אתה רוצה לחמם מישהו? אל תתקרב יותר מדי - הוא ישרף, אך אל תתרחק - כי אז הוא ישאר קפוא
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
מה אומרים על המשפט הזה... ובהקשר למה הבנתם אותו?שושיאדית
אומרתילדה של אבא
שהוא נכון.
בכל דבר בחיים צריך איזון, ובוודאי שבתקשורת עם אחרים.
הבנתי אותו בהקשר של תמיכה למישהו אחר
צודקת לגמרישושיאדית
גם אני הבנתי כך
אני אגיד איך אני מבין אותווהוא ישמיענו
רק אציין שזו הפעם הראשונה שאני שומע אותו, ואיני יודע מה מקורו.
כשאנחנו נותנים למישהו משהו שחסר לו ומשפיעים עליו טוב- זה נפלא, אנחנו עוזרים לאדם להיות יותר שלם. ברגע הזה, ברגע שהיה (למשל- אם פירגנו לו על משהו מהעבר שהוא עשה ובכלל לא חשב שמעריכים), או בכלל.
אבל כידוע לנו ממצוות הצדקה- מהי הצדקה הכי גדולה? כתב הרמב''ם (משנה תורה, הלכות מתנות עניים י', ז')
"מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כה-לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּל וְיִצְטָרֵךְ"
וחי אחיך עמך.
זה שילוב מיוחד. מצד אחד- זו נתינה שלי, מצד שני- נתתי לו את עצמו.
כלומר זו נתינה שנותנת, אבל לא לוקחת.
ברגע שאני משפיע על אדם חסד בלי גבול- הוא כל כולו תלוי בי. לקחתי ממנו את עצמיותו.
זה מה שאומר לי המשפט- 'אל תתקרב יותר מדי- הוא יישרף'. העצמיות שלו תישרף, מחקתי אותו כי נתתי לו יותר מדי בלי להשאיר מקום לנשמה שלו.
נתינה שלא נותנת מקום- היא בעצם לקיחה. זו נתינה שלא מתחשבת באחר, ולכן בעקיפין זו נתינה אגואיסטית. נתינה שנתתי כי רציתי להרגיש מהנותנים, כי רציתי להרגיש שהוא תלוי בי. (כמובן לא בהכרח מבחינת הכוונה שלי.. אבל בתוצאה זה יוצא כך על כל פנים. ומצד זה לא חשבתי עליו).
מבחינת אדם, הצורך הגדול ביותר שלו הוא הקיום בעצמו. העמידה על רגליו שלו. אם נתתי לו כסף, אבל לקחתי ממנו את עמוד השדרה שלו עוד יותר- כי עכשיו הוא תלוי בי ובממון שלי- נתתי לו כלי חרס כדי לקחת ממנו כד זהב.
מצד שני- 'אל תתרחק כי אז הוא יישאר קפוא'-
אדם חייב גם לקבל מאחרים, כי אף אחד לא שלם. אך יותר ממה שהוא צריך לקבל- הוא צריך את עצם החיבור שיש בין הנותן למקבל. הוא צריך את הרגע בו נוצר המפגש בינו לבין הנותן, מפגש של שניות בודדות שיש בו הרבה מעבר לאובייקט הספציפי שהוא קיבל..
מפגש שכולו חמימות. שכולו קשר. שהמשמעות שלו היא-
אנשים מחשיבים אותי. יש לי ערך.
בלי שזה קורה, אם האדם הוא יצור בודד שלא נותן ולא מקבל, שלא מנהל מערכות של יחסי גומלין עם אנשים אחרים-
האדם הוא תלוש. מסכן. מאבד מהממשיות, ומתחיל להתקרר (קור כידוע זה היעדר חום, לעומת החום שזה משהו ממשי שמבטא חיים, בדומה לאור מול החושך).
ככה זה בעיני.
כשאנחנו נותנים למישהו משהו שחסר לו ומשפיעים עליו טוב- זה נפלא, אנחנו עוזרים לאדם להיות יותר שלם. ברגע הזה, ברגע שהיה (למשל- אם פירגנו לו על משהו מהעבר שהוא עשה ובכלל לא חשב שמעריכים), או בכלל.
אבל כידוע לנו ממצוות הצדקה- מהי הצדקה הכי גדולה? כתב הרמב''ם (משנה תורה, הלכות מתנות עניים י', ז')
"מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כה-לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּל וְיִצְטָרֵךְ"
וחי אחיך עמך.
זה שילוב מיוחד. מצד אחד- זו נתינה שלי, מצד שני- נתתי לו את עצמו.
כלומר זו נתינה שנותנת, אבל לא לוקחת.
ברגע שאני משפיע על אדם חסד בלי גבול- הוא כל כולו תלוי בי. לקחתי ממנו את עצמיותו.
זה מה שאומר לי המשפט- 'אל תתקרב יותר מדי- הוא יישרף'. העצמיות שלו תישרף, מחקתי אותו כי נתתי לו יותר מדי בלי להשאיר מקום לנשמה שלו.
נתינה שלא נותנת מקום- היא בעצם לקיחה. זו נתינה שלא מתחשבת באחר, ולכן בעקיפין זו נתינה אגואיסטית. נתינה שנתתי כי רציתי להרגיש מהנותנים, כי רציתי להרגיש שהוא תלוי בי. (כמובן לא בהכרח מבחינת הכוונה שלי.. אבל בתוצאה זה יוצא כך על כל פנים. ומצד זה לא חשבתי עליו).
מבחינת אדם, הצורך הגדול ביותר שלו הוא הקיום בעצמו. העמידה על רגליו שלו. אם נתתי לו כסף, אבל לקחתי ממנו את עמוד השדרה שלו עוד יותר- כי עכשיו הוא תלוי בי ובממון שלי- נתתי לו כלי חרס כדי לקחת ממנו כד זהב.
מצד שני- 'אל תתרחק כי אז הוא יישאר קפוא'-
אדם חייב גם לקבל מאחרים, כי אף אחד לא שלם. אך יותר ממה שהוא צריך לקבל- הוא צריך את עצם החיבור שיש בין הנותן למקבל. הוא צריך את הרגע בו נוצר המפגש בינו לבין הנותן, מפגש של שניות בודדות שיש בו הרבה מעבר לאובייקט הספציפי שהוא קיבל..
מפגש שכולו חמימות. שכולו קשר. שהמשמעות שלו היא-
אנשים מחשיבים אותי. יש לי ערך.
בלי שזה קורה, אם האדם הוא יצור בודד שלא נותן ולא מקבל, שלא מנהל מערכות של יחסי גומלין עם אנשים אחרים-
האדם הוא תלוש. מסכן. מאבד מהממשיות, ומתחיל להתקרר (קור כידוע זה היעדר חום, לעומת החום שזה משהו ממשי שמבטא חיים, בדומה לאור מול החושך).
ככה זה בעיני.
ואוו איזה ניתוח יסודי!שושיאדית
אוקיי אז זו אני שהמצאתי את המשפט הזה ולמה?שושיאדית
אמא שלי רצתה להפשיר משהו קפוא מסויים לא במיקרוגל אז היא שמה אותו על הגז, אני הסתכלתי מהצד ואמרתי לה אמא אל תקרבי את זה יותר מדי לאש, זה ישרף ולא יתחמם מבפנים... ואז, פתאום עלתה לי התובנה הזו בראש, אני הבנתי את זה בנושא של נוער נושר או גישה פסיכולוגית
כשרוצים לפנות ללב של מישהו או לחנך, להחדיר מסר, לט צריך לכפות עליו או לחייב או להשגיח יותר מדי
ולא צריך לעזוב ולתת לו לפתור את הבעיות או להסתדא לבד
אלא להיות איתו, לתמוך במחשבות ברצונות ולהבין לליבו אך עם זאת לתת לו את ההרגשה הפרטית, העצמאית, שיש לו חופשיות נפשית ואיתה וממנה הוא יכול בעצמו לשמור אותה במסגרת.
כשרוצים לפנות ללב של מישהו או לחנך, להחדיר מסר, לט צריך לכפות עליו או לחייב או להשגיח יותר מדי
ולא צריך לעזוב ולתת לו לפתור את הבעיות או להסתדא לבד
אלא להיות איתו, לתמוך במחשבות ברצונות ולהבין לליבו אך עם זאת לתת לו את ההרגשה הפרטית, העצמאית, שיש לו חופשיות נפשית ואיתה וממנה הוא יכול בעצמו לשמור אותה במסגרת.
יפה מאוד! תודהוהוא ישמיענו
ממש יפה. אהבתי! באת לי בזמןחישחיש
ואו עמוקהפי
ממש מתאר אותי
רק הייתי מתקנת לי
אתה רוצה חום ? אל תתקרב יותר מדי - אתה תישרף, אך אל תתרחק - כי תשאר קפוא .
רק הייתי מתקנת לי
אתה רוצה חום ? אל תתקרב יותר מדי - אתה תישרף, אך אל תתרחק - כי תשאר קפוא .
יפה! גם נכון! מה שיפה במשפט הוא שאפשר להסתכל מכמה זויותשושיאדית
העיקרון נשאר והוא קיים בכל מצב.
מהממת אתהפי
יש לי גם משהו בסיגנוןחצילים
''כדי לתת משהו רותח צריך לשים איזה משהו מבודד על היד שלא נכווה''
דומה אך שונה🙂
דומה אך שונה🙂
עמוק! יפה מאדשושיאדית
בכל משהו עם עוצמות יש את החלקים הרגישים שצריך להיזהר מהם או עליהם....
יפה! אהבתי.
יפה! אהבתי.
רק אומרת-עשב לימון
העולם, כפי שכל אחד רואה אותו הוא השער לנפש.
יש המון חוקי טבע ועולם שחלים על הנפש.. בכל התחומים.
למשל בתחום החקלאות
(ראה ערך הגנן והפרי של ד"ר אבולעפיה)
1. במקום שחותכים את הענף- תהיה התפצלות חדשה
2. כשמגדלים עציץ- לא להטביע אותו במים
3. כשהעץ גדל והרוח מכה בו- השורשים מעמיקים
ויש עוד המון.
אפשר לשאול כל בעל מקצוע/ תחביב מה הוא לומד מהמקצוע שלו לחיים
המורה שלנו למתמטיקה הביאה לנו בסוף השנה דף בנושא,
עם כללים במתמטיקה שנכונים לחיים. הנה אחד לדוגמה:
4. דרכים שונות יכולות להביא לאותה תוצאה
מהממת!שושיאדית
חזק ביותר!
תודה❤עשב לימון
יפה מאד!חציליםאחרונה
אםרועישםטוב
אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
במובן סמלי מסורתי
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד
הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה
לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
גוי פוגם פגימה קטנה בפסל כדי לבטא שהוא לא מאמין בע"ז הזאת, אז הוא כבר יצא מכדי ע"ז ומותר בהנאה ליהודי.
חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?
חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?
שאלה מעניינתנקדימון
תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.
כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.
צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.
לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:
הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון
זו אמירה מאוד מוזרה.
לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.
השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
השאלה אם סתם פסל שנמצא מה חזקתו.
אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה
אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה
הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ב' בשבט תשפ"ו 18:14
שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים
(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)
השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
המחקר. והשאלה איך נקבעת חזקה.
למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת
אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?
למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת
את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אם אתה רוצה להוסיף משהו לדיון, תביא תשובות
אולי בבית שנינקדימון
אבל ממצאים בבית ראשון בוודאי יהיו עבודה זרה גמורה.
אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין
אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין
בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר
התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.
או האריות בכסא שלמה.
גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות
הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אוראחרונה
(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)
וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍
יום המחרת שלכם - ראש חודש שבטזיויק
תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?
מה עושה את ההבדל?
אה.. וחודש טוב! 😊
בא לי לקנות ראש דשאהרמוניה
אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער
נעשה לו קוקיות, שיהיה בת
איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉
ראשת? נשמע המצאהזיויק
סתם אני אומרת בגלל כל הדיוניםהרמוניה
"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?"
"ראש עיר או ראשת עיר?"
כן ראשת זה חארטה..
אפשר לומר ראשת. מלשון ראשה. כמו אבן הראשהקעלעברימבאר
לא שמעתי על זההרמוניה
נראלי המצאה של שמאלנים ממשזיויק
ראש מדשאהקעלעברימבאר
אניoo
מחבבת שגרה
היא לא חייבת להיות משעממת
בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה
שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי
לא שזכרתי את זה
אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום
מרגשזיויקאחרונה
מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי 
)
יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
מה?זיויק
השאלה שלךנחלת
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
חח
❤❤פתית שלג
סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אולינחלת
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויק
ברוכה הבאהארץ השוקולדאחרונה
שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים