והיתה מעולה,חרשתי עליה,קניות כבדות ו2 ילדים ביחד עליה
הייתי פעם באיזשהי חנות,והמוכר מצביע לי על מישהו ואומר לי:את רואה אותו?הוא אבא של איה,הוא המציא את העגלה וקרא לה על שמה
אבל שמעתי שהיום האיכות שלה כבר לא כמו פעם
מיואשת******עגלות מאוד יקרות
אבל בהחלט ראיתי עגלות באזור ה300 שקל,שממש לא נוח ללכת איתם,לעומת אותה סגנון של עגלה שעלתה 700 שקל והיתה ממש נוחה להליכה
אז אני מסכימה שכדאי לקנות יד שניה,ושלא צריך להוציא אלפי שקלים,אבל לא הייתי מתקרבת לעגלות ב300 שקל.
מחזיקות הרבה יותר משנתיים,והיותר משתי ילדים,ואני מעמיסה עליהם מאוד
את מכוונת למשהו ספיציפי או בכללי?
לי היה סייבקס האגיס נראה לי בצבע כתום מזעזע (כי היה מבצע על זה)
אבל היתה גדולה ומרווחת באמבטיה
טיולון- קצת פחות נח
לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
אבל חד משמעית מסכימה עם זה שלא צריך לבזבז אנרגיות על שמועות.
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
לק"י
אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.
בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.
הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.
חחחחח
אבל הטראומה שלי מבוססת
בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה
לאא..
אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..
המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)
אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.
אחרי לידות זו לגמרי הצלה...
(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)
בדיפולט משחררת ברוב הדברים
זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)
ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע
יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה
עם 3 בנות ראשונות
ואז הגיעו 3 בנים
עם אווירה מאוזנת לגמרי
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
בת שנה ורבע
יש לה מלא שיניים
אז התחלתי כמה שאני מצליחה
היא לא מאוד משתפת פעולה
ואז הם לא צריכים לירוק
בעיקרון ההמלצה היא לצחצח מהשן הראשונה
אנחנו מצאנו שבהתחלה הכי נח לנו זה תוך כדי המקלחת ועם מברשת אצבעון
4 מתוכן טוחנות
אני עושה בלי משחה בינתיים
רק מצחצחת כזה שייצא הלכלוך
כי כל המשחות שראיתי היה כתוב מגיל שנתיים...
אני מאמינה שזה לא בעיה לבלוע משחה שמיועדת לילדים אבל אין לי מושג
לק"י
לא להתייחס לגיל שכתוב.
אלא לכמות של חומר שנמצא בה (פלואוריד אולי). לא זוכרת... צריך לשאול בטיפת חלב.
אז בהתחלה אני רק מנגבת את השיניים והלשון בחיתול טטרה ובהמשך מצחצחת. אבל מתחילה מהופעת השן הראשונה
התראה אדומה כזו כמו בצבע אדום לפני כמה דק'?
מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?
אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים
כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..
והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"
הבת שלי שלשום התחלה להתלונן על כאב בשן
אתמול מהבוקר קמה עם נפיחות בפנים. התקשרתי לרופא אונליין וביקשתי אוגמנטין
התחלנו את התרופה והבוקר גם קיבלה מנה אבל שעתיים אחרי זה התחילה להקיא ומאז מקיאה כל מה שאוכלת או שותה וסמרטוט..... שוכבת רוב הזמן
הצ'אט כתב הרגע למיון כי אולי הזיהום התפשט. שמעתן על כזה דבר?
או שהתחבר לה וירוס?
לק"י
אבל כן צריך לדאוג שלא תתייבש.
אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?
אבל אני בטוחה שכן.. כי סבלה רבות מדלקות בשתן
מאתמול בלילה קיבלה מנה ראשונה כך שהייתה אמורה להתחיל להקיא מיד לא?
בן דוד...
אומר לתת מוקסיפן ולתת לה לשתות מנות קטנות של מים
אבל היא מקיאה הכל
שתן? אפאטית?
מפתיע שהרופא ככה נתן אנטיביוטיקה בלי לבדוק.
זה נשמע לי מקרה שמתאים שרופא יראה אותה.
הרופא במוקד הבין שהיא לא מצליחה להכניס נוזלים בכלל?
יכול להיות שכן מתאים מוקד / מיון / רופא
בדר"כ נותנים אותה אחרי שאנטיביוטיקה פשוטה יותר לא עובדת. הגיוני שהיא רגישה לאוגמנטין או שהיא חזקה לה מדי. הייתי מנסה מוקסיפן כמו שהרופא אונליין אמר, נשמע לי הגיוני יותר שאת זה יתנו כטיפול ראשוני (מכירה הרבה שנותנים בהתחלה מוקסיפן ואם לא עוזר נותנים אוגמנטין)
הבן הגדןל מגיע הביתה ב 9 וחצי בלילה מהישיבה , אוכל ויושב על המחשב/טלפון. הבן השני מגיע ב 6 וחצי בערב גם כן אוכל וצולל למחשב , עוזר פה ושם כשצריך משתדלת כמה שפחות הוא אחרי יום ארוך וכבר עייף. הבעיה היא שהם נמרחים ונזכרים להתקלח בשעות מאוחרות כבר 11 כבר לערך או רק להדליק את המים החמים בשעה 11 . וואלה אני כבר עייפה, הבית די מסודר, לרוב יש גם אוכל מבושל למחר, אבל מפריע לי הסדר הזה של הלילה. אתמול נניח הגדול נזכר שהוא רוצה להתקלח הדוד כבר היה דלוק כי אני רציתי להכנס למקלחת כמובן שאמרתי לו להכנס לפני כדי שלא לעכב אותו אבל זה עיכב ממש אותי בהמון זמן, ביקשתי מהבן השני רק לעשות שואב והוא נזכר רק לקראת 11 אמרתי אין מצב בשעה הזאת הייתי כבר גמורה. ככה הייתי עצבנית על זה שהוא נזכר פתאום שצריך להתקלח, וההוא לא עשה שואב ובכלל איפה אני מכניסה זמן שרק בשבילי? זמן זוגי?
יש לנו בבית סוג של הסכמה שהילדים ישנים לפנינו , לפעמים ב 12 בלילה אני במיטה מתה לישון אבל מחכה שהם יכנסו למיטות
אל תשאלו איך זה מגיע ל 11 וחצי-12 בלילה הזמן פשוט עף. ואז מתחיל גם הסיפורים והחוויןת שלהם ולא נעים לי אבל אין בי טיפת כח לשמוע אותם
איך מתנהלים בבית עם מתבגרים מתוקים? בכל זאת יש בבית גם קטנים וגם אני אחרי יום עבודה מחפשת בערב את הזמן שלי
לק"י
ולא לחכות להם.
זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).
אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.
הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.
היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.
ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).
באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.
בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה
אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...
רק נזהרתי לא להרעיש
לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.
אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...
דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת
אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.
ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו
לק"י
המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦♀️
אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.
מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.
לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.
(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)
אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי.
לק"י
כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.
(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).
זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים
אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...
בעלי אחראי משמרת ערב
אני הולכת לישון מוקדם
והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר
הוא לא מרשה זמן מסך
הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן
יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן
אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות
וטיפ לגבי מקלחת
להתקלח לפני שהוא מגיע
אם יש רק מקלחת אחת
חבל להיות תלויים בעיכובים שלו
כשאנשים מסתובבים בבית
לא יודעת אם זה המצב של הפותחת
אבל אני כזאת
והייתי כזאת גם בתור מתבגרת
לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה
סבלתי מזה הרבה
כמה שניסיתי
שריטה שלי
אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....
אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית
אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני
אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות
הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)
אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.
והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית
אפשר להיות במיטה בשקט
גם מאוד קשה להם לקום בבוקר
אז חייבת שישנו בשעה סבירה
אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.
לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.
לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.
לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב.
