מבואסת ככ
בעלי סוג של פוטר מהעבודה (אלא אם כן יהיה נס) , המנהלת אמרה שלא מתאים
כי הוא "לא מצליח להחזיק כיתה" .
כרגע הוא ביסודי... הם עושים מלאא רעשש לא שמים עליו
עזבו את העניין של כסף ומשכורת וכו'...
צריכה טיפים פרקטיים !!!!! איך להחזיק כיתה?
אפילו אם יש מטפל קואצ'ר משהו שעוזר בכאטלה דבירם נשמח לשמוע
בבקשה תהיו שליחות לעזרה!
ואשמח שתקפיצו
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
למורות שכאן....אנונימית בהו"ל
מתייגת מורות שאני יודעת שפה ...אנונימית בהו"ל
@השם בשימוש כבר @מחי , מי עוד מורה? @חגהבגה
וואו איזה קשהההמשמעת עצמית
כמורה
אין בזה שיטת קסם.
אלא:
1. הרבה ניסוי וטעיה
2. הרבה תמיכה וגב של ההנהלה
3. כמה שפחות להסתבך רגשית עם כישלון
4. לזכור לכבד אותם ועם זה להציב גבולות
5. לייצר קשר אישי וחם עם התלמידים במקביל להצבת גבולות. זה לא סותר, זה עוזר! (הרבה מורים מתחילים פוחדים שזה יפגע בדיסטנס ובסמכות שלהם. זו טעות!)
ומה שהכי עזר לי:
כשהיה לי ברור עם עצמי שאני הסמכות כאן והם צריכים להקשיב לי, זה באמת קרה.
זה עשה לי לדבר בנחת באופן ברור ובלי היסטריה...
כשהייתי מהוססת התלמידים חשו את זה וטיפסו עלי בהתאם.
תזכירי לו שזו התמודדות של כל מורה מתחיל בעולם. זה קשה ממש אבל לאט לאט לומדים לעשות את זה נכון.
זוכרת שהייתי שם. אני כבר לא.
בהצלחה רבה רבה!
אין בזה שיטת קסם.
אלא:
1. הרבה ניסוי וטעיה
2. הרבה תמיכה וגב של ההנהלה
3. כמה שפחות להסתבך רגשית עם כישלון
4. לזכור לכבד אותם ועם זה להציב גבולות
5. לייצר קשר אישי וחם עם התלמידים במקביל להצבת גבולות. זה לא סותר, זה עוזר! (הרבה מורים מתחילים פוחדים שזה יפגע בדיסטנס ובסמכות שלהם. זו טעות!)
ומה שהכי עזר לי:
כשהיה לי ברור עם עצמי שאני הסמכות כאן והם צריכים להקשיב לי, זה באמת קרה.
זה עשה לי לדבר בנחת באופן ברור ובלי היסטריה...
כשהייתי מהוססת התלמידים חשו את זה וטיפסו עלי בהתאם.
תזכירי לו שזו התמודדות של כל מורה מתחיל בעולם. זה קשה ממש אבל לאט לאט לומדים לעשות את זה נכון.
זוכרת שהייתי שם. אני כבר לא.
בהצלחה רבה רבה!
תודה רבה לך !אנונימית בהו"ל
את ביסודי?
איך גורמים להם לסתום אבל ?
אין תמיכה מההנהלה , אין בכלל , היא רוצה לפטר אותו בגלל זה. מצד אחד אמרה לו שהיא בתחילת דרכה הייתה חוזרת בוכה , ושהיא תעזור לו , מצד שני אמרה פיטורין ... מה הקטע ?! שתעזור לו ! זו מנהלת אמיתית , לא ישר לפטר כולה חודשיים בעבודה פעם 1...
הרבה מורים עוברים את הפיטורין הראשונים האלה?
אני מורהמשמעת עצמית
ליקויי למידה שזה עוד יותר אישיו המשמעת.
עבדתי גם ביסודי גם בחטיבה
גם בנים גם בנות...
קודם כל, לא גורמים להם לסתום. גורמים להם להתעניין, ללמוד, להקשיב, להתקדם. לסתום זו לא מטרה.
כמובן שיש זמנים שצריך לדרוש שקט בשיעור. וזה המורה דורש.
מול ההנהלה, גם צריך לדבר על עבודה בשת"פ, ולבקש את זה מתוך ביטחון. מנהל מעריך מורה שמעריך את עצמו. כמובן לא לערב על כל שטות אבל בהחלט לעבוד ביחד.
לגבי הפיטורין, לא ממש הבנתי. היא פיטרה אותו או לא?
אם עדיין לא. כדאי שהוא יגיד: אני באתי לעשות את המקסימום, ולמרות שאני בתחילת הדרך ויש לי עוד הרבה מה ללמוד, אני יכול להיות מורה מצוין ואני זקוק לגב שלך.
אפשר להיעזר גם ביועצ/ת של ביה"ס לגבי תלמידים ספציפיים שמפריעים הרבה.
ובכלל איך לייצר סמכות חיובית וחזקה.
אה, עוד משהו:
ממליצה מאודדדד לקרוא את המאמר "מודל הסמכות השלמה" של פרופ' אריה טבעון.
הוא מדוייק ומסביר ממש יפה איך ליצור את זה.
בהצלחה!
עבדתי גם ביסודי גם בחטיבה
גם בנים גם בנות...
קודם כל, לא גורמים להם לסתום. גורמים להם להתעניין, ללמוד, להקשיב, להתקדם. לסתום זו לא מטרה.
כמובן שיש זמנים שצריך לדרוש שקט בשיעור. וזה המורה דורש.
מול ההנהלה, גם צריך לדבר על עבודה בשת"פ, ולבקש את זה מתוך ביטחון. מנהל מעריך מורה שמעריך את עצמו. כמובן לא לערב על כל שטות אבל בהחלט לעבוד ביחד.
לגבי הפיטורין, לא ממש הבנתי. היא פיטרה אותו או לא?
אם עדיין לא. כדאי שהוא יגיד: אני באתי לעשות את המקסימום, ולמרות שאני בתחילת הדרך ויש לי עוד הרבה מה ללמוד, אני יכול להיות מורה מצוין ואני זקוק לגב שלך.
אפשר להיעזר גם ביועצ/ת של ביה"ס לגבי תלמידים ספציפיים שמפריעים הרבה.
ובכלל איך לייצר סמכות חיובית וחזקה.
אה, עוד משהו:
ממליצה מאודדדד לקרוא את המאמר "מודל הסמכות השלמה" של פרופ' אריה טבעון.
הוא מדוייק ומסביר ממש יפה איך ליצור את זה.
בהצלחה!
אני מורה לשעבר... כיום אני מורה +ח' ( ח' תחילית)השם בשימוש כבר
ממני לא תבוא הישועה...
עזבתי אחרי שנת ניסיון וקצת, אומנם עזבתי בעיקר בגלל עומס, ועל היות העבודה הולכת איתי הביתה יום יום שעה שעה,
אבל בהחלט היו לי גם קשיי משמעת, ואין לי אלא לשלוח רגשי רחמים על בעלך, אכן קשה, קשה. מקצוע מאתגר בטרוף..
אז כאמור ממני לא תבוא הישועה, אבל לפחות הקפצתי לך..
בהצלחה🙂
עזבתי אחרי שנת ניסיון וקצת, אומנם עזבתי בעיקר בגלל עומס, ועל היות העבודה הולכת איתי הביתה יום יום שעה שעה,
אבל בהחלט היו לי גם קשיי משמעת, ואין לי אלא לשלוח רגשי רחמים על בעלך, אכן קשה, קשה. מקצוע מאתגר בטרוף..
אז כאמור ממני לא תבוא הישועה, אבל לפחות הקפצתי לך..
בהצלחה🙂
מה זה מורה +ח ? לא הבנתי...אנונימית בהו"ל
תודה רבה
חמורההשם בשימוש כבר
מה? למה ככה?אנונימית בהו"ל
אני צוחקת! את יודעת שאני מורה ולא יודעת שאני מתבדחתהשם בשימוש כבר
כאן המון? 🤔
חחחח מודה!!!!מקווה לטוב מאוד
הוא ביקש טיפים?אמאשוני
ברור. הוא מתוסכלאנונימית בהו"ל
מנסה לתת-אין לי הסבר
רק אומרת שאני לא מורה בפועל.
3 נקודות:
-הרבה פעמים התלמידים משתוללים כי המורה לא מצליח להשתלט, וזה מגניב מבחינתם שלא יהיה שיעור.
אבל מה אם יהיה שיעור?
אם המורה יחליט שהוא מלמד, כי זה תפקידו?
התלמידים נמצאים עם מטרה מסויימת, שיהיה להם מצחיק. שהמורה מתעצבן וחסר אונים- מסתבר שזה מצחיק אותם.
ברגע שהתלמידים ישיגו את מטרתם- הם ימשיכו!
הם לחצו על הנקודה.
אז המורה מחליט שהוא מעביר שיעור שלם, בלי להתעצבן ובלי להרגיש חסר אונים.
-אבל איך מתחילים את השיעור?
ישנה דקת הזהב.
מלמד שיעור חשבון על זוויות?
להביא שעון(אמיתי!) לכיתה ולהראות להם זוויות עפ''י שעות.
מלמד אותם לשון?
לכתוב משפט על הלוח עם מלא שגיאות כתיב, לתת להם לצחוק על השגיאות, לתקן איתם ביחד ולהמשיך לשיעור.
לתת להם בתחילת השיעור משו שיתפוס את העין, שיעניין, שיכניס לשיעור.
שיעור של מ''מ או מורה מתחיל, שמתחיל בקריאת שמות- מועד לאסון.
-בני אדם רוצים שייכות.
התלמידים רוצים להשתייך לכיתה.
אם ישנה אווירת למידה בכיתה אז התלמיד ירצה להשתייך אלייה!
ואם יש תלמיד ש''מוציאים'' אותו מהשייכות הוא אוטומטית 'מנודה השיעור' 'לא חלק מהלימוד של הכיתה(רק באותו השיעור כמובן).
לכן-
לא לומר 'יוסי תהיה בשקט', אלא 'יש כאן רעש'.
לא לומר 'איזו תשובה יפה יוסי ענה' אלא 'איזה תלמידים חכמים יש בכיתה הזאת'(ככה גם יוסי מרגיש מוחמא, כי אמרו בהקשר שלו שהכיתה חכמה, אבל זה גם נותן מוטיבציה לשאר התלמידים להוכיח שהכיתה אכן חכמה).
אלו נקודותי.
שיהיה הרבה בהצלחה!!
ההתחלה תמיד קשה!
3 נקודות:
-הרבה פעמים התלמידים משתוללים כי המורה לא מצליח להשתלט, וזה מגניב מבחינתם שלא יהיה שיעור.
אבל מה אם יהיה שיעור?
אם המורה יחליט שהוא מלמד, כי זה תפקידו?
התלמידים נמצאים עם מטרה מסויימת, שיהיה להם מצחיק. שהמורה מתעצבן וחסר אונים- מסתבר שזה מצחיק אותם.
ברגע שהתלמידים ישיגו את מטרתם- הם ימשיכו!
הם לחצו על הנקודה.
אז המורה מחליט שהוא מעביר שיעור שלם, בלי להתעצבן ובלי להרגיש חסר אונים.
-אבל איך מתחילים את השיעור?
ישנה דקת הזהב.
מלמד שיעור חשבון על זוויות?
להביא שעון(אמיתי!) לכיתה ולהראות להם זוויות עפ''י שעות.
מלמד אותם לשון?
לכתוב משפט על הלוח עם מלא שגיאות כתיב, לתת להם לצחוק על השגיאות, לתקן איתם ביחד ולהמשיך לשיעור.
לתת להם בתחילת השיעור משו שיתפוס את העין, שיעניין, שיכניס לשיעור.
שיעור של מ''מ או מורה מתחיל, שמתחיל בקריאת שמות- מועד לאסון.
-בני אדם רוצים שייכות.
התלמידים רוצים להשתייך לכיתה.
אם ישנה אווירת למידה בכיתה אז התלמיד ירצה להשתייך אלייה!
ואם יש תלמיד ש''מוציאים'' אותו מהשייכות הוא אוטומטית 'מנודה השיעור' 'לא חלק מהלימוד של הכיתה(רק באותו השיעור כמובן).
לכן-
לא לומר 'יוסי תהיה בשקט', אלא 'יש כאן רעש'.
לא לומר 'איזו תשובה יפה יוסי ענה' אלא 'איזה תלמידים חכמים יש בכיתה הזאת'(ככה גם יוסי מרגיש מוחמא, כי אמרו בהקשר שלו שהכיתה חכמה, אבל זה גם נותן מוטיבציה לשאר התלמידים להוכיח שהכיתה אכן חכמה).
אלו נקודותי.
שיהיה הרבה בהצלחה!!
ההתחלה תמיד קשה!
תודה לך !אנונימית בהו"ל
יפה מאודשומשומ
בתור מורה לקחתי לעצמי את דברייך..
קצת חולקת על 2..
צריך שיהיה 'טקס' תחילת שיעור לפני הכל.. המקצוע הכי חשוב הוא תלמידאות. מורה נכנס לכיתה. תלמידים עומדים בכבוד. קריאת שמות בדיקת שב וכו.. זה מכניס את התלמידים לסדר
בעיני שני טיפים חשובים להוראה זה עקביות וקשר עם ההורים
עקביות - לדעת שהוראה זה תהליך!!! לבנות יחסי מורה תלמיד. לבנות טקס תחילת וסוף שיעור. לעקוב אחרי עשיית מטלות וכולי
קשר עם ההורים - אין דבר שיותר משפיע על הילדים מההורים.. גם בדוגמא אישית וגם בדיווח להם
כשתלמיד יודע שיש למורה דיבור עם ההורים שלו, הוא יתנהג בהתאם. בין אם זה מפחד ובין אם זה מרצון לא לצער או להביך אותם. וכמובן גם פידבקים חיוביים. טלפון /כתיבה ביומן
אלו שתי נקודות שבתור מחנכת חשוב לי מאוד מאוד לשים דגש..
קצת חולקת על 2..
צריך שיהיה 'טקס' תחילת שיעור לפני הכל.. המקצוע הכי חשוב הוא תלמידאות. מורה נכנס לכיתה. תלמידים עומדים בכבוד. קריאת שמות בדיקת שב וכו.. זה מכניס את התלמידים לסדר
בעיני שני טיפים חשובים להוראה זה עקביות וקשר עם ההורים
עקביות - לדעת שהוראה זה תהליך!!! לבנות יחסי מורה תלמיד. לבנות טקס תחילת וסוף שיעור. לעקוב אחרי עשיית מטלות וכולי
קשר עם ההורים - אין דבר שיותר משפיע על הילדים מההורים.. גם בדוגמא אישית וגם בדיווח להם
כשתלמיד יודע שיש למורה דיבור עם ההורים שלו, הוא יתנהג בהתאם. בין אם זה מפחד ובין אם זה מרצון לא לצער או להביך אותם. וכמובן גם פידבקים חיוביים. טלפון /כתיבה ביומן
אלו שתי נקודות שבתור מחנכת חשוב לי מאוד מאוד לשים דגש..
בגלל זה כתבתי שם שזה בהקשר של מ''מ או מורה חדשאין לי הסבר
שכביכול התלמידים ''בודקים'' אותו...
בתור מ''מ מתי שהתחלתי בהקראת שמות היה אסון. טרור.
התלמידים הסתכלו מי נכנס לכיתה, רואים שמ''מ ואין סיכוי שיעמדו יפה במקום.
הצעתי אתזה רק להתחלה, כדי לתפוס את התלמידים.
בעז''ה בעוד כמה חודשים נקווה שהתלמידיך של הבחור יעמדו אוטומטית כשייכנס😁
בתור מ''מ מתי שהתחלתי בהקראת שמות היה אסון. טרור.
התלמידים הסתכלו מי נכנס לכיתה, רואים שמ''מ ואין סיכוי שיעמדו יפה במקום.
הצעתי אתזה רק להתחלה, כדי לתפוס את התלמידים.
בעז''ה בעוד כמה חודשים נקווה שהתלמידיך של הבחור יעמדו אוטומטית כשייכנס😁
הוא כבר פוטר? הוא עובד במשרד החינוך או פרטי?בתי 123
כמה זמן הוא כבר עובד?
הכי חשוב זו ההרגשה הפנימית. ברגע שהמורה משדר סמכות זה מה שהילדים מרגישים ומתנהגים בהתאם.
הילדים מריחים ישר חוסר בטחון.
אם תפני אלי באישי אמליץ לך על עוד משהו. מעדיפה לא פה מחשש לאוטינג
הכי חשוב זו ההרגשה הפנימית. ברגע שהמורה משדר סמכות זה מה שהילדים מרגישים ומתנהגים בהתאם.
הילדים מריחים ישר חוסר בטחון.
אם תפני אלי באישי אמליץ לך על עוד משהו. מעדיפה לא פה מחשש לאוטינג
שולחת לך בפרטי ,אנונימית בהו"ל
בגלל הקורונה לא משרד החינוך
עובד 3 חודשים (התחיל השנה)
בתור תומך הוראה בקפסולה? אני לא רוצה לומר משהובתי 123
ספציפי על מנהלת שאני לא מכירה
אבל משמעת זה לא פשוט בימינו וזה משהו שכל המורים מתמודדים איתו.
יש מנהלות שהעיקר אצלן שלא יצאו ילדים מהכיתה ותשמר "משמעת".
אבל משמעת זה לא פשוט בימינו וזה משהו שכל המורים מתמודדים איתו.
יש מנהלות שהעיקר אצלן שלא יצאו ילדים מהכיתה ותשמר "משמעת".
להחזיק כיתה זה קשה.הריוניסטית
אבל הא'-ב' שלי זה
1. להיות בטוח בעצמך. לשדר שאתה לעניין וקשוח (קשיחות עדינה, כן? לא פרנקנשטיין).
2. להביע אמפתיה והבנה. התלמידים מרגישים שאכפת מהם ולכן הם משתפים פעולה.
3. קשר אישי לתלמידים. תלמידים מפריעים בדרך כלל מתיישרים כשמדברים איתם ומראים להם שחשוב למורה שילמדו. זה צריך להיות בשדר ובמלל.
4. לדבר עם מחנכים ולערב הורים! כן, לפעמים חייב. שישים לב מה חוצה את הגבולות, אילו תלמידים מפריעים תמיד ולהעביר את זה לטיפול חיצוני של בית הספר.
5.ללמד דברים מעניינים. ואם הם לא מעניינים, לעשות הגשה/פתיחה מעניינת לשיעור. זה סוחף אותם! לשלב כלים דיגיטליים.
יש לי עוד אבל הבנות שלי קצת יושבות לי על הראש
אמשיך בהזדמנות בעה.
1. להיות בטוח בעצמך. לשדר שאתה לעניין וקשוח (קשיחות עדינה, כן? לא פרנקנשטיין).
2. להביע אמפתיה והבנה. התלמידים מרגישים שאכפת מהם ולכן הם משתפים פעולה.
3. קשר אישי לתלמידים. תלמידים מפריעים בדרך כלל מתיישרים כשמדברים איתם ומראים להם שחשוב למורה שילמדו. זה צריך להיות בשדר ובמלל.
4. לדבר עם מחנכים ולערב הורים! כן, לפעמים חייב. שישים לב מה חוצה את הגבולות, אילו תלמידים מפריעים תמיד ולהעביר את זה לטיפול חיצוני של בית הספר.
5.ללמד דברים מעניינים. ואם הם לא מעניינים, לעשות הגשה/פתיחה מעניינת לשיעור. זה סוחף אותם! לשלב כלים דיגיטליים.
יש לי עוד אבל הבנות שלי קצת יושבות לי על הראש
אמשיך בהזדמנות בעה.
אוי אני כל כך מבינהמצטרפת למועדון
להיות מורה זה כל כך קשה! אתה יכול להיות אלוף ומוכשר ובעל גישה חינוכית וכושר הסברה ובלהבלה בלה.. אבל אם אתה לא יודע להחזיק כתה, כמעט שום דבר לא שווה..
אני גם כן בתחילת דרכי בהוראה ויש רגעים לא קלים בכלל. שנה שעברה ממש היתי חוזרת מתוסכלת כל יום מהעבודה. היתי מבלה שיעורים שלמים בנסיונות לשקט, היתי בתחילת הריון וחלשה מאד והיה לי פשוט קשה פיזית להיות מספיק החלטית וחזקה מולן.
השנה בה יותר טוב. ואם יורשה לי לשים את האצבע על הדברים שבהם השתפשפתי אולי זה יוכל להיות לו לעזר.
א. תמיד להוביל. אף פעם לא למצוא את עצמך במצב שתלמיד מחליט בשבילך מה לעשות ואתה זורם. בשביל זה צריך להיות כמה שיותר מאורגן עם החומר, כמה שיותר מאורגן עם כללים. תלמידים מזהים מאד מהר את המקום של הרפיון וחוסר ההחלטיות, ומנצלים אותו לרעה.
ב.ליצור מצב שזה לא מורה מול התלמידים, אלא מורה והתלמידים ביחד מול החומר. לגייס את התלמידים ללמידה. בצורה כזאת תלמיד שמפריע לא מנצח את המורה, אלא גורם להפסד של עצמו. תלמידים צריכים להרגיש שכאשר הם לא משתפים פעולה/ מפריעים וכו הם אלו שמפסידים, וכאשר הם משתתפים/לומדים הם המרוויחים העיקריים. אני פעם יצרתי הסכם מול התלמידות שרק מי שחתמה עליו יכלה להכנס לשעור. שאלתי את התלמידות מהן הכללים שלדעתן, יאפשרו למידה תקינה ואפקטיבית? רק מה שהן העלו נכנס להסכם וכל פעם שתלמידה עברה על אחד הכללים, פניתי אליה בצורה רגועה, אך נחושה ואמרתי "מצטערת, את לא עומדת בהסכם עליו חתמת. יש לך אפשרות להתאים את עצמך להסכם או שלא תוכלי להשאר כאן". זה מאד שונה לדעתי ממורה שצועק על תלמידים בחוסר שליטה ומציג את מה שהם עושים כמשהו שמפריע -לו-.
ג.לא להכנס לקטנות. לנטרל את המקום האישי הפגוע(ובאמת יש ממה). לדבר בצורה ענינית כל הזמן. כשתלמיד מעצבן לנשום בשקט 10 שניות ורק אז להגיב. היום למשל ניסיתי לשחק עם התלמידות איזשהו משחק חדש. משום מה זה לא זרם. הן לא הקשיבו, לר קלטו, לא היו איתי. היה לי בהתחלה רצון להתעקש, ומין נטיה להעיר להן "הי אתן לא מקשיבות!! נו... בטח שלא הבנת כי את לא שומעת.." ואז קלטתי שזה הולך למקום לא טוב... משחק זו חוויה, אם זו לא חוויה מפסיקים את זה הרגע. עצרתי רגע לפני שהתחלתי להתעצבן ובחיוך אמרתי-"אוקי, אני רואה שהמשחק הזה לא עובד. משהי רוצה להציע משהו אחר?"
יש הרבה מה להרחיב, אבל אני בעיקר רוצה לחזק. אם הוא מרגיש שהוא אוהב את המקצוע , נהנה מלתרום מעצמו לתלמידים, מתמלא סיפוק משיחה טובה שהיתה לו עם תלמיד, משיעור שעבד טוב. יש לו את זה!
שימשיך לנסות והוא ישתכלל בעז"ה . כמעט כל המורים רוצים לעזוב את העבודה בשנים הראשונות, אבל לפעמים אם מחכים משתפרים דברים ומסתדרים בעז"ה.
אני גם כן בתחילת דרכי בהוראה ויש רגעים לא קלים בכלל. שנה שעברה ממש היתי חוזרת מתוסכלת כל יום מהעבודה. היתי מבלה שיעורים שלמים בנסיונות לשקט, היתי בתחילת הריון וחלשה מאד והיה לי פשוט קשה פיזית להיות מספיק החלטית וחזקה מולן.
השנה בה יותר טוב. ואם יורשה לי לשים את האצבע על הדברים שבהם השתפשפתי אולי זה יוכל להיות לו לעזר.
א. תמיד להוביל. אף פעם לא למצוא את עצמך במצב שתלמיד מחליט בשבילך מה לעשות ואתה זורם. בשביל זה צריך להיות כמה שיותר מאורגן עם החומר, כמה שיותר מאורגן עם כללים. תלמידים מזהים מאד מהר את המקום של הרפיון וחוסר ההחלטיות, ומנצלים אותו לרעה.
ב.ליצור מצב שזה לא מורה מול התלמידים, אלא מורה והתלמידים ביחד מול החומר. לגייס את התלמידים ללמידה. בצורה כזאת תלמיד שמפריע לא מנצח את המורה, אלא גורם להפסד של עצמו. תלמידים צריכים להרגיש שכאשר הם לא משתפים פעולה/ מפריעים וכו הם אלו שמפסידים, וכאשר הם משתתפים/לומדים הם המרוויחים העיקריים. אני פעם יצרתי הסכם מול התלמידות שרק מי שחתמה עליו יכלה להכנס לשעור. שאלתי את התלמידות מהן הכללים שלדעתן, יאפשרו למידה תקינה ואפקטיבית? רק מה שהן העלו נכנס להסכם וכל פעם שתלמידה עברה על אחד הכללים, פניתי אליה בצורה רגועה, אך נחושה ואמרתי "מצטערת, את לא עומדת בהסכם עליו חתמת. יש לך אפשרות להתאים את עצמך להסכם או שלא תוכלי להשאר כאן". זה מאד שונה לדעתי ממורה שצועק על תלמידים בחוסר שליטה ומציג את מה שהם עושים כמשהו שמפריע -לו-.
ג.לא להכנס לקטנות. לנטרל את המקום האישי הפגוע(ובאמת יש ממה). לדבר בצורה ענינית כל הזמן. כשתלמיד מעצבן לנשום בשקט 10 שניות ורק אז להגיב. היום למשל ניסיתי לשחק עם התלמידות איזשהו משחק חדש. משום מה זה לא זרם. הן לא הקשיבו, לר קלטו, לא היו איתי. היה לי בהתחלה רצון להתעקש, ומין נטיה להעיר להן "הי אתן לא מקשיבות!! נו... בטח שלא הבנת כי את לא שומעת.." ואז קלטתי שזה הולך למקום לא טוב... משחק זו חוויה, אם זו לא חוויה מפסיקים את זה הרגע. עצרתי רגע לפני שהתחלתי להתעצבן ובחיוך אמרתי-"אוקי, אני רואה שהמשחק הזה לא עובד. משהי רוצה להציע משהו אחר?"
יש הרבה מה להרחיב, אבל אני בעיקר רוצה לחזק. אם הוא מרגיש שהוא אוהב את המקצוע , נהנה מלתרום מעצמו לתלמידים, מתמלא סיפוק משיחה טובה שהיתה לו עם תלמיד, משיעור שעבד טוב. יש לו את זה!
שימשיך לנסות והוא ישתכלל בעז"ה . כמעט כל המורים רוצים לעזוב את העבודה בשנים הראשונות, אבל לפעמים אם מחכים משתפרים דברים ומסתדרים בעז"ה.
תודה על התיוגחגהבגה
מאוד מאוד מאוד מבינה.
זה קשה
זה מתסכל
זה מבאס
זה נוראי!
ולפטר ככה בקורונה, זה זוועה.
קודם כל הוא צריך לדעת, בעצמו, בפנים, שהוא המורה.
הוא מנהל את הכיתה
הוא קובע את הכללים
התלמידים צריכים להישמע לו
הוא לא מדריך, לא חבר, לא אח גדול.
מורה.
מהגישה הזו להתחיל.
האם התלמידים מתנהלים כך גם בשיעורים/אצל מורים אחרים?
הוא מחנך/מורה מקצועי?
זה קשה
זה מתסכל
זה מבאס
זה נוראי!
ולפטר ככה בקורונה, זה זוועה.
קודם כל הוא צריך לדעת, בעצמו, בפנים, שהוא המורה.
הוא מנהל את הכיתה
הוא קובע את הכללים
התלמידים צריכים להישמע לו
הוא לא מדריך, לא חבר, לא אח גדול.
מורה.
מהגישה הזו להתחיל.
האם התלמידים מתנהלים כך גם בשיעורים/אצל מורים אחרים?
הוא מחנך/מורה מקצועי?
מוסיפהמחי
ההתחלה עד שלומדים לתפוס כיתה ממש קשה. זה לוקח זמן והרבה מיומנות, אבל זה אפשרי.
כמה טיפים:
1. קשר אישי, לשוחח קצת עם כל תלמיד, להתעניין בחיים שלהם
2. ביסודי מבצעים יכולים לעזור. (מבצע שעשיתי בכיתה שלי: קבעתי כמה כללים שכל פעם שהם מתקיימים אני זורקת גולה לכלי שעמד על השולחן שלי ואמרתי בקול על מה אני מכניסה את הגולה. כשהכלי התמלא כל הכיתה קיבלה איזה שהוא פרס)
3. לשים לב מי התלמידים הדומיננטיים שגורמים לבלגן ולקרוא להם, כל אחד בנפרד, לשיחה. לערוך איתם הסכם שבו כל צד מרוויח משהו. המורה - שקט/השתתפות בשיעור, התלמיד - משהו שחשוב לו. תלוי מאוד בסיטואציה ובסוג התלמיד. יש תלמיד שחשוב לו לצייר/לשחק בפלסטלינה בשיעור תוך כדי הקשבה, יש כאלה שצריכים לצאת באמצע השיעור להתאוורר קצת ולחזור, ויש כאלה שמבינים הכל ב5 דקות הראשונות ואפשר לתת להם לשבת בשולחן האחרון ולקרוא ספר... בתנאי שהם סיימו את כל התרגילים. כמובן זה רק דוגמאות וכל דבר צריך להתאים לסיטואציה המדוברת ולתלמיד המסויים
כמה טיפים:
1. קשר אישי, לשוחח קצת עם כל תלמיד, להתעניין בחיים שלהם
2. ביסודי מבצעים יכולים לעזור. (מבצע שעשיתי בכיתה שלי: קבעתי כמה כללים שכל פעם שהם מתקיימים אני זורקת גולה לכלי שעמד על השולחן שלי ואמרתי בקול על מה אני מכניסה את הגולה. כשהכלי התמלא כל הכיתה קיבלה איזה שהוא פרס)
3. לשים לב מי התלמידים הדומיננטיים שגורמים לבלגן ולקרוא להם, כל אחד בנפרד, לשיחה. לערוך איתם הסכם שבו כל צד מרוויח משהו. המורה - שקט/השתתפות בשיעור, התלמיד - משהו שחשוב לו. תלוי מאוד בסיטואציה ובסוג התלמיד. יש תלמיד שחשוב לו לצייר/לשחק בפלסטלינה בשיעור תוך כדי הקשבה, יש כאלה שצריכים לצאת באמצע השיעור להתאוורר קצת ולחזור, ויש כאלה שמבינים הכל ב5 דקות הראשונות ואפשר לתת להם לשבת בשולחן האחרון ולקרוא ספר... בתנאי שהם סיימו את כל התרגילים. כמובן זה רק דוגמאות וכל דבר צריך להתאים לסיטואציה המדוברת ולתלמיד המסויים
מוסיפה קצתשלומצ'
היו כאן רעיונות מעולים וממליצה להתחיל מהם.
מוסיפה בקטנה, כי אני לא מורה ליסודי.
אלה דברים שיכולים לעזור אולי בהמשך כשיהיה רגע שקט...
שמעתי שמאוד עוזר לא לעמוד מול הכיתה, אלא להסתובב ביניהם תוך כדי דיבור.
מחזקת את מה שאמרו על קשר אישי. ממש ממש ממש חשוב. לתת אהבה ואמון, להסתכל בעיניים בחיוך (ובאסרטיביות). להחליף מילה או שתיים גם מחוץ לשיעור.
ללמד כאילו הוא על במה- מידי פעם להסביר בדרמטיות, תנועות גדולות, קולות מצחיקים- אלה רק דוגמאות, הוא צריך למצוא מה נוח לו.
ובעיקר- להביא את עצמו. לא לעשות מה שאחרים עושים, אלא מה שנכון לו. למצוא את הדרך שלו הפרטית לעניין את התלמידים. (דוגמא כדי להסביר למה אני מתכוונת- מישהי שהיתה אחראית על בעלי בתחילת דרכו כמורה רצתה שהוא יעשה מופעים שלמים בכיתה- אטרקציות, מיחשוב ומה לא. בעלי לא בעניין. הוא יודע לפשט את החומר ולהביא הומור לכיתה וקשר אישי צפוף עם התלמידים. וזה עובד לו. כי זה שלו והתלמידים מזהים את זה).
מאוד נכון הדרמטיותדבורית
העמידה כמו על במה
התנועה בכיתה
השפת גוף
בהחלט!
התנועה בכיתה
השפת גוף
בהחלט!
ההתחלה ממש קשהדבורית
קודם כל שלא יקח את זה אישית!!!
זה לא אומר עליו כלום
הוראה זו מיומנות נרכשת
לוקח זמן ללמוד להחזיק כיתה ולנהל נכון שיעור
כמעט 100% מהמורים נתקלים בקשיים בהתחלה.
כמה דברים:
1. יכול להיות שיסודי או ספציפית האוכלוסיה הנוכחית פחות מתאימה לו. אצלי רק אחרי שעברתי ביהס לאוכלוסיה וגיל אחר (על יסודי) הכל השתפר פלאים.
2. לא לכעוס, לא לצאת משליטה, להשתדל להיכנס לכיתה עם אנרגיות טובות ושמחה
3. תחילת השיעור צריך להיות מאוד מעניין. ממליצה מאוד על סיפור. דרמטי. אפילו אישי. משהו שקרה לי אתמול בסופר... מה למדתי מזה. זה תמיד מושך ממש להקשיב. אח''כ מקשרים את זה לשיעור.
4. לכל שיעור יש שני חלקים: הקניה, יישום.
חשוב להקפיד- התחלה מעניינת אטרקטיבית
חלק שני- עושים משהו. מתרגלים, כותבים, צובעים דף, משהו פעיל! אי אפשר להיות פסיביים שיעור שלם.
5. יש ל "חופש ללמד" קורסים טובים מאוד. שיפנה אליהם לליווי אישי אם הוא רוצה להשקיע. זה שווה ממש!! הם אלופים.
6. הומור- ילדים מתים על זה!
בהצלחה רבה
זה לא אומר עליו כלום
הוראה זו מיומנות נרכשת
לוקח זמן ללמוד להחזיק כיתה ולנהל נכון שיעור
כמעט 100% מהמורים נתקלים בקשיים בהתחלה.
כמה דברים:
1. יכול להיות שיסודי או ספציפית האוכלוסיה הנוכחית פחות מתאימה לו. אצלי רק אחרי שעברתי ביהס לאוכלוסיה וגיל אחר (על יסודי) הכל השתפר פלאים.
2. לא לכעוס, לא לצאת משליטה, להשתדל להיכנס לכיתה עם אנרגיות טובות ושמחה
3. תחילת השיעור צריך להיות מאוד מעניין. ממליצה מאוד על סיפור. דרמטי. אפילו אישי. משהו שקרה לי אתמול בסופר... מה למדתי מזה. זה תמיד מושך ממש להקשיב. אח''כ מקשרים את זה לשיעור.
4. לכל שיעור יש שני חלקים: הקניה, יישום.
חשוב להקפיד- התחלה מעניינת אטרקטיבית
חלק שני- עושים משהו. מתרגלים, כותבים, צובעים דף, משהו פעיל! אי אפשר להיות פסיביים שיעור שלם.
5. יש ל "חופש ללמד" קורסים טובים מאוד. שיפנה אליהם לליווי אישי אם הוא רוצה להשקיע. זה שווה ממש!! הם אלופים.
6. הומור- ילדים מתים על זה!
בהצלחה רבה
הוא רוצה להיות מורה?סופי123
כמה טיפים קטנים שעובדים ביסודירק טוב!
1. לצ'פר. כל הזמן! רשימת מצטינים על הלוח, מדבקות פשוטות במחברת, לכתוב פתק נחת להורים.
2. דומה לסעיף הקודם- מבצעים: מי המצטינים של כל שיעור, מקבלים נקודה, מי שיש לו 5 נקודות מקבל פרח (סימון על הלוח, לא פרח אמיתי), מי שיש לו 3 פרחים מקבל הפתעה (מהשקל...) ומכתב להורים... סתם דוגמה. אבל מבצעים שעובדים על הדרגתיות, כמה שלבים, צריך להתאמץ להגיע לפסגה...
3. לא לאיים!! במיוחד בדברים לא מציאותיים. מי שיפריע בשיעור לא יצא להפסקה... אז מתי הוא יאכל/יתפנה? מי ישאר איתו בהפסקה? זה לא מעשי וזה איום שמראה אני מאיים אבל לא מסוגל לקיים.
כן אפשר להזהיר בדברים מעשיים. 3 פעמים שלא מכינים ש"ב אני כותב הודעה להורים. תחמיד שזורק חפץ על חבר נשלח למנהלת (בתנאי שהיא מגבה), רק מי שמסיים להעתיק יכול להראות לי ואז לצאת להפסקה... וכו'
4. להסתובב, להראות נוכחות, לעבור בינהם, לבדוק את העבודה שלהם. לא לתת להם לכתוב שטויות ולעשות כאילו לא ראינו.
5. להפעיל אותם. כל הזמן. כמה שיותר. שיקראו בקול מהספר, שיתנו כותרת, שישאלו הם שאלות על הנלמד, שיעשו הצגה על החומר כסיכום נושא, שיעתיקו מהלוח, שיציירו משהו שקשור לנושא. משחקים, חידונים, איקס עיגול וכו' על החומר- להכין להם או שהם יכינו, תלוי בגיל.
6. קשר רציף עם ההורים. גם על דברים טובים, וגם על פחות. שגם ההורים וגם התלמידים ירגישו שהוא שולט במצב ויודע מה קורה עם הכיתה.
בשיחות עם הורים אף פעם!! לא להאשים את הילד. תמיד לתאר מה קורה. לתאר את ההפסדים והנזקים מזה. לבקש מההורה עצה בתור מי שמכיר את הילד, איך אפשר לעזור לו שזה לא יחזור על עצמו וכו'.
זה ככה דברים שעלו לי. חלקם מתאימים בעיקר ליסודי.
חינוך זה קשה. השנים הראשונות מתסכלות!! ואם אין גיבוי אז פי כמה קשה.
וגם צריך למצוא את המקום הנכון לך. אני פשוט לא מסתדרת עם יסודי. לא אוהבת את זה, לא מתחברת, אין לי את הכוחות לזה, הנסיון לא היה מוצלח... וגם סיימתי לא בטוב עם המנהלת. אם כי יצאתי לחל"ד, אז זה היה יותר קל לסיים ככה... ובעל יסודי אני נהנת!!
2. דומה לסעיף הקודם- מבצעים: מי המצטינים של כל שיעור, מקבלים נקודה, מי שיש לו 5 נקודות מקבל פרח (סימון על הלוח, לא פרח אמיתי), מי שיש לו 3 פרחים מקבל הפתעה (מהשקל...) ומכתב להורים... סתם דוגמה. אבל מבצעים שעובדים על הדרגתיות, כמה שלבים, צריך להתאמץ להגיע לפסגה...
3. לא לאיים!! במיוחד בדברים לא מציאותיים. מי שיפריע בשיעור לא יצא להפסקה... אז מתי הוא יאכל/יתפנה? מי ישאר איתו בהפסקה? זה לא מעשי וזה איום שמראה אני מאיים אבל לא מסוגל לקיים.
כן אפשר להזהיר בדברים מעשיים. 3 פעמים שלא מכינים ש"ב אני כותב הודעה להורים. תחמיד שזורק חפץ על חבר נשלח למנהלת (בתנאי שהיא מגבה), רק מי שמסיים להעתיק יכול להראות לי ואז לצאת להפסקה... וכו'
4. להסתובב, להראות נוכחות, לעבור בינהם, לבדוק את העבודה שלהם. לא לתת להם לכתוב שטויות ולעשות כאילו לא ראינו.
5. להפעיל אותם. כל הזמן. כמה שיותר. שיקראו בקול מהספר, שיתנו כותרת, שישאלו הם שאלות על הנלמד, שיעשו הצגה על החומר כסיכום נושא, שיעתיקו מהלוח, שיציירו משהו שקשור לנושא. משחקים, חידונים, איקס עיגול וכו' על החומר- להכין להם או שהם יכינו, תלוי בגיל.
6. קשר רציף עם ההורים. גם על דברים טובים, וגם על פחות. שגם ההורים וגם התלמידים ירגישו שהוא שולט במצב ויודע מה קורה עם הכיתה.
בשיחות עם הורים אף פעם!! לא להאשים את הילד. תמיד לתאר מה קורה. לתאר את ההפסדים והנזקים מזה. לבקש מההורה עצה בתור מי שמכיר את הילד, איך אפשר לעזור לו שזה לא יחזור על עצמו וכו'.
זה ככה דברים שעלו לי. חלקם מתאימים בעיקר ליסודי.
חינוך זה קשה. השנים הראשונות מתסכלות!! ואם אין גיבוי אז פי כמה קשה.
וגם צריך למצוא את המקום הנכון לך. אני פשוט לא מסתדרת עם יסודי. לא אוהבת את זה, לא מתחברת, אין לי את הכוחות לזה, הנסיון לא היה מוצלח... וגם סיימתי לא בטוב עם המנהלת. אם כי יצאתי לחל"ד, אז זה היה יותר קל לסיים ככה... ובעל יסודי אני נהנת!!
אני לא מורה אבל חברה שיתפה אותי לפני איזה זמןניפגש בשמחות:)אחרונה
שבשנים הראשונות שלה בהוראה היה קשה ממש והיא היתה חוזרת הביתה בוכה ומתוסכלת, בשלב כלשהו היא עשתה קורס של הרב יצחק שרביט, שמלמד שלב אחרי שלב איך להביא למשמעת בכיתה ומאז השתנו לה החיים ממש, היא מצליחה, התלמידות אוהבות אותה והיא חוזרת הביתה עם שמחה וסיפוק! אני לא לגמרי מכירה את השיטה אבל כמו שכתבו פה באחת התשובות זה משהו עם לצ'פר, בשלבים כל הזמן! אם את רוצה את המס' של הרב- תשלחי הודעה ואשלח לך בפרטי..
ובקשר לנקודה השניה שכתבת, שאומנם היא לא העיקר אבל בעיניי היא לא פחות חשובה... גבר שמפטרים אותו- זה הרגשה קשה מאוד, גם אצל אישה זה קשה אבל לגבר באופן טבעי יש את הרצון והמחוייבות לפרנס את בני ביתו וכשפוגעים בו בנקודה הזו זה יכול לשבור ממש.. אז רק שולחת לך כוחות כדי להיות חזקה עבורו ולעודד אותו ולפרגן לו כי בטוח יש מיליון דברים שהוא טוב בהם אפילו אם מנהלת אחת חושבת שהוא לא מצליח להחזיק כיתה.. ולהתפלל לה' שישלח לו הצלחה וסיפוק בכל מעשיו.. בהצלחה!
ובקשר לנקודה השניה שכתבת, שאומנם היא לא העיקר אבל בעיניי היא לא פחות חשובה... גבר שמפטרים אותו- זה הרגשה קשה מאוד, גם אצל אישה זה קשה אבל לגבר באופן טבעי יש את הרצון והמחוייבות לפרנס את בני ביתו וכשפוגעים בו בנקודה הזו זה יכול לשבור ממש.. אז רק שולחת לך כוחות כדי להיות חזקה עבורו ולעודד אותו ולפרגן לו כי בטוח יש מיליון דברים שהוא טוב בהם אפילו אם מנהלת אחת חושבת שהוא לא מצליח להחזיק כיתה.. ולהתפלל לה' שישלח לו הצלחה וסיפוק בכל מעשיו.. בהצלחה!
רב להתייעץ איתו על סכרת ביום כיפורהבוקר יעלה
מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.
פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.
ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?
אולי מכון פועה?קל"ת
מכון פועהענבלית
היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.
זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת
לי הם אמרו לצום למרות שהרופא אמר לא לצום..אולי בקרוב
גם לי בעבר. ולמרות שהרופאה אסרה עלי לצוםקנמון
ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.
מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו
רב או שגם רופא?הבוקר יעלה
מעניין
שאלתי את הרופא ועם זה בעלי (דאז) שאל במכון פועהאולי בקרוב
והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר
זה נגיד מוזרהבוקר יעלה
חשוב לציין שאני לא מחפשת הקלות
אבל רוצה משהו שיש לו ידע שחלילה לא יפגע העובר
ואם זה בסדר לא לצום זה מקובל עלי
סליחה שאני מתערבתעל הנס
בדיקת מי שפיר לר רלוונטית כאן אם עברו כמה ימים,זה פרט לא משמעותי אלא אם כן עברו פחות מ48 שעות.
גם לי רופא אמר בשיא הנחרצות לא לצום בכלל,אפילו לא שאלתי רב כי זה היה הריון רגיל ללא סיכון.
כשהייתי בהריון בסיכון זה היה אחרת.
מעניין... כי לרופא יש ידע מקצועי ומכיר את הסיפור לממתקית
לעומק.בד"כ רבנים אומרים לשאול רופא ומסתמכים על חוות דעתו.
נכון, אבל חלק מהרופאיםשלומית.אחרונה
הם לא יר"ש ומעדיפים לומר לכולן לא לצום, גם אם אין סיבה מיוחדת.
לכן צריך רופא שמבין גם את חשיבות הצום וגם את המצב הרפואי
אני מכירה ששואלים רופא ירא שמייםשיפור
לא תמיד יש כזה זמין...ענבלית
בהרבה ערים יש מוקד עם רופא ירא שמייםשיפור
לקראת יום כיפור.
יש את הרב מרדכי הלפרין, שהוא גם רופא.מתואמת
ממה שאני יודעת,קנמון
צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב
מכירה כזה?הבוקר יעלה
עוקבת גםציונה.
הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום
עוד לא דיברתי עם הרב שלנו
אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..
צריך רופא שמבין את החשיבות על שמירת הלכהעל הנס
רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.
מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.
רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.
מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו
לא לצום זה אומר שיעורים?הבוקר יעלה
תלוי כל מקרה לגופו ולרמת הסכנהעל הנס
גם ליהבוקר יעלה
הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..
מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.
לפני כיפור מתפרסמים מוקדיםרק לרגע 1
של רבנים ורופאים
לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו
הרב מנחם בורשטייןואני שר
אם יש לך איך להגיע אליו,
מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),
ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו
מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום
תודה!הבוקר יעלה
איך מגיעים אליו?
שאלה טובהואני שר
אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),
לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי
איך עוברים טיפול שיניים עם ילדה בת 3 וחצי?שירה_11
התחילה להתלונן שכואבת לה השן
בכללי היא בחרדה מרופאים היא ממש ממש לא אוהבת
אפשר לצלוח את זה? אני מתכוונת ללכת איתה מחר על הבוקר לרופא שיניים אפילו לא יודעת לאן
דבר ראושן ללכת למישהו שאת סומכת עליו ורגועה אצלואוהבת את השבת
והשדר הזה יעבור אליה...
כי להיות במקום שאת לא רגועה בטוח יקשה...
דבר שני בהרבה מרפאות יש פלזמה עם סרט על התקרה
כדאי להסביר לה בדרך המון על המטוס ברופא שיניים שעולה ויורד ומה יעשו וכוכו עדיף בדרך מצחיקה מה שאפשר
ולהסביר שרק מסתכלים היום (זה נכון.. באים לבדיקה קודם כל)
זה מה שעולה לי בהצלחה ממש!!!
עונה בתור האבא שאחראי על עינייני הרפואה בביתזמירות
כיוון שאנחנו בקופ"ח מכבי - אנחנו הולכים למכבידנט עם הילדים.
יש רופאות שיניים מיוחדות לילדים ופעוטות. ויש להן טכניקות גישה לילדים ואיך להרגיע את עצם הישיבה על כסא הטיפולים עם ההורה ביחד (בגיל כזה).
הטיפול נעשה בשילוב גז צחוק - ועוברים בשלום.
יש גם סלסלת פרסים לילדים, ומדבקות גיבור, והקליניקה מעוצבת באופן ידידותי.
לבקש מהמזכירותאיזמרגד1
להכניס אותכם לרופא שיותר ידידותי לילדים
להסביר לה מראש בצורה פשוטה וברורה מה יהיה (ולא להגיד שזה לא יכאב או יצחק, אלא להגיד שזה יכול לכאוב או להציק ואז אמא תחזיק לה את היד או משהו כזה)
לבחור ביחד איתה משהו נחמד שתקנו/ תעשו אחרי וכל פעם שקשה לה להזכיר את זה
אצלנו בכללית עושים עם גז צחוק.. לא מרגישים כלוםםםילד בכור
תודה על המענה היינו היום בעזרה ראשונהשירה_11
הדביקו לה סתימה זמנית
אומר שיש לה 2 חורים ו2 טיפולי שורש איך יכול להיות???
המליץ על הרדמה כללית - אמאלה
אבל שננסה קודם עם גז צחוק
אני מאוד מקווה שזה יצליח היא בקושי נתנה שיבדוק אותה
איך נעשה סתימות וטיפול שורש ככה
עשיתי לשני ילדים בהרדמה מלאהDoughnut
אחד היה בן שנתיים וחצי ועוד אחת בת ארבע, שממש לא שיתפו פעולה. עשו להם בהרדמה מלאה טיפול בכל הפה בבת אחת.
וואי מלחיץ אותי לחשוב על זהשירה_11
מצד שני זה מושלם
מסיימת עם זה זריז
איך היא הסכימה לפתוח את הפה בגיל כזה?shiran30005
לנו יש בדיקה עוד שבועיים ומתלבטת אם לוותר מראש...
הבן שלי בגיל קרוב לארבע שיתף פעולה לבדיקה ידניתיעל מהדרום
לק"י
בלי צילום.
אבל נצטרך לעשות טיפול בהרדמה, כי יש לו כמה טיפולים לעשות🤦♀️
אבל במקרה הטוב הם פותחים פה לשניה וחציshiran30005
זה מספיק להם? לפי מה שאני מבינה כדאי ללכת אבל בספק איך יצליחו לראות משהו
הוא שיתף פעולה ליותר משניה. רק לבדיקה מהירהיעל מהדרום
תקשיבי שאני לא חלמתישירה_11
שאפשר לצבור כל כך הרבה חורים בגיל כזה
היא לא הראשונהאפונה
אם היא שותה מבקבוק תינוק משהו שהוא לא מים,
אז זה לא מופרך בכלל
למה זה קשור לבקבוק תינוק?יעל מהדרום
כי כששותים מבקבוק זה יושב מלא זמן על השינייםאונמר
בשונה מכוס שאתה שותה ומניח.
ילדי בקבוק יושבים שעות עם בקבוק בפה.
אצלנו גם כל מי שהיה עם בקבוק חטף מלא חורים.
אהה. לא חושבת שזה תמיד ככהיעל מהדרום
לק"י
וגם בהנקה זה לפעמים שעות.
אצלי זה ששתה בקושי מבקבוק, ורק חלב שאוב, גם חוגג🤦♀️
זה לא כמו הנקהאפונה
אל"ף כי אתה לא יכול להסתובב עם ההנקה ולקחת אותה לכל מקום,
בי"ת כי גם אם אתה נרדם עם פטמה בפה, החלב לא מטפטף פנימה אלא אם אתה שואב אותו באופן פעיל (ובולע).
מוסיפה גימ"ל שבהרבה מקרים פטמת בקבוק תינוק פוגעת בתפקודי פה, בין השאר בתפקוד של הלשון שאמורה להסתובב בפה כל הזמן ולנקות את השיניים.
תודה על ההסבר!יעל מהדרוםאחרונה
בקושישירה_11
אבל היא ישבה על בעלי והרופא נתן לו לבדוק כביכול ואז אמר לו "אבא אתה לא עושה אוב אני ייראה לך איך עושים"
משחקים כאלה
אם לא עשו צילום- לא נראה לי שאפשר לדעתיעל מהדרום
לק"י
מה בדיוק יש.
אולי זו רק התרשמות של הרופא.
בכללית מתחת לגיל 6, כשפונה דרך כללית סמייל,קנמון
מרכזים את טיפולי השיניים ביחד ועושים בהרדמה במקומות מקצועיים שמיועדים לזה, כמו בית חולים וכדומה. (ובזול!)
ואת הבדיקה לפני, זו שקובעת מה מצב הפה+צילום-זה לא מפחיד ולא כואב ואפילו אפשר לספר על הכסא המיוחד שזז שהוא כמו לונה פארק וכו'..
הבת שלי בת 4.5 (על הרצף) עברה כמה טיפולי שינייםמתואמת
לאחרונה (גם אנחנו היינו בהלם מכמות החורים😵💫 עד עכשיו הגיל הכי מוקדם שבו ילד שלנו עשה סתימה היה 7, ואח"כ רק 11...)
היינו בלחץ איך היא תסתדר, אבל זה הלך מדהים!
קודם כול טיפולי שיניים לילדים הם יותר מהירים - לפעמים בתוך רבע שעה מסיימים. והלכנו לרופאה שמומחית לילדים, ולכל דבר שהיא מכניסה לפה היא נותנת שם חמוד כזה מהעולם של הילדים ומפטפטת כל הטיפול עם הילדה. יש גם סרטון על התקרה למקרה חירום, שמעסיק את הילדה...
אז בע"ה יש תקווה!
זו רופאה פרטית?שירה_11
אנחנו היינו דרך הקופה אצל רופאות מוצלחות לילדיםיעל מהדרום
מקווה גם ליפול על כאלהשירה_11
יש כאלה שמטפלים בילדים, ויש כאלה שמומחים לילדיםיעל מהדרום
לק"י
כנראה שמומחים עברו התמחות נוספת.
לא יודעת מה ההבדל.
אבל כמו שמתואמת כתבה, הן דיברו עם הילדים, נתנו שמות לדברים וכאלה.
תחפשי המלצות אצליכם באזוריעל מהדרום
כן.מתואמת
בעבר היינו אצל רופאה בקופה (עם ילדה אחרת) שהייתה מצוינת, אבל לצערי היא עזבה...
כדאי לקבל המלצות באזור שלכם.
אשמח ממש לקבל המלצה על רופא שיניים לילדיםרוני_רון
תודה רבה!!
בירושלים?מתואמת
היינו עם הילדונת אצל שתיים, ד"ר רות בכר וד"ר אלינור הלפרסון. הלכנו בסוף לטיפולים אצל ד"ר אלינור כי היא יותר קרובה אלינו, אבל להרגשתי ד"ר בכר יותר מוצלחת. אבל גם ד"ר אלינור טובה מאוד.
כן, ירושליםרוני_רון
תודה רבה!!!
פרטי?אונמר
אפשר לנצלש? איך שומרים על היגיינת פה לקטנטנים?כנה שנטעה
אני מצחצחת לבן שלי (בן כמעט שנתיים) שיניים אבל לפעמים לא זורם ובינינו, חוץ מהקניית ההרגל אני לא מרגישה שהצחצוח יוצא כזה יעיל.. מפחדת שיצטרך טיפול בגיל קטן. אז איך שומרים על השיניים בריאות גם בגיל כזה עם כל מה שאוכלים?
בעיני פשוט אין מידי קשראונמר
מכירה כאלה שמצחצחים כל יום ובכל זאת מלא חורים וגם כאלה שלא מצחצחים ואין שום חורים.
ברור שצחצוח שומר על השיניים, אבל ממש לא היתי משתגעת על זה מול הילד, כשאני יודעת שבסוף חופשי עם מסירות אין קץ וצחצוח מעמיק יהיה בכל זאת חורים. אין בזה יותר מידי כללים. בעיני.
הריוניות עם ילדים בבית- מה עושים בצום?הרמה
בהל נחה שהבעל כל היום בתפילה
אני מתה מפחד
הבעל לא כל היום בתפילהנעומית
אין סיבה שילך לתפילה כל היום כשיש אישה בהריון וילדים.
^^שמ"פ
הצום הרבה יותר חשוב מתפילה ביוהכ
^^יערת דבשאחרונה
זה תלויהשם שלי
איך את צמה בדרך כלל, ואיך את צמה בהריון.
בגילאים של הילדים.
ועד כמה הבעל נמצא וזמין.
אני אישית צמה יחסית בסדר גם בהריון.
הילדים די מעסיקים את עצמם, אבל הם יכולים גם לריב.
אני מניחה שהגדולים יותר יהיו חלק מהזמן בתפילה.
צריך לדאוג לילדים לאוכל.
עדיף דברים פשוטים שלא צריכים הרבה התעסקות, ושהילדים יהיו כמה שיותר עצמאים בלקחת את האוכל.
כדאי שהבעל יהיה זמין אם את צריכה אותו.
שתהיה לך אפשרות לשלוח מישהו לקרוא לו מבית הכנסת, או שמידי פעם יחזור הביתה לבדוק מה המצב.
אם יש לך אפשרות להיעזר בילדה/ נערה בשמירה על הילדים.
לקחת בחשבון גם מצב שהבעל לא יוכל להיות בכל התפילות, כי הצום שלך יותר חשוב.
כדאי גם להיערך לאפשרות של שבירת הצום בהתאם לצורך.
לברר מראש עם רב מה ההנחיות ומתי נדרש לשבור את הצום.
להכין כוס עם סימון של שיעורים, שיהיה אם תצטרכי.
לראות אם יש רב זמין לשאלות במהלך היום.
או מתארגמים על עזרה מבחוץ של נערה או משהו או שהואאורוש3
נשאר... או הולך חוזר כזה לבדוק מה קורה. הלכתית הצום שלך חשוב מהתפילה שלו. מה לעשות. כמובן להתייעץ עם הרופא ועם רב לפני לבדוק מה ההנחיות לשלב שלך ואם יש משהו בהריון.
בעלי מתפלל בנץעדיין טרייה
ואז חוזר יחסית מוקדם ונמצא כל היום עם הילדים.
לגבי מנחה ונעילה זה תלוי מה המצב שלי אם אני במצב סביר או לא להישאר עם הילדים. פעם שעברה הערכתי לא נכון את הכוחות שלי בסוף הצום...
אצלנוהמקורית
פעם אחת נסעתי לאמא שלי,פעם אחת הייתי אצל חמתי. זה נהוג אצלנו ככה אצל הזוגות הצעירים
והאמת שמאז שאני עם שניהם בעלי היה יותר נוכח בימי כיפור בבית. הוא היה רגיל להתפלל במקום רחוק ועכשיו ליד הבית. זכורות לי גם כמה תפילות שהתפלל בבית לאורך השנים
אין מה לעשות, duty calls
הצום שלך יותר חשוב מהתפילה שלו אם אין אופציה לעזרה
אצלנו במצבים כאלה בעלי התפלל בבית כנסת סמוך לביתמתואמת
ובא מדי פעם לבדוק מה שלומנו.
ובשנים שהילדים היו ממש קטנים הייתי נוסעת לפעמים להורים שלי (לפעמים בעלי אפילו לא בא) ואחותי הקטנה עזרה עם הילדים.
כמה אופציותאיזמרגד1
לעשות את הצום ביחד עם משפחה
אם הילדים קצת גדולים- אפשר לקנות להם משהו בסגנון של פליימוביל שווה שיעסיקו אותם מהזריחה עד השקיעה
להתארגן מראש על אוכל קל, נניח לחמניות ומעדנים שהם מוציאים מהמקרר בעצמם
ומצטרפת לזה שהבעל יכול לוותר על חלק מהתפילות במניין, או לקחת את הילדים איתו אם זה מקובל אצלכם...
משחקים חדשיםאוזן הפיל
לא צריך משהו מיוחד ויקר
אפשר בסטוק
קניתי כלי אוכל והחבאתי
הרבה אוכל מוכן לילדים. אצלי אוהבים פסטרמות
הבעל נשאר בביתחרות
מטפל בילדים
ומתפלל בבית.
אם את מרגישה טוב/ הילדים רגועים, הולך לתפילה וחוזר מידי פעם לראות איך את.
הצום שלך מדאורייתא.
התפילה שלו מדרבנן.
בודקים מחדש את הנחות היסודהשקט הזה
ראיתי שחשוב ממש בשביל הילדים אוכל מבושל,ד' הוא האלוקים
אז מכינה בערב החג לסעודה ראשונה תבשיל (תפו"א ובשר) ומכינה מראש הרבה, ושמה פלטה, וככה בצהריים יש לילדים מבושל.
ראיתי שהילדים הרבה יותר רגועים, חוסך הרבה מריבות שלהם. אולי יעזור לך גם.
יש גם עניין של סעודהאפונה
חגיגית, כמו שבת או חג (למי שלא צם כמובן...)
איך את צמה בדרך כלל?דיאן ד.
אני בצום אחד בהריון הרגשתי זוועה ובעלי לא הלך לחלק מהתפילות.
לא היה מצב שאני אשמור על הילד.
הצום שלך הרבה יותר חשוב. וכמובן ההריון, שלא תתפתח לידה.
במקומך הייתי עושה הכנה ממש טובה לצום, שתיה מרובה מאוד בימים לפני הצום, חלבונים בערב הצום וויטמינים.
ובעלך צריך להיות זמין, אם את לא מרגישה טוב הוא אמור להישאר בבית.
לא בהריון אבל צריכה עזרה, אז מביאה נערהשימושית
שעוזרת לי בתשלום. (יש איזה בעיה לעבוד בשבת ויום כיפור תמורת כסף אז היא מביאה לה את הכסף על ערב הצון ועל סוף הצום (משהו כזה שיהיה בהבלעה, בעלי מתעסק עם זה)
חוץ ממה שכתבו לךאפונה
יצא לי לעשות יום כיפור עם אחותי והילדים של שתינו
בלי בעלי (הוא נסע לאיפה שהיה בית כנסת בנוסח שלו)
ובשתיים היה הרבה יותר קל.
סוף הריון.. אבל אני עם הראש קדימה .. שמלה לברית,שגרה ברוכה
איפה קונים?
ולא אני לא נראית אחרי לידה כמו בחודש חמישי. אני נראית בלי חודש.
פשוט ענקית נוזלת מכל כיוון בלי צורה 😅
גם ככה אני במידה גדולה אבל אחרי לידה זה באמת מיוחד.
בקיצור.
מחפשת שמלה בלי חיתוכים ובלי כלום.
עדיף צבע כהה או מקושקש.
שהתפרים/חיצוכים הוא מה שנקרא באזור הצוואר/כתף.ואז בגזרת איי או קלוש שיפול למטה מבלי להתפס לשום קימור. אם הבנתן את הסגנון.
איפה מוצאת כזה יואו
לדעתי בקמיליון יכול להיותשלומית.
איך המידות שם בכללי?,שגרה ברוכה
סבירותאפונה
אני בד"כ מידה 4 בואכה 5 ואתמול קניתי שם שמלה מידה 3
למה זה מקביל? במספרים של 44-46 וכו'?,שגרה ברוכה
נראה לי 42-44אפונה
בטבלת מידות שם נראה שמידה 1 מתאימה למותןכי לעולם חסדו
של 60 ס"מ
אוקייאפונהאחרונה
אין לי מושג
בסוף צריך למדוד, אבל יש שם שמלות בגזרות שמתאימות לנשים אמיתיות במידות הגיוניות.
יש שם עד 5רקאני
אבל הרבה מהשמלות עם גזרה רחבה
אני קונה שם הרבה פעמים מידה אחת פחות ממה שאני
מה עם שיין?מולהבולה
הזמנתי כמה שמלות ובחרתי אחת ואת כל השאר החזרתי
זה היה ממש כיף כי לא הייתי צריכה להסתובב,מודדת הכל בבית
גמני עושה את זההמקורית
הזמנתי 4 השארתי 1
גם לבת שלי הזמנתי איזה 3, מדדנו, ו2 מחזירה כי המידה לא טובה
ההזמנה של המידות הטובות כבר בדרך 
כן הזמנצי ארבע ולא עבד.,שגרה ברוכה
אולי סתם מיואשת מלנסות אחרות
תחפשי בחנויות "שלאגר" שמלות של המעצבת דורית שלונפש חיה.
אני קניתי כבר פעם שנייה ומאד מרוצה
ללא חיתוכים
בד נעים ומחמיא לגוף
שואב שוטף - רק סיכום.לומדת כעת
מרוב היצע אני מבולבלת לגמרי
אשמח להמלצות ממי שיש לה שואב שוטף ידני
מה הדגם המדוייק?
כמה זמן יש לה אותו
והאם ממליצה / דיס.
תודה מראש! יעזור לי מאוד
דרימי 14, היה אחד שנתיים. קניתי חדש אותו דגם לפנישושנושי
חודש.
למה קניתי חדש? הקודם התחיל לעשות בעיות (לדעתי הבעיה נוצרה בגלל ששאבתי איתו כמויות גדולות של מים, מאותו יום הוא התחיל לגמגם).
קניתי את אותו דגם באושר עד, היה זול, הייתי מרוצה. לא ראיתי סיבה להחליף.
את שלי מסרתי, מי שלקח אותו כתב לי שהצליח לתקן. לא ברור איך..
תודה רבה!לומדת כעת
כמה עלה באושר עד? יודעת אם עדיין יש שם אותו?
אני רואה שלהרבה מאוד סביבי השואב שוטף (חברות שונותשימושית
מחזיק מעמד לשנתיים פלוס מינוס
גמ'ני חושבת לקנות שוב דרימי H14
טינקו S7רוני_רון
יש לי שנה וחצי
בשימוש יומיומי
מרוצה מאוד מאוד מאוד!!!!
העלה לי את רמת הניקיון בבית בכמה דרגות
מצטרפת לטים טינקו. יש לי את הs9 פרוהמקורית
מפסח, מעולה.
מנקה פצצה. נח לתחזוק.
אני ממש מרוצה
גם לי .. מרוצה מאודיערת דבש
לא יודעת להשוות לאחרים
דרימי פרו 15כי כל פה
נהנת מאד אבל צריך לקחת בחשבון שכל שואב שוטף חייב תחזוק כל הזמן של ריקון המים המלוכלכים וינקיון החלקים כדי שלא יסריח.
דרימי 16אישהואימא
מרוצים מאד. (בעיקר מהאופציה של הקיטור)
למה שימושי הקיטור?יערת דבש
H14 פרו. יש לי יותר משנתיים ומרוצה מאד!!:-)
צריך ללמוד לתפעל אותו מבחינת הריח אבל פצצה!!
אשמח לעצות לגבי הריחשמ"פ
סליחה על הניצלוש
קצת אקונומיקה במיכל מים מלוכלכיםניקזמני
עוזר פלאים
אני שמה ג'ל אקונומיקה
לנקות את המברשת טוב, ממש לחפוף אותה,המקורית
לרסס ספריי מנטרל ריחות לפני - ולייבש טוב בשמש כשהיא עומדת
תודהשמ"פ
יש לי יחסי אהבה שנאה למכשיר בגלל הריח
ננסה את זה
זה את אומרת על הטינקו?להתחיל מהתחלה
ממש אשמח לעצות לגבי הריח שלו.
את שוטפת את המרשת כל פעם?
מה זה ספריי מנטרל ריחות?
ואיך עושים שיהיה ריח טוב בבית אחרי?
כן. קודם כל ניקוי עצמי אחרי כל הפעלההמקורית
ולרוקן את המים. ממליצה גם להשאיר אותו מחוץ למכשיר אחרי
בנוסף, אני מנתקת את המברשת ומנקה מאחוריה. פעם בשבוע נגיד. כמעט תמיד מצטבר שם לכלוך
ספריי מנטרל ריחות זו עצה שקיבלתי מאחותי שיש לה דרימי, אני קונה את של ליאור קוקה. משתמשת בו לפני ניקוי עצמי ולפני שאני שוטפת אותה
אני הזמנתי גם מברשות ספייר וםילטרים מעליאקספרס כדי להעיף ללא רחם כשאין ברירה. מתכוונת לעשות ניסוי ולהכניס מברשת למדיח. קראתי שגם יש כאלה שמכבסים.. אמא שלי חופפת את המברשת עם סבון כלים ומעמידה לייבוש בשמש ואין לה ריח
לגבי ריח בבית - אני אוהבת את הריח הניטרלי של הנוזל שלהם אבל כשבא לי ריח נעים יש לי את הנוזל לשואבים של ליאור קוקה (המוצרים שלה מעולים. לא מדובר בפרסומת😅)
ממליצה לא לקנות ידני אלא רובוטהבוקר יעלה
יש לי ידני וכשלעצמו הוא מעולה אבל אני מתעצלת להפעיל.
אם הבית גדול זה לוקח זמן.
וחשוב מאוד לתחזק אותו, שטיפה טובה של כל החלקים פעם בשבועיים גג, ולבדוק שלא נתקעו שיערות
רובוט לא צריך תחזוק?מנגואית
כולם צריכיםהבוקר יעלה
אנחנו הזנחנו וזה פוגע באיכות
תודה רבה לכן! עזרתן מאודלומדת כעתאחרונה
רגרסיית שינה ???שמ"פ
אז הקטן כמעט בן 10 חודשים, בחודשיים האחרונים היה לו פעמיים דלקת באוזן. בדיוק לקחתי לביקורת ויש לו נוזלים. התחיל מסגרת שבוע שעבר ומיום ליום השינה נהיית סיוטית יותר ויותר
אני חושבת שבמצטבר ישנתי אולי 3 שעות .
הוא קם ובוכה אבל לא בהיסטריה אבל לא לוקח לי זמן להרגיע אותו ואז שמה לישון ו-שוב בכי וכו'
חלק מהפעמים בכה רק עוד דקה חלק לא
אני גמורהההה
נוזלים באוזנייםקל"ת
זה סיוט ובעיקר בלילה כשהם במנח שכיבה אז הכאבים גוברים.. הרופא נתן טיפול?
אין לי מה לייעץ אלא רק לנחם שבסוף זה עובר..
נתן טיפותשמ"פ
כשהוא היה עם חום ודלקת פעילה צרח מכאבים בלילה אבל אבל ב"ה שהתחלנו טיפול תרופתי.
עכשיו זה לא צרחות של כאבים
יותר פשוט מתעורר ולא רוצה לישון
אני כמעט בוכה פה מעייפות 😭
קפיצת גדילההתלבטות טובה
של 10 חודשים
אצל בגדול זה היה הקפיצת גדילה הכי קשה, אפילו יותר מ 4 החודשים המפורסם חחח
😭שמ"פאחרונה
כמה זמן נמשך ?
בררנות באכילה - מה עושים?אמא טובה---דיה!
כל ילד אוהב דברים מאוד מסוימים ומעטים, וכמובן שאלו דברים שהשני לא אוכל...
המאכל היחיד שכולם אוהבים זה שניצל, ואין לי כוח כל יום להכין שניצלים. זה המון עבודה ולכלוך (ואין לי תנור בשרי, אז לא רלוונטי לאפות).
כבר אין לי חשק להכין אוכל, כי תמיד יהיה מישהו שיתלונן שאין לו מה לאכול ואז אני אכין לו עוד משהו במיוחד.
ולרוב שניהם לא אוהבים. אפילו לא מסכימים לטעום.
זה כל כך מתסכל.
חיבוקאפונה
גם אני מאד מושקעת בקשר עם הילדים שלי
ובכל זאת המצב שלנו מאד רחוק ממה שהייתי רוצה בשבילנו באמת -
לפעמים הצורך של הילד לא ברור לנו,
לפעמים יש חסמים שלנו שמקשים,
לפעמים נסיבות החיים שלנו או של הילד הן יותר מידי.
אני לא מכירה אותך ולא את הילדים שלך. שמתי את זה פה כי בהרבה מקרים של בררנות יש מקום להתכווננות הורית שעושה שינוי. האם כך זה גם אצלכם?
רק את יכולה לבדוק
בהמשך לשרשור על פוליטיקה משפחתית... אני פגועה נוראאנונימית בהו"ל
ילדתי לפני שבוע.
המשפחה של בעלי מס' דו ספרתי של ילדים - כולם נשואים.
אף אחד לא טרח להרים טלפון לאחד מאיתנו לאחל מזל טוב.
מרגיש לי שהלידה הזו לא מעניינת שם אף אחד.
הם לא כאלה משפחתיים באופן כללי, אבל התעלמות כזו גורפת???
בשגרה הייתי מצפצפת על כולם...
אבל עכשיו מוצפת עם כל ההורמונים של הלידה ובוכה מלא....
וואו באמת מעליב ממשרינת 24
אין לי עצות כרגע… רק חיבוק.
הם גם לא שלחו מזל טוב בוואטסאפ או הודעה?לפעמים לא מתקשרים כי זה סתם מעיק על ההורים הטריים…
אחת סמנה לייק לסטטוס...אנונימית בהו"ל
אחת כתבה כמה מילים... זהו בערך.
לא התעניינו אפילו מה השם שנתנו... כלום.
אני בשוק!באתי מפעם
אחים ואחיות של בעלך אפילו לא כתבו הודעה בווצאפ?
אם כן, זה בושה וחרפה, מכוער מאוד.
חיבוק גדול! אני אשלח לך כתר שעבר הריון ולידה, זה כל כך קשה, שובר ומאתגר, ובד בבד כל כך דבר גדול, משמח ומרגש שהבאתם נשמה לעולם ❤️
הלם!!!ממתקית
לומדת כעת
מזל טוב ענק!!
אין לי מה לומר. באמת תחושה לא נעימה בכלל ♥️
לא שווים את הדמעות שלך!!!!!ניק חדש2
אני מוחקת מהר מאד
פוגע מאוד 😔שמשית123
מה בעלך אומר על זה?
בהתחלה ניסה לסנגר...אנונימית בהו"ל
אמר שאני מכירה אותם וככה הם...
אמרתי לו שבפעמים קודמות לפחות חלק התייחסו אז זה חיפה על אלו שלא...
העיקר אנחנו מתאמצים להשתתף בשמחות של כולם.
לא בא לי עכשיו לפגוש אותם בכל החודש של החגים!
לא צריכה להגיע בסוכות למפגש משפחתי ושיעשו לי פוצי מוצי אחרי חודש התעלמות.
קודם כל חיבוק ענק 🫂 ואני באמת לא הייתי מגיעהסטודנטית אלופה
למען האמתבאתי מפעם
אני לא הייתי מגיעה.
אפילו שולחת את בעלך לבד, שיבינו שזה פוגע.
חוצמיזה שאת תהיי עם תינוק בן בקושי חודש אז בכלל...
אוךקל"ת
יכול להיות שבגלל שהוא בא ממשפחה ברוכת ילדים אז לידות זה כבר משהוא שלא מתרגשים ממנו שם..(ועוד כולם נשואים אז אני מניחה שבתדירות גבוהה יש שם לידות כל פעם אח אחר ב"ה).
שולחת חיבוק והמון מזל טוב!
יתכן שעל זה זה יושב, למרות שלא חושבת שזו סיבהסטודנטית אלופה
לסבא וסבתא שלי יש למעלה ממאה צאצאים בלי עין הרע ואין מצב שלא אקבל או אשלח הודעה-שיחה לבן/ בת דודה או דודה שנולד להם ילד. בסוף זה בעיקר התחושה המשפחתית וכמה הקשר חשוב
וואי, ממש מעליב! חיבוק גדולקופצת רגע
והמון מזל טוב!
מעליבנעמי28
מהצד השני אני אגיד שגם אנחנו משפחה דו ספרתית והקשר עם הגיסות לא מאוד קרוב
והלידות מאוד צפופות, פעם בשנה כמה לידות.
מבחינת חלק מהאחים/אחיות אם אמרנו מזל טוב לאח - זה נחשב גם לגיסה.
גם אם כתבו בקבוצה המשפחתית, סיכוי גדול שלא יכתבו במיוחד.
ככל שהתדירות של האחיינים עולה, ככה תשומת הלב וההתרגשות יורדים.
זה עדיין מאוד מעליב והודעה קצרה זאת ציפיה לגיטימית.
את לא חייבת לבוא למפגש בחגים אם לא מתאים לך.
לידה זה תירוץ מעולה.
גם בקבוצה א"א לא הגיב להודעהאנונימית בהו"ל
והאחים עצמם לא אמרו כלום לבעלי
לגמרי פוגענעמי28
ממש לא נעים😥שיפור
וואורקאני
ממש פוגע
לא יודעת איך הייתי מגיבה
מה שבטוח גם בלי להיות הורמונלית זה מעליב ממש
ממש מבאס ופוגע.ממתקית
איזה ילד זה שלכם?
אם ראשון- סופר פוגע (בכל מספר של ילד זה פוגע וצריך לברך, ולתת לך הרגשה טובה ולאחל, ולפנק. בילד ראשון לרוב זה בא הכי טבעי).
אם יש כבר כמה, לצערי חוויתי גם את הרגש הזה, עוד ילד לרשימה... לא מבקרים, לא מאחלים, את מי אני מעניינת? תמיד זה ביאס אותי, אבל הבנתי שכנראה זה ככה כשזה הילד ה.... שלך.
משתדלת לאחיינים שיולדים עכשיו לתת הרבה תשומת לב, להתיחס, לקנות, שלא ירגישו ששכחתי מהם וירגישו מה שאני הרגשתי.
אצלי היה ככה מצד השמפחה וגם מצד החברות והסביבה...
עד היום יש לי פינה עצובה בלב בגלל זה.
לידה שישיתאנונימית בהו"ל
זה מה שמבאס אותי יותר.
היא ילדה מהממת, נשמה בפני עצמה.
למה א"א להתייחס לבואה לעולם וקצת להתרגש איתנו? לפחות כלפי חוץ...
מסכימה איתך ממש!!!ממתקית
אצלי כבר בלידה רביעית הרגשתי שלמי אכפת, בפרט שהיה לי רצף בנות.
פינטזתי על בן רק בשביל חגיגת ברית, שיראו אותי, שיאחלו לי.
היחס ליולדת לאחר הלידה אני חושבת שזה חלק מההתאוששות שלה, וזה לא משנה איזה מספר לידה זה.
את תהני מהנסיכה החדשה שלך- מתנה לחג!!
תתפנקי איתה, זו תקופה מושלמת ללדת בה.
מזל טוב!!!
בא לי לבכות איתך, זה באמתעדינה אבל בשטח
מאוד פוגע. שולחת לך חיבוק ענק.
אם זה היה אני, הייתי כותבת משהו בקבוצה, עוקצני אבל עדין , לא עולה לי כרגע מה, אבל אני מניחה שהייתי בוערת מבפנים והיה לי קשה להמשיך הלאה, אבל אם את מסוגלת להתגבר, תנסי באמת לדון לכף זכות, ולהתרכז בחייך, בשמחה שיש לך בבית, אבל כן, זה לא יפה. בכלל .
כתבתי ל2 הגיסות שכן רשמו ליאנונימית בהו"ל
שאני ממש פגועה...
והן הבינו אותי,
אבל לא נראה לי שעשו עם זה משהו... הם משפחה אנמית כזו.
אני נגיד הייתי מעדכנת את שאר הגיסות שמצופה מהן להתייחס...
חיבוק באמת תחושה ממש לא נעימה ❤️דיאן ד.
לפעמים יש כאלו שנקודת המבט שלהם כ"כ שונה משלנו
וזה פשוט לא נפגש.
אני ממש מזדהה איתך. סיטואציות אחרות אבל דומות.
ושיהיה לך המון המון מזל טוב! התאוששות קלה ותהני מהבייבי.
לגבי השורה האחרונה, לא מסכימה איתךקנקן שבור
זה פוגע ומעליב בכל סיטואציה, גם אם לא היית מוצפת הורמונים
זה ממש לא הגיוני להתנהג ככה ואין לזה שום הסבר או תירוץ שהוא יהיה בסדר (אפשר להגיד מסםר ילדים ומספר לידות וכו, זה עדיין לא עושה את זה בסדר)
לא ברמה הזאת, אבל גם במשפחה של בעלי לא נוטים להתרגש מידי. לכתוב מזל טוב או קצת יותר מזה בקבוצה של המשפחה אין סיכוי שלא יקרה.
לכתוב בפרטי זה כבר למיטיבי לכת אצלם, נדיר ובדכ זאת אני שכותבת ומתעניינת בפרטי גם אחרי הלידה, איך המרגש ואיך הבייבי ומבקשת תמונות
מזל טוב לך! הרבה נחת ממנה ומכולם
כנ"ל. המינימום הוא לכתוב מזל טוב לפחות בקבוצהמחי
גם לי יש אחים ואחיות שלא יטרחו לכתוב בפרטי ולהתעניין, אבל כולם כותבים מזל טוב בקבוצה, זה ממש בוטה להתעלם מהודעה על לידה.
תודה לכן על התגובותאנונימית בהו"ל
מחמם את הלב
וסוף סוף מישהו קצת מתרגש איתי...
נסיכה שישית זה האור של הביתאורוש3אחרונה
מניסיון!! מאז ועד היום שכולם כבר גדלו...
מתרגשת איתך. המון מזל טוב!!!