הן לא דמעות של עצב, ותו לא של געגוע

הן לא דמעות של כאב, ותו לא של התרגשות

הן כמו דמעות של חיבוק

הן דמעות של אהבה.

כשאני חושבת על אימי באמצע היום,

ברכבת, בלימודים, ברחוב או סתם בלילה

אני מתחילה לבכות, לבכות מאהבה.

וכשמישהו אולי ישים לב לילדה שקופה שכמותי

וישאל אותי מה קרה

אענה לו: אני אוהבת אותה.

שפעם אנשים היו פעילים בו.

אפשר לקחת את זה בצורה טובה ולראות את המציאות כמו שהיא,

ואפשר לעשות מזה כזה בלגאן, שה' ישמור.

שמישהו ישים לי אזהרות טריגר. מלא. 

..