בעיה מענינת מאד!

בעיית מונטי הול – ויקיפדיה

אני לא רוצה לסבך מידי כרגע.

רק אומר שזה לא כזה פשוט

לגבי השני שליש. 

אבל מבין את ההגיון שבתשובה.

את העניין של 1/3 מול 2/3.

כלומר שהבחירה הראשונה היא בנחיתות סטטיסטית מול השנייה.

הנקודה היא שההבדל בין האפשרויות נובע מכך שיש כאן התערבות חיצונית (של המנחה) שמסירה את הבחירה הלא נכונה (1/3 מתוך 2/3) בצד של ה2/3 וממילא מכפילה את הסבירות של אותה בחירה. זה לא ששתי הדלתות הנותרות שוות, שכן הראשונה נבחרה עוד לפני ההתערבות.

וזה הזכיר לי את זה:

אבל האנגלית שם לא במבטא הודי.

ואפשר להפעיל שם כתוביות בעברית.

בתחושה שלי היא יוצרת סוג של ״ורטיגו מתמטי״, כי היא נובעת מכך שהאינטואיציה ההסתברותית שלנו לא תמיד מתאימה במלואה להגדרה המתמטית של המושג הזה. וכדי להתגבר על הבעיה צריך לעבור לטיסת מכשירים, להתעלם מהאינטואיציה ומתחושות הבטן שלנו ולהיצמד להגדרות. 

יש כמויות של מידע בחיפוש רגיל בגוגל.

ספציפית אני חושב שהבלוג "לא מדויק" הוא די מומלץ בדברים האלה (כאילו, אני יודע שממליצים עליו)

במקרה יש איזה ספר עם שם מסובך וסיפור מסובך יותר עם הדיון על זה (הכלב בשעת הלילה? משהו כזה)

בחרו את השם של הספר בסך הכול כדי להתחרות באורך של - הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

מה שנקרא כל הסיפור על רגל אחת

רוב התגובות ב'לא מדויק' וזה אכן

לא מדויק. דיעות לכאן ולכאן. מסתבר שתשובת

השליש והשני שליש לא מספקת. 

למשל אחת התגובות שם:

"כמה שקראתי בנושא הזה מעולם לא השתכנעתי לגביו.
לעתים היה נדמה שדווקא כדאי להשאר עם הבחירה,

שהרי ככל שמסירים יותר וילונות , יש יותר סיכוי שמה

שבחרת זה המכונית (לדוגמה אילו היו מסירים 2 וילונות) .

כלומר בהתחלה היה לך סיכוי של שליש, אבל לאחר שהסירו

שני וילונות הסיכוי שלך עלה ל 100%, ולכן מצפים להדרגתיות.

גם לא ברור לי מה התשובה לאנשים שטענו מה

קורה במידה ויש שני שחקנים ומסירים את

הוילון שאף אחד מהם לא בחר,

אז תגידו שעדיף לשניהם להחליף? זה מוזר לגמרי." ע"כ

@ימ"ל מכיר את העניין עם ימי ההולדת ואכן, זה

מצטרף לקטגורית השאלות ההזויות. אם כי

שם יש תשובה הגיונית כנגד האינטואיציה.

במקרה הזה, דיעות חזקות לכל הכיוונים.

תודה לכל העונים.

זה שזה לא פשוט להבנה לא אומר ש'יש דעות לכאן ולכאן'.

כלומר: יש דעות לכאן ולכאן, אבל 'כאן' אחד הוא שגוי.

התשובות למה ששאלת:

1. מדובר בסטטיסטיקה, לא בודאות.

אמנם אם בחרת את הנכונה והורידו את שתי הדלתות האחרות אז בחרת את הנכונה ב100%. 

אבל זה יקרה רק ב1/3 מהמקרים, בעוד שמה שיקרה ב2/3 האחרים זה שתבחר בלא נכונה - ואז הנכונה בצד השני ממנו יורידו את ה1/3 הלא נכון שבו.

2. במקרה שיש שני שחקנים - ההבדל הוא שהמנחה מוציא אחת מתוך 3 באופן אקראי (זו שלא בחרו בה) ולכן זה לא מעלה את הסיכוי לאף צד, בניגוד למקרה שיש שחקן אחד והמנחה בהכרח מוציא את הדלת השגויה מהשניים שלא בחרת בהם (כך שזו שנשארה מהשתיים 'זוכה' בסבירות של 2/3).

בדיוק אותו דבר, ואז ראיתי שהקדימו אותי... 

שכדאי להחליף. השאלה היא למה זה כך.

אבל כן, די עברתי על התשובות, חושב

שכיסיתי הכל.

לי היה יותר קל להבין כשסיפרו לי את זה עם 100 דלתות. רק מאחורי דלת אחת יש רכב. אתה בחרתה דלת והמנחה שיודע איפה הרכב פותח את כל הדלתות חוץ מהדלת שלך ועוד דלת, ברור שהייתה מחליף כי הסיכוי שצדקתה בבחירה הראשונה היה אחד למאה, ובגלל שהמנחה יודע איפה הרכב ולא פותח דלתות בעקראיות אז 99% שבחרת את הדלת הלא נכונה והוא פתח את כל שאר הדלתות הלא נכונות ואז עדיף לך להחליף או ש1% בחרת בדלת הנכונה והוא פתח 98 דלתות באקרעיות.
אותו דבר ב3 דלתות רק עם הבדלים פחות גדולים.

חשבתי שאפשר לסתור את זה. אנסה בכמה דרכים:

1. האורח (ראיתי את זה איפה שהוא ולא ענו על זה).

אם יבוא אחר כך אורח, יהיו לו 2 אפשרויות לבחירה, ברור שכל אחד מהם הוא 50 אחוז.

2. גם ב100 דלתות, אתה לאו דווקא אמור להחליף:

כשבחרת בפעם הראשונה, אכן הסיכויים לזכייה היו 1\100. אבל הסיכוי הזה, הוא לא רק על הדלת שאתה בחרת אלא על כל דלת באולם. כל שאר הדלתות ביחד הן 99\100. כל פעם שפותחים דלת, הסיכויים של השאר גדלים במקביל, ברגע שפתחו 98, אוטומטית, הסיכויים של כל דלת הם 1\2.

3. הטלת מטבע.

מה הסיכוי שהמטבע ייפול על הצד "עץ"?

כיוון שיש 2 אופציות, ורק 1 מהן עונה לשאלה הסיכוי הוא 1\2.

כלומר, סטטיסטית אם תזרוק פעמיים, פעת אחת תצליח (עץ) ופעם אחת, לא.

אם הטלת פעם אחת, ויצא עץ, מה הסיכוי שתטיל עכשיו עץ? האם זה סיכוי קטן יותר בגלל שבפעם הקודמת יצא עץ? לא. עכשיו עדיין יש 50% לכאן ו50% לכאן.

אני עדיין מתפלא מבעיות מתמטיות שנוגדות את האינטואציה (כמו במרוץ הנמלים) אבל קשה לי יותר עם אלו שסותרות את ההיגיון.

מרוץ הנמלים:

נמלה א. רצה במסלול של 100 ק"מ. במחצית הראשונה, במהירות של 50 קמ"ש, ובמחצית השנייה במהירות של 200 קמ"ש.

נמלה ב. רצה באותו מסלול, במהירות קבועה של 100 קמ"ש.

מי תגיע ראשונה?

הטעות שלי הייתה שלא הבנתי למה הבחירה הראשונה משפיעה על הסיכויים של כל דלת בבחירה השניה.

מה זה מחצית הזמן? איך יודעים מה מחצית הזמן לפני שהזמן נגמר?

זה לא בהכרח מחצית המרחק?

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל