רבי נתן אומר: "לאוהבי ולשומרי מצוותי, אלו ישראל שהם יושבים בארץ ישראל ונותנים נפשם על המצוות.
מה לך יוצא ליהרג? על שמלתי את בני!
מה לך יוצא להישרף? על שקראתי בתורה!
מה לך יוצא ליצלב? על שאכלתי מצה!
מה לך לוקה מאה פרגול (מלקות)? על שנטלתי את הלולב"...
"על שעשיתי רצון אבא שבשמיים"...
(מכילתא, יתרו ז, ו)
וכל אחד כאן יכול היום להוסיף: מה לך ___? על שעשיתי ___!
למה לא אכלת את הבשר בשבת (ושילמת עליו!..)? כי הוא לא חלק!
למה לא קנית את השמלה היפה? כי היא לא צנועה!
למה לא המשכת לישון כשאתה כל כך עייף? כי קמתי לתפילה!
למה לא הקפדת בלב על מי שפגע בך?
למה לא אמרת מילה כשההורים צעקו עליך לפני החברה?
למה הסטת את העיניים עכשיו?
כי עשיתי רצון אבא שבשמיים!
תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה; בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה, אמר ליה: עקיבא! אי אתה מתירא מפני מלכות הרשעה? אמר לו: אמשול לך משל למה הדבר דומה:
לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום; אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם!
אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם?
אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה אלא טפש אתה: ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!
אף אנחנו: עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה (דברים ל כ) [לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו] כי הוא חייך ואורך ימיך [לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם] כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה!
אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו; אמר לו: פפוס! מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים.
עוד משהו ששמעתי בשבת,
לאחר שיעקב נפרד מלבן, אז כתוב: "ויפגעו בו מלאכי אלוהים".
ואותו אדם אמר לי...
איך שיעקב התרחק מהרשע- אז זכה לראות שוב את מלאכי האלוהים.
אוי לרשע ואוי לשכנו...
ומי שמתחבר לרשעים, אפילו אם הוא מתחבר אליהם בכך שהוא רואה את הקליפים שלהם, בכך שהוא מתחבר לתרבות שלהם, איך יזכה לראות את מלאכי אלוהים?...

ברור שבכך יש איסור חמור