הגיוני שזה ככה?

מרגיש כאילו אנשים מפרשים טוב לב בתור חולשה או בתור מישהו שתמיד יהיה שם בשבילם. 

זה נורא להרגיש ככה שאתה נותן את הלב ולא מעריכים את זה.

ממש מרגישה כמוך! אני לא ממש מצליחה אבל לכבות את המתג הזה 

זה אוכל אותי מבפנים.

אני כל הזמן דואגת ושואלת ואוהבת והבן זוג שלי כבר אומר לי לפעמים חלאס הופך להיות חונק.

הלוואי שהיה לי אכפת פחות 

פחות דאגות על הראש שלי. אני מקנאה באנשים שפשוט לא אכפת להם יותר מידי ולא שמים לב לכל דבר קטן

שזה קצת כמו חיבוק דוב. זה חיבוק גדול ומגונן אבל זה חונק מרוב שאני כל הזמן דואגת ואוהבת ואין לו את המקום שלו לאהוב גם ולתת לי גם

אני בטוחה שהוא צודק אחרת לא היה מרגיש ככה. 

הבעיה שהלב אוהב ולפעמים אני לא שמה לב שאני עושה את זה

הוא רואה את הטוב שלי ומעריך אותו מאד 

אני מבינה מה הוא אומר...

שהוא רוצה גם את המקום שלו שיתן לו לאהוב אותי ולהזמין אותי אליו ולהתקשר הוא 

כאילו שהכל אני עושה 

אני תמיד זאת שמזמינה ואני מתקשרת ושואלת מבינה? 

כאילו אני חייבת להוריד הילוך לפעמים

האם זה לב טוב, או שזה יותר תחושה של "אפסות" ופחד של ממה יגידו?

תשבי לרגע ותרגישי מה את מרגישה כשמבקשים ממך משהו. הדופק עולה כי את שמחה ומתלהבת או שהבטן נהיית כבדה ומציקה כי לא נעים לך לסרב?

דווקא מבקשים ממני להפסיק להיות 'אובר' 

אני מרגישה אבל אחריות על כולם 

אני יכול להגיד מה שאני חושב אבל זה לא מאוד משנה. בסוף זה החיים שלך. רק את יודעת להגיד מה את מרגישה ומאיפה זה מגיע.

נשמע שזה כבר עבר את קו ה"לב טוב"  למקום שלא בריא לך. 

השאלה איך מנטרלים את זה ומשתמשים במוח

להסיח את הדעת וכו' עד שהלב נרגע. חפשי פה בארכיון תמצאי אולי 100  הודעות כאלה ב-16 שנה שאני כותב פה

היום אני חושב אחרת לגמרי (בכל זאת התבגרתי). הנסיון שלי מראה שנטיות הלב מייצגות בדרך כלל דברים סמויים שיש בנפש.

לפעמים אנחנו מרגישים אפסים מול מישהו (או מול הסביבה בכללה) ואז חשוב לנו לרצות, לפעמים אנחנו מרגישים "אף למעלה" ולא בא לנו לעשות משהו שבשכל ברור שיועיל לנו, ולפעמים יש משהו ברובד עמוק יותר שמשפיע על ההתנהלות.

שבי עם עצמך, תבודדי את התחושה הפיזית ותנסי להקשיב לה. תהיי מופתעת מהתוצאות.

לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת

הגזמה יכולה לגרום שיבוש

הלב הרבה פעמים מוביל אותי

הלוואי שהייתי יודעת לכבות את המתג הזה של הלב שאכפת לו מידי מאנשים 

ולהפעיל את השכל שיגיד תדאגי קודם כל לעצמך לפני שאת דואגת לאנשים אחרים

אוי זה בעיה קשה...

הרבה פעמים שמעתי את זה ואני מדקלמת את זה לעצמי 

אבל אני מרגישה שאני סוחבת את כל האנשים שאני אוהבת על הגב שלי 

שאני חייבת לדאוג להם תמיד. אם זה להורים שלי ולבן זוג ולהכל 

מרגישה אחריות גדולה מידי

תודה שאת חושבת ככה כי אני ממש מרגישה מעפן עם עצמי ברגעים אלה.

אבל אוף הלוואי שהייתי מצליחה באמת 

חלום שלי שיהיה לי אכפת פחות  

שתדעי שדי חיזקת אותי כרגע. תודה 

יש מצב שיש חוסר אצלנו שמשתקף אצל האחרים

להבין באמת שאנו בני אדם שלא מבינים בהשגחה האדירה בעולם הרחב  ולא יודעים מה טוב ורע לעצמנו ובטח לאחרים, ולא יכולים לעשות הרבה בכוחנו הדל

אז אולי הדאגה קופצת כלפי "אחרים" כאשר אנחנו לא בנחת?!

אז אנו צריכים להיות בנחת שלנו וככה אנו עוזרים לעולם להיות בנחת..

אצלי הענין גם בשם שלי יהונתן. לא אני ה"נתן" אלא יהונתן

כמובן שצריך לשים גבולות אם את נפגעת מזה, או אם בעלך צריך יותר מרחב, אבל הבסיס צריך להיות במידת החסד.

אני לא מסכים בכלל עם העצות שקיבלת בשרשור... תשמחי במידה הטובה שיש לך, הסימן של עם ישראל, "עולם חסד יבנה".

"נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי מוותר מפסיד" (מפורסם בשם החפץ חיים או הרב שטיינמן).

"הלב הטוב רק דופק אותך בחיים"? אין מצב.

אם מה לא הסכמת? מעניין לשמוע

אני מסכימה איתך שזאת מידה טובה אני יודעת שיש לי יתרון ענק על אחרים שאני רגישה לסביבה ואני שמה לב לדברים קטנים שאחרים לא יתעכבו עליהם.

אבל אני די מרגישה שהלב משחק תפקיד גדול בחיים שלי הוא הרבה פעמים מוביל אותי וזה לא דבר טוב

המוח צריך להיות בקונטרול על דברים ולא לפעול רק מהרגש

לא הסכמתי עם האוירה הכללית בשרשור. (למשל: "מכריחה את עצמי שלא יהיה לי אכפת". "לכבות את המתג הזה". "תנסי באמת לנתק את עצמך רגשית לתקופה".)

אני מסכים שהמוח צריך להיות בשליטה, ברור. אבל הוא צריך להוביל לכמה שיותר חסד, ולהגביל את החסד רק במקרי קיצון: כשהמקבל או הנותן נפגע, או כלפי אויבי עמ"י ורשעים. זהו.

אבל כשכל העולם קצת חושב אחרת ממני זה בעיה 

אנשים חושבים על כסף ועל איך להצליח ושמים מרפקים ורגליים אחד לשני אני מרגישה שהלב הטוב הזה שיעצור ויעזור למי שנפל יפיל גם אותי.

בסוף זה מתפרש כסוג של חולשה או פראייריות

בסוף כולם אוהבים ומעדיפים אדם כזה.

לב טוב זה עיקר העקרים 

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.