חייב לדבר איתם או לתת חיבוק אם הוא לא רוצה, וזה בסדר גמור. ​היום הוא כמעט בן שלוש, ולאורך התקופה הזו ראיתי איך לאט לאט הוא מסיר מעצמו עוד ועוד מגננות. היום הוא הרבה פחות חושש ומסתגר, ופתאום הוא זה שיוזם, מציע ורוצה לעשות דברים שבעבר לא הייתי חולמת שיסכים להם. אולי זה הגיל והזמן שעשו את שלהם, ואולי זה קרה כי פשוט שחררתי לחלוטין את הניסיון לשנות את זה ונתתי לו להוביל בקצב שלו. שולחת לך המון כוחות!

למה בעצם טיפול תרופתי הוא הקו שאחרי האחרון?שש וארגמן

אם היא קטנטונת אולי הייתי חוששת להכניס לגוף חומרים שאולי לא מותאמים לגיל במינון וכזה.

אבל בגיל גדול יותר למה לא בעצם?

הייתי חושבת שהתרופה תוכל להוריד במידה מסויימת את החרדה ותאפשר לעבוד עם הילד. לטפל מעבר.

אולי גולשת משאלת הפותחת, אבל מעניין אותי להבין.

כי ממה שאני ראיתי טיפול תרופתי יכול להיות משמעותי ולתת פניות לטיפול נוסף...

אני לא ששהאפונה

להכניס למערכת חומרים שמשפיעים על מערכת העצבים, בעיני זה מוצא אחרון.

אם אין ברירה ומוצו כל האפשרויות האחרות אז אפשר בצער לשקול את זה אבל זה כאמור קו אחרון.

הסיבה העיקרית היא שתרופות פסיכיאטריות לרוב מעמעמות רגש, ורגש שלא מורגש כמו שצריך הוא הסיבה העיקרית לבעיות נפשיות. אז לא רואה פה איזו תועלת מיוחדת חוץ מהנוחות שבניהול ההתנהגות של הילד, רק שהנוחות הזו למרבה הצער לא משרתת את ההתפתחות שלו.

סיבות נוספות - שלל תופעות לוואי

תלות לאורך זמן

חסר עוד?

חייב להגיד שאני חולק עמוקות על מה שכתבתפשוט אני..

עם הרישא אני מסכים, תרופות פסיכיאטריות בכל גיל ועוד יותר בגיל הרך, הן מוצא אחרון.

אם אפשר לטפל ולהביא הקלה בעזרת פסיכולוג, טיפול רגשי, קלינאית תקשורת, טיפול באומנות/רכיבה/שחייה וכיוצ''ב, אז כמובן שזה עדיף, כל עוד זה באמת מקדם את המטופל.

אבל כל ההמשך של דברייך, סותר לחלוטין את מה שאנחנו יודעים על פסיכיאטריה.

תרופות פסיכיאטריות לא ''לרוב מעמעמות רגש'', יש אינספור תרופות פסיכיאטריות שמטפלות במצבים שונים על ידי חומרים שונים שגורמים לתופעות שונות, ולא נכון להכליל שרובן מעמעמות את הרגש.

''רגש שלא מורגש הוא הסיבה העיקרית לבעיות נפשיות'' - לא נכון, זה אולי נשמע רומנטי ויפה אבל הסיבות העיקריות לבעיות נפשיות הן גורמים גנטיים, מבנה נוירולוגי, ויסות חושי וכיוצ''ב.

''נוחות שבניהול התנהגות'' - אף פסיכיאטר לא רושם תרופות כדי שיהיה נוח לסביבה, אלא רק כדי לשפר את חיי המטופל עצמו. לפעמים הורים חושבים ''המורה רוצה שהילד ייקח ריטלין רק בשביל שיהיה לה קל בשיעור'', והם לא מבינים שילד לא מווסת ולא מרוכז פוגע קודם כל בהתפתחות של עצמו (וכמובן בלי קשר, זה לא מקומו של איש חינוך להמליץ או לא להמליץ על טיפול תרופתי).

בקיצור אף פעם לא מביאים תרופה בשביל שקט תעשייתי אלא רק כדי שהמטופל יוכל לחיות בשלום עם עצמו ולהתפתח כמו שצריך.

''שלל תופעות לוואי'' - בשביל זה ממשיכים עם המעקב, מחליפים ומתקנים במידת הצורך. זה לא שיש תופעות לוואי שכיחות ובלתי הפיכות. ואת שוכחת שאם הגעת למצב שרופא רושם לך תרופה, אז הוא לוקח בחשבון את המצב הנוכחי ומבין שתופעות הלוואי פחות קשות מהמציאות הנוכחית (כמו שתופעות לוואי של מוקסיפן פחות קשות מדלקת הריאות שבה רוצים לטפל).

''תלות לאורך זמן'' - שוב, הכללה גסה שבכלל לא נכונה לכל מקרה, למשל רוב מוחלט של תרופות הקשב והריכוז לא ממכרות והגוף לא מפתח אליהן תלות.

אתה מוזמן לחלוק עליאפונהאחרונה
עבר עריכה על ידי אפונה בתאריך י"ד בחשוון תשפ"ז 1:39

בכיף שלך, לא רק כשאתה חייב

אקדים ואומר שמאז הקורס האחרון שלקחתי בכימיה של תרופות ילדתי 6 פעמים, אז אני לא הולכת להסתכן בויכוח על המנגנונים של כל התרופות הפסיכיאטריות איתך.. בשרשור בנוכחי דובר על חרדה. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה בהחלט מעמעמות רגש, ודאי הנפוצות שבהן, וקהות רגשית מצויינת ברופן רשמי כאחת מתופעות הלוואי.

מאז אמצע המאה הקודמת, המהפכה הפסיכופרמקולוגית, השימוש בתרופות פסיכיאטריות השתלט על הפסיכיאטריה, ושיטות טיפול אחרות נזנחו. התרופות לא מתעניינות בשאלה מדוע המח "השתבש" אלא "מתקנות" את התהליך החסר ומפסיקות/מפחיתות סימפטומים.

צורת הבנה אחרת של הנפש והדפוסים שלה, שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, רואה את המח כרשת עצומה של מעגלים חשמליים ("קונקטום") שעובדים יחד ובתיאום כדי לאפשר לאזורים שונים במח לבצע פעולות מנטליות, ובתפיסה הזאת שיבוש בפעילות של מעגלים - או במילים אחרות חיווט לא נכון - הוא הגורם לבעיות פסיכיאטריות, וכדי לפתור אותן צריך לחווט מחדש את האיזורים הרלוונטיים במח.

לגבי הגורמים לבעיות נפשיות, שכחת לציין גורמים סביבתיים כמו טראומה, התעללות/הזנחה בילדות, הפרעות נפשיות של ההורים, סטרס, בדידות ומשברי חיים.

לגבי הנוחות שבניהול התנהגות, גם למטופל עצמו יותר נח שההתנהגות שלו תחת שליטה. זה ממש לא רק טובת ההורים. ומנסיון גם כמורה וגם כאמא, היד קלה מאד מאד על ההדק.

אותו כנ"ל לגבי תופעות לוואי, אפילו אם מדובר על תופעות לוואי קלות - יכולה להגיד שאצלנו ילד שנטל ריטלין במשך חודשיים בלבד ונדפק לו התיאבון, נשאר עם בררנות כבר שנתיים מאז אותו ניסוי.

קהות רגשית, חוסר תיאבון ועוררות יתר בגיל שבו מתרחשת התפתחות מואצת זה בעיני תופעות לוואי לא פשוטות בכלל..

ושוב, אם דבר על קשב כי שם אני יכולה לדבר מנסיון אישי, היד קלה מאד על ההדק ורושמים תרופות כקו ראשון בלי לעשות שום התערבות אחרת למרות שיש כל כך הרבה מה לעשות. אבל כשלפסיכיאר עש מעט זמן, אפילו שעה, הוא לא יכול להתעמק מעבר לתסמינים.

לגבי דלקת גרון ואנטיביוטיקה, אם מגיעים למצב אקוטי זה מצב שכדאי להתמש בו בתרופות כמו אנטיביטיקה או תרופות פסיכיאטריות. אבל כמו שאנטיביוטיקה לא אדפטיבית ולא תמנע את ההדבקה הבאה, גם תרופות פסיכיאטריות לא מרפאות.

לפעמים תרופה פסיכיאטרית יכולה לאפשר התערבות פזיכולוגית או אחרת כמו שכתבה @מתיכון ועד מעון ואז כן יתכן שיפור אבל העבודה צריכה להיעשות.

DSM הוא אכן ספר תיאורימתיכון ועד מעון

ולא ספר שנותן בד''כ פרוגנוזה.

אבל אני לא חושבת שכל חרדה היא רק סימפטום לקושי, הרבה פעמים החרדה עצמה היא בעיה.

CBT מאוד רלוונטי, לא עבורה אבל בהחלט עבור ההורים, ועבדתי ועדיין עובדת עם הורים בהדרכה על CBT בגיל הרך.

לגבי טיפול תרופתי, זה בעיני מאוד תלוי במידת הסבל, לעיתים הטיפול התרופתי הוא מצא שמאפשר על גביו לעשות תהליך טיפולי שיאפשר עם הזמן הפחתה של הטיפול התרופתי, אני ממש חושבת שכל מקרה ומקרה לגופו

מה ההבדל בין בהלה לחרדה?שיפור

ואני ראיתי טיפול מאוד מוצלח באילמות סלקטיבית באמצעות חשיפה הדרגתית אצל ילדה הת 3.

מפרטתאפונה

בהלה היא רגש ליבה, רגש ראשוני שמופעל ע"י האמיגדלה כתגובה לאיום מיידי ומעורר תגובת הישרדות בסיסית. תפקיד הבהלה הוא להניע לזהירות וכשהסכנה עוברת גם הבהלה מתפוגגת. אם התנועה הטבעית של זהירות לא מתאפשרת מכל מיני סיבות, המח עושה כל מיני טרנספורמציות לרגשות ליבה והם הופכים פחות מורגשים ואת מקומם תופסים רגשות שניוניים כמו חרדה-

חרדה היא תחושת דריכות וסכנה שלא מופיעה בתגובה לזיהוי של איום אלא ממחשבות - על דברים שעשויים לקרות למשל. לכן אי אפשר "לטפל" בה ע"י להוכיח לאדם שאין סכנה (אני אדליק את האור ותראי שאין פה שום מפלצת).

משמח ומעודד מה שכתבת על אילמות סלקטיבית. רוצה לפרט?

קשיי ויסות חושיים מאוד משפיעים על חרדהפאף

בוודאי אצל ילדים...

כשהמוח מעבד את המידע החושי סביבה בצורה מועצמת למשל, הרעשים יותר חזקים, המגע יותר חודרני, הריחות יותר מציפים וכו'-הילד חווה את העולם כמפחיד יותר .

במקרה כזה גם רק אבחנה יכולה לסייע כי היא תעזור למצוא דרכים טובות יותר להתמודד עם העולם ולהתאים עבורה את העולם, למשל מסגרת מותאמת, קטנה ועוטפת-כמו מעון שיקומי.

כל מיני עזרים, תלוי בדיוק מה הקושי בוויסות ואיך זה בא לידי ביטוי-אבל עבור זה את צריכה הדרכה מאיש מקצוע טוב ורלוונטי, וגם זה פסיכיאטר מקצועי מאוד יכול לכוון, למשל למרפאה בעיסוק שמתמחה בתחום. (למשל אוזניות שמפחיתות רעשים, שמיכת כובד בלילה, אפילו איך לגעת בה ולהבין איזה מגע נעים לה...)

בהצלחה וחיבוק, נשמע מאתגר מאוד!

עם הזמן זה באמת עובר ונרגע?shiran30005

זה חלילה יכול להעיד על הפרעה אחרת כמו אוטיזם וכאלה?

אי אפשר לדעת בלי להכיר אותה...פאף

אוטיזם מגיע עם קשיים בוויסות החושי, גם הפרעות קשב, ויש גם סתם אנשים שיש להם קשיים בוויסות החושי בלי קשר למשהו נוסף.

אני גם אגיד שהיא נולדה לתוך המלחמה, כל הילדים שאני מכירה שנולדו למלחמה-יש להם קשיים בוויסות (חושי או רגשי) הם נולדו למציאות מטורפת.

הגיוני שזה יתאזן עם הגיל, והיא גם יכולה ללמוד טכניקות שונות לוויסות , בגיל הזה היא עוד צריכה לזה המון תיווך מכם, אבל עם הגיל וככל שהיא תלמד לווסת את עצמה בכל מיני דרכים בתיווך שלכם-היא גם תוכל ללמוד לעשות את זה בעצמה.

ובעיניי מסגרת מותאמת זה הכי חשוב, כי במסגרת היא נמצאת המון שעות במהלך היום, ואם תייצרו לה גם שם סביבה בטוחה זה ישפיע עליהם לאורך כל היום, והגיוני שגם בבית היא פחות תיצמד אלייך, נשמע שכרגע את מהווה עבורה את המקום הבטוח, ויכול להיות, שוב, צריך להכיר יותר כדי לדעת, כשהיא נצמדת אלייך היא מווסתת את עצמה בדרכים שהיא יכולה להעתיק גם לאמצעים חיצוניים, לדוגמא-אם היא תופסת אותך חזק, יכול להיות שגם לתפוס כדור קוצים יכול לעזור לה כי הוא נותן פידבק חזק... או לחילופין-את תעזרי לה לווסת את עצמה בדרכים יותר מותאמות, למשל עיסויים חזקים לפרקי זמן מוגדרים כשאת יודעת שיש משהו שמלחיץ אותה....

תודה לכן על הכיווני חשיבהshiran30005

לא חשבתי שעד כדי כך זה עמוק ומסובך 😔

אני ככ אוהבת את הילדה הזאת שפשוט כןאב לי שהרבה פעמים היא "כלואה" בתוך עצמה מעין בועה ולפעמים היא הכי פורחת בעולם, לצערי הבןעה הזאת יותר קיימת מאשר הילדה השמחה שיש לי

אני גם בנקודה בחיים שהחלטתי לעשות "שינוי" והתחלתי פסיכולןגית טובה לטפל בעצמי קצת כי היה לי קשוח מבחינת הכל אז לא יכולה להעמיס עליי יותר מידי ולכן גם הורדתי כרגע את ההדרכות עבורה מה גם שלא סייעו לי בזה כמעט

אבל אני מבינה שזה הדרך היחידה לעזור לה אז אין לי ברירה ולהמשיך את זה ברגע שאתפנה נפשית לתהליך כי זה ממש התמסרות

ככה היא ילדה שכל כולה צומי אחד גדול כאילו חסר לה, מתכרבלת עליי בלי סוף ולא זזה ממני לשנייה בחוץ ובבית

בגן היא יחסית עוד בסדר אני חושבת שהפחד מול המטפלת זה מה שגורם לזה ,מה שהיא אומרת לה היא תמיד מבצעת גם אם זה לשים מוצץ בצד מה שבבית בחים לא קורה, אבל שוב אין דיבור בגן , אין משחק עם חבר וכואב לי לראות אותה ככה

נראה מה יגידו באבחונים

בכל מקרה תודה נתתן לי כיווני מחשבה ועצות!

לטפל בעצמךאפונה

יכול לעזור לילדה שלך מאד מאד.

ברכת הדרך...

קודם כל חיבוק ,זה לא פשוכ בכלל בתןר אמאעל הנס

וכל הכבוד על הסבלנות,ואורך הרוח.

קראתי מה שכתבת,אם לא מתאים לך פשוט תדלגי,

אפשר לסיטואציות מסוימות להסביר ולנרמל לפני,

סתם בשיחה נכון לפעמים עובר בכביש אופנוע ועושה רעש חזק? זה מאד מבהיל,גם אני נבהלת לפעמים אבל זה עןבר הוא סתם לא נחמד ומרעיש,מה יכול לעזור לך ולי שנפחד פחות?

אם זה נשמע לך מופרך אז עשיתי את זה אם הבת שנתיים שלי.

היום סבתא תבוא,סבתא אוהבת אותך ורוצה לשחק איתך שיהיה לך כיף.ואמא לא יכולה כל הזמן לחבק,אז מה נעשה? (במאמר מוסגר כל הילדים שלי התביישו מסבתא שלהם עד גיל 3-4.אבל סביר להניח שנפגשו איתה פחות מאשר הבת שלך)

בגדים כל עונה זה קשוח בגילאים הללו אצלי לפחות,הילד קבוע הרים את השרוולים עד איפה שהצליח לו,כנ'ל מכנסיים.

זה באמת נשמע שיש לה סף רגישות גבוהה,יש לי בת רגישה מאד כלפי חוץ היא נראית מאד סגורה אבל הרבה מהזמן היא פשוט מוצפת.

האמת שהבת שלך ממש מזכירה לי את ההתנהגות שלה מגיל אפס,תארת אותה כתינוקת לא קלה,מאתגרת שבוכה המון,הבת שלי גם היתה כך.

כל דבר מציף אותה,הרגיש לי שגם כל דבר מעייף אותה מאד,היום אני פשוט מבינה עד כמה כל דבר דרש ממנה אין סוף אנרגיה,לווסת את העצמה להרגיע את עצמה,לעכל.

היו לה התנהגויות לא פשוטות,אצלי אומנם היא היתה בבית עד גיל 3 איתי אבל כשנכנסה לגן זה היה 3 שנים קשוחות ממש בכתה שם המון ולא יצרה חברויות בכלל(עד היום לא פשוט לה עם חברות)

היא קולטת הכל מבינה רגשויות בצורה יוצאת דופן.

הייתי בודקת כיוון כזה יותר.

פשוט נשמע לי שהבת שלך מאד מתוקה ומפותחת אם היא נזכרת שהיה לה מאתגר והיא בכתה ועוד יכלה לתמלל לך את מה שהיה והרגישה.

וכמה טוב שאת על זה ומשתדלת לטפל בזה.

וזה שאת מטפלת בעצמך ישפיע גם עליה בעז'ה

בהצלחה🫶

העדר קלינאית תקשורת בגן שפתי-התפתחותיshiran30005

המתוק שלי בן 3 וחצי בגן שפתי התפתחותי. יש לו קשיי שפה ממש בולטים, היינו מטופלים בקופה הפסיקו לנו שניה לפני 1/9 בטענה שיש בגן וזהו. לא ניה עם מי לדבר

בגן אין קלינאית יש מעשירת שפה שזה בכלל לא אותו דבר. אין לי יכולת כלכלית לשים בפרטי , בקופה הכניסו לתחתית הרשימה וזה לפחות שנה ++ המתנה

פניתי הבוקר למפקחות באזור שלנו דרך המייל, חיפשתי בגוגל ושלחתי מיילים. כמובן שלא קיבלתי מענה

יש מה ללחיץ על הפיקוח שיתנו מענה של קלינאית בגן? זה גילאי 3 שהכי קריטי

שווה להילחם על זה? להילחם מול הקופה זה חסר סיכוי במקרה הטוב אקבל טיפול עוד חצי שנה ואם הוא בגן כזה אין סיבה שלא יתנו להם מענה

אוך, אכן מצוקה מוכרתקל"ת

של צוותים פרא רפואיים בגני החינוך המיוחד..

אולי להפעיל לחץ כועד הורים אם לא קלינאית שתבוא בשוטף אז לפחות שתבוא קלינאית פעם בשבוע להדרכת הצוות

תודה,מאמינה שהצוות יודע וקיבל הדרכהshiran30005

אם הם בגן כזה, לא?

התכוונתיקל"ת

הדרכה יותר מכוונת של קלינאית תקשורת, בדגש איך להכניס יותר שפה בגן

הם לא מקבלות הדרכה בלי קשר?shiran30005

המהות של הגן הזה עיכוב שפתי אז לא מבינה איך אין שם, ולמה הקופה ככ מהר מבטלת טיפול?

עונהקל"ת
  1. ברגע שהילד משובץ לגן חינוך מיוחד אז הקופה יוצאת מנקודת הנחה שהילד יקבל את הטיפולים במסגרת ולכן לא תממן בנוסף גם טיפולים שלה. במידה והילג לא מקבל במסגרת אז ההורים צריכים להביא אישורים ולהגיש בקשה לקופה. אבל אכן אלה רשימות המתנה מטורפות.

  2. הצוות כאמור אמור להיות מוכשר וכל הלמידה היא יותר איטית ומותאמת אבל עדיין זה לא סותר שיש צורך בנקודת מבט וזוית של קלינאית תקשורת.

  3. היום הגנים האלה מוגדרים גני עיכוב התפתחותי ולא גני שפה כי הם יכולים לכלול ילדים עם קשיים אחרים שהמוקד שלהם לא בהכרח שפתי (התנהגותי, רגשי)

בשוטף הקלינאית של הגן112233445566

חוץ מלטפל היא גם מדריכה ועושה מודלינג לצוות

אבל כשאין אותה אז אין להם הדרכה

אם הם צוות ותיק ומנוסה אז כנראה שיש הרבה עקרונות שהם יודעים... אבל בסוף הם לא קלינאיות

בטח אם הם גם לא כאלו ותיקות אז זה לגמרי חסר.

אני גם חושבת ששווה לפנות ולשאול איזה מענה הוא מקבלבארץ אהבתי

קודם כל - זה באמת מצב כל כך מתסכל שעד שהוא נכנס לגן שמתאים לו, הוא לא יכול לקבל שם את המענה שמגיע לו.

וזה שהוא לא יכול לקבל מענה גם דרך הקופה זה באמת ממש מתסכל ובעייתי.

אני אכתוב פה בתור קלינאית תקשורת במשרד החינוך -

באמת יש מצוקה גדולה ומחסור גדול של קלינאיות במסגרות משרד החינוך (ובכלל בשירות הציבורי). כרגע לצערי אף אחד לא באמת מנסה לתת מענה ולראות איך משפרים את המצב, וזה באמת עוול לילדים ולהורים.

אבל בתוך המציאות הזו של המחסור, עדיין יש הבדל בין לקבל מענה חלקי כלשהו, לבין לא לקבל שום דבר.

אז קודם כל - זה שהוא בגן שפה זה בהחלט יתרון כי אני בטוחה שגם אם הצוות לא מורכב מקלינאיות תקשורת, הם כן מנוסות עם ילדים עם עיכוב שפתי, וכן למדו ברמה כזו או אחרת איך לתת דגש על למידת שפה וכו'. זה בטוח יותר טוב ויותר מותאם מאשר גן רגיל, גם אם אין קלינאית תקשורת בגן.

אבל ידע כללי איך לעבוד ולחזק שפה, שונה מאשר הדרכה קבועה שמתייחסת לילדים הספציפיים שיש בגן.

אולי הן כבר מקבלות הדרכה כזו. אבל בכל מקרה כדאי לשאול ולהתעניין. לא בקטע כועס או מאשים, אלא באמת בתור שאלה ודאגה לבן שלך - מה המענה שהוא מקבל בתחום השפתי?

(בכלל אני חושבת שעצם זה שתשאלי יעלה את זה יותר למודעות שלהן. אם יש להם הדרכה שבועית - לא תמיד מצליחים לדבר על כל הילדים כל פעם. אבל אם את שואלת, אולי יש יותר סיכוי שישימו לב לדבר ולחשוב עליו באופן אישי).

הגננת אמורה לקבל הדרכה מהמתיאואילו פינו

אבל זה לא הדרכה של קלינאית תקשורת.

בגן שלי שנה שעברה לא הייתה קלינאית. קיבלתי הדרכה די בסיסית מהמדריכת מתיא שלי. וההורים ממש לחצו על המועצה והם הביאו קלינאית תקשורת שהגיעה לשעתיים הדרכה שמאוד מיקדו אותי איך ומה לעבוד עם הילדים.

יש להורים הרבה כוח. ואני יודעת גם שהמועצה משלמת לה יפה.

תבקשי מהגננת דו"ח לקהילה שרשום שם שהוא לא מקבל טיפול של קלינאית בגן ושיש צורך דחוף בטיפול.

באמת אם הוא בגן שפהאיזמרגד1

הוא לא זכאי לטיפולים בקופה, צריך לבקש אישור בשביל זה (תבדקי עם התפתחות הילד אצלכם איך מבקשים אישור. אם אין קלינאית בגן אמורים לאשר.) ולהסביר את המצב לקופה ולבקש שיקפיצו אותו לראש הרשימה, כי הילד באמת צריך וכרגע לא מקבל...

גם אם יקח לכם חצי שנה לקבל בקופה עדיין זה אומר שעוד חצי שנה תקבלו וזה יותר טוב מכלום.

אולי כדאי לכם לבדוק קופה אחרת?דיאן ד.

אפשר היום לעבור קופות חולים מאוד בקלות.

תבדקו מול קופות אחרות אולי שם כן יתנו בגלל שהילד לא מקבל במסגרת.

סיכוי סביר שזה לא יעזורמתיכון ועד מעון

פוגשת ילדים מכל הקופות שלא מקבלים

אבל כן יש קופות יותר קשוחות מאחרותפאף

במיוחד אם יש אישור מהגן שאין קלינאית בגן, יהיו קופות שיהיה יותר קל למצוא תור, וגם מאוד תלוי איזור, אז כדאי להתייעץ עם אנשים מסביב

זה גיל ממש חשובמקקה

האמת שהייתי שוקלת אפילו מעבר דירה לאזור שיש בו שירותי חנמ טובים יותר

בכל הארץ חסר צוות פרא רפואישמש בשמיים

עדיין יש הבדלים מהותיים בין אזוריםמקקה

אם נלחץ על הפיקוח לא יתנו לנו לגן?shiran30005

אנחנו נמצאים בקופה הכי טובה פה באזור, הקופה השניה אין בה כלום באזור הזה, אני יכולה לריב עם הקופה ולהוציא על זה הרבה אנרגיה ואז יתנו לי משהו בשעה הכי תקועה ביום אבל גם זה יקח זמן

לכן מנסה לבדוק אם לחץ על המפקחים של הגן הזה יכולים כן לעזןר. זה ילד שגם מגמגם אז בכלל אני חסרת אונים לפעמים מולו וכם בקלינאית זה גיל עוד מוקדם לטפל בגמגום

אם את רוצהבארץ אהבתי

אני יכולה לתת לך קצת הדרכה לגבי הגמגום.

(לא עבדתי בתחום אף פעם, אבל כן יש לי ידע מהלימודים, וגם שני ילדים שהיה להם גמגום התפתחותי במשך תקופה, והתייעצתי עם חברה שעובדת הגמגום שנתנה לי הדרכה שמאוד עזרה אצלנו...).

מוזמנת לפרטי אם את רוצה. (בכל מקרה זה לא מחליף טיפול, אבל בכל זאת יתן לך משהו לפחות לבינתיים).

מה יש לעשות בנידון? לי אמרוshiran30005

רק להקשיב לו עד הסוף, לרדת אליו ממש ולהמתין , לא לקטוע ולא להשלים אותו

וזהו, בגלל שהוא בן 3 וחצי אז אין תרגול לעשות עם זה

ככה זה?

בלי קשר יש לו עיכוב שפתי גם אבל הגמגום זה עוד נדבך שמעיק עליו ועלינו כמובן

אכןקל"ת

לרוב עד גיל 4 הטיפול הוא אינו ישיר בילד אלא רק הדרכת הורים.

יש גישות שונות לגבי גמגום ביחד עם קושי שפתי. יש כאלה שאומרות להתמקד רק בשפה ואוטומטית גם הגמגום יופחת ויש כאלה שמטפלים במקביל.

כל מה שכתבת זה חשוב ממשבארץ אהבתי

מה שאני עשיתי (עם בני שנתיים) זה לתת להם הדגמה של דיבור איטי.

אצל גדולים יותר ממש מלמדים את זה. בגיל הזה אין מה ללמד אותם באופן ישיר, אבל ילדים באופן טבעי מחקים מה שהם שומעים, ולכן אם נותנים להם דגם של דיבור איטי, זה עוזר להם לחקות.

אצל הילדים שלי זה מאוד עזר (לקח זמן עד שעבר להם לגמרי הגמגום, וזה תמיד עם גלים של שיפור והחברה לסירוגין, אבל בתקופות שהצלחתי יותר להקפיד כן ראיתי שיפור).

אם אין להםמקקה

אז לא יעזור כמה שתלחצי

אבל לא יזיק לנסות

עונהנויה12345

אני מהתחום הפרא רפואי ורוצה להגיד לך שאני ממש מבינה אותך זה קשה מאוד. יכולה להגיד לך שאת הילדים בגן שלי שמתמודדים עם גמגום הפננו לטיפול בקהילה(למרות שיש קלינאית בגן אבל בגן עיכוב השעות של הקלינאיות הן ממש מוגבלות בערך 10 שעות טיפול ואין באמת זמן לתת לכל ילד מענה מיטבי) תתעקשי עוד, תבקשי מהגן דוח תפקודי שאין קלת ושיש גמגום משמעותי שפוגע בתפקוד הילד גורם לתסכול ועוד.. ומקווה שזה יקפיץ אותו לראש הרשימה.

חוץ מזה חושבת שאת יכולה להילחם על גן שיש בו קלינאית(היום כמות הילדים בגן עיכוב הולכת ופוחתת אם בעבר זה היה עד 12, היום זה יורד מאוד בגלל שהרבה מקבלים אבחון ועוברים למסגרת אחרת שתתאים להם יותר. אז מניחה שיש גנים שיש בהם פחות ילדים ואולי זה יסתדר..)

ובלי קשר אני ממש ממליצה לחפש עוד קלינאיות שעובדות בפרטי(בתקווה למצוא בפחות מ450 אולי תמצאי עם מחיר שנוח לך כי שוב הזמן שיש לקלינאית בגני עיכוב לא באמת נותן מענה מספק..)

***** משהו חשוב, אם בעלך עשה מילואים יש לכם סכום של 5000 בערך לטיפולים שאפשר לנצל לטיפולים אצל קלינאית ולקבל החזר*****

ועוד דבר שחשוב לי להגיד, לא חסרות קלינאיות וגם לא מרפאות בעיסוק, יש המון.

הבעיה היא שהשכר בקופה הוא מביש, פחות מ40 לשעה בלי הפרמיות וכו'.. שכדי להגיע אליהן צריך לעבוד בלי הספקה.

אף אחד שלמד 3.5 שנים וקרע את עצמו לא ילך לעבוד שם ולצערנו מי שנפגעים זה הילדים. הקופות לא לומדות לשלם כמו שצריך.

חולקת עלייךמקקה

גילוי נאות גם אני מהתחום הפרא רפואי

לפעמים אני מפנה ילדים עם גימגום לטיפול בקהילה, לא בגלל מחסור בשעות אלא כדי שילכו למישהי שמתמחה בזה.

אבל זה בגיל שש לקראת כיתה א

בגן עיכוב יש מספיק שעות לטיפול בכל הילדים בפרטני או בזוג. כמובן זה בתנאי שהקלינאית מנצלת אותן ביעילות.

בגיל שלוש וחצי גימגום יכול להיות לגמרי התפתחותי, ובטח אם יש קשיים נוספים לא יהיה יעיל לטפל בו מעבר להדרכת הורים.

וזה לא נכון שלא חסר קלינאיות ו רפאות, חסר המון. גם בפרטי התורים הרבה פעמים לא מידיים

זה ממש לא קשור רק לשכר

ולפותחתמקקה

יש לך כמה ילדים עם קשיים בכמה תחומים בגיל קריטי. יש גבול לגמה טיפוליםאפשר לקחת, לא רק מבחינה כלכלית. מעבר לרמה מסויימת גם הטיפולים כבר לא מוסיפים ביחס עלות תועלת, כי הילד צריך גם זמן לעכל את הדברים.

לכן ממליצה ממש לתעדף מה הכי חשוב ולא לירות לכל הכיוונים.

ולגמרי הייתי מחפשת גן עם צוות מלא

הפסקה האחרונה שלך נכונה מאוד!!טארקו

זה תחום שיש בו מחסור נקודה.

זה כן הגיוני שזה קשור לשכר- כי אם השכר נמוך, אז לא הולכים ללמוד את זה כי זה אומר שכל שנות ההתמקצעות יהיו במשכורת נמוכה מאוד ורק ביציאה לעצמאות אפשר איכשהו לקבל משכורת טובה יותר..

אם כי אחותי מרב"ע בגנים של עמותות והשכר שם קצת טוב יותר..

אבל התנאים לא טובים ברובןמקקה

וזה נכון שזה לא תחום שהולכים אליו רק בגלל שכר

כמו בכל התחום החינוכי

זו שליחות

דווקאקל"ת

אני מסכימה שבגני עיכוב פעמים רבות השעות שקלינאית מקבלת הן מעטות לעומת כמות ילדים מרובה (יכול להגיע ל11). מה שגורם שהקלינאית נאלצת לתעדף כך שמקבלת החלטות שלא בהכרח מקצועיות אלא אילוצי מערכת למשל- טיפול זוגי במקום פרטני, הקלינאית פחות יש לה זמן להיות במרחב הגן, טיפולים יותר קצרים וכדומה.

זו הסיבה שאני עזבתי גני עיכוב.

לעומת זאת לדוגמא בגני תקשורת, כמות הילדים גם יותר קטנה ןגם כמות השעות שקלינאית מקבלת היא יותר גדולה. כך שלרוב הילד מקבל פעמיים קלינאית בשבוע- גם פרטני וגם קבוצתי.

זה נכון שזה לא אידיאלימקקה

אבל לא שלא נותן מענה

לקצר טיפולים זה גם ככה בגיל הזה, לרוב טווח הקשב קצר יותר

אני עובדת גם בגן עיכוב וגם בתקשורת ומרגישה שאני נותנת מענה טוב בשניהם. נכון שהיה אפשר יותר, אבל בנתונים הקיימים זה מענה טוב. זה לא שבפרטי הולכים יותר מפעם בשבוע.

ההבדל הואקל"ת

שהמטרה של קלינאית בגן היא שהיא תראה ותחווה את הילד בסביבה הטבעית שלו, בשונה מהתפתחות הילד .

בעבודה בגני עיכוב אני הרגשתי שאני כמו 'קלינאית בהתפתחות הילד', צריכה להכניס לחדר שלי ילד אחר ילד במרץ כדי להספיק את כולם בלי זמן באמת ללוןת את הילד במרחב הגן ביומיום. בהתפתחות הילד בטיפול ההורה נמצא ועיקר העבודה היא בבית שההורים מיישמים מה שרואים בטיפול. בגן ההורה לא נמצא בטיפול ואני חוויתי שגם לא באמת היה לי זמן להדרכת הורים או הדרכת צוות.

בקיצור לכן לא התחברתי לסוג העבודה בגני עיכוב אבל אולי זה תלוי מתיא..

אני לא מרגישה כךמקקה

אבל לגיטימי שכל אחת מתחברת לסגנון אחר בעבודה.

אבל כן חשוב לי לכתוב כדי שהורים ידעו שלפחות בילק מהגנים יש מינה טןב, גם אם לא מיטבי

חושבת שזה תלוי מתיא. אנחנו עבודות בגישה האקלוגיתנויה12345אחרונה

חלק מקבלים התערבות במרחב הגן, חלק בחדרים ככה שגם מרגישים את הגן ולא רק נכנסים לחדר לטפל.. אני גם משתפת את ההורים ומביאה להם תרגילים להמשך עבודה בבית

עונה.נויה12345

לא חסר, יש שפע של מרפ"ב וקלינאיות. השכר נוראי למי שעובדת בקופות, יכולה לשתף שליומיים עבודה של 8 שעות השכר יוצא 3000 וקצת בבורוטו.(וצריך להכניס לטיפולים בקצב אחד אחרי השני)

השכר בפרטי הרבה יותר שווה ושימי לב שעכשיו התחילו להקשות את התנאים על מנת להיות עצמאית שמקבלת החזרים דרך הקופה. זה כי הם חושבים שאולי ככה בנות יחזרו לעבוד בקהילה.

ולצערי גם במשרד החינוך יש לפעמים המון דרישות וקצת שעות. יש לי בגן עיכוב 12 ילדים ויש לי 10 שעות טיפוליות(שבסוף זה משהו כמו9 או 8.5 שעות באמת..) אז חלק מקבלים מענה בקבוצה, חלק בזוגות וחלק בזמן הארוחה אם שם הקושי או בזמן חצר או שולחנות בוקר וכו'.. אז לא תמיד זה המענה המיטבי באמת כמו לקחת אחד על אחד.

ולפותחת מזכירה שוב שאם בעלך עושה מילואים תנצלו את ה5 אלף לטיפולים אצל קלינאית מקבלים החזרים מהר*

בהצלחה

אולי יעניין אותך