נניח שאדם גרם (או ניסה לגרום) להכחדה של בעל חיים מסויים - בכוונה תחילה.
נמאס לו מהחיה הזאת החליט לרדוף אותה עד חורמה
יש עליו איזה דין בשמים?
או אולי השאלה היא כזאת בגדול:
האם הקב"ה יעניש אדם שהרס בכוונה את הבריאה למרות שזה לא פגע באף אדם
אולי ממש בעקיפין.
למה אני שואל? טוב נו אני אגלה לכם..
כי היום חשבתי שממש נמאס לי מזבובים ואז חשבתי מעניין אם מותר להכחיד אותם חח
אסור סתם להרוג חיה?
(אחרי העריכה)מבקש אמונהחח סתם. תכלס זה בעצם מה שחשבתי שאולי זה אסור
נחכה אולי יגיע מישהו שמבין בעניין
באתי לספר משהו לשם הדוגמא אבל אני חייב לעוף. נמשיך אח"כ 
אני זוכר שבסוכות שמתי מלכודת זבובים בתחילת החג, ואחרי החג היו שם ממש המוןןן (בעע)
קיצור, הרגשתי שעשיתי שירות טוב לציבור חח
ואז חשבתי לעצמי, לא יודע אם אפשר להרוג את הזבובים המעצבנים האלה
אבל מה יקרה אם יהיו הרבה מלכודות כאלה? זה בטוח ימעיט את הזבובים משמעותית.
(ואז באה השאלה האם זה בסדר בכלל..)
למגר באופן שיטתי את הזבובים/יתושים מעל פני האדמה רק כי בן אדם החליט שאין לו צורך בהם זה כבר לא מוסרי?
בגלל שיכול להיות שיש לו צורך בהם, או בגלל שזה לא מוסרי?
מוסרית? הגיונית? הלכתית?
הלכתית (שלא מבחינה הגיונית), אישית אני לא מסכים, אבל אפשר לדון על זה.
מדחיקמוסרית, מה את חושבת?
הם בלתי נסבלים וגורמים למחלות
אבל לאיודעת
אז באמת לפי זה יוצא שסתם להרוג חיה כשלא מוכרחים זה בל תשחית.
מה לגבי חיה מזיקה שאי אפשר לפקח עליה? זבובים ויתושים מביאים מחלות
לגבי מה שאמרת מהראשונים- שה' משגיח שחיות לא יכחדו, מה הכוונה? הרי ידוע שהיו מינים שנכחדו
וגם לא הבנתי, אם הם נכחדו, אז איך ה' שומר שלא יכחדו?
מה החילוק בין מין לתת מין?
אם חתול הציק לך, אתה יכול להרוג אותו?
בכל אופן, למה לא לנסות למגר אותם באופן שיטתי? הם מאוסים. יש חשש לאכול אותם. יש בהם סכנה וצער. (אגב, רוב הסכנה והצער שלהם לא תיפסק מהריגת המספר הקטן שלידך. הפצת מחלות, הרס של חקלאות ועוד, אלו דברים שלא כל כך מושפעים מהריגת המספר הקטן בבית...)
מה הדין אם אין את כל הטעמים האלה?
(תמיד אפשר לשמור חלק למקרה שיבינו שהם תורמים לעולם.)
לא הבנתי אז את הגמרא שאומרת שאסור להרוג בהמות? (זה קצת אבסורדי, אני יודע. ככה זה עובד...)
לכן אמרתי שאם יש להם תועלת שהאדם מבין, אז ברור שהכחדתם זה מעשה לא נכון. (כמובן, במידה ולמעשה יש להם את התועלת)
גם בלי "בל תשחית". או שזה בדיוק הדין? שזו בדיוק ההשחתה כי זה בלי טעם?
הנה, אמרת שלפי רבי יהודה, יש להם תועלת ברורה.
אבל גם במקרים אחרים, אתה מסביר מבחינת היעילות למה לא שווה להרוג אותם (כי זה ייצור בעיות שהמדע מודע לכך שהוא לא מודע לגביהן, או לפחות, הוא יכול להיות מודע).
מה אם זה לא נכון, (לדוגמא, שהמדע כן מודע לכל המשתנים, והם לא יועילו). או שבמקרה אחר, כן יודעים שההכחדה לא תשפיע על כלום (לדוגמא, אם מישהו יצר מין חדש [אני יודע שזה לא כ"כ הגיוני, אבל אני שואל היפוטתית]. או אולי אם היו מוצאים חיה שחשבו שנכחדה, אבל בעצם מישהו שמר אותה איפה שהוא).
ולזבובים יש לכאורה יותר חסרונות, אז אני לא בטוח שאפשר לעשות ק"ו.
אבל בכל אופן, לכאורה אין דין של ק"ו, לא?
אגב, רוצה שנמשיך באותה התכתבות בכל הדיונים? יכול להיות שזה יהיה יותר נוח.
לכאורה בפרדות הטעם הוא כי זה לא הגיוני להרוג אותם אם אפשר להתרחק מהם, מה שלא נכון לגבי זבובים.
אסור להשחית סתם, אבל אם אתה הורג, בין במיקרו ובין במאקרו, זה עם סיבה, זו לא השחתה. (כמו שלאכול זה לא בל תשחית. אומנם אתה כביכול, מכלה אותו, אבל זה יעיל, אז זו לא השחתה)
ותיבת נח, ושות'...
מנסתם זה לא עבירה מוגדרת, זה לא מהתרי"ג. אבל יש בזה בעיות.
ומחששות שונים לא אפרט כאן על מה יש לבסס את הבעיות, ורק אציין לדברי הגרא"ו בקונ' דברי סופרים, ובכתובות איפשהוא, כשהוא מסביר את יסוד חיובי דרבנן. ודו"ק.
ואולי גם קשור לדברי ר' אברהם אחי הגר"א בשם הגר"א על ענפי המצוות. ויל"ע.
כבר דואגים לזה.
עיין לדוגמא בגארדיאן (חפש "
").
אבל מילא שאר החרקים.. אבל דווקא זבובים - שהם לרוב נדבקים לזבל ואנשים- לא נראה שהן עוזרים איכשהו לאקולוגיה
לא שאני כזה מבין אבל ככה נראה.
זה נורא אם יהיו מלא חרקים רק בלי זבובים?
אני מניח שיש להם את תפקידם באיזון של הטבע
מה זה בדיוק אומר?
ואיפה מקורות?
משהו?
ואף אחד לא טען משהו לגבי זבובים ספציפית. לעצם הנושא, ברור לגמרי שהטענה היא שבירוא בתי גידול מסכן את האיזון שאנו מכירים ושקיים לאורך תולדות הציוויליזציה האנושית. מדעית, בעלי חיים התקיימו גם כאשר אחוז החמצן באטמוספירה היה 3 והטמפרטורה הממוצעת באיזורי הקוטב היתה 45 צלסיוס. אבל אלה לא היו בני אדם, אלא מה שקרוי סינאפסידים.
שים לפחות מילות חיפוש שיהיה ממשהו להתחיל.
חח סתם. הן לא.
אבל הן ומקקים לפחות לא מחפשים אותי כדי להציק לי כשאני יושב לי בנחת.
יתושים גם מציקים חבל"ז!!
תתאר לעצמך את סנופקין מסתלבט לו על הדשא או מנסה לנגן במפוחית כשעדת זבובים מציקה לו
אין סנופקין.. נשאר באוהל ולא יוצא.
הוא אמור להיות אויב מס' אחת שלהם 
הוא היה הופך אותו לחיית מחמד בדיוק כמו שעשה עם הדרקון הקטן
לך תנסה להתיידד עם זבוב חח
בגלל זה הם נדבקים אלינו כל הזמן
הבעיה היא בנו
זה גם כנראה יהיה מאוד קשה לעשות את זה, אבל אני בעד 
.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי
קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל
מוזמנים להצטרף
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
