מה הייתן עושות במצב שלי?רצון לטוב

שלום, אתחיל עם זה שאני מאוד לא מסתדרת עם חמותי. היא טיפוס בררני ולא ככ סומכת על אף אחד אז על כל דבר קטן עיא עושה מחקר שלם ומגיעה עם שלל עובדות ואי אפשר ככ להתווכח איתה. ויוצא מזה שיש לה אגו שהיא יודעת הכל יותר טוב מכולם. (זה נקודה שגם הבנות שלה אומרות. לא רק אני בתור הכלה שלה...)

סבלנו מזה המון בדרך לחתונה אז נרגע קצת... אבל לא לגמרי.

עוד נקודה חשובה- לבעלי יש כיבוד הורים מטורף והוא לא מוכן לומר שום דבר לאמא שלו שאולי יפגע בה. (והיא מאוד רגישה)

לפני כמה חודשים בעלי תפס אומץ ופתח עם ההורים שלו המון המון נקוות שממש היה קשה לי איתם.

לדוגמא: הם ציניים ולא מבינים שאני לא מבינה את הציניות שלהם ואני נפגעת לפעמים. או שהם מזדקנים אז קשה להם לנקות ולסדר אחרי האורחים, אז תמיד כשאנחנו מגיעים זה עם עוד אחד מהאחים והם ממהרים הביתה במוצאי שבת אז יוצא שאנחנו נשארים לשטוף רצפה וכלים ולסדר וכו ולפעמים מגיעים הביתה ב1-2 בלילה...

הם הבינו ומאוד מאוד השתדלו, אני לא ידעתי שבעלי דיבר איתם אז באיזה שהו שלב גם אני פתחתי את הנושא של מוצאי שבת וחמותי ממש נפגעה ומאז הכל איתם רגיש מאוד...

 

עד כאן הקדמה... חח...

 

הסיטואציה עכשיו היא כזאת,

אני התחלתי לקחת תוספים טבעיים שאמורים לסדר לי את המחזור ולמנוע כתמים על מנת שאוכל להכנס להריון בקלות בקרוב בעזרת ה'. כמובן שהתוספים שאני לוקחת הם באישור בשרד הבריאות ומפוקחים כמו שצריך.

גם ההורים שלי וגם ההורים שלו לא יודעים. רציתי שישאר ככה.

הזמנתי את מה שאני צריכה והגיע בטעות בקבוק לא נכון. אמרו לי שבמקום לשלוח בדואר אז אני יכולה להעביר איך שהו לחמי וחמותי ויבואו לאסוף מהם כי הם גרים קרוב יותר.

אז סגרתי את הבקבוק טוב בתוך נייר עם פצפצים שהגיע עם זה בדואר והיה כשום עליו כתובת שממנו הגיע המשלוח. ולא היה אפשר לנחש מה יש בפנים. 

אבל היא היתה ממש סקרנית וגיגלה את הכתובת, גילתה מה הם משווקים, קראה חוות דעת וראתה שיש אנשים שאומרים שהרב שמפקח לא הכי הכי מומלץ. היא החליטה שזה מאוד חשוב שנדע את זה והתקשרה לבעלי, דאגה שלא אשמע ואז אמרה לו שיברר אם המוצרים בסדר.

אחרי חודשיים בערך בעלי אמר לי. כנראה בטעות.

 

בזמן האחרון כל פעם שהיא מתקשרת היא קודם מבררת שהיא לא על רמקול ותמיד מבקשת לדבר עם בעלי לבד שאה=ני לא אשמע. עוד לא יצא לה אז בעלי לא יודע מה היא רוצה לומר לו אבל ככ מכעיס אותי שהיא לא מבינה שאנחנו בעל ואישה ושהוא לא אמור להסתיר דברים ממני, במיוחד אם הם קשורים אלי. ושהי אכל הזמן מנסה להסתודד ולדבר עלי מאחורי הגב

אוף אוף אוף!!!

 

אני פגועה ממש. גם מזה שחמותי חיתתה לי בחיין האישים וגם מזה שהלכה מאחורי הגב שלי ואמרה את זה לבעלי. וגם קצת מזה שבעלי לא סיפר לי מייד. אבל את האחרון אני קצת במינה, כי הוא ידע שאפגע וגם הוא ידע שהכל מפוקח אז לא חשב שיש צורך לברר את העניין.

 

אוף. קשה לי ממש. בעלי לא מוכן להעיר לה שוב כי היא ממש תיפגע. ואני פשוט לא רוצה לראות אותה יותר בחיים.

מחילה שזה ארוך.. יצא לי...רצון לטוב

קצת להוציא עצבים...

היי נשמההשלך על ה' יהבך
אין דבר כזה לבקש להיות לא על רמקול, מה זאת אומרת?
אני לא אומרת שאין מקום להורה להתייעץ על משהו אישי *שלו* עם ילד בלי שבן זוגו ישמע אבל זה לא נראה המצב שאת מתארת, כל עוד זה קשור אלייך או משהו לא אישי שנוגע אליה - היא לא אמורה לבקש לדבר רק עם בעלך, קל וחומר לא להתערב בנושא אישי כמו שתיארת.
אל תחכי שבעלך יפתח את זה, לדעתי תשלחי לה הודעה מה רת מרגישה כמובן בשפה יפה ובעדינות.
אי אפשר לאגור בבטן ולהיאכל מבפנים רק מפחד לפגוע.
אני ממש נגד הרעיון.מכחול
אם אז בעלה צריך לדבר עם אמא שלו, לא היא, ובטח שלא בלי לסכם עם בעלה איך ומה.
אחדדהשלך על ה' יהבך
לא התכוונתי בלי לסכם עם הבעל מראש, תודה על החידוד שכחתי לכתוב זאת.
לא רואה שום בעיה בלפנות לחמות, בעיניי זה יותר יפה מלשלוח בעקיפין את הבעל, שיחה מלב אל לב לא מזיקה.
אין בעיה שתבקש לא להיות על רמקול. אבל יש בעיה שתבקש ש*אני*רצון לטוב

לא ישמע. ושלא יגיד לי. היא לא אמורה לגרום לנו לבעות בשלום בית. אם היא רוצה להתייעץ על משהוא משלה אז בשמחה אבל שלא תגדיר את זה שאסור שאני ישמע. היא יכולה לבקש ממנו לשמור סוד בכללי. אבל העובדה שהיא מדגישה שזה לשמור סוד ממני מרגיזה אותי.

גם חמותי היתה מתקשרת לבעלי ושואלתבתי 123
בתי123 לידך? אז הוא היה אומר לה לא ונותן לי לשמוע חחח
אולי1234אנונימי
(ואולי לא), אבל רק מציעה כיוון מחשבה.

נשמע שבעלך פתח מולם מה מפריע לך, והם באמת השתדלו. ואז באת ופתחת שוב.

אז אולי גם היא מצידה מרגישה לא נעים, מרגישה שהיא צריכה להיות לידך מאוד מאוד זהירה כדי לא לפגוע. אז היא מנסה להימנע מזה. אני לא אומרת שזה בסדר לבקש לשמור ממך סוד, וזה באמת פוגע בצורה שזה נעשה. אבל אולי היא לא יודעת מה היא כן יכולה לעשות כדי לא לפגוע?

לי נשמע חשוב שאת ובעלך תדברו על זה. אם הוא החליט לדבר איתם, שיגיד לך. כדי שלא תופתעי אחר כך ויקרה שוב מצב לא נעים.

בכללי אצלנו הכלל הוא, שכל אחד מתנהל מול המשפחה שלו. אני מאוד מאוד אוהבת את המשפחה של בעלי, ובכל אופן משאירה לבעלי להעיר אם צריך או להחליט החלטות שנוגעות אליהם. כל אחד מכיר את ההורים שלו, יודע איך לדבר איתם. ועם כל האהבה הגדולה, בסוף לא דומה ביקורת שהילד מפנה להוריו, לבין ביקורת שהכלה מעבירה. הרבה יותר קל להתמודד מול הילד שלך.
זה בדיוק מה שקרה.רצון לטוב

ובהחלט עכשיו היא מנסה להיות זהירה יותר. אבל העניין הוא שגם לפני היא התנהגה באותה צורה. השינוי הוא שעכשיו היא מודעת לזה. ולפעמים זה אפילו יותר מעצבן...

ותודה ממש על התגובה!!!רצון לטוב

אבל גם לשלוח לה הודעה זה ל ארלוונטי כי פעם קודמת שאני פתחתי משהוא היא יצאה מאו מאוד פגועה והייתי צריכה להתקשר להתפייס... ועשיתי את זה הכי בעדינות שיש. לפעמים מרגישה כאילו אני לא מתעסקת עם מישהו 40  שנה גדולה ממני אלא עם מישהיא יותר קטנה.... וזה קשה לי כי בסוף היא אמא של בעלי והיא סבתא של הילדים שלי והיא חלק מהמשפחה וצריך ללמוד להסתדר...

חוסר גבולות זה בעיה של הרבה חמיותבתי 123
הכי חשוב שאת ובעלך תהיו באותו צד
אל תבקשי שידבר עם אמא שלו כי לא נשמע שאלו דברים שאפשר לשנות . הרי היא לא תהיה פחות סקרנית או פחות חוקרת.
אבל כן תעשי איתו שיחה רצינית שלא משנה מה הוא לא מסתיר ממך כלום גם אם זה מעצבן אותך או גורם לך לבכות ההסתרה פוגעת בך
עכשיו אתם כבר יודעים שצריך להסתיר ממנה דברים בצורה יותר טובה
הכי חשוב שיהיה לך טוב עם בעלך..רויטל.

ושהוא יבוא לקראתך ,ואם יש צורך שרב ישמע את כל הטענות שלך,

ויפסוק לבעלך מה יותר חשוב ואיך להתנהג, בד בבד תנסי לא לדבר 

עליה בכלל, תנסי להתעלם מכל הערות והעיקר לחיות טוב עם בעלך,

זה קצת קשה לשמוע על האמא בקורת, ובעלך עכשיו מסכן נקרע בין

אמא היקרה שלו, לבין אשתו היקרה שלו,לכן תנסו יחד להתעלם וכמה

שאפשר לא לדבר עליה,ושיהיה לך המון המון הצלחה להריון בקלי קלות

אמן כן יהיה רצון.

אמן תודה!רצון לטוב


אני חושבתמשמעת עצמית
שזה יותר את מול בעלך.
מובן שהוא לא רוצה לפגוע באימו. גם אם זה מוגזם.
אבל המחוייבות שלו היא אלייך.
צריך לעשות על זה שיחה שאתם גוש אחד. בלוק.
אם אמא שלו מחטטת בדברים ואח"כ מתערבת הוא צריך להגיד לה: תודה, אבל זה עניין שלנו. אעדכן את רצון לטוב בעיצה שלך ואנחנו נחליט ביחד.

בכל מקרה היא צריכה לדעת שאין סודות ביניכם. (לדעתי בשום נושא, אבל ודאי שלא במשהו שקשור אליכם)
וכדי שזה יהיה ברור לה, זה צריך להיות ברור לו.

קשה להתרגל לזה אבל כשמתחתנים התא המשפחתי הראשון הוא בני הזוג. וההורים הם בעצם כבר מעגל שני.
לא סותר שחייב לכבד אותם וחלילה לא לפגוע. אבל חלק מאינטימיות זוגית זה הדבר הזה שאין סודות.

יפה כתבה פה מישהי שבעלך צריך לדעת שאפילו ההסתרה ממך היתה מכוונה טובה שלא תיפגעי, היא עצמה פוגעת יותר.
את יכולה להתמודד עם החמות החטטנית. את לא רוצה להתמודד עם הסתרה מצד בעלך.

שיחה טובה ונעימה בלי להאשים אלא פשוט להגדיר את הצורך והגבולות.
ובעזה יהיה טוב.
תודה.רצון לטוב

בעלי לא התכוון חלילה להסתיר משהו. הוא לא אמכר כי לא חשב שהיה נצרך, אבל ברגע שהיה נצרך הוא אמר. העניין הוא שלקח חודשיים.

ב"ה אחד הדברים שאני יכולה להגיד בפה מלא זה שיש לנו אחלה זוגיות ופתילחות אחד עם השני 100%. ברוך ה'.

הנקודה היא באמת זה השינוי מלהיות ילד של אמא ואבא אל להיות בעל... 

תודה על ההבהרה!

איזה מקסים!משמעת עצמית
ומהממת שאת מבינה שהוא עובר תהליך מבן לבעל.
ביחד אתם יכולים הכל🤗
אני מבינה מאוד למה זה פוגע אבל אפשר להאיר לך את הפן החיובי?מקרמה
יש לך חמות אם תכונות כאלו ואחרות
אפילו הבנות שלה מתקשות להתמודד עם זה,
זה המצב, נתון שלא ניתן לשנות.

אבל מהצד השני יש לך בעל מקסים
שממה שאני קוראת שמתמודד התמודדות לא פשוטה מול אמא שלו אבל לגמרי נמצא בצד שלך.
הוא העיר לאמא שלו כדי להגן עליך, הוא תומך בך ואיתך בהחלטות שקיבלתם ביחד ולא נותן לספקות של אמא שלו לחרסם בו.
הוא לא מסתיר ממך את ההתמודדיות שלו וגלוי איתך.

מה יעזור לך שהוא יפגע בה?
בסופו של דבר תביני שלא קל לו ההתמודגות אבל הוא בוחר כל פעם בך.

תראי את זה בבחינת "הכלבים נובחים והשירה עוברת"
תמשיכו אתם בזוגיות המהממת שלכם והיא תמשיך "לנבוח" מהצד.

ותחזקי אותו.
תגידי לו שאת מבינה שזה לא קל לו אבל מעריכה את ההתמודדות שלו
וואי כתבת מקסים! כל הכבוד ומצטרפת למה שכתבת!מיואשת******
תקשיבי. זה לא נשמע קלשירוש16אחרונה
אני גם לא אוהבת שמדברים עלי מאחורי הגב.
בתחילת הנישואים בעלי ואמא שלי היו מדברים. הרבה. שיחות נפש אל תוך הלילה והרבה מהם עלי...
את מבינה ?
אני מתעוררת בבוקר ולא יודעת מה קרה.
רק אחרי ימים/שבועות/חודשים מקבלת דיווח על חלקי שיחות שנאמרו עלי בלעדי. בין בעלי לאמא שלי.

זה
ממש
מתסכל

אבל, אני יודעת שהם לעולם לא עשו דבר בכוונה זדונית לפגוע בי.
בעלי תמיד התכוון לטובתי. בזה אני בטוחה במאה אחוז.

אני לא יודעת מה הכוונות של חמותך אבל בטח בעלך חושב בטובתך.
וסליחה על הערה: אם חמותך רוצה לדבר עם בנה על דברים אישיים (לאוו דווקא עליך) - זה לא זכותם?

מטבע עבודתי והכשרתי אנשים רבים משתפים אותי בפרטים אישיים. מאוד אישיים.
מעולם לא חשבתי שמותר לי לספר לבעלי *כי הוא בעלי*.
הוא בנ"א מדהים, מיוחד, החצי השני שלי. אבל אין לי זכות להפר את הפרטיות של אחרים כדי לספק את יצר הסקנות של בעלי או כדי לשתף מישהו בחוויות שלי.

בהצלחה
עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרהאחרונה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3

בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....

באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*

תודהאורוש3אחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון

מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.

לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..
  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם
  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב
  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעם

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

סליחה, טעותבאתי מפעםאחרונה

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

זה לא הכאב של התמלאות בחלב?יעל מהדרום

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

מחפשת המלצה ליועצת/מטפלת זוגיתאנונימית בהו"ל

ומינית

על רקע קשיים מיניים אצל האישה

באזור המרכז, עדיפות לפ''ת

אישה דתיה/חרדית

את יכולה לחפש דרך מכון ריין,שיפור

את אומרת להם בפנייה/ וואטסאפ מה חשוב לך ולפי זה מתאימים לך.

למכון רותם גם יש שירות דומה, אבל אצלם עושים את זה בפגישה בתשלום ויש פחות מטפלות דתיות.

אולי היא תוכל לכווןשושנושי

@נגמרו לי השמות

אני חושבת שאפשר לסמוך על ההמלצות שלה.

תודהאנונימית בהו"לאחרונה

בני וגופימנסה לענות

הבן המתוק שלי בן שנתיים ו10

ינק עד שנתיים וחצי בערך..

אני בסוף היריון אז בלילה אני משכיבה אותו לישון בשכיבה לידי

הוא מתוק ואוהב חיבוקים, ולאחרונה הוא שם לי לפעמים ידיים על החזה

מצד אחד אמרתי לו שזה פרטי שלי (הוא לא ככ השתכנע חח)

מצד שני מתלבטת על זה.. בסוף לא מזמן הוא הפסיק לינוק והיה לו מאוד קשה ואולי הוא עדיין קטן?…

אשמח לחכמתכן

בדיוק מה שעשיתיעל...

בלי לחץ בכלל. פשוט לומר שוב ושוב שאת לא מרשה ולתת לו חיבוק במקום

רעיון טוב תודהמנסה לענות

זה טוב, רק הייתי מוסיפה איפה כן אפשר לגעתשיפור

זה חשוב גם כדי שילמד לא לגעת שם לנשים אחרות כמו המטפלת במעון או סבתא.

ובכללי חשוב שהמגע יהיה בגבולות שנעימים לך.

לא זה לא מפריע האמתמתיכון ועד מעון

שהילדים שלי נוגעים לי בחזה, כמו שלא מפריע לי שהם נוגעים לי בבטן או בידיים, בטח ילד קטן ותמים

מסכימה איתך. הוא עוד ממש קטן ועד לפני רגעשושנושי

הוא עוד ינק, ככה שזה ממש כמו שהוא ייגע בבקבוק

תודה על הנרמולמנסה לענות

גם הרגשות שלך נורמליים…רינת 24

כלומר אם את מרגישה חוסר נעימות שהוא יגע בך שם זה הכי נורמלי בעולם (גם אני הייתי מרגישה ככה) ואפשר פשוט להזיז לו את היד בנעימות ולהגיד לו איך החיבוק נעים לך.

ואם זה לא מפריע לך ורק רצית לוודא שזה תקין אז תתעלמי ממני 😂

קצת תינוק עדייןבאתי מפעםאחרונה

בעיני, אם זה מפריע לך תזיזי לו את הידיים באלגנטיות,

אם זה לא מפריע לך, נראה לי עזבי, הוא קטן ותמים.

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמתאחרונה

באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?

אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.

והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאניאחרונה

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור