ביהדות לא מקשיבים למופתים. היחיד שיכול להורות לנו לעבור על ההלכה הוא הנביא והוא נבחן בצורה מאוד מקפידה- נבואות ברורות ומדוייקות, אם הוא ניבא שירד גשם בשעה מסויימת ופספס בכמה דקות הורגים אותו.
נביא אמת יכול לשנות מצווה רק בצורה זמנית ולא יכול להורות לעבוד עבודה זרה.
איך מוכיחים שהיהדות היא האמתית?- על ידי השכל בלבד.
מקווה שעניתי. אם לא אשמח אם תחדדי את השאלה.

בסופו של דבר, הקב"ה נתן כוח לאנשים לפעול בעולם גם באופן אסור.

גם מעל כוח הטהרה וגם מעל כוח הטומאה. ובו אנו בוטחים.

רבי נתן שואל: כיצד אדם יידע אם הוא

על המסלול הנכון? הרי אין לנו אינדיקציה היכן

אנו עומדים, 'עשיתי נכון, לא עשיתי נכון' וכו'

ועונה: כל זמן שאתה מחפש את האמת, תדע שאתה

על השביל הנכון. אבל אם יגיע יום 

שתחשוב שהאמת נמצאת אצלך ושהקב"ה

נמצא אצלך בכיס, תדע שסטית מהשביל.

לגבי הטומאה, זה דומה. לא תמיד נדע,

אבל 'הולך בתום ילך בטח' 'לא ימנע טוב להולכים בתמים'

אדם שהולך בתמימות, גם אם הוא טועה, 

ה' יסובב את הכל בכדי שיצדק.

לא סותר.

תמימות היא חכמה גדולה מאד. 

ובחיפוש האמת, אין הכוונה להרהר, אלא לחפש את האמת בתפילות

תחינות ובקשות, בדמעה ולימוד.

ה', אנחנו יודעים שהאמת נעדרת, בבחי' עדרים עדרים, 

היכן נמצאת האמת, תכוון אותי, תדריך אותי.

וזה לא סותר

למשל: על שני דברים רבי נחמן אומר- מצווה גדולה מאד

1. להיות בשמחה.

2. לחדד את מוחו.

במקום אחר הוא אומר- עיקר היהדות היא תמימות ופשיטות, 

וחכמות אין צריכים כלל.

ואיך זה מסתדר?

אלא שבכדי להיות תמים באמת, דרושה מיומנות וחכמה גדולה.

תמים זה לא אהבל שלא יודע כלום. אלא מדובר

באדם חכם ומוכשר שיש לו איזו השגה בתורה, ועדיין, כשזה

מגיע לקיום מצוות בפועל, הוא בוחר להתמם בכדי 

להגיע לשלימות המצווה. 

כי יודע שחכם ככל שיהיה, לא ניתן לצאת ידי חובת 

בורא עולם שכזה. וע"י תמימות ניתן.

לכן בוחר לסלק את 'מוחו החכם' ולהשתמש בתמימות שבו.

לא יודע עד כמה ההסבר מעולה, מניח

שצריך לזה כמה הקדמות (:

לא כתבתי כי השאלה לא מביעה תמימות.

אלא פשוט עניתי שבאמת אין דרך לדעת לגבי כוחות

הטומאה. ולכן אם נלך בתמימות ותפילות נצליח.

השאלה מעולה לדעתי. 

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.