#ציטוטים מדהימים ממאמרים שאני קוראתכישוף כושל

בס"ד

 

על פי תפיסה חדשה זו, יש זכות מוסרית ואף חובה לעשות את מה שטוב לעצמי

 

פףף

 

עם הקשר זה יותר ברור

במאמר תיאורטי טוענים באומייסטר ומורבן (1996) כי שינויים היסטוריים בהקשר החברתי והתרבותי הובילו לשינויים באופי הזהות. הם מתארים את ההיבטים הבאים של שינוי היסטורי שחלו מאז הרנסנס בחברה המערבית והמתועשת: חופש בחירה מוגבר, הופעתו של עצמי פנימי ואובדן בסיסי הערך העיקריים, כמו הכנסייה והמדינה, עזיבה פער ערכי. באומייסטר ורייבן רואים את העלאת העצמי לעבר בסיס ערכי מרכזי כמענה התרבותי החשוב ביותר לפער ערכי זה. כתוצאה מכך, ''. . . האינדיבידואל המערבי המודרני תופס לעיתים קרובות חובה מוסרית בחיפוש אחר אינטרס עצמי ומימוש עצמי שהוא חסר תקדים ברובו. על פי השקפה חדשה זו, יש זכות מוסרית, ואפילו חובה, לעשות על פי השקפה חדשה זו, יש זכות מוסרית, ואפילו חובה, לעשות את מה שטוב לעצמי

 

חברה מנוונת

אבל אופ כי זה גם באמת חשוב

אבל זה לא צריך להיות ערך מרכזי

אני דווקא מסכים לגמריוואגיו טומהוק
חברה בה אנשים מקדישים מחשבה רצינית ומחקר
לגבי החלטות שישרתו בצורה הטובה ביותר את
האינטרס העצמי שלהם היא חברה שהייתי שמח
מאוד להכיר לעומק
אבל כערך מרכזי?כישוף כושל

בס"ד

 

אני לא אומרת שצריך למחוק את עצמינו אבל זאת לא העיקר

אני באמת חושבת שכשכחברה אנשים שמים את עצמם במקום הראשון יש אפס ערבות הדדית והעולם יראה רע מאוד

וההתדרדרות המוסרית הזאת היא לגמרי משהו שרואים

אני חושבת שכתוצאה מהניוון הזה יש חיפוש נואש אחר ערך מוביל אחר בחיים וזאת תקופה קריטית להגות בה ולדבר בה ערכים

חפרתי וערכתי אשמח להרחבה אם זה נוחוואגיו טומהוק
באילו מובנים יש התדרדרות מוסרית וניוון?
אז ככהכישוף כושל

בס"ד

 

אני אספר לך על הדבר שעורר אותי

פעם דיברתי עם חברה שלי והיא התבכיינה לי שהיא נורא מסכנה

למה? כי אבא של חברה שלה נפטר

כמובן שהצטערתי איתה ושאלתי אם היא הייתה קשורה אליו

היא אמרה שלא אבל עכשיו כל החברות שלה מתעסקות בזאת שאבא שלה נפטר ולא בה

היא אמרה שהיא מרגישה רע שבמקום לעזור לחברה שלה היא מתעסקת בעצמה וזה שאין לה צומי אבל זה בכלל בסדר והכל בסדר

 

זה היה כמו כאפה לחיים שלי

כל כך התרגלתי לומר לעצמי ולאנשים סביבי שהכל בסדר ומותר להרגיש את מה שמרגישים (ויש בזה אמת)

אבל פתאום עמדה מולי המפלצת שהחשיבה הזאת הולידה

אדם צריך להיות מסוגל להרפות מעצמו לפעמים ולהתעסק באחר

אי אפשר כל הזמן לשים את עצמי במרכז 

 

אופ אני מרגישה שאני לא ברורה וחוזרת על עצמי

חברה מתפקדת היא חברה שיש בה ערבות הדדית 

 

אני חושבת שהחברה זיהתה את הכשל הזה במנגנון האינדיבידואלסטי שלה

במידה מסויימת המדינה היא מנגנון פיקוח על זה שהעיסוק בעצמי לא יפגע באחר

לכן לדעתי יש הישענות כל כך גדולה על ערך השוויון- זאת זרוע הכרחית של החופש

עכשיו, לדעתי גם השוויון כערך הוא לא משהו מטורף

אבל החופש כערך עליון הוא עוד יותר גרוע

 

גרר

לא הצלחתי בכלל להבהיר את עצמי ורק הסתבכתי

דווקא היה נראלי שהבנתי משהוכמו הרוח
מטלטל מה.
מה דעתך?כישוף כושל


אממכמו הרוח
שאולי הפוך ממש שנכתב כאן בהמשך
ובעצם קצת מה שכתבת למעלה

שכן נולדנו אמפטיים, ידידותיים, אוהבי אדם.
יכול להיות שבדרך דברים משבשים את זה
ובהחלט תרבות וחברה ותקשורת ומדיה בכלל משפיעים
אבל,
כשאנחנו ידידותיים ואמפטיים זה אנחנו באמת
ולא שקר ולא מסכה
זה טבוע בנו עמוק ממש, אדם שהוא שונא אנשים ולא אמפטי ברור שיש פה משהו לא רגיל

בקיצור
אנחנו אנשים אמפטיים וכו'
יכול להיות שהסביבה קצת משבשת את זה ואז צריכים להתעלות קצת מעל מה שהורגלנו ורגיל במיינסטרים

ובכלל, חופש ושוויון זה נהדר, אבל בסוף רוב האנשים יוותרו על החופש שלהם כדי להגן על חיים של אדם אחר.

טוב זה לא מנומק ומוסבר
מקווה שהעברתי את מה שחשבתי עליו

תודה רבה על ההרחבה!וואגיו טומהוק
מרגיש לי שהעברת המון מהכאב שלה
בצורה שבה סיפרת
ושמת את האצבע על כמה נקודות
שלי אישית ממש בוערות

התחושה שלי היא שיש לחֶברה בעיה
(זה מה שאני רואה בעצמי בהקשר הזה)
במצבים לימינליים כאלה של החיים אני
מסתכל לצדדים, לאיך כולם עושים,
למהם כללי הטקס

אני מרגיש שאני לא מספיק מסתכל למקום
שיוכל ללמד אותי הכי הרבה על החויה האנושית
שזה העצמי

נדמה לי שרק משם תהיה לי היכולת
לגייס מבט אותנטי באמת, מבין באמת
וחומל באמת

מרגיש שהפן הקולקטיבי בחיים שלי הוא
אחד המחסומים הגדולים בדרך להבנת האחר.
(עבודת המידות זה עוד דבר מרכזי)

מקווה שלא הוצאתי את הדברים מהקשרם
זה שיח ממש ממש מעורר בכל מקרה
אבל איך לא נתקעים במערבולת של עיסוק עצמי?כישוף כושל


אישית אני מרגיש לכוד בעיסוק העצמיוואגיו טומהוק
כי החֶברה, מוסדות הלימוד, השיח המאוד
לאומני / פוליטי הכניס המון צביעות,
אובדן אמון ודרישה אלימה ליישור קו -
על פני דיאלוג פתוח והקשבה.

הבנאדם מנסה לחשוב על הנושאים של
סולידריות, דאגה לחלש, דאגה לסביבה
וכל מה שצף זה משקעים של ציניות
וסרקזם, הסתה, פילוג ואיבה שמשרתים
רק מחנות פוליטיים

מרגיש שצריך כשרון כדי להצליח לעסוק
בדברים האלה ולחמוק מכל הרעילות
והניכור שמרחפים להן

להגיע ברגליים לכל החזיתות ולחוות בזמן
אמת את הסיפור שעליו כולם מספרים.

כשאני רואה בעיניים, העצמי שלי אולי ידמיין
אותי באותו המצב, וזה יגייס לי את
המוטיבציה הכי טובה לעבר פעולה ממשית.

נראה לי שמתוך רצון להגביר את העצמי
ולפתוח אותו לחוות את המצבים האנושיים
שיש בעולם מגיעים לסולידריות יותר טובה
מאשר דרך משטר קולקטיביסטי
אפשר לחשוב על התייר בהקשר הזהוואגיו טומהוק
העצמי מעודד אותו ליהנות מכל חוויה
שהעולם מציע

ואז הוא יוצא לפינות הרחוקות של העולם

בזמן אמת הוא פוגש זרים
שחיים בתוך תרבות אחרת
ומושג ההנאה אצלם מרתק ושונה

אבל יש אצלם גם סבל שהוא לא מכיר
חולי לעיתים וחרפת רעב

לעומת העצמי שמוציא אותו מהמוכר
ומארבע קירות
הרכיב הקולקטיבי שבנפשו והחינוך הממסדי
והחֶברה על המנהגים והתפיסות שלה

מושכים אותו לראות את הזר כאחר
כמי שהוא אולי קצת פחות מאדם
כמי שנידון למוזרות שכזו

אז אפשר להתבשם וליהנות מהשונות
ולהשתעשע ולדמיין את עצמי בנעליים
של הזר

ובערב לחזור למלון המערבי שהוא
כמו בבית ולשחרר אנחת רווחה
רוצה לענות כמו שצריךכישוף כושל

בס"ד

 

אבל אחרי שביליתי עכשיו זמן מכובד בצווחות שמחה על זה שחברה התארסה אני חייבת לחזור לעבוד

מבטיחה לחזור אליך עם תשובה

אתה מדבר על רצון להבין את העצמי כדי להיות טוב לעולםכישוף כושלאחרונה
בס"ד

אני מבינה נכון?
כי אם כן אנחנו לא מדברים אותו דבר
אני מדברת על עיסוק עצמי אובססיבי מתוך חתירה כל הזמן להיטיב עם עצמי ובלי התחשבות באחר
לא ממש קראתי הכל, בהחלט דיון חשובחדשכאן
לדעתי האיזון בין הדאגה לעצמך ולאחר שלצידך זה מה שנכון וחשוב. כך לכולם יהיו חיים טובים יותר. כשאחד יבוא על חשבון השני, וחלק במשוואה נפגע, כולם יפגעו. כי כולנו משפיעים אחד על השני.
אפילו באופן אבולוציוני תבוני, אני בהחלט יכול להבין את הרצון לדאוג לעצמך לקיום בד בבד עם הדאגה לחברה שסובבת אותך. כי דאגה לה, היא בעצם דאגה לעצמך. האדם צריך חברה לחייב אותה להתקיים.
(דחפתי את האבולוציה כי אני חושב שהיא בהחלט יכולה לעזור במקומות כאלה בתור אבן בוחן. איזה היגיון וסדר מאחורי הדבר המופלא הזה שהוא האישיות שלנו.)
חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני
הצחקתם אותי...
לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה
אלא בטוח.


מאחל רק טוב גבר

ורק משתי מילים אני הכי פוחדנועה.

ראש השנה

בעעע

לא אוהבת. ועוד חג של יומיים

חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם

מבאס לשמועמקפיצים נטושים

אני דוקא די אוהב אותו

למה אוהב?נועה.
ימי רוממות מיוחדיםמקפיצים נטושיםאחרונה

עם תפילות מרוממות

וואי, מבאסארץ השוקולד
מאחל שתהיה שנה טובה בהרבה
אמן!!נועה.
החלטתי עכשיו להקפיץ כל פורום ישן ומוזר שאני רואהמקפיצים נטושים

ולתהות על קנקנו, אז מה זה הפורום הזה?

מממ.. תודהמקפיצים נטושיםאחרונה

יחסית מסביר. קצת. אולי.
ספסל אחורי של אוטובוס משהו..

חשט?אורה2x
!!!ריבוזום
מה שלומך?
תקשיבייייאורה2x

אני עוברת על המסרים פה והשיחות אישיות.. כמה דרמות!! ואני לא זוכרת כלום! מביך למדי.

ולמה כשאני נכנסת לשיחה עם פצלש כתוב לי שהיא מחוברת?!


מה איתך?

המפגש טד יצא לפועל?

עוד אפשר להירשם? 😇

ריבוזום

האחרון שניסינו להרים לא, למיטב זכרוני...

אבל היו שניים שכן, והם גם היו ממש טובים! בכלל הפורום הזה היה איכותי, אחותי |נוסטלגי|

ועדיין איכותיארץ השוקולד

כתבנו פה כל דבר איכותי שהיה בשנה האחרונה, אפשר לראות בקלות כמה זה

וואו, התגעגעתיארץ השוקולד
מה שלומך???
וואיזיויקאחרונה
אין לי כוח לשבת הקרובהנועה.

מלא אנשים שבאים להתארח ועושים מלא רעש ברחוב ומשאירים בלאגן ולכלוך...

לא כזה מגניב לבוא לפה

ואם אנשים קוראים פה- צריכה המלצהנועה.
לסדרות או תוכן כלשהו קליל ומצחיק...
ספרים - ספרי אריך קסטנרארץ השוקולד
סרטונים קצרים - אנדרדוס, ברדק, אלה של האקדמיה ללשון העברית
הנה 3 המלצותעשב לימון

סדרות של כאן ארכיון- קרובים קרובים, סטרייט ולעניין.

בפייסבוק- עמוד בשם "הקופסה- רק דברים טובים", יש בו בדרך כלל קטעים מצחיקים מסרטים ישראלים ישנים..

מבאסארץ השוקולד
מקווה שהשבת איכשהו עברה סביר?
כן ב"הנועה.
לפחות זהארץ השוקולדאחרונה
והנה עוד בנאדםריק סאנצ'ז

שמגיע לפורום נטוש ותוהה על טיבו

 

והנה חיוך השמש העולה נפרש על פנינוהוד444
הנה עוד אחד
מזדההבאליןאחרונה
מישו זוכר מה הניק האחרון של שוברת גלים?שירה ניקוד

או- מישהו שמכיר אותה במציאות יודע מה שלומה?

תמסרו לי שנזכרתי והתגעגעתי

מה קורה פורום טרוליםםםםםםם????אריק מהדרום

אולי יעניין אותך