ביהדות לא מקשיבים למופתים. היחיד שיכול להורות לנו לעבור על ההלכה הוא הנביא והוא נבחן בצורה מאוד מקפידה- נבואות ברורות ומדוייקות, אם הוא ניבא שירד גשם בשעה מסויימת ופספס בכמה דקות הורגים אותו.
נביא אמת יכול לשנות מצווה רק בצורה זמנית ולא יכול להורות לעבוד עבודה זרה.
איך מוכיחים שהיהדות היא האמתית?- על ידי השכל בלבד.
מקווה שעניתי. אם לא אשמח אם תחדדי את השאלה.

בסופו של דבר, הקב"ה נתן כוח לאנשים לפעול בעולם גם באופן אסור.

גם מעל כוח הטהרה וגם מעל כוח הטומאה. ובו אנו בוטחים.

רבי נתן שואל: כיצד אדם יידע אם הוא

על המסלול הנכון? הרי אין לנו אינדיקציה היכן

אנו עומדים, 'עשיתי נכון, לא עשיתי נכון' וכו'

ועונה: כל זמן שאתה מחפש את האמת, תדע שאתה

על השביל הנכון. אבל אם יגיע יום 

שתחשוב שהאמת נמצאת אצלך ושהקב"ה

נמצא אצלך בכיס, תדע שסטית מהשביל.

לגבי הטומאה, זה דומה. לא תמיד נדע,

אבל 'הולך בתום ילך בטח' 'לא ימנע טוב להולכים בתמים'

אדם שהולך בתמימות, גם אם הוא טועה, 

ה' יסובב את הכל בכדי שיצדק.

לא סותר.

תמימות היא חכמה גדולה מאד. 

ובחיפוש האמת, אין הכוונה להרהר, אלא לחפש את האמת בתפילות

תחינות ובקשות, בדמעה ולימוד.

ה', אנחנו יודעים שהאמת נעדרת, בבחי' עדרים עדרים, 

היכן נמצאת האמת, תכוון אותי, תדריך אותי.

וזה לא סותר

למשל: על שני דברים רבי נחמן אומר- מצווה גדולה מאד

1. להיות בשמחה.

2. לחדד את מוחו.

במקום אחר הוא אומר- עיקר היהדות היא תמימות ופשיטות, 

וחכמות אין צריכים כלל.

ואיך זה מסתדר?

אלא שבכדי להיות תמים באמת, דרושה מיומנות וחכמה גדולה.

תמים זה לא אהבל שלא יודע כלום. אלא מדובר

באדם חכם ומוכשר שיש לו איזו השגה בתורה, ועדיין, כשזה

מגיע לקיום מצוות בפועל, הוא בוחר להתמם בכדי 

להגיע לשלימות המצווה. 

כי יודע שחכם ככל שיהיה, לא ניתן לצאת ידי חובת 

בורא עולם שכזה. וע"י תמימות ניתן.

לכן בוחר לסלק את 'מוחו החכם' ולהשתמש בתמימות שבו.

לא יודע עד כמה ההסבר מעולה, מניח

שצריך לזה כמה הקדמות (:

לא כתבתי כי השאלה לא מביעה תמימות.

אלא פשוט עניתי שבאמת אין דרך לדעת לגבי כוחות

הטומאה. ולכן אם נלך בתמימות ותפילות נצליח.

השאלה מעולה לדעתי. 

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל