תלמדי מה ידוע לנו שקורה בגוף ובמיוחד במוח בזמן השינה ותביני שאין תחליף או הסתגלות.
יש אנשים שלא צריכים הרבה שינה
אני כן, אני התחלתי ללכת לישון ב 7 עם הילדים לפעמים. לא הייתי מצליחה לתפקד אחרת
אז ככה תוכלי לישון כמה שעות טובות בלילה.
סיוט חיי בערך...
קשה קשה קשה.
לא מתרגלים לזה, אי אפשר ולא נכון להתרגל לזה.
זה צורך בסיסי של הגוף. כך הקב"ה ברא אותנו.
יצורים שצריכים חמצן, אוכל, שתייה, שינה.
בלי שינה אםשר ממש למות חס ושלום.
הייתי מנסה לרכז את המאמצים בלישון כמה שיותר, בעוד עזרה, בלהוריד סטנדרטים למינימום, בזמן שכן יש פשוט לישון,
ובלנסות להרגיל את המתוקות לשינה יותר רצופה.
שולחת הרבה כוחות, ב"ה שתזכי לשינה איכותית ונעימה ומספיקה ומספקת
לא הבנתי - את לא מצליחה לישון יותר מקצת שעות?
קודם כל שאני כ"כ כ"כ מבינה אותך ומזדהה איתך.
כמו שכתבת למעלה, חוסר שינה זה אחד הקשיים הסיוטיים שעברתי בחיים. ממש כמו עקב אכילס שלי...
אני לא אני שאני לא ישנה. פשוט בן אדם אחר, הזוי, עייף, מותש, חסר סבלנות, מתעצבן בקלות, ובגדול: מפלצת...
עברנו הרבה הרבה בתחום הזה,
מהבכורה המתוקה (היום בת 10 וחצי) שלראשונה טעמתי חוסר שינה מהו...
ואז הגיע האמצעי המתוק (היום בן 8 וחצי) - שהוא בכלל עשה לנו בית ספר. עד גיל 11 חדושים הוא לא ישן יותר מחצי שעה רצוף - לא ביום ולא בלילה. אז אני הכי מבינה אותך בעולם. וניסינו הכל. הכל הכל. כולל יעוץ שינה שעלה כמה אלפים טובים. וכלום לא עזר גם
רק הקב"ה עשה נס או לא יודעת איך לקרוא לזה - וסביבות גיל שנה הוא התחיל לישון יותר. עזר גם אולי עוד דברים אבל אני כבר לא יודעת מרוב שכל התקופה הזו זכורה לי שבליל אחד גדול של חוסר שינה...
גרנו אז באיזה יישוב, ואני ממש זוכרת שכל הנשים שם אמרו לי: וואו! את נראית כמו זומבי!
ובאמת הרגשתי ככה. זומבי.
מה שעשינו כדי לשרוד, רק לשרוד, היה באמת תורנויות.
בעלי היקר היה איתו כמעט חצי לילה, ואז אני. ככה לפחות כל אחד יכל להשלים כמה שעות...
וואו זה פשוט קשה הדבר הזה!
ולך יש עוד 2 בו זמנית!
עם הבן השלישי (בן 6) כבר פחות היה אישיו סביב השינה,
אבל כמות הפעמים שאמא/אבא צריכים לקום בלילה... יו.
שיניים. אוזניים. סיוטים. פיפי. החלפות. חיבוקים. הרגעות. האכלות. הנקות. חום. קר. חם. ומה לא?!
עד עכשיו קמים אליהם, והקטן בן 6 חחח...
אבל זה כמובן עולם אחר, אין מה להשוות.
חוסר השינה הזה (ביחד עם עוד כל מיני קשיים) הוא אחד הסיבות לכך שהקטן שלנו בן 6 ואין אחריו עוד מתוק/ה... עד כדי כך שהכוחות המוגבלים שלי, שלנו הם מוגבלים. ואני לא יכולה לחשוב על זה בכלל אפילו 6 שנים אחרי...
גידול ילדים זו אכן ברכה גדולה
ויחד עם זו זו התמודדות מאתגרת הרבה פעמים. לא סתם הקללה שניתנה לחווה היא "הרבה הרבה עצבונך בעצב תלדי בנים..." וואו. כמה קושי יכול להיות. בין אם זו אישה שמחכה לפרי בטן ומצפה ומתייסרת, דרך הפלות ל"ע, הריונות קשים וכואבים, לידות קשות ומפרקות, לילות חסרי שינה, הנקות כואבות ומדממות, גידול סיזיפי, עבודת המידות אינסופית והיד עוד נטויה 
אבל ככה זה כנראה. בכל דבר שפוטנציאל הטוב והברכה שבו גדול - כך גם הקושי.
מרוב שהם מדהימים הם מאתגרים, שמתוך כל העבודה וההתמודדות הזו יצאו פירות מתוקים מתוקים ב"ה.
אז שוב שולחת לך חיבוק גדול ומבין ומזדהה
והלוואי שמשהו כן יצליח והמתוקותיצליחו לישון.
זה בראש ובראשונה טוב להן.להצליח לישון.
אולי לחפש המלצות מספרים או סדנאות או עוד יועצת שינה אחרת ותותחית?
אולי לנסות לעשות תורנויות?
אולי לשים להן יד על הגב בחושך ולומר "שש" "שש" ולאט לאט להתרחק?
אולי משהו כמו שיטת "הרם הורד" (נראה לי עם האמצעי זה כן עזר בסוף) - שאם הילד בוכה - מרימים אותו ואומרים לו "הכל בסדר. אמא כאן. עכשיו ישנים חמודי. וכאשר נרגע מחזירים אותו למיטה, ואם שוב בוכה - אותו כנ"ל - אבל בסוף הוא כן אמור להתרגל להירדם במיטה (חחח אמור זה שם של דג תמיד אמרתי על זה וכל השיטות האחרות, אבל פשוט באמת ניסינו הכל...)
אני הייתי עומדת בפתח הדלת דקה, ואז שתי דקות ואם הוא בכה - אז שוב ללכת וכנ"ל ושוב ושוב ושוב.
ובלילות שנשברתי עמדתי שם 2 דקות שנראו כמו נצח עד שניגשתי ואז ניגשתי.
ושוב עמדתי עוד דקה שנראתה כמו נצח ואז שוב ניגשתי.
ובסוף זה איכשהו הסתדר...
לא לתת לבכות שעות ח"ו, אני הקצבתי לעצמי גג גג 5 דקות, וגם זה אחרי שכלו כל הקיצין מבחינתנו ולא היה בנו עוד כוח לתפקד ולטפל בו, באחותו הגדולה, בעצמנו - אז מודה שהוא בכה שתי דקות בלילות קיצון עד ששוב באתי.
פווו נשימה עמוקה.
רק להיזכר בזה הבטן מתכווצת. ואת עוברת את זה. יום יום. לילה לילה. ועוד כפול עם 2 מתוקות.
מה אגיד? שהקב"ה יתן לך כוחות ושינה. תתפללי על זה. תנסו עוד.
עוד תפילה ועוד ניסיון ועוד השתדלות, ועוד התייעצות, ועוד איש מקצוע אולי, ועוד טיפ מחברה,
בסוף זה יסתד בעזרת ה'!
הלוואי שכמה שיותר מהר!
הלוואי.
זה באמת לא בריא.
השינה נותנת רגיעה פנימית. גם חשובה לגוף.
האם יש אופציה למשל, שבתחילת הלילה (אמרת שבשמונה את נרדמת על הספה), בעלך יהיה ב"תורנות" לשלש שעות, שתהיינה לך שעות רצופות?
או לקחת בייביסיטר לכמה שעות רצופות ביום.
את צריכה כמה שעות שינה ברצף.
גם יש מקום לבדוק מדוע הבנות לא ישנות בשלב כזה כמה שעות רצופות..
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
