מה הייתן עושות במצב שלי?רצון לטוב

שלום, אתחיל עם זה שאני מאוד לא מסתדרת עם חמותי. היא טיפוס בררני ולא ככ סומכת על אף אחד אז על כל דבר קטן עיא עושה מחקר שלם ומגיעה עם שלל עובדות ואי אפשר ככ להתווכח איתה. ויוצא מזה שיש לה אגו שהיא יודעת הכל יותר טוב מכולם. (זה נקודה שגם הבנות שלה אומרות. לא רק אני בתור הכלה שלה...)

סבלנו מזה המון בדרך לחתונה אז נרגע קצת... אבל לא לגמרי.

עוד נקודה חשובה- לבעלי יש כיבוד הורים מטורף והוא לא מוכן לומר שום דבר לאמא שלו שאולי יפגע בה. (והיא מאוד רגישה)

לפני כמה חודשים בעלי תפס אומץ ופתח עם ההורים שלו המון המון נקוות שממש היה קשה לי איתם.

לדוגמא: הם ציניים ולא מבינים שאני לא מבינה את הציניות שלהם ואני נפגעת לפעמים. או שהם מזדקנים אז קשה להם לנקות ולסדר אחרי האורחים, אז תמיד כשאנחנו מגיעים זה עם עוד אחד מהאחים והם ממהרים הביתה במוצאי שבת אז יוצא שאנחנו נשארים לשטוף רצפה וכלים ולסדר וכו ולפעמים מגיעים הביתה ב1-2 בלילה...

הם הבינו ומאוד מאוד השתדלו, אני לא ידעתי שבעלי דיבר איתם אז באיזה שהו שלב גם אני פתחתי את הנושא של מוצאי שבת וחמותי ממש נפגעה ומאז הכל איתם רגיש מאוד...

 

עד כאן הקדמה... חח...

 

הסיטואציה עכשיו היא כזאת,

אני התחלתי לקחת תוספים טבעיים שאמורים לסדר לי את המחזור ולמנוע כתמים על מנת שאוכל להכנס להריון בקלות בקרוב בעזרת ה'. כמובן שהתוספים שאני לוקחת הם באישור בשרד הבריאות ומפוקחים כמו שצריך.

גם ההורים שלי וגם ההורים שלו לא יודעים. רציתי שישאר ככה.

הזמנתי את מה שאני צריכה והגיע בטעות בקבוק לא נכון. אמרו לי שבמקום לשלוח בדואר אז אני יכולה להעביר איך שהו לחמי וחמותי ויבואו לאסוף מהם כי הם גרים קרוב יותר.

אז סגרתי את הבקבוק טוב בתוך נייר עם פצפצים שהגיע עם זה בדואר והיה כשום עליו כתובת שממנו הגיע המשלוח. ולא היה אפשר לנחש מה יש בפנים. 

אבל היא היתה ממש סקרנית וגיגלה את הכתובת, גילתה מה הם משווקים, קראה חוות דעת וראתה שיש אנשים שאומרים שהרב שמפקח לא הכי הכי מומלץ. היא החליטה שזה מאוד חשוב שנדע את זה והתקשרה לבעלי, דאגה שלא אשמע ואז אמרה לו שיברר אם המוצרים בסדר.

אחרי חודשיים בערך בעלי אמר לי. כנראה בטעות.

 

בזמן האחרון כל פעם שהיא מתקשרת היא קודם מבררת שהיא לא על רמקול ותמיד מבקשת לדבר עם בעלי לבד שאה=ני לא אשמע. עוד לא יצא לה אז בעלי לא יודע מה היא רוצה לומר לו אבל ככ מכעיס אותי שהיא לא מבינה שאנחנו בעל ואישה ושהוא לא אמור להסתיר דברים ממני, במיוחד אם הם קשורים אלי. ושהי אכל הזמן מנסה להסתודד ולדבר עלי מאחורי הגב

אוף אוף אוף!!!

 

אני פגועה ממש. גם מזה שחמותי חיתתה לי בחיין האישים וגם מזה שהלכה מאחורי הגב שלי ואמרה את זה לבעלי. וגם קצת מזה שבעלי לא סיפר לי מייד. אבל את האחרון אני קצת במינה, כי הוא ידע שאפגע וגם הוא ידע שהכל מפוקח אז לא חשב שיש צורך לברר את העניין.

 

אוף. קשה לי ממש. בעלי לא מוכן להעיר לה שוב כי היא ממש תיפגע. ואני פשוט לא רוצה לראות אותה יותר בחיים.

מחילה שזה ארוך.. יצא לי...רצון לטוב

קצת להוציא עצבים...

היי נשמההשלך על ה' יהבך
אין דבר כזה לבקש להיות לא על רמקול, מה זאת אומרת?
אני לא אומרת שאין מקום להורה להתייעץ על משהו אישי *שלו* עם ילד בלי שבן זוגו ישמע אבל זה לא נראה המצב שאת מתארת, כל עוד זה קשור אלייך או משהו לא אישי שנוגע אליה - היא לא אמורה לבקש לדבר רק עם בעלך, קל וחומר לא להתערב בנושא אישי כמו שתיארת.
אל תחכי שבעלך יפתח את זה, לדעתי תשלחי לה הודעה מה רת מרגישה כמובן בשפה יפה ובעדינות.
אי אפשר לאגור בבטן ולהיאכל מבפנים רק מפחד לפגוע.
אני ממש נגד הרעיון.מכחול
אם אז בעלה צריך לדבר עם אמא שלו, לא היא, ובטח שלא בלי לסכם עם בעלה איך ומה.
אחדדהשלך על ה' יהבך
לא התכוונתי בלי לסכם עם הבעל מראש, תודה על החידוד שכחתי לכתוב זאת.
לא רואה שום בעיה בלפנות לחמות, בעיניי זה יותר יפה מלשלוח בעקיפין את הבעל, שיחה מלב אל לב לא מזיקה.
אין בעיה שתבקש לא להיות על רמקול. אבל יש בעיה שתבקש ש*אני*רצון לטוב

לא ישמע. ושלא יגיד לי. היא לא אמורה לגרום לנו לבעות בשלום בית. אם היא רוצה להתייעץ על משהוא משלה אז בשמחה אבל שלא תגדיר את זה שאסור שאני ישמע. היא יכולה לבקש ממנו לשמור סוד בכללי. אבל העובדה שהיא מדגישה שזה לשמור סוד ממני מרגיזה אותי.

גם חמותי היתה מתקשרת לבעלי ושואלתבתי 123
בתי123 לידך? אז הוא היה אומר לה לא ונותן לי לשמוע חחח
אולי1234אנונימי
(ואולי לא), אבל רק מציעה כיוון מחשבה.

נשמע שבעלך פתח מולם מה מפריע לך, והם באמת השתדלו. ואז באת ופתחת שוב.

אז אולי גם היא מצידה מרגישה לא נעים, מרגישה שהיא צריכה להיות לידך מאוד מאוד זהירה כדי לא לפגוע. אז היא מנסה להימנע מזה. אני לא אומרת שזה בסדר לבקש לשמור ממך סוד, וזה באמת פוגע בצורה שזה נעשה. אבל אולי היא לא יודעת מה היא כן יכולה לעשות כדי לא לפגוע?

לי נשמע חשוב שאת ובעלך תדברו על זה. אם הוא החליט לדבר איתם, שיגיד לך. כדי שלא תופתעי אחר כך ויקרה שוב מצב לא נעים.

בכללי אצלנו הכלל הוא, שכל אחד מתנהל מול המשפחה שלו. אני מאוד מאוד אוהבת את המשפחה של בעלי, ובכל אופן משאירה לבעלי להעיר אם צריך או להחליט החלטות שנוגעות אליהם. כל אחד מכיר את ההורים שלו, יודע איך לדבר איתם. ועם כל האהבה הגדולה, בסוף לא דומה ביקורת שהילד מפנה להוריו, לבין ביקורת שהכלה מעבירה. הרבה יותר קל להתמודד מול הילד שלך.
זה בדיוק מה שקרה.רצון לטוב

ובהחלט עכשיו היא מנסה להיות זהירה יותר. אבל העניין הוא שגם לפני היא התנהגה באותה צורה. השינוי הוא שעכשיו היא מודעת לזה. ולפעמים זה אפילו יותר מעצבן...

ותודה ממש על התגובה!!!רצון לטוב

אבל גם לשלוח לה הודעה זה ל ארלוונטי כי פעם קודמת שאני פתחתי משהוא היא יצאה מאו מאוד פגועה והייתי צריכה להתקשר להתפייס... ועשיתי את זה הכי בעדינות שיש. לפעמים מרגישה כאילו אני לא מתעסקת עם מישהו 40  שנה גדולה ממני אלא עם מישהיא יותר קטנה.... וזה קשה לי כי בסוף היא אמא של בעלי והיא סבתא של הילדים שלי והיא חלק מהמשפחה וצריך ללמוד להסתדר...

חוסר גבולות זה בעיה של הרבה חמיותבתי 123
הכי חשוב שאת ובעלך תהיו באותו צד
אל תבקשי שידבר עם אמא שלו כי לא נשמע שאלו דברים שאפשר לשנות . הרי היא לא תהיה פחות סקרנית או פחות חוקרת.
אבל כן תעשי איתו שיחה רצינית שלא משנה מה הוא לא מסתיר ממך כלום גם אם זה מעצבן אותך או גורם לך לבכות ההסתרה פוגעת בך
עכשיו אתם כבר יודעים שצריך להסתיר ממנה דברים בצורה יותר טובה
הכי חשוב שיהיה לך טוב עם בעלך..רויטל.

ושהוא יבוא לקראתך ,ואם יש צורך שרב ישמע את כל הטענות שלך,

ויפסוק לבעלך מה יותר חשוב ואיך להתנהג, בד בבד תנסי לא לדבר 

עליה בכלל, תנסי להתעלם מכל הערות והעיקר לחיות טוב עם בעלך,

זה קצת קשה לשמוע על האמא בקורת, ובעלך עכשיו מסכן נקרע בין

אמא היקרה שלו, לבין אשתו היקרה שלו,לכן תנסו יחד להתעלם וכמה

שאפשר לא לדבר עליה,ושיהיה לך המון המון הצלחה להריון בקלי קלות

אמן כן יהיה רצון.

אמן תודה!רצון לטוב


אני חושבתמשמעת עצמית
שזה יותר את מול בעלך.
מובן שהוא לא רוצה לפגוע באימו. גם אם זה מוגזם.
אבל המחוייבות שלו היא אלייך.
צריך לעשות על זה שיחה שאתם גוש אחד. בלוק.
אם אמא שלו מחטטת בדברים ואח"כ מתערבת הוא צריך להגיד לה: תודה, אבל זה עניין שלנו. אעדכן את רצון לטוב בעיצה שלך ואנחנו נחליט ביחד.

בכל מקרה היא צריכה לדעת שאין סודות ביניכם. (לדעתי בשום נושא, אבל ודאי שלא במשהו שקשור אליכם)
וכדי שזה יהיה ברור לה, זה צריך להיות ברור לו.

קשה להתרגל לזה אבל כשמתחתנים התא המשפחתי הראשון הוא בני הזוג. וההורים הם בעצם כבר מעגל שני.
לא סותר שחייב לכבד אותם וחלילה לא לפגוע. אבל חלק מאינטימיות זוגית זה הדבר הזה שאין סודות.

יפה כתבה פה מישהי שבעלך צריך לדעת שאפילו ההסתרה ממך היתה מכוונה טובה שלא תיפגעי, היא עצמה פוגעת יותר.
את יכולה להתמודד עם החמות החטטנית. את לא רוצה להתמודד עם הסתרה מצד בעלך.

שיחה טובה ונעימה בלי להאשים אלא פשוט להגדיר את הצורך והגבולות.
ובעזה יהיה טוב.
תודה.רצון לטוב

בעלי לא התכוון חלילה להסתיר משהו. הוא לא אמכר כי לא חשב שהיה נצרך, אבל ברגע שהיה נצרך הוא אמר. העניין הוא שלקח חודשיים.

ב"ה אחד הדברים שאני יכולה להגיד בפה מלא זה שיש לנו אחלה זוגיות ופתילחות אחד עם השני 100%. ברוך ה'.

הנקודה היא באמת זה השינוי מלהיות ילד של אמא ואבא אל להיות בעל... 

תודה על ההבהרה!

איזה מקסים!משמעת עצמית
ומהממת שאת מבינה שהוא עובר תהליך מבן לבעל.
ביחד אתם יכולים הכל🤗
אני מבינה מאוד למה זה פוגע אבל אפשר להאיר לך את הפן החיובי?מקרמה
יש לך חמות אם תכונות כאלו ואחרות
אפילו הבנות שלה מתקשות להתמודד עם זה,
זה המצב, נתון שלא ניתן לשנות.

אבל מהצד השני יש לך בעל מקסים
שממה שאני קוראת שמתמודד התמודדות לא פשוטה מול אמא שלו אבל לגמרי נמצא בצד שלך.
הוא העיר לאמא שלו כדי להגן עליך, הוא תומך בך ואיתך בהחלטות שקיבלתם ביחד ולא נותן לספקות של אמא שלו לחרסם בו.
הוא לא מסתיר ממך את ההתמודדיות שלו וגלוי איתך.

מה יעזור לך שהוא יפגע בה?
בסופו של דבר תביני שלא קל לו ההתמודגות אבל הוא בוחר כל פעם בך.

תראי את זה בבחינת "הכלבים נובחים והשירה עוברת"
תמשיכו אתם בזוגיות המהממת שלכם והיא תמשיך "לנבוח" מהצד.

ותחזקי אותו.
תגידי לו שאת מבינה שזה לא קל לו אבל מעריכה את ההתמודדות שלו
וואי כתבת מקסים! כל הכבוד ומצטרפת למה שכתבת!מיואשת******
תקשיבי. זה לא נשמע קלשירוש16אחרונה
אני גם לא אוהבת שמדברים עלי מאחורי הגב.
בתחילת הנישואים בעלי ואמא שלי היו מדברים. הרבה. שיחות נפש אל תוך הלילה והרבה מהם עלי...
את מבינה ?
אני מתעוררת בבוקר ולא יודעת מה קרה.
רק אחרי ימים/שבועות/חודשים מקבלת דיווח על חלקי שיחות שנאמרו עלי בלעדי. בין בעלי לאמא שלי.

זה
ממש
מתסכל

אבל, אני יודעת שהם לעולם לא עשו דבר בכוונה זדונית לפגוע בי.
בעלי תמיד התכוון לטובתי. בזה אני בטוחה במאה אחוז.

אני לא יודעת מה הכוונות של חמותך אבל בטח בעלך חושב בטובתך.
וסליחה על הערה: אם חמותך רוצה לדבר עם בנה על דברים אישיים (לאוו דווקא עליך) - זה לא זכותם?

מטבע עבודתי והכשרתי אנשים רבים משתפים אותי בפרטים אישיים. מאוד אישיים.
מעולם לא חשבתי שמותר לי לספר לבעלי *כי הוא בעלי*.
הוא בנ"א מדהים, מיוחד, החצי השני שלי. אבל אין לי זכות להפר את הפרטיות של אחרים כדי לספק את יצר הסקנות של בעלי או כדי לשתף מישהו בחוויות שלי.

בהצלחה
בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעםאחרונה

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

עוקבתבוקר אוראחרונה

רב להתייעץ איתו על סכרת ביום כיפורהבוקר יעלה

מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.

פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.

ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?

אולי מכון פועה?קל"ת

מכון פועהענבלית

היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.

זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת

לי הם אמרו לצום למרות שהרופא אמר לא לצום..אולי בקרוב

גם לי בעבר. ולמרות שהרופאה אסרה עלי לצוםקנמון

ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.

מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו

רב או שגם רופא?הבוקר יעלה

מעניין

שאלתי את הרופא ועם זה בעלי (דאז) שאל במכון פועהאולי בקרוב

והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר

זה נגיד מוזרהבוקר יעלה

חשוב לציין שאני לא מחפשת הקלות

אבל רוצה משהו שיש לו ידע שחלילה לא יפגע העובר

ואם זה בסדר לא לצום זה מקובל עלי

סליחה שאני מתערבתעל הנס

בדיקת מי שפיר לר רלוונטית כאן אם עברו כמה ימים,זה פרט לא משמעותי אלא אם כן עברו פחות מ48 שעות.

גם לי רופא אמר בשיא הנחרצות לא לצום בכלל,אפילו לא שאלתי רב כי זה היה הריון רגיל ללא סיכון.

כשהייתי בהריון בסיכון זה היה אחרת.

מעניין... כי לרופא יש ידע מקצועי ומכיר את הסיפור לממתקית

לעומק.בד"כ רבנים אומרים לשאול רופא ומסתמכים על חוות דעתו.

נכון, אבל חלק מהרופאיםשלומית.

הם לא יר"ש ומעדיפים לומר לכולן לא לצום, גם אם אין סיבה מיוחדת.

לכן צריך רופא שמבין גם את חשיבות הצום וגם את המצב הרפואי

בדיוקשיפור

אני מכירה ששואלים רופא ירא שמייםשיפור

לא תמיד יש כזה זמין...ענבלית

בהרבה ערים יש מוקד עם רופא ירא שמייםשיפור

לקראת יום כיפור.

יש את הרב מרדכי הלפרין, שהוא גם רופא.מתואמת

ממה שאני יודעת,קנמון

צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב

מכירה כזה?הבוקר יעלה

עוקבת גםציונה.

הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום

עוד לא דיברתי עם הרב שלנו

אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..

צריך רופא שמבין את החשיבות על שמירת הלכהעל הנס

רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.

מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.

רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.

מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו

לא לצום זה אומר שיעורים?הבוקר יעלה

תלוי כל מקרה לגופו ולרמת הסכנהעל הנס

גם ליהבוקר יעלה

הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..

מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.

לפני כיפור מתפרסמים מוקדיםרק לרגע 1

של רבנים ורופאים

לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו

הרב מנחם בורשטייןואני שר

אם יש לך איך להגיע אליו,

מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),

ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו

מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום

תודה!הבוקר יעלה

איך מגיעים אליו?

שאלה טובהואני שר

אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),

לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי

עורכתקנמוןאחרונה

איך עוברים טיפול שיניים עם ילדה בת 3 וחצי?שירה_11

התחילה להתלונן שכואבת לה השן

בכללי היא בחרדה מרופאים היא ממש ממש לא אוהבת

אפשר לצלוח את זה? אני מתכוונת ללכת איתה מחר על הבוקר לרופא שיניים אפילו לא יודעת לאן

דבר ראושן ללכת למישהו שאת סומכת עליו ורגועה אצלואוהבת את השבת

והשדר הזה יעבור אליה...

כי להיות במקום שאת לא רגועה בטוח יקשה...

דבר שני בהרבה מרפאות יש פלזמה עם סרט על התקרה

כדאי להסביר לה בדרך המון על המטוס ברופא שיניים שעולה ויורד ומה יעשו וכוכו עדיף בדרך מצחיקה מה שאפשר

ולהסביר שרק מסתכלים היום (זה נכון.. באים לבדיקה קודם כל)

זה מה שעולה לי בהצלחה ממש!!!

עונה בתור האבא שאחראי על עינייני הרפואה בביתזמירות

כיוון שאנחנו בקופ"ח מכבי - אנחנו הולכים למכבידנט עם הילדים.

יש רופאות שיניים מיוחדות לילדים ופעוטות. ויש להן טכניקות גישה לילדים ואיך להרגיע את עצם הישיבה על כסא הטיפולים עם ההורה ביחד (בגיל כזה).

הטיפול נעשה בשילוב גז צחוק - ועוברים בשלום.

יש גם סלסלת פרסים לילדים, ומדבקות גיבור, והקליניקה מעוצבת באופן ידידותי.

לבקש מהמזכירותאיזמרגד1

להכניס אותכם לרופא שיותר ידידותי לילדים

להסביר לה מראש בצורה פשוטה וברורה מה יהיה (ולא להגיד שזה לא יכאב או יצחק, אלא להגיד שזה יכול לכאוב או להציק ואז אמא תחזיק לה את היד או משהו כזה)

לבחור ביחד איתה משהו נחמד שתקנו/ תעשו אחרי וכל פעם שקשה לה להזכיר את זה

אצלנו בכללית עושים עם גז צחוק.. לא מרגישים כלוםםםילד בכור

תודה על המענה היינו היום בעזרה ראשונהשירה_11

הדביקו לה סתימה זמנית

אומר שיש לה 2 חורים ו2 טיפולי שורש איך יכול להיות???

המליץ על הרדמה כללית - אמאלה

אבל שננסה קודם עם גז צחוק

אני מאוד מקווה שזה יצליח היא בקושי נתנה שיבדוק אותה

איך נעשה סתימות וטיפול שורש ככה

עשיתי לשני ילדים בהרדמה מלאהDoughnut

אחד היה בן שנתיים וחצי ועוד אחת בת ארבע, שממש לא שיתפו פעולה. עשו להם בהרדמה מלאה טיפול בכל הפה בבת אחת.

וואי מלחיץ אותי לחשוב על זהשירה_11

מצד שני זה מושלם

מסיימת עם זה זריז

איך היא הסכימה לפתוח את הפה בגיל כזה?shiran30005

לנו יש בדיקה עוד שבועיים ומתלבטת אם לוותר מראש...

הבן שלי בגיל קרוב לארבע שיתף פעולה לבדיקה ידניתיעל מהדרום

לק"י

בלי צילום.

אבל נצטרך לעשות טיפול בהרדמה, כי יש לו כמה טיפולים לעשות🤦‍♀️

אבל במקרה הטוב הם פותחים פה לשניה וחציshiran30005

זה מספיק להם? לפי מה שאני מבינה כדאי ללכת אבל בספק איך יצליחו לראות משהו

הוא שיתף פעולה ליותר משניה. רק לבדיקה מהירהיעל מהדרום

תקשיבי שאני לא חלמתישירה_11

שאפשר לצבור כל כך הרבה חורים בגיל כזה

היא לא הראשונהאפונה

אם היא שותה מבקבוק תינוק משהו שהוא לא מים,

אז זה לא מופרך בכלל

למה זה קשור לבקבוק תינוק?יעל מהדרום

כי כששותים מבקבוק זה יושב מלא זמן על השינייםאונמר

בשונה מכוס שאתה שותה ומניח.

ילדי בקבוק יושבים שעות עם בקבוק בפה.

אצלנו גם כל מי שהיה עם בקבוק חטף מלא חורים.

אהה. לא חושבת שזה תמיד ככהיעל מהדרום

לק"י

וגם בהנקה זה לפעמים שעות.

אצלי זה ששתה בקושי מבקבוק, ורק חלב שאוב, גם חוגג🤦‍♀️

זה לא כמו הנקהאפונה

אל"ף כי אתה לא יכול להסתובב עם ההנקה ולקחת אותה לכל מקום,

בי"ת כי גם אם אתה נרדם עם פטמה בפה, החלב לא מטפטף פנימה אלא אם אתה שואב אותו באופן פעיל (ובולע).

מוסיפה גימ"ל שבהרבה מקרים פטמת בקבוק תינוק פוגעת בתפקודי פה, בין השאר בתפקוד של הלשון שאמורה להסתובב בפה כל הזמן ולנקות את השיניים.

תודה על ההסבר!יעל מהדרום

לי אחים היו בטיפולי שיניים מהנקה באמתאונמר

זה מתוק חלב אם. והרס שיניים. ההנקה עד גיל מאוחר יחסית.

בקושישירה_11

אבל היא ישבה על בעלי והרופא נתן לו לבדוק כביכול ואז אמר לו "אבא אתה לא עושה אוב אני ייראה לך איך עושים"

משחקים כאלה

אם לא עשו צילום- לא נראה לי שאפשר לדעתיעל מהדרום

לק"י

מה בדיוק יש.

אולי זו רק התרשמות של הרופא.

אצלי הגז צחוק עבד כמו קסם. תתחילי בלנסות עם זה.חזקה בעורף

ילד שגם ממש התנגד ובכה, הרופאה (האלופה!! ממש חשוב ללכת לרופא מתאים לילדים, אפילו אם דורש קצת יותר נסיעה) הסיחה את דעתו לכמה רגעים, תוך כדי ששמה עליו את הגז הוא נרגע ממש מהר ( בזכות החוויה שלו, אני ניסיתי גם גז צחוק באחת הלידות והיה ממש מוצלח😅)

ובכללי, אם יש אחים גדולים יותר (שזורמים על רופא שיניים) אני אוהבת לקחת אותם לביקורות בצמדים של גדול וקטן, ככה הקטן רואה מה עושים לגדול ושהכל טוב, אז לרוב הוא יותר נינוח ומשתף פעולה.

בכללית מתחת לגיל 6, כשפונה דרך כללית סמייל,קנמון

מרכזים את טיפולי השיניים ביחד ועושים בהרדמה במקומות מקצועיים שמיועדים לזה, כמו בית חולים וכדומה. (ובזול!)

ואת הבדיקה לפני, זו שקובעת מה מצב הפה+צילום-זה לא מפחיד ולא כואב ואפילו אפשר לספר על הכסא המיוחד שזז שהוא כמו לונה פארק וכו'..

הבת שלי בת 4.5 (על הרצף) עברה כמה טיפולי שינייםמתואמת

לאחרונה (גם אנחנו היינו בהלם מכמות החורים😵‍💫 עד עכשיו הגיל הכי מוקדם שבו ילד שלנו עשה סתימה היה 7, ואח"כ רק 11...)

היינו בלחץ איך היא תסתדר, אבל זה הלך מדהים!

קודם כול טיפולי שיניים לילדים הם יותר מהירים - לפעמים בתוך רבע שעה מסיימים. והלכנו לרופאה שמומחית לילדים, ולכל דבר שהיא מכניסה לפה היא נותנת שם חמוד כזה מהעולם של הילדים ומפטפטת כל הטיפול עם הילדה. יש גם סרטון על התקרה למקרה חירום, שמעסיק את הילדה...

אז בע"ה יש תקווה!

זו רופאה פרטית?שירה_11

אנחנו היינו דרך הקופה אצל רופאות מוצלחות לילדיםיעל מהדרום

מקווה גם ליפול על כאלהשירה_11

יש כאלה שמטפלים בילדים, ויש כאלה שמומחים לילדיםיעל מהדרום

לק"י

כנראה שמומחים עברו התמחות נוספת.

לא יודעת מה ההבדל.

אבל כמו שמתואמת כתבה, הן דיברו עם הילדים, נתנו שמות לדברים וכאלה.

תחפשי המלצות אצליכם באזוריעל מהדרום

כן.מתואמת

בעבר היינו אצל רופאה בקופה (עם ילדה אחרת) שהייתה מצוינת, אבל לצערי היא עזבה...

כדאי לקבל המלצות באזור שלכם.

אשמח ממש לקבל המלצה על רופא שיניים לילדיםרוני_רון

תודה רבה!!

בירושלים?מתואמת

היינו עם הילדונת אצל שתיים, ד"ר רות בכר וד"ר אלינור הלפרסון. הלכנו בסוף לטיפולים אצל ד"ר אלינור כי היא יותר קרובה אלינו, אבל להרגשתי ד"ר בכר יותר מוצלחת. אבל גם ד"ר אלינור טובה מאוד.

כן, ירושליםרוני_רון

תודה רבה!!!

פרטי?אונמר

אפשר לנצלש? איך שומרים על היגיינת פה לקטנטנים?כנה שנטעה

אני מצחצחת לבן שלי (בן כמעט שנתיים) שיניים אבל לפעמים לא זורם ובינינו, חוץ מהקניית ההרגל אני לא מרגישה שהצחצוח יוצא כזה יעיל.. מפחדת שיצטרך טיפול בגיל קטן. אז איך שומרים על השיניים בריאות גם בגיל כזה עם כל מה שאוכלים?

בעיני פשוט אין מידי קשראונמר

מכירה כאלה שמצחצחים כל יום ובכל זאת מלא חורים וגם כאלה שלא מצחצחים ואין שום חורים.

ברור שצחצוח שומר על השיניים, אבל ממש לא היתי משתגעת על זה מול הילד, כשאני יודעת שבסוף חופשי עם מסירות אין קץ וצחצוח מעמיק יהיה בכל זאת חורים. אין בזה יותר מידי כללים. בעיני.

מתחברת ממש!חזקה בעורף

אל תגלו, אבל בתור ילדה ואפילו נערה לא הקפדתי לגמרי על ציחצוח ולא היו לי חורים בכלל בכלל.

החורים התחילו להופיע בגיל הרבה יותר מבוגר👵🏻 שבו אני דווקא כן ממש קפידה על הגיינת הפה.

חח מה אז איך דואגים לשיניים שלו?כנה שנטעה

רק להתפלל? 😅

הכי טוב😅חזקה בעורףאחרונה

אני כן חושבת שכדאי ללמד ולהרגיל ילדים לצחצוח שיניים, יותר ממקום של ואהבת לרעך כמוך🤪

כן חשוב שהפה יהיה נקי, לנו יהיה יותר טוב ונעים ולמי שאנחנו מדברים איתו יהיה יותר נעים.

ולהתפלל שהוא יהיה מהסוג שאין לו הרבה חורים🙏🏻

(אגב, את כל הכסף שההורים שלי חסכו על זה שלא הייתי צריכה סתימות וכתרים הם הוציאו על יישור שיניים😅 כל אחד מקבל את החבילה שלו💪🏻)

רגרסיית שינה ???שמ"פ

אז הקטן כמעט בן 10 חודשים, בחודשיים האחרונים היה לו פעמיים דלקת באוזן. בדיוק לקחתי לביקורת ויש לו נוזלים. התחיל מסגרת שבוע שעבר ומיום ליום השינה נהיית סיוטית יותר ויותר

אני חושבת שבמצטבר ישנתי אולי 3 שעות .

הוא קם ובוכה אבל לא בהיסטריה אבל לא לוקח לי זמן להרגיע אותו ואז שמה לישון ו-שוב בכי וכו'

חלק מהפעמים בכה רק עוד דקה חלק לא

אני גמורהההה

נוזלים באוזנייםקל"ת

זה סיוט ובעיקר בלילה כשהם במנח שכיבה אז הכאבים גוברים.. הרופא נתן טיפול?

אין לי מה לייעץ אלא רק לנחם שבסוף זה עובר..

נתן טיפותשמ"פ

כשהוא היה עם חום ודלקת פעילה צרח מכאבים בלילה אבל אבל ב"ה שהתחלנו טיפול תרופתי.

עכשיו זה לא צרחות של כאבים

יותר פשוט מתעורר ולא רוצה לישון

אני כמעט בוכה פה מעייפות 😭

קפיצת גדילההתלבטות טובה

של 10 חודשים

אצל בגדול זה היה הקפיצת גדילה הכי קשה, אפילו יותר מ 4 החודשים המפורסם חחח

😭שמ"פ

כמה זמן נמשך ?

וואי לא וזכרתהתלבטות טובה

עבר כמה שנים...

בשלב מסויים הפסיק הבכי בלילה ועבר לרצון לשחק ולא לישון.

שמתי לו כמה משחקים בלול והמשכתי לישון.

לקח זמן לאפס לו את השינה מחדש אבל לפחות לא בוכה רוצה אותי כל הזמן.

אצלו זה היה גם אחרי רצף של דלקות אוזניים ואדמדמת + מסגרת חדשה לראשונה

אז אולי בגלל זה היה יותר קשוח

בע"ה יעבור מהר!התלבטות טובהאחרונה

שואב שוטף - רק סיכום.לומדת כעת

מרוב היצע אני מבולבלת לגמרי

אשמח להמלצות ממי שיש לה שואב שוטף ידני

מה הדגם המדוייק?

כמה זמן יש לה אותו

והאם ממליצה / דיס.

תודה מראש! יעזור לי מאוד

דרימי 14, היה אחד שנתיים. קניתי חדש אותו דגם לפנישושנושי

חודש.

למה קניתי חדש? הקודם התחיל לעשות בעיות (לדעתי הבעיה נוצרה בגלל ששאבתי איתו כמויות גדולות של מים, מאותו יום הוא התחיל לגמגם).

קניתי את אותו דגם באושר עד, היה זול, הייתי מרוצה. לא ראיתי סיבה להחליף.

את שלי מסרתי, מי שלקח אותו כתב לי שהצליח לתקן. לא ברור איך..

תודה רבה!לומדת כעת

כמה עלה באושר עד? יודעת אם עדיין יש שם אותו?

אני רואה שלהרבה מאוד סביבי השואב שוטף (חברות שונותשימושית

מחזיק מעמד לשנתיים פלוס מינוס

גמ'ני חושבת לקנות שוב דרימי H14

טינקו S7רוני_רון

יש לי שנה וחצי

בשימוש יומיומי

מרוצה מאוד מאוד מאוד!!!!

העלה לי את רמת הניקיון בבית בכמה דרגות

מצטרפת לטים טינקו. יש לי את הs9 פרוהמקורית

מפסח, מעולה.

מנקה פצצה. נח לתחזוק.

אני ממש מרוצה

גם לי .. מרוצה מאודיערת דבש

לא יודעת להשוות לאחרים

דרימי פרו 15כי כל פה

נהנת מאד אבל צריך לקחת בחשבון שכל שואב שוטף חייב תחזוק כל הזמן של ריקון המים המלוכלכים וינקיון החלקים כדי שלא יסריח.

דרימי 16אישהואימא

מרוצים מאד. (בעיקר מהאופציה של הקיטור)

למה שימושי הקיטור?יערת דבש

H14 פרו. יש לי יותר משנתיים ומרוצה מאד!!:-)

צריך ללמוד לתפעל אותו מבחינת הריח אבל פצצה!!

אשמח לעצות לגבי הריחשמ"פ

סליחה על הניצלוש

קצת אקונומיקה במיכל מים מלוכלכיםניקזמני

עוזר פלאים

אני שמה ג'ל אקונומיקה

לנקות את המברשת טוב, ממש לחפוף אותה,המקורית

לרסס ספריי מנטרל ריחות לפני - ולייבש טוב בשמש כשהיא עומדת

תודהשמ"פ

יש לי יחסי אהבה שנאה למכשיר בגלל הריח

ננסה את זה

זה את אומרת על הטינקו?להתחיל מהתחלה

ממש אשמח לעצות לגבי הריח שלו.

את שוטפת את המרשת כל פעם?

מה זה ספריי מנטרל ריחות?

ואיך עושים שיהיה ריח טוב בבית אחרי?

כן. קודם כל ניקוי עצמי אחרי כל הפעלההמקורית

ולרוקן את המים. ממליצה גם להשאיר אותו מחוץ למכשיר אחרי

בנוסף, אני מנתקת את המברשת ומנקה מאחוריה. פעם בשבוע נגיד. כמעט תמיד מצטבר שם לכלוך

ספריי מנטרל ריחות זו עצה שקיבלתי מאחותי שיש לה דרימי, אני קונה את של ליאור קוקה. משתמשת בו לפני ניקוי עצמי ולפני שאני שוטפת אותה

אני הזמנתי גם מברשות ספייר וםילטרים מעליאקספרס כדי להעיף ללא רחם כשאין ברירה. מתכוונת לעשות ניסוי ולהכניס מברשת למדיח. קראתי שגם יש כאלה שמכבסים.. אמא שלי חופפת את המברשת עם סבון כלים ומעמידה לייבוש בשמש ואין לה ריח

לגבי ריח בבית - אני אוהבת את הריח הניטרלי של הנוזל שלהם אבל כשבא לי ריח נעים יש לי את הנוזל לשואבים של ליאור קוקה (המוצרים שלה מעולים. לא מדובר בפרסומת😅)

אבל הבנתי שאסור לשים חומר לא מקורילהתחיל מהתחלהאחרונה

וצודה על העצות! איישם

ממליצה לא לקנות ידני אלא רובוטהבוקר יעלה

יש לי ידני וכשלעצמו הוא מעולה אבל אני מתעצלת להפעיל.

אם הבית גדול זה לוקח זמן.

וחשוב מאוד לתחזק אותו, שטיפה טובה של כל החלקים פעם בשבועיים גג, ולבדוק שלא נתקעו שיערות

רובוט לא צריך תחזוק?מנגואית

כולם צריכיםהבוקר יעלה

אנחנו הזנחנו וזה פוגע באיכות

תודה רבה לכן! עזרתן מאודלומדת כעת

פוליטיקה משפחתית בחגים 😵‍💫 מנסה להבין מה נחשבאנונימית בהו"ל

מקובל והגיוני ומה פחות.

נניח ובמשפחת המקור שלכם יש שלושה אחים. שניים מתוכם מתאימים יותר בפרמטרים אובייקטיביים יחסית, של סגנון/ רמה דתית/ גילאי ילדים/ עיסוק, ואחד שפחות.

יוצא שהשניים הדומים מבלים הרבה יחד, סביב חגים חופשים פעילויות לילדים וכדו'. בתור שני האחים הקרובים יותר, האם הייתם:

1- מעדכנים את האח הנוסף על התוכניות שלכם?

2- מנסים להזמין גם את האח הנוסף, גם אם נראה לכם שלא יוכל/ ירצה לבוא? גם אם זה אומר להצטופף אם כן ירצה לבוא?

3- הייתם מנסים לשמור על מינון כלשהו של מפגשים של כל האחים מול מפגשים רק של השניים שנפגשים הרבה, או מה שיוצא יוצא?

בתור האח ש'פחות מתאים' ובהתאמה פחות מבלה עם האחים, האם הייתם:

1- נעלבים אם הייתם שומעים כבדרך אגב ששוב שני האחים חוגגים חג בלעדיכם?

2- יוזמים יותר מפגשים עם האחים כדי להתקרב? מזמינים יותר?

וסתם, אם יש לכם מה לומר בנושא... מעסיק אותי

אני האחות שפחות מזמיניםהמקורית

מתוך כמה וכמה אחים, אני כמעט היחידה ששומרת שבת/ חג, אוכלת ירק ובשר מהדרין, לא נוסעת בשבת. מלבדי יש אחות קטנה יותר ששומרת שבת וחג ב"ה אבל לא מקפידה על הכל כמוני

הייתי רוצה שיזמינו אותי יותר

אז נכון הילדים שלי לא יבואו להצגה בשבת ולא אקנה איתכן כרטיס לפסטיגל/ אטוס איתכן לחול/ ארד איתכן לאילת

אבל אם יש למשל ערב אחד בסוכות שאתן מזמינות את כולם אליכן לעל האש - אשמח לקבל גם הזמנה.או לחילופין ערב ספינג' בחנוכה. קמח מנופה עולה רק כמה שקלים יותר לא משו שאחיות שלי לא יכולות להרשות לעצמן ב"ה.

כמעט ואין סופרים שלא מוכרים בשר מהדרין. ויותר מזה - אני מוכנה להביא את שלי. העיקר לשבת יחד

אפשר גם להזמין פיצה מבחינתי, לא כזה משנה

לדעתי החסם הוא לא כסף אצלנו, אבל אני לא אפתור לאנשים אחרים את התסביכים שלהם מולי.

אני כן מרגישה נטל לפעמים בקטע הזה כי לא מוזמנת באמת. וגם כשאני הזמנתי לא הגיעו

🤷

בסוף יש גבול עד כמה ארדוף אחרי זה. ב"ה המשפחה של בעלי מהווה תחליף. זה לא אותו דבר אבל ב"ה זה יותר טוב מכלום והם משפחה מדהימה

אני לא לוקחת את זה קשה. זה מציק לי לפעמים אבל מתעסקת בחיים שלי, וגם לא רואה סיבה לפתוח את זה כי אני לא מזמינה את עצמי לאף מקום

לעצמי אומרת - אני ממשיכה להזמין כדי לשמור על הדלת פתוחה ושתהיה אפשרות גם אם לא מגיעים.

אני זאת שלא מזמינהמקקה

לא מזמינה את מי שמבקש שאקנה רק עוף בהכשר הזה והזה או ירקות כאלה וכאלה.

מי שלא מספיק כשר לו אצלי מוזמן להגיע עם האוכל או לא להגיע...

אני מאוד רגישה לנושא הזה ומאוד נפגעת כשהם מתחילים את בלאגן ההכשרים

זכותך המקורית

המטרה היא להיפגש, לא לדרוך לך על האגו (מבחינתי כאילו כן,?)

יש לי את הקווים האדומים שלי ואני לא אומרת שזה לא נחשב כשר אלא שאני אוכלת רק כשרות x ומוכנה להביא איתי אם צריך

אבל במקרה שלי גם זה לא עזר😅

עלה לי בהזמנה - אז שיעלה

כל אחד ומה שחשוב לו

אפשר למצוא דרכים יצירתיותכי לעולם חסדו

לאכול בחוץ

לבקש שימצאו מסעדה בהכשר שלהם

לעשות מפגש אחר לאו דווקא סביב אוכל

לבקש מהם להיות אחראיים על האוכל

למה זה פוגע? באמת מנסה להביןתוהה לעצמי

אם היית אומרת שזה מטריח ואין לך כח להתעסקות עוד הייתי מבינה, אבל להיפגע? יש בעם ישראל מיליון כשרויות ומנהגים, ואין בהקפדה על כשרות מסויימת משהו אישי נגדך או מחשבה שאת לא בסדר. זה כמו שאני כספרדייה אפגע מאשכנזי שלא ירצה לאכול אוכל שלי בפסח..

מסכימה ממש..אמא לאוצר❤

לפעמים זה עניין של גישה של דורש ההתאמהאמאשוני

כמו שאם מישהו שרגיש לגלוטן לא יעשה עניין ויבקש בנעימות,

ככה גם מי שמבקש כשרות ספציפית צריך להבין שהוא דורש התאמה ואין פה משהו שחייבים לו וזה יהיה נחמד אם יבקש בטאקט ויוכיח שהביחד חשוב לו בדיוק כמו לצד השני ולא יעשה פוזות.

זה לא כמו פסח, כי כשמתרגלים שנותנים לך משהו באופן קבוע, הנפש שלך כבר פחות מרכישה את הנתינה, זה כבר הופך לברור מאליו.

במיוחד אם זה צעירים ודור שני.

כלומר ילדים שגדלו על זה כברור מאליו לפעמים מרגישים כבחורים שזה ממש ברור מאליו והטון די מעצבן.

לא כי זה משנה אם לקנות את החבילה האדומה או השחורה, אם למישהו יש העדפה ספציפית אז בכיף. אבל שישקף את זה שבחרו לבוא לקראתו..

האמת אצלנו במשפחה נגיד היה קטע של להסתכל/ לדבר עם בנות

ובאמת הרגשתי שזה כבר לא מכבד אותנו ולא רוצה שהבנות שלי יגדלו באקלים כזה, אז כן דיברנו ושמנו גבול.

כשנפגשים אומרים שלום נימוסי ומתייחסים בכבוד לכולם. גם הבני דודים משני המינים.

ווואלה כשאומרים לי שלום יפה זה עושה לי חשק להקפיד על הצניעות יותר ממה שאני הולכת בד"כ, בשביל לכבד אותם.

יש לי גם אחות כזאת, אני ממש מכבדתממתקית

ובאירועים שלנו אני סוגרת קייטרינגים רק בכשרות שלהם, גם אם יותר יקר.

אחותי מאוד מעריכה... נשמע שאצלכם הם עושים מזה בלאגן ולא מסתפקים במינימום, ולכן את רגישה לנושא.

למה זה מעליב?אורי8

זה לא שלא מספיק כשר אצלך, הם פשוט אוכלים כשרויות אחרות. זה לא כלפייך. גם אצלנו במשפחה יש את הדיונים האלה, וכשזה דיון שמסקנתו שלאכול כשרות אחרת זה לא בסדר זה מעצבן גם אותי, אבל המשפחה חשובה לי יותר, ולכן כשאני מזמינה מישהו מהמשפחה הקרובה אני מתאמצת לדאוג לו לכשרות שהוא אוכל, וכשעשיתי אירועים דאגתי לקיטרינג שטוב לכולם , גםמכשזה היה יקר יותר. כי המשפחתיות חשובה לי ואין מצב שלא אזמין מישהו או שההורים שלי/ אחד האחים יגיע ולא יאכל. מבחינתי לא להזמין אח זו לא אופציה, גם כשהזמנתי וידעתי שאחד האחים כנראה לא יוכל להגיע, הזמנתי אותו שלא יפגע, ושלא יהיה מצב שמישהו לא הוזמן. אולי כי אני בכורה ורגילה לדאוג לכולם, נראה לי שגם האחים שלי נוהגים ככה .

יואו מזכיר לי שפעם יצא לנו ברית בפסחדיאט ספרייט

הזמנו קייטרינג בכשרות מהודרת ואירחנו אירוע קטן באולם של בית הכנסת.

המשפחה של בעלי לא אוכלים מחוץ לבית בפסח והנחנו שיסתפקו בשתיה. בשוטף הם דתיים די רגילים, רק בפסח מקפידים יותר.

הם רצו לכבד את האירוע בברכת המזון והגיעו (מבלי לעדכן אותנו מראש) לאולם עם מצות וביצים קשות, כל משפחה עם המצות והביצים הקשות שלה 😃

לא נעלבתי בכלל, אבל המחזה הזה השאיר את המשפחה שלי (החילונית) בהלם גמור ואני זוכרת את הפתעה על פניהם כבר שנים רבות אחרי.🤣🤣

סיפרתי את זה כדי להגיד, שבאמת לכל משפחה יש המנהגים שלה, חלקם סוריאליטיים לחלוטין, אבל בסוף זו המשפחה שלנו ועדיף לוותר על ההעילבויות.

קורעים😂 טוב שלקחת בעין טובהשיפוראחרונה

זה את אומרתמקקה

אוכלים כשרויות אחרות משמע האוכל שלי לא טוב להם.

הם מוזמנים להזמין אותי, אני אבוא בשמחה. אבל אני לא אלך לקניות ולחיפושים במיוחד בשבילם. גם לא באירועים שאני עושה. לפעמים זה הבדל אדיר במחיר וגם אם לא, הם יכולים לאכול לחמנחיה וסלטים מצידי

המשפחתיות חשובה בייני יותראורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 11:48

ולכן על אף שהדיונים על כשרויות מעצבנים אותי ועל אף שזו טרחה מצידי ואפילו כסף, יותר חשוב לי השמירה על הקשרים המשפחתים, המפגש,של בני הדודים, השמחה של ההורים שלי מהביחד, וההרגשה הנעימה של כולם שהתחשבו בהם והם יכולים לבוא , לשמח ולאכול בלב שלם. ולכן אני טורחת בשביל זה . ממש חבל לי שהקשרים יתרחקו בגלל הענינים האלה, אולי כי אני בכורה ומגיל צעיר רגילה לחשב על האחים שלי, אולי כי גדלתיי בלי בני דודים בכלל( כולם היו בחול) אז אני מעריכה מאוד משפחתיות , הילדים שלי זכו בבני דודים/ דודים, משפחה מורחבת , זה מתנה לחיים, כשיש בני דודים שאתה בקשר איתם. אז אני לא מוכנה להרס את המתנה הזו בגלל סגנונות שונים במשפחה וכשרויות.

האוכל שלך לא טוב להםרקאני

לא כי הוא לא כשר

ולא כי הוא לא טעים

כי הוא לא בכשרות שלהם

זה לא אמור להעליב

את ממש לא חייבת לטרוח בשביל שיוכלו לאכול

אצלנו מכבדים בגדול

ועדיין יכול לקרות מצב שאחותי מגיעה ופשוט לא אוכלת

בסדר זה שלה

מנסה לענותבאתי מפעם

1- כן, בטח שהייתי נעלבת. בעיקר אם יש רק 3 אחים והם יחד ואני בחוץ. אבל לא כל פעם חייבים להזמין את כולם.

  1. כן. משפחה זה דבר שצריך להתאמץ עליו, זה לא בא בקלות, כל אחד עם השריטות שלו. צריך הרבה קלילות, לא לקחת כל דבר ללב, לזרום, לשחרר כספים ולא להתקמצן ואם להתחשבן, אני מאמינה שבסוף הכל חוזר בחזרה. יש לנו במשפחה מישהו שמקפיד על הכשרים ברמה מאוד גבוהה וזה מאוד מעיק כי אין בסביבה שלנו בכלל סופרים כאלה , אבל זה לא מונע מלהיפגש. מוצאים דרכים יצירתיות.

אני זאת שלא מוזמנתשיפור

וזה קצת מבאס. אני מנחמת את יצמי שכנראה יודעים שאני לרוב לא אוכל להגיע. אבל הייתי שמחה שיזמינו. אולי לפעמים כן יסתדר?

זה תלוי אופידרקונית ירוקה

אבל אני האחות שיותר מזמינה ובעלי האח שפחות מזמינים.

לגבי הזמנה - אני משתדלת לפחות מידי פעם לידע את האח שפחות משתתף. ברוב מוחלט של המקרים הוא לא מגיע. כשהוא מארגן משהו כולנו משתדלים להגיע.

כשאחים של בעלי נפגשים - בדרך כלל אנחנו שומעים על זה בדיעבד. יש דברים שהיינו שמחים להיות מוזמנים אליהם. אבל אנחנו לא נעלבים כי אנחנו יודעים שזה נובע מהשוני באופי ובזרימה.

יש מספיק מפגשים בשני הצדדים שכולם מוזמנים אליהם

גם אצלנו זה די מסובךשמשית123

הבדלי מנטליות, גילאים, סטטוס משפחתי ולקינוח גם כשרויות.

אז המפגשים די נדירים, וקורים אצל סבא וסבתא בעיקר, וכשאני רואה כמה נחמד לילדים יחד זה חבל לי שזה נדיר, מצד שני יודעת שאחים שלי יעשו הכל בשבילי וכנל אני בשבילם למרות שאנחנו חלוקים בכמה עקרונות מרכזיים, אני מעריכה את מסירות הנפש שלהם.

קצת מדכאנעמי_

חושבת על הבנות שלי

איך אני מתאמצת על היחד שלהן והן רק בתחילת חייהן

איזה דיכאון אם הן יתרחקו

אם הן לא ירצה לקנות את ההכשר המועדף (כמשל) אחת לשנייה

זו לא ברירת מחדלמתואמת

אין לי מושג איך ההורים שלי עשו את זה - אבל אנחנו הרבה אחים יחסית, על כל הרצף הדתי והלא דתי, ובכל זאת נפגשים די הרבה ואוהבים ומכבדים זה את זה. (יש תאקלים, כן? אבל בסך הכללי אין כאסחים גמורים)

אנחנו אגב אלה עם ההכשרים המהודרים, וגם עם הרבה ילדים, אז יוצא שאנחנו פחות מגיעים למפגשים משפחתיים ספונטניים (בעיקר בגלל כמות הילדים ב"ה). אבל זה בסדר לנו...

ברור מה השאלה בכללאמאשוני

ברור שמזמינים, אם מגיע, נהדר!! נצטופף בשמחה בשביל שהמפגש המורחב יצא לפועל,

אם לא יגיע, באסה אבל נשארנו באותה סיטואציה כמו שלא מזמינים.

הייתי מנסה למצוא הזדמנויות ביום חול למפגשים יזומים בסגנון שמתאים לו גם אם שני האחים האחרים פחות מתחברים.

האמת לא הבנתי את הדילמה, אם מדובר באח שלא מתנהג יפה ויש התנגשויות בגלל דברים שהוא עושה או אומר נניח משפיל, אז אוקי יש כאן דילמה, אבל אם זה נתונים אובייקטיביים אין פה שאלה לדעתי.

אצלנו גם אם אנחנו פחות קשוריםניק חדש2

אני עדיין אזמין את כולם.

מי שבא ברוך הבא ובאהבה.

גם אם אני פחות בקשר איתו.

יש לי אח ואחות שאני בקשר מצוין והדוק איתם.

ואח אחד שבכלל לא.

ואם אני עושה משהו בבית- אז כולם מוזמנים.

(מלבד פעם אחת שזכור לי שהזמנתי רק את ההורים שלי. הרווקים באו איתם. ועוד אח אחד נשוי אבל שגר איתם בבית. 2 האחים הנשואים האחרים- לאחד אני קשורה לשני פחות- לא הוזמנו. פשוט כי הזמנתי רק את ההורים. זה שהגיעו איתם האחרים זה משהו אחר.

זה שקשור אלי הבין. זה שפחות קשור אלי נפגע. לא זוכרת איך פתרנו את זה).

ויותר מזה. בכללי כשאנחנו יוצאים לטיולים או משהו ובאלי איתנו עוד אנשים אני תמיד מזמינה את כולם.

גם כשאחותי ואני יצאנו לאיזו הופעה הזמנתי את גיסות שלי שיבואו. זה שבסוף לא באים זה שלהם🙃 אבל אני תמיד שמחה לשותפים ושותפות. בעיני אין כמו משפחה. גם אם פחות קרובה

אני הייתי נעלבת אם לא היו מזמינים אותידיאן ד.

יש לי במשפחה אח אחד שיחסית פרום יותר מכולם.

כן לפעמים זה לא נח ולא פשוט, לפעמים מרגיש הם מתנשאים עלינו וכו'.

ועדיין אני תמיד מתעקשת שצריך להזמין אותם כמה שיותר

ולהתחשב אם צריך במה שרגיש וחשוב להם.

משפחה זה לא הולך ברגל, צריך להתאמץ על הקשרים בין אחד לשני ככל שאפשר.

אם הייתי מרגישה שמדירים אותי לא הייתי יוזמת יותר מידי.

הבריאות הנפשית שלי יותר חשובה. ואם שוב ושוב הייתי נפגעת ומרגישה שלא רוצים אותי. אז לא.

אני הפותחת, תודה לכל מי שהגיבהאנונימית בהו"ל

לא אענה אחת אחת כדי לא להכביד על השרשור.

מעניין שהזווית המרכזית שעלתה כאן זה הבדלי כשרויות, את זה אני מכירה מהצד שלי במשפחה ובמיוחד וזה אכן מקשה קצת, אבל באמת מתייחסים לזה כאל קושי טכני וממש לא נמנעים ממפגשים בכלל זה.

מהצד של בעלי, אנחנו המשפחה שלא מזמינים, ואף שהתרגלתי, ואף שאכן יש סיבות אובייקטיביות (הילדים שלהם ממש צמודים והם חבורה כזו, הילדים שלנו צעירים ולא משתלבים, ויש עוד), זה עדיין קצת מעליב שבעלי כותב לאחים לברר איפה אבא שלהם יהיה בחג ומי יזמין אותו, ומגלה שהם שוב חוגגים יחד. בעקרון, גם אם היו מזמינים לא היינו באים ליומיים שלמים. אבל לא יודעת מה אכפת להם להזמין. האם חוששים שנבוא או שדווקא בגלל שהרבה פעמים אנחנו לא באים אז לא מזמינים. כשאנחנו מזמינים אנחנו כן מזמינים את כולם ואומרים שיהיה צפוף... יש אח שמניחים מראש שלא יגיע והוא באמת לא מגיע... אבל מזמינים.

כל פעם נראה לי שהתרגלתי וכל פעם מגלה שנעלבתי מחדש.

אני מבינה שנפגעתשקדי מרק

במיוחד שזה משהו שחוזר על עצמו..

אבל בסוף להזמין ליומיים חג זה מאוד מאתגר, דורש, וצריך גם מספיק מקום לשינה וכו'

זה שונה לדעתי ממפגש משפחתי או סתם יציאה יחד בחופש.

ממש מעליב❤️😥 מבאס שזאת התחושה במשפחהשיפור

נושא מאוד מעסיק.ממתקית

אצלנו זה פחות אחים, זה יותר הורים שבוחרים להזמין הרבה אחים מסוימים ולא אותנו למשל.

אומנם הם יותר קרובים וקלים לאירוח (יש אצלנו כמה אלרגיות) עדיין זה מבאס ופוגע כשכולם נפגשים בחגים ואנחנו אולי מתישהו נפגוש אותם.

חושבת שאם זה לא היה מצד ההורים, אלא מצד האחים, הייתי פחות נפגעת, בפרט אם יש להם משהו משותף שלי אין איתם (כמו רמת דת כלשהי, גילאי ילדים זהים, נגיד אם הם היו נוסעים לבריכה מעורבת ואני כדתיה לא אגיע זה ברור, לא אפגע אם לא הזמינו אותי. או שאם הם יצאו לפעילות שווה במוזיאון ולי אין ילדים בגיל שזה מעניין אותם- לא הייתי נפגעת.

מול ההורים זה באמת הרבה יותר פוגע😔שיפור

אני האחות שלא מזמינים...מתיכון ועד מעון

אוהבת את האחיות שלי, באמת אבל לשתיהן יש מעט ילדים באותם גילאים והן פחות עמוסות ממני...

בהחלט מבאס אותי לא פעם לראות אותן רק הן נפגשות או יותר מבאס שהן נפגשות ביחד עם ההורים שלי וכמובן כולם יוצאים ביחד לבית קפה או מפגש כיף אחר.

אני כבר לא נעלבת, עברתי את השלב יודעת שאוהבים אותי למרות שלא מזמינים ועדיין יש לי צביטה בלב

ברור שלהזמין את האחכי לעולם חסדו

אם הוא מעצמו לא ירצה להגיע, זה משהו אחר אבל לפחות לנסות.

לדעתי גם לנסות להתגמש כדי שכן יתאים לכולם עד כמה שאפשר...

בחילות - תחילת הריוןאנונימית בהו"ל

זה הגיוני שאני כל הזמן אוכלת כי אחרת יש לי בחילות?

מרגישה כבר שאני עובדת בזה😒

נגיד אני אוכלת בייגלה, מסיימת, ואחרי חצי שעה חוזרת הבחילה.

כשאני אוכלת ארוחה ממש, זה עוזר נגיד לשעה וחצי.

אבל אני לא יכולה לאכול כל היום ארוחות...

הגיוני לגמריאיזמרגד1

אצלי בין הארוחות עזר גם כמה בייגלה בודדים, אז פשוט הייתי מנשנשת כל פעם כמות קטנה ובסוף זה לא יוצא כמות מוגזמת

אבל כן נראה לי שעבוד בלאכול יותר קל מלהיות עם בחילות כל הזמן...

זהו שכמות קטנה לא עוזרת ליאנונימית בהו"ל

זה אכן עדיף מבחילות

וואי זה היה אני בשבועות 4-8 בערךשמ"פ

אכלתי ( רק פחמימות ) נון סטופ, משהו מפחיד

ממש נס שלא עליתי 20 ק''ג

אחר כך כבר לא היה לי תאבון ...

תני לגוף שלך מה שהוא צריךהרמה

מבחינתי השלב הזה הוא שלב שצריך לשרוד אותו , אחר כך כשהגוף קצת מתחזק אפשר לנהל אוכל עם שכל. כרגע תעשי מה שטוב לך ועוזר לך

ככה הייתי. מלא משקל עודף... מבאס. תנסיאורוש3

כמה שיותר בריא לפחות. למרות שרוצים סתם פחמימות ריקות.

הבעיה שאת רוב הפירות והירקות אני לא אוהבתאנונימית בהו"ל

וגם לבשל אני לא אוהבת🙈

מבינה אותך. לא באמת מצאתי פתרון...אורוש3

לוקחת משהו נגד בחילות?שימושית

וואי ממש הגיוני.ממתקיתאחרונה

תגידי תודה שאחרי שאת אוכלת ארוחה הבחילות עוברות לזמן מה.

זה לא ברור מאליו.

ולא נורא עוד שניה ראש השנה, תאכלי הרבה ארוחות טובות...חחח

אולי יעניין אותך