הגיוני שזה ככה?

מרגיש כאילו אנשים מפרשים טוב לב בתור חולשה או בתור מישהו שתמיד יהיה שם בשבילם. 

זה נורא להרגיש ככה שאתה נותן את הלב ולא מעריכים את זה.

ממש מרגישה כמוך! אני לא ממש מצליחה אבל לכבות את המתג הזה 

זה אוכל אותי מבפנים.

אני כל הזמן דואגת ושואלת ואוהבת והבן זוג שלי כבר אומר לי לפעמים חלאס הופך להיות חונק.

הלוואי שהיה לי אכפת פחות 

פחות דאגות על הראש שלי. אני מקנאה באנשים שפשוט לא אכפת להם יותר מידי ולא שמים לב לכל דבר קטן

שזה קצת כמו חיבוק דוב. זה חיבוק גדול ומגונן אבל זה חונק מרוב שאני כל הזמן דואגת ואוהבת ואין לו את המקום שלו לאהוב גם ולתת לי גם

אני בטוחה שהוא צודק אחרת לא היה מרגיש ככה. 

הבעיה שהלב אוהב ולפעמים אני לא שמה לב שאני עושה את זה

הוא רואה את הטוב שלי ומעריך אותו מאד 

אני מבינה מה הוא אומר...

שהוא רוצה גם את המקום שלו שיתן לו לאהוב אותי ולהזמין אותי אליו ולהתקשר הוא 

כאילו שהכל אני עושה 

אני תמיד זאת שמזמינה ואני מתקשרת ושואלת מבינה? 

כאילו אני חייבת להוריד הילוך לפעמים

האם זה לב טוב, או שזה יותר תחושה של "אפסות" ופחד של ממה יגידו?

תשבי לרגע ותרגישי מה את מרגישה כשמבקשים ממך משהו. הדופק עולה כי את שמחה ומתלהבת או שהבטן נהיית כבדה ומציקה כי לא נעים לך לסרב?

דווקא מבקשים ממני להפסיק להיות 'אובר' 

אני מרגישה אבל אחריות על כולם 

אני יכול להגיד מה שאני חושב אבל זה לא מאוד משנה. בסוף זה החיים שלך. רק את יודעת להגיד מה את מרגישה ומאיפה זה מגיע.

נשמע שזה כבר עבר את קו ה"לב טוב"  למקום שלא בריא לך. 

השאלה איך מנטרלים את זה ומשתמשים במוח

להסיח את הדעת וכו' עד שהלב נרגע. חפשי פה בארכיון תמצאי אולי 100  הודעות כאלה ב-16 שנה שאני כותב פה

היום אני חושב אחרת לגמרי (בכל זאת התבגרתי). הנסיון שלי מראה שנטיות הלב מייצגות בדרך כלל דברים סמויים שיש בנפש.

לפעמים אנחנו מרגישים אפסים מול מישהו (או מול הסביבה בכללה) ואז חשוב לנו לרצות, לפעמים אנחנו מרגישים "אף למעלה" ולא בא לנו לעשות משהו שבשכל ברור שיועיל לנו, ולפעמים יש משהו ברובד עמוק יותר שמשפיע על ההתנהלות.

שבי עם עצמך, תבודדי את התחושה הפיזית ותנסי להקשיב לה. תהיי מופתעת מהתוצאות.

לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת

הגזמה יכולה לגרום שיבוש

הלב הרבה פעמים מוביל אותי

הלוואי שהייתי יודעת לכבות את המתג הזה של הלב שאכפת לו מידי מאנשים 

ולהפעיל את השכל שיגיד תדאגי קודם כל לעצמך לפני שאת דואגת לאנשים אחרים

אוי זה בעיה קשה...

הרבה פעמים שמעתי את זה ואני מדקלמת את זה לעצמי 

אבל אני מרגישה שאני סוחבת את כל האנשים שאני אוהבת על הגב שלי 

שאני חייבת לדאוג להם תמיד. אם זה להורים שלי ולבן זוג ולהכל 

מרגישה אחריות גדולה מידי

תודה שאת חושבת ככה כי אני ממש מרגישה מעפן עם עצמי ברגעים אלה.

אבל אוף הלוואי שהייתי מצליחה באמת 

חלום שלי שיהיה לי אכפת פחות  

שתדעי שדי חיזקת אותי כרגע. תודה 

יש מצב שיש חוסר אצלנו שמשתקף אצל האחרים

להבין באמת שאנו בני אדם שלא מבינים בהשגחה האדירה בעולם הרחב  ולא יודעים מה טוב ורע לעצמנו ובטח לאחרים, ולא יכולים לעשות הרבה בכוחנו הדל

אז אולי הדאגה קופצת כלפי "אחרים" כאשר אנחנו לא בנחת?!

אז אנו צריכים להיות בנחת שלנו וככה אנו עוזרים לעולם להיות בנחת..

אצלי הענין גם בשם שלי יהונתן. לא אני ה"נתן" אלא יהונתן

כמובן שצריך לשים גבולות אם את נפגעת מזה, או אם בעלך צריך יותר מרחב, אבל הבסיס צריך להיות במידת החסד.

אני לא מסכים בכלל עם העצות שקיבלת בשרשור... תשמחי במידה הטובה שיש לך, הסימן של עם ישראל, "עולם חסד יבנה".

"נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי מוותר מפסיד" (מפורסם בשם החפץ חיים או הרב שטיינמן).

"הלב הטוב רק דופק אותך בחיים"? אין מצב.

אם מה לא הסכמת? מעניין לשמוע

אני מסכימה איתך שזאת מידה טובה אני יודעת שיש לי יתרון ענק על אחרים שאני רגישה לסביבה ואני שמה לב לדברים קטנים שאחרים לא יתעכבו עליהם.

אבל אני די מרגישה שהלב משחק תפקיד גדול בחיים שלי הוא הרבה פעמים מוביל אותי וזה לא דבר טוב

המוח צריך להיות בקונטרול על דברים ולא לפעול רק מהרגש

לא הסכמתי עם האוירה הכללית בשרשור. (למשל: "מכריחה את עצמי שלא יהיה לי אכפת". "לכבות את המתג הזה". "תנסי באמת לנתק את עצמך רגשית לתקופה".)

אני מסכים שהמוח צריך להיות בשליטה, ברור. אבל הוא צריך להוביל לכמה שיותר חסד, ולהגביל את החסד רק במקרי קיצון: כשהמקבל או הנותן נפגע, או כלפי אויבי עמ"י ורשעים. זהו.

אבל כשכל העולם קצת חושב אחרת ממני זה בעיה 

אנשים חושבים על כסף ועל איך להצליח ושמים מרפקים ורגליים אחד לשני אני מרגישה שהלב הטוב הזה שיעצור ויעזור למי שנפל יפיל גם אותי.

בסוף זה מתפרש כסוג של חולשה או פראייריות

בסוף כולם אוהבים ומעדיפים אדם כזה.

לב טוב זה עיקר העקרים 

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז