ספר נפלא! זכותו תגן עלינו.

הוא נחשב ממשיך דרכו ובצדק.

אבל חשוב לזכור שהראב''ם היה בן 15 כשהרמב''ם נפטר, מה גם שבשנים האחרונות הרמב''ם היה עסוק מאוד ובקושי הספיק ללמד. למעשה הוא לא זכה ללמוד ממנו הרבה.

כמו כן, הוא שינה קצת מגישתו של אביו בענייני מחשבה. וגם בהלכה לא תמיד ממש כיוון לדעתו (למשל לגבי ברכות שלא עשני גוי/אשה/עבד שפירש את ההלכה במשנה תורה באופן אחד ובגניזה הקהירית נמצא סיכום שיעור של הרמב''ם שבו הוא מסביר אחרת), ולפעמים אפילו חלק עליו במפורש (למשל לגבי נטילת ידיים ביום כיפור ותשעה באב).

הרמב"ם היה מסכים שיש מקומות שיש בהם 'ברכה'? כמו באר לחי רואי? 

פסוק סב

(עדיין לא למדתי את כל המספיק לעובדי ה', ורק השנה התחלתי את הפירוש לתורה, אז הגיוני שאני לא מבין אותו כמו שצריך)

אני לא יכול לדבר בשם הרמב''ם.

ואני גם לא בטוח למה ר' אברהם התכוון ב'ברכה' (ואני רואה שגם יש גירסאות שמשמיטות שם משהו בכתבי היד).

אני כן יכול לומר שיש מקומות שיש בהם יותר השגחה.

הרמב''ם מפרש כך לגבי "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוהיך בה".

כמו כן הרמב''ם טרח ללכת לחברון לקברי האבות (אבל שם ייתכן ויש טעם אחר).

זה הופך את הדיון על שעות רצון לקצת... מעניין

כי לכאורה גם על הארצות עובדי הכוכבים אמרו 'אקלים פלוני אלוהו הכוכב הפלוני' (ג כט)

נ.ב: בנוגע לחילוק בין קברי אבות לקברי צדיקים -

אם הוא מקובל על הראב"ם, אז הוא די מותח אותו.

כי בפרשה שלנו הוא כותב שדבורה המינקת הייתה צדיקה

'ואפשר שהיו מבקרים את קברה ומתפללים שם'

כמו שכתבתי שם - החלוקה היא בין בחירה לבין חוקיות וערך עצמי.

ה' בוחר להשגיח יותר במקום מסוים (ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, ואולי לפי ר' אברהם מקום התגלות).

בניגוד לגישה שיש מקומות שאירוע או אופי שלהם הופך אותם לבעלי יכולות מסוימות.

לגבי הפירוש והחילוק;

אני רואה שגם כאן - החלק הזה אינו נמצא בכתב היד.

ואני גם לא בטוח שיש בזה אישור לעניין כמו אזכור של תופעה, גם היו להם 'אלוהי נכר' כמוזכר בסמוך.

אבל לא הייתי מתפלא אם הוא כן היה בכת''י וגם אם ר' אברהם היה בעד, כי כמו שכתבתי - הגישה שלו היתה מעט שונה.

איפה כתוב שזה לא בכתב היד?

או שבדקת בכתב היד עצמו?..

אבל לא משנה

אלא מה שבין שני סימוני ההערות 28 שבשורות הראשונה והאחרונה שצירפתי.

כתוב: מן "אן" עד "אן" (כנראה טעות הדומות). תראה במקור הערבי, זה תואם את ההערות.

החלק המוסגר נשמט מפני טעות הדומות

ביאר לנו ש[הייתה] = תבין לנא אן [כאן]

לברכה [כמו שמצאנו] = תברכא [כמאן אן וגדנא]

אבל באמת לא משנה

שהוא כותב "ומן ...א עד ....א"

שזה מ-א' של "לנא" עד א' של "כמא" שזה בדיוק מ"אן" עד "אן".

אז כמו שכתבתי בשתי השורות האחרונות לפני 5 תגובות.

מחכה שתתפנה המקלחת

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.