אֵין לִי אֲוִיר
הַכֹּל סוֹגֵר עָלַי
אֲנִי רוֹצָה לִמְצֹא מִלִּים
אֲבָל רוֹעֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי
וְאָסוּר לִבְכּוֹת
אוֹ לֶאֱהֹב
אָסוּר לְהֵרָגַע
אֲנִי כָּל כָּךְ פּוֹחֶדֶת שׁוּב לְהִפָּגַע
וּמִי בִּכְלָל יֹאהַב אוֹתִי עִם כָּל הַצַּלָּקוֹת?
מִי יִרְאֶה בַּחֹשֶׁךְ שֶׁמּוּלִי?
אֲנִי רוֹצָה לֹא לְהַפְרִיעַ וְלֹא לִתְפֹּס מָקוֹם
סְלִיחָה, סְלִיחָה עַל כָּל מָה שֶׁאֲנִי
(ברק פלדמן)



