אנחנו כ"כ הרבה עושים בשביל הילדים שלנו, אפילו יש כאלה שמונעות שלא רוצות להביא עוד ילד שלא יבוא ע"ח הילד הקיים ובסוף מכלים את הזמן בטלפון.

זה פשוט מדהים.

אין לנו הרבה שעות עם הילדים, ובאמת צריך להיות איתם בזמן הקצר הזה עד הסוף.

3-5 בלנ"ד

מקסימה שאת שואלת ועוקבת!

אין אין כשהמסך בצד הרבה פחות מתעצבנת על הדודס.

הכנתי איתם נרות ציבעוניים ודברים מפלסטלינה, ואז הכנו ספינג'ים.

הראש נקי ופנוי לחיות באמת. ב"ה!!

הצלחתי יותר משעתיים ...

תודה לך @ואילו פינו

יכולים להיות זמנים שזה סבבה לשבת קצת לקרוא או לעשות משהו, ולא צריך מאה אחוז להיות איתם.

אבל-- כן להיות במצב קשוב. כלומר, אם צריך תיווך של אמא, או שאחד הילדים יותר זקוק היום לתשומת לב אז אעדיף להיות יותר פנויה באותו יום. יש זמנים שאני ממש רואה איך כשאני מתחילה להתעסק במשהו שלי הבן שלי מתחיל להיות מעצבן ולעשות דברים כדי להחזיר את תשומת הלב שלי אליו. אם הם משחקים יפה אז בכיף, טוב להתאוורר מדי פעם.

ומסכימה איתך מאד עם ההרגשה שלהיות פלי פלאפון מחזיר את הפניות בכל המישורים. זה פשוט מדהים איזה חופש זה נותן.

לפני שנה בדיוק נפרדתי מהסמארטפון לטובת פלאפון פשוט וגיליתי את העולם מחדש.

פתאום כשהגעתי לקחת את הילדים חצי שעה מוקדם מדי, במקום לפתוח חדשות או איזה אתר פשוט נסעתי לקצה השכונה, למקום עם נוף מהמם וישבתי שם, היה לי זמן לחשוב על דברים, לדבר עם ה'. זו היתה חוויה מכוננת. לגלות את החיים שמחוץ למסך

אבל ב"ה שבסוף זה קרה..

למרות שלצערי הקורונה קצת הרסה את זה כי הרבה מהתקשורת סביב העבודה הייתי בווצאפ אז הייתי צריכה להיות זמינה וקצת התרגלתי לחזור אליו (הסמאטרפון נשאר בשביל וויז ולהתעדכן בווצאפ פעם ביום כזה).

בקשר לפניות לילדים, אין לי ממש תשובות. זה נראה לי גם ממש אופי של ילד.

למשל אני כמעט לא עושה כלום בבית כשאני עם הילדים כי אני יודעת שזה מטריף אותם והם חייבים אותי פנויה (לא יודעת אם נכון להיענות לזה תמיד). אבל יש לי חברה שהילדים שלה שוקעים במשחק והיא יכולה בזמן הזה עושה כלים, כביסות, מבשלת ומדברת בטלפון. 

אז גם בגילאים של החמודים שלך, יש בני שלוש וחצי שיכולים לשחק עם עצמם הרבה זמן ויש כאלה שזקוקים כל הזמן למבוגר פנוי. כנ"ל גיל שנה. ויש גם ימים כאלה וימים כאלה. 

אבל נראה לי שזה גם טוב לכוון לפעילות עצמאית, ניסיתי לעבוד על זה כי לא נראה לי נכון שהילדים צריכים אותי כל הזמן פנויה ולשחק ר-ק איתי ולקרוא סיפור ר-ק איתי, אז מנסה להגדיר זמנים שהם משחקים לבד או אחד עם השני. מזכיר לי שהיו תקופות שעבדתי על זה יותר ולאחרונה שכחתי מזה, תזכורת לאפשר לעצמי קצת זמן אוורור באחרה"צ הארוכים שלנו

לא יודעת אם עניתי, יצא קצת מבולגני..

ממש כבר הרגשתי שאין לי חברות חחחחח השגרה....

אני היום אנסה שעתיים מ3 עד 5.ואןלי אצליח יותר

בס''ד

אצלי היה ככה ככה. אני קצת חולה אז לא היה לי הרבה כוח. אבל מניחה שבכל זאת יותר טוב מאשר אם הייתי עם הפלאפון.

כי אני צריכה את הדחיפה הזאת.

אז בעזרת השם מ4 עד 6

נכון

זה גם טוב.לא?

בזמן השיעור מרגישה שתורם לי

מעניין ומוסיף לי כלים

אחכ בחיים מתקשה מאוד לקחת את הכלים למעשי

לפעמים כותבת אבל לא תמיד

לדעתי אני צריכה פסיכולוגית / מדריכת הורים

לבעיות הספציפיות שלי. פשוט קשה לי לפתוח את הלב מול זרים לכן זונחת את זה כרגע לצערי

את לומדת ימימה? מעניין לשמוע מה את חושבת

בס"ד

מבינה שזאת השקעה גדולה, מסע של שנים (בנות שלומדות שנה אומרות שזה נחשב שהן ממש חדשות) ושזה דורש הרבה בגלל הכתיבה (שבעקרון אני דווקא נמשכת לזה אבל גם עמוסה מאד בשנים האלה). אז מתלבטת אם להיכנס לזה עכשיו.

אצלי זה כמו חוג כזה

כשמתחשק מגיעה, כשלא , מוותרת לעצמי ושבוע אחכ מגיעה

בס"ד

חשוב לי לשמוע את זה, בעיקר אם מדובר בריצה למרחקים.

הרגשתי אישית שעזר לי אבל לא יודעת אם בגלל השיטה עצמה או בגלל פריקת הלב למדריכה ….

למדתי במשך שנתיים(לפני כמה שנים)

הלימוד מציף המון נקודות של פגיעות שאנחנו סוחבות ועומס שמיותר לנו, כל שיעור קיבלנו משימה לשיעור הבא.

אני חושבת שזה שינה בי הרבה דברים.

למדתי לזהות מה טוב לי ומה אני פשוט סוחבת איתי סתם

אני ממש ממליצה גם אחרי שנים אני רואה את ההשפעה של זה. והמחברות נשארות(כל שיעור כותבים קטע) ומסכמים וכו'(כל אחת לםי מה שהיא רוצה כמובן)

ואםשר להמשיך וללמוד מזה בהמשך.

יש ספרים של תלמידות שלה שכתבו בשפה פשוטה יותר וזה גם מומלץ ממש.

מאוד מאוד אוהבת,

ימימה אביטל ז"ל הייתה גם צדיקה וגם גאונה.

החומר שלה שמלמדים הוא בשבילי תמיד כמו מים קרים לנפש עייפה ..

יש המון שיטות וגישות ואפשרויות ללמוד ולדעתי באמת הרוב המוחלט יעשה לנו טוב כי כשאנחנו עסוקות בהתפתחות שלנו זה עושה טוב ..

אז לדעתי כדאי למצוא בעיקר מדריכה או קבוצה שנעים בחברתן

אני מרשה פעם בשבוע מנה חמה.

שאר הזמן אוכל שאפשר לאכול פושר..

- שניצל בפיתה

-שניצל עם אורז / פסטה

-המבורגר (מכינים בבוקר)

-נקנקיות בלחמניה

חזה עוף בתיבול שווארמה

שניצל / נקניקיות עם פסטה (מכינה יותר מראש ושמה בצד קודם כל בקופסאות האוכל כדי לא להיתקע)

קוסקוס עם עוף

לפעמים זה פשוט עוד פרוסה

קוסקוס עם מרק ירקות

טוסט עם טונה ותוספות

קציצות טונה ואורז

רק קצת רוטב של המרק ספוג בקוסקוס

לאכול סנדוויצים כל היום, מושקעים יותר או פחות, וארוחה רצינית יותר בערב. לא חייב בשרית אפשר גם שקשוקה, פסטה עם רוטב כיפי או משהו כזה. אני פשוט רואה שלקחת אוכל מבושל למסגרת שאין איך לחמם זה יכול לבאס.

בתור סטודנטית כן הייתי לוקחת איתי מבושל, וזה יכל להיות גם פתיתים עם ירקות מוקפצים וקובה בשר, או בסגנון המנה הסינית הזאת של אורז/נודלס-אפונה וגזר-חביתה מקושקשת/חתיכות קטנות של עוף ברוטב סויה או טריאקי, אפשר גם פנקייקים עם קופסה קטנה של רוטב

שניצל

עוף

נקנקיות

והתוספות- לפי מה שמכינים בבית.. משתנה..

מעניין לנסות. כשהן קפואות באריזה הן דבוקות אחת לשניה ואז קשה להפריד וצריך להכין את כל החבילה גם אם רק ילד אחד רוצה.

כי נגמרו לי הרעיונות.. אמרה שרוב מוחלט מביאות מנה חמה, היה יכול לעזור אבל היא לא נוגעת בזה.

דג מושט שנכנס על הבוקר לתנור עם תפוד,

קציצות ואורז

עוף בתנור, אורז ואפונה

שניצל ופתיתים

המבורגר בלחמניה

פיתה עם פסטרמה

שניצל תירס ופסטה

פיצה וסלט

זה סנדוויץ. לא צריך חימום והבן שלי מאד אוהב.

אני מכינה ומקפיאה מלאי במאפינס גגדולים

במאפינס יש קמח, בצים, וירק לפעמים גם מכינה בשרי...

אחלה ארוחה, עם סלט טרי בקופסא.

גם אם לא הכי משביע, הרגלתי את ילדיי שזה ארוחת ביניים וכשבאים לבית זה הארוחה הבשרית העיקרית.

אבל נכנסתי להיריון אז ביטלתי אצלה (לזכרוני לא עושה מעקבי היריון)

צריכה דווקא לדברים שלא קשורים

תודה

פה ירושלמית במקור היא מאוד מלאה אז יעזור לי שיהיו כמה אפשרויות

בכל מקרה אני פעם ביום בערך בודקת אם יש תור שהתפנה

אחת הנדירות והעדינות

אני מכירה אותה מלפני שעברה לשם וממש התבאסתי שעברה

תבדקי אם מקבלת באזור שלך

הייתי אצלה פעם אחת והתרשמתי שהיא עדינה ונעימה.

אז דוקטור חנה דרוקמן. מניסיון. היא ממש אנושית, עם סבלנות, נעימה ורגישה.

מבינה ממש את הפחד שלך. גם אני עם טראומות מרופאות נשים וגם אני לא מעיזה ללכת בלי לשמוע על הרופאה לפני זה. אבל אצלה תמיד היה ממש בסדר.

אולי היא מקבלת בעוד מקומות, שווה לבדוק.

מקריית אונו מושלמת עזרה לי ממש בהריון

בלידה הראשונה לא קניתי כלום

והיה לי ממש קשה להתארגן על הכל אחרי

לכן בלידה השניה כן קניתי

וזה דווקא עשה לי טוב גרם לי להתרגש ולחכות לתינוק

לא קניתי מלא דברים כן את הבסיס שצריך שיהיה בבית

1. גם אני בלידה הראשונה לא קניתי כלום מאותה סיבה. והיה לי מממשששש קשה עם זה אחרי הלידה. לקראת הלידה השניה כבר קניתי הכל.

   לא חסר לאישה אחרי לידה גם להתעסק עם כל מה שאין וחסר, ולהתבאס שאין מוצצים שאת אוהבת, וקנו לך בגדים לא מספיק מוצלחים וכו...

   בעיני ממש ממש כדאי להתארגן לפחות על חלק מהדברים לפני.

2. אני הייתי בביכורים פעמיים, אחרי הלידה הראשונה עם בעלי יחד בחדר פרטי גדול ומפנק, נהננו מאוד מאוד!!!

   אחרי הלידה השלישית הלכתי ל2 לילות לבד, גם היה לי חדר גדול פרטי ומפנק, והארוחות מפנקות. לא היה לי קליטה וזה היה מאוד מאוד מתסכל ומעצבן, על כל טלפון קטן עם בעלי הייתי צריכה שעה למצוא מקום שיש בו קצת קליטה... כל שאלה של איפה המכנס של הילד וכו הפכה לעסק שלם... זה היה מתסכל. ובנוסף גם התגעגעתי מאוד לבעלי והילדים, היה לי שם קשה קצת לבד. והיה לי יציאה למרפסת מהחדר, וכל הלילה פחדתי שיכנסו ויקחו לי את התינוק😭 (הגיון בריא של אחרי לידה)

   בתכלס אם יש אפשרות לבוא עם הבעל זה ממש מושלם ומפנק, וגם הפעם די נהניתי, אבל גם פירטתי לך מה היו החסרונות שאני ראיתי

בשעה טובה בקלות ובשמחה!!

אני עשיתי ביות מלא בביכורים, והרגשתי שאין לגמרי תמיכה בזה...

עצבן קצת את האחיות שבאתי לקלח אותו שם כל פעם ועמדתי שם עד שגמרו... ונתתי לו יד בהחלפת טיטול וכו.

האחות שיכנעה אותי ממש להשאיר אותו וללכת לנוח, ולא רציתי בכלל... והיא קצת לא שיחררה. היה לי לא נעים.

אבל בסה"כ היתה שם חוויה ממש טובה, ונעים שם ממש.

אצלהו לא נוהגים לקנות כלום לפני ואם כן אז משאירים בחנות אבל לי זה לא התאים אז עשיתי וקניתי מה שבא לי לפני ושמחתי מההחלטה כי היה ממש כיף לחזור לזה שהכל מוכן והבגדים מסודרים

לגבי 1

לידה קודמת לא קניתי. בפועל אפילו בגד להוציא מהבית חולים לא היה לי. כי הבנים שלפניו נולדו בעונות אחרות. גיסתי הביאה לי משלה וכיבסה ובעלי הביא לי את השקית ממנה לבית חולים שאבחר..

בלידה הזאת ארגנתי כל מה שהיה חשוב לי. והיה לי כיף לכבס הכל לפני ולהכין הכל מסודר לפני הלידה. למרות שהיא ילדה שביעית, רציתי לחדש וחלק דברים היה חסר. ולמי מתאים אחרי לידה לעשות סיבובים בחנויות לחפש או לשלוח את הבעל ולהסביר לו מה לקנות...

לגבי מלונית, הייתי פעם אחת. ואני ממש אחת שמתגעגעת לבית ולילדים ורוצה את המקום שלי. והיה לי ממש חוויה טובה. חדר מפנק, ארוחות של מלון. שקט בלי הפרעות. היתי רק לילה אחד אבל זוכרת מאוד לטובה. רק קצת היה חסר לי תעסוקה. במלונית עין כרם. אבל זה היה מזמן, הילדה כבר אחרי בת מצווה...

באחרון היה לי בעיקר דברים בסיסיים. (וילדתי פסע משבוע 37)

כסאות בטיחות, טיטולים, בגדים, מוצצים ובקבוקים.

עריסה הייתה בבית מילדים קודמים.

עגלה הייתה מילדים קודמים+לקחנו ממישהי שמסרה.

זה גם תלוי מה התכנון לאחרי הלידה. לאן הולכים ומה יש שם.

בגדול, חושבת שהכל אפשר להשיג אחרי הלידה.

יש פחות מבחר. אבל יש.

1. קונה לפני, גם עוזר לי בתקופה הקשה והפחדים של ההריון וגם נח לי להיות מאורגנת לפני.

2. הייתי בעין כרם אבל נראה לי שזה אותו קונספט, אחרי הלידה צריכה את השקט שלי ולא המוניות.

לבחור ולהרגיש את הציוד מחזק את התקווה, ונותן כח לעבור את האתגרים

זה לנתב אותו לאמונה.

אני קונה בגדים כי אני מאמינה שהכל יהיה בסדר.

בהריון האחרון זה היה הכי מורגש. הייתי בהריון בסיכון.

וחששתי להתארגן.

כן, זה מה שהיה בדורות הקודמים.

אני קניתי, אבל לא דיברתי וסיפרתי שקניתי, החבאתי בארון שקיות בגדים וכו' ולא הראיתי לאף אחד, ככה בשקט.

למען האמת אני חושבת שכשאת קונה בגדים זה אומר שאת מאמינה בלב שלם שהתינוק יגיע בשלום והכל יהיה בסדר, ואחרי הפעולות יגיעו המעשים.

אני מאלו שלא קונות כלום, כמנהג אמא שלי

זה לא מעין הרע, זה מפחד שהכל יעבור בשלום בע"ה.

אבל אני יודעת שיכולה לבקש מאמא שלי ואחותי ויקנו לי כל מה שצריכה..

נוח זה לא, ברור שנוח יותר שהכל מאורגן, אז תחשבי מה מתאים לך.

מה שאני עשית בלידה ראשונה ובכלל זה לעשות הזמנה גדולה ולקחת אחרי הלידה. לי זה הרגיש נכון.

בהצלחה וידיים מלאות בע"ה.

אצלנו מאמינים שהתארגנות מראש היא מעשה של אמונה ובטחון בה' שהכל ילך בטוב ובחסד

ופרקטית זה מאפשר להתמקד אחרי הלידה במה שחשוב שזה הדאגה לתינוק ולאמא, ותמיד יש עוד סידורים נצרכים.

1. הכנתי הכל ברמת בגדים מכובסים מקופלים בשידה, טטרות, טיטולים, מגבונים, מוצצים, הכל.. חסך התרוצצות מיותרת אחרי הלידה, ואני נהניתי מאד להכין הכל ולהתרגש ולצפות.

2. לא הולכת לבית החלמה כי במילא מניקה מלא ולא אוהבת לשים בתינוקיה, וצריכה את המיטה שלי והשירותים שלי. את הכסף במקום משקיעה בוולט ומתפנקת עם אוכל טוב. אבל! חובה לדעת לשים גבול בבית ולנוח היטב, מי שקשה לה להתעלם מהבלגן והכביסות וכו אולי עדיף שתלך לבית החלמה. אני הייתי בבית ולא עשיתי כלום כלום כאילו אני לא נמצאת.

גם בלידה ראשונה ובשאר הילדים

הכנתי חדר מוכן לתינוק כולל מדבקות קיר עגלה מיטה הכל מהכל ובגדים מסודרים ומכובסים בשידת החתלה

אגיד לך יותר מזה עוד לפני שהריתי קיבלתי הכל מדודה שלי שמסרה היה לי חדר ששמור רק לתינוק ממש עשיתי כלי לרצון השם חחחח

אני בכללי מסודרת ולא אוהבת להיות בלחץ של הרגע האחרון ויותר מכל אני מאמינה באמונה שלמה שתמיד תמיד אהיה ביידים מלאות אין סיבה שלא גם שאלתי רב בנושא אמר להתכונן מראש

לא בונה על כלום בלאגן של אחרי הלידה.

קניתי עגלה (יד שניה), כיסא לאוטו (כולל לחבר אותו..), כיבסתי וארגנתי את כל הבגדים בשידה, טיטולים מגבונים, חיתולי בד..

הכל חיכה כבר מוכן לשימוש. להוריד מהעומס של אחרי הלידה.

כ"כ חיכיתי לילד הזה

והיו לי כ"כ הרבה פחדים מסביב

שהיה לי מאד טוב להתארגן מראש

לקנות בגדים מתוקים ולהחביא בארון שהילדים לא יראו מה הצבע

ולגבי הבית החלמה

הייתי בביכורים

היה פשוט חלום

אני טיפוס מאד פרטי ומאד לא משתף

הייתי בחדר פרטי, רחב ידיים

לרוב הבייבי היה איתי, למרות שהתינוקיה שם מופלאה

בגלל שאחרי הלידה הוא היה מנוטר/פגייה הרבה זמן והייתי צריכה פיצוי לי ולו על הימים האלו...

האוכל היה טעים

שבת בעלי היה איתי והיה מושלם

ארגנתי לי מראש כערמת ספרים ועשיתי מרתון קריאה- בשבילי זו ההחלמה הטובה ביותר.

הייתי שמחה לחוות את הימים האלו שוב.....

הייתי גם בהדסה בייבי יום אחד, בעצם יומיים, כשהבייבי היה עדיין מאושפז ואותי שחררו

פחות נהניתי

האוכל היה בצמצום, פעמיים בשרי ביום- בשבילי זה יותר מדי

ישבו לי על הראש וספרו כמה שניצלים לקחתי

פחות אהבתי את התינוקיה

לא מפחדת מעין הרע או שיקרה משהו.

בלידה הראשונה לא קניתי מראש. גם ילדתי יחסית מוקדם.

בגדים קיבלתי מאמא שלי ומגיסתי, בהמשך קניתי לפי הצורך.

עגלה, חמותי השיגה לנו יד שנייה.

עריסה השארנו מגמ"ח.

בהתחלה קילחתי בכיור, ואחר כך לקחנו אמבטיה מגיסתי.

בלידה השנייה קניתי לפני בעיקר בגדים לברית, לתינוק ולגדולה.

בלידה השלישית קניתי לפני מיטת תינוק חדשה. ביום של הלידה עוד הרכבנו אותה וכיבסנו את העגלה והבגדים.

בלידה הרביעית ילדתי פג, אז לא הספקתי להתכונן לפני, והיה מספיק זמן להתארגן אחר כך.

לגבי בית החלמה, אף פעם לא הלכתי, אז אין לי המלצה.

אני אישית לא מרגישה צורך ללכת, ולבעלי ולשאר הילדים יותר קל כשאני חוזרת הביתה.

אבל לפעמים עוד כמה ימי החלמה והתאוששות לאמא עושים נפלאות....

מתאוששת מהר, ולא מרגישה צורך בעוד ימי התאוששות לפני החזרה הביתה.

וגם לי יותר קל להיות בבית, מאשר לנהל את הילדים מרחוק, או שהם יצאו לגמרי מאיפוס.

על שמות טובים/לא

יש בזה דעות שונות לפי מה שם נחשב טוב או לא

ובמיוחד על שמות מוכרים ונפוצים חשוב לשים את האמירות האלה בפרופורציה, ולא להפחיד נשים שאולי קוראים ככה לבנים/אחים/בעלים שלהן.

ספציפית לגבי מתן אני מכירה ממש דעות הפוכות: דעה שאומרת שזה שם ממש בעייתי בגלל מתן נביא הבעל

ומהצד השני דעה שאומרת שזה שם מצוין עם משמעות סופר יפה וחיובית מאוד, בתנאי שכמובן לא נותנים אותו על שם נביא הבעל....(שלא נראה לי שיש מישהי שתבחר לתת שם כזה על שם נביא הבעל)

לגבי גברי- זה שם בזכר, נכון. יש הרבה שמות שמקובלים לבנות שהם בזכר ויש כאלה שמקפידים על זה וזה חשוב להם והדעה שהם הולכים לפיה גורסת שיש צורך להקפיד על זה, ויש שלא. זה גם לא מובהק לחלוטין..

(אגב זה נכון גם לכיוון ההפוך למרות שאין הרבה שמות עצם בנקבה, אבל למשל השם בארי הוא נקבי ובכל זאת הוא מקובל, והיה מקובל גם בתנך, גם בתור שם לגבר...)

אין לי שום אינטרס להגן על השם מתן אבל העיקרון של לא לפסול שמות שהם קיימים ומקובלים כן חשוב בעיני...

ומדובר באישה שהייתה גיבורה אמיתית.

היא קמה ועזבה את בית לחם

את ראתה שבועז יכול לייבם את כלתה

והיא היא זו שהדריכה את רות מה לעשות וכיצד לפנות אליו!!

בעצם היא זו שמניעה את העלילה,

שיוצרת את התקומה ואת שושלת בית דוד.

האישה הזאת מהממת אותי ויש עליה פירושים ממש ממש יפים שאין לי זמינות אליהם כרגע.

שם יפיפה ואישה שהיא גיבורה. בעיני, אחת ה-גיבורה.

רבקה- מידת החסד

רות, נעמי- כל מגילת רות היא מגילה של חסד של אמת

נגה, לבנה, אולי יש עוד שמות שהמשמעות שלהם הוא אור ירח- שזה אור חוזר שלא לוקח לעצמו אלא מקבל מהשמש וכמו מחזיר אור מפיץ את האור הלאה

תאיר, אורה, אוריה-באותו כיוון

מתן על כל נגזרותיו- יותר מקובל לבנים אבל אני מכירה בנות מתן/מתניה(לא רק עכשיו, גם בגילי, הייתה איתי בכיתה למשל)

אני מכירה גם ילד בשם חסד, אולי יש גם בנות..

תוהה אם זה מודרני מידי.....או שם לא טוב לבת

ואצלנו הוא מקובל

גם במלעיל וגם במלרע..

(במובן האור שלי וגם בציווי- האירי)

אורי במובן של תאירי (תמיד שוכחת אם זה מלעיל או מלרע) בעיניי מבטא בדיוק את מה שאמרת.

הארה זו תנועה מבפנים החוצה,

"קומי אורי כי בא אורך" מחובר בעיניי לגאולה, לעמ"י ולקב"ה.

החיסרון היחיד הוא שצריך כל הזמן לתקן את הסביבה איך אומרים... 😅

החלטות טובות

זה תופס כשם לבת.

רוניה לדעתי יפה יותר

מישהי בערך בגילי...

בין מתניה למוריה/אוריה/נריה/וכו?

יצא לי לפגוש בחורה בשם שגיא

וגבר בשם נוי

זה הזוי מבחינתי.

נריה אני מכירה מלא בנות

מתניה באמת אני מכירה רק אחת

אבל באמת לא מבינה מה ההלם הגדול🫣 גם בתנך ההורים המציאו את השמות פשוט זה היה לפני 2000-3000 שנה אז זה סבבה והיום לא? למה בעצם?

אני יוצאת ממש קיצונית בשרשור הזה אז רק לפרוטוקול לילדים שלי יש שמות סופר נפוצים ברמת נעם וטליה בערך🤣 (אני אוהבת שמות מיוחדים אבל בעלי איך נאמר, פחות חח.. ואנחנו מוצאים שמות יפיםםם ב"ה)

באות ו.

אני מדברת על אוריה עם חולם.

אני מכירנ בנים

אבל זה שם נשי.

אוריה עם שורוק זה שם גברי וגם בתנך מופיע כגברי.

ההלם הגדול זה שנשים מסתובבות עם שמות של גברים שעוד לא השתרשו בציבור כשם של גם וגם (כמו עומר נגיד שהיום זה רץ גם בנות גם בנים).

מאד מאד מאד! מוזר לי.

ולילדים שלי יש שמות גבריים. מיוחדים אבל גברים. אי אפשר לטעות.

ואני רק רוצה להאמין שבעתיד לא תקום אמא ותקרא לבת שלה בשמות האלה.😄

הילדים שלי בעיקרון עם שמות מאוד מובהקים מגדרית(אם את סקרנית אין לי בעיה בפרטי) ועדיין שמעתי על אנשים במגדרים ההפוכים עם אותו שם🤷‍♀️

זה הרבה יותר פלואידי היום ויש הרבה שמות שפעם היו מובהקים והיום הם גם וגם, ואפילו שמות שהתהפכו...

לא יודעת, לא מתרגשת מזה.

בנות עם השם שלו.

נרשם הלם גם חחחחח

לק"י

זה באמת מאוד נדיר אצל בנות:

מה שמגניב במשפחתון של תמ"ת שאת מקבלת כסף על זה שאת שומרת על הילד שלך.

ככה שמעתי, תבדקי את זה.

ולא בטוח שאת צריכה להכניס את הקטנים לצהרונים.

תחפשי מישהו/י בסביבה שיביא לך אותם בתשלום הביתה.

אבל תיקחי בחשבון שזה עבודה נון סטופ, כמעט בלי חופשים.

וכמובן רק אם את אוהבת לטפל בילדים או תינוקות.

בכללי, לדעתי שווה לצאת לעבוד גם אם התוספת בהכנסה היא 3000 ש"ח

כי אחרי שיוצאים לעבוד אפשר לעלות בשכר

אם נשארים בבית זה לא קורה.

לא יודעת כמה אפשר להרוויח מזה. כמו:

כתבנות,

מכירה של עוגות- בעיקר אם אתם לא גרים בעיר. לפני שבתות, או עוגות מספרים, או אם את יודעת או יכולה ללמוד עוגות מעצבות קצת, קינוחי כוסות, חלות ביתיות, מגשי פיקניק.

מגשי פירות (יש קורסים באינטרנט, אחרי 2 מגשים בערך את מכסה את העלות).

סריגת כובעי צמר.

עריכת אלבומים

נסי לשאול את הצאט אולי יהיו לו רעיונות מעניינים.

ואני לא רוצה את זה

יש לבעלי עסק של השכרת ציוד לאירועים אם זה מיקרופונים רמקולים והכל וזה כל הזמן לשווק.. לנסות לסגור עסקאות.. זה קשוח

לכן חשבתי על פעוטון שנכון גם פה צריך שיווק אבל מכירים אותי בשכונה ום סגרו אצלך זה די קבוע ולא כל פעם מחדש למצוא לקוחות מזדמנים..

גם חשבתי אולי להיות שליחה? של חבילות? מכירות את המקצוע החדש הזה?

מישהי יודעת לספר על זה קצת איך זה עובד וכמה זה משתלם?

מתסכל אותי החוסר ודאות הזה והמחשבה מדבר לדבר. מקנאה באנשים עם מקצוע או ידעו תמיד שרוצות להיות משהו מסוים

הגנים שלהם במרחק הליכה?

אולי יש אמא שמוציאה שיתאים שתשלמי לה קצת(פחות מהמחיר של הצהרון) והיא תוציא לך אותם קבוע אלייך?

זה תכלס הזמן של השנצ בדכ

תתני להם ארוחת צהריים ואז שהזמן הזה קבוע יהיה זמן סרט עד סוף המשפחתון/עד שהגדולים שלך מגיעים..

וזה 2500 לילד אבל כפול כמה ילדים אני מאמינה..

ביחס אישי? או גם צהרון של המסגרות אבל תבקשי שילדייך יהיו איתך וינכו לך מהמשכורת את עלות המנות של האוכל שלהם? ככה את לא מחויבת לשלם עליהם צהרונים

בדרך כלל זה מ8-13

תוכלי להרוויח כסף וגם לא לשים בצהרון.

גם אין עבודה שאת לוקחת הביתה.

לא עובדת בזה אבל מכירה כמה נשים שעושות את זה, יכול להיות טוב לך אם את מתחברת

לגבי עבודה כסייעת.

יש אפשרות בדרך כלל לגמישות בשעות, אומנם השכר לא מאוד גבוה, אבל בגלל שלרוב זה מוגדר כעובדי עירייה / מועצה יש תנאים נוספים שאין בכל עבודה.

מעלה נקודה נוספת - שווה לחשוב לא רק כמה כסף ייכנס בסוף לחשבון הבנק, אלא לטווח הארוך.

אם את לא עובדת, ככל הנראה אין הפרשה לפנסיה. אם עכשיו יש מינוס, יהיה קשה לחסוך עבור הפנסיה בעתיד, וזה מאוד משמעותי. ככל שמתחילים לעבוד מוקדם יותר, זה מאפשר לצבור יותר.

אם בעלך עצמאי, זה עוד יותר מחזק את העניין של לחשוב על הפנסיה כבר עכשיו ולראות איך זה לא תופס אתכם מופתעים בעוד x שנים.

ולכן, גם אם תצאי לעבוד וזה רק יגרום למאזן בין הכנסות להוצאות, זה עדיין משתלם להיבטים כלכליים נוספים.

לק"י

ונראה לי שבכללי התנאים שלהן פחות טובים.

לא אומרת שזה לא יתאים לפותחת, אבל חשוב לברר איך זה אצלם.

בהצלחה!!

שווה לבדוק אולי יהיה ביקוש ואז אפילו עם שניים- שלושה ילדים תצליחי להכניס כמה אלפים בלי להכניס את הילד שלך למעון

כי את יותר פנויה בבוקר אז למה להיכנס לזה? לדעתי מתכון להתשה רצינית

אני במקומך הייתי הולכת לכיוון של מזכירות וכד

זה בדרכ עבודות שמשלמים יותר ממינימום, יציבות תעסוקתית, וגם אם תשלחי ילדים לצהרונים יש לך יתרון של שכר סבבה + הפרשות סוציאליות כחוק

אני חושבת שצריך לבחון מה היחס בין השכר שתרוויחי לתשלום על הצהרון ומה פוטנציאל ההשתכרות שלך. וגם - כמה שנים קדימה צפוי להיות תשלום על צהרון. כי לפעמים זו הוצאה ששוה לשלם אותה בשביל התקדמות מקצועית ועלייה עתידית בשכר.

אני גרה בעיר בה הצהרון לא יקר בכלל, אבל גם אם הוא היה יקר יותר הייתי משלמת, כי זה אפשר לי לצאת לעבוד בראש שקט והיום אני כבר משתכרת 30 אחוז יותר מההתחלה ועוד לא מיציתי בכלל את פוטנציאל ההשתכרות

סקירות (מוקדמת ומאוחרת)

העמסת סוכר

בדיקות דם לוודא שאין מחסור במשהו (ובמיוחד בברזל)

אבל זה גם לא היה הריון רגיל (תאומים)

אבל מאמינה שגם ברגיל הייתי עושה יותר.

עשיתי שקיפות, סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת. אקו לב, העמסת סוכר.

חלבון עוברי ועוד משהו לא עושים בתאומים.

אבל אם זה בדיקה פשוטה (דם, אולטרסאונד), סביר שהייתי עושה.

לגבי בדיקות שהם בחינם, איך אני יודעת איזה ?

שרופא נשים (ולרוב גם יועץ גנטי) מפנים אותך אליהם - הם בחינם.

הדברים שאת קוראת עליהם רק כפרסומת - עולים כסף (למשל ניפט).

אולטרסאונדים- די הרבה, כי בסוף ההריון אני צריכה מעקב יותר צפוף.

בדיקות דם- לפי מה שהרופא מפנה + מעקב של ברזל.

שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירה מאוחרת, העמסת סוכר.

סקירה מאוחרת, העמסת סוכר, הערכת משקל ובדיקות דם ושתן לפי הנוהל. אה וגם חיסון שעלת

בהריון האחרון עשיתי גם סקירה מוקדמת וסקירות מכוונות פנים וגפיים, לפי הנחית המרכז הטרטולוגי

סקירה מאוחרת

מידי פעם אולטרסאונד

חיסון שעלת

הערכת משקל בסוף

ובדיקות דם ושתן כמה פעמים

הרופא אמר לי שיש נשים שמזלזלות בזה, וחבל.

המעקב לחץ דם, שתן ובצקות יכול למנוע רעלת ועוד דברים...

בנוסף לשאר הבדיקות שכתבו לך.

העמסת סוכר למשל חשוב מאוד

וגם סקירה, אחת לפחות.

הקו שמנחה אותי - איפה אפשר לעזור לתינוק. למשל אם יש חלילה בעיה במערכת הנשימה, הכליות - לפעמים יחכה לו רופא ילדים כבר בחדר הלידה.

לא כתבתי, אבל אני גם עושה מעקב אצל אחות.

בדרך כלל כשאני מגיעה לרופא.

מניחה שכשאעבור את 35 אולי אשקול עוד בדיקות..