מרגישה צורך לציין איפושהושִׁירָה

שיש לי כרגע בביתי הקט שני נערים ממעוז אסתר

ואני מרגישה אישיות חשובה מאוד

 

 

והאיש הזה

הוא אוהב לדבר על שחיטה

שיהנו

וואלההוד444


נערים??? בנים??? מה לך ולהם???מתנחלת אמיתית


ואי חשבתי לרגע שיש לי בעיה בטלפון😂רודף אהבה בימים
נראה שזה היה משמיים ממששירה אחת

שבועיים אחרי, הנערים כבר לא היו פה

 

וכאילו בורא עולם סידר את כל ההתרמה של בית הכנסת רק בשביל שכל תושבי היישוב יזכו לפגוש את הנער המיוחד הזה

את שניהם

 

עברו שלושה חודשים

והתרגלנו

אבל הלב בפנים עדיין מדמם וכואב

אני מסתכלת מרחוק 

הלוואי שהייתי מצליחה להתקרב יותר

וחושבת על כל החברים היקרים שנשארו

מה הם חושבים עכשיו ואיך הם מרגישים

דוד המלך קורא לנו

במוצאי שבת ריצה מהירה לטרמפיאדה

דוד המלך

כמה זמן שלא הייתי שם

 

מחר יום בחירות

מרגיש לי אווירת חג

ועם השיר הקליט הזה אז בכלל בא לך לרקוד ברחוב

 

אבל לא חוכמה שיהיו מספיק מנדטים

צריך להתפלל שיצליחו להקים ממשלה שתדאג לעם ישראל באמת

בלי אגו ובלי משחקים מיותרים

שבאמת טובת העם הזה תעמוד לנגד עיניהם

ואולי בעצם מי צריך ממשלה

אולי פשוט משיח בן דוד עומד על גג בית המקדש

משמיע לישראל ואומר

בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל

ואם לא עכשיו אימתי

כי דוד המלך מחכה לנו

במוצאי שבת

וכשליל פסח חל במוצאי שבת

אז אליהו הנביא שבדר"כ כותב זכויותיהם של ישראל

לא יכול לכתוב

והוא עובר דלת דלת

מזוזה מזוזה

ויחד עם משיח בן דוד הם מבשרים נו את הגאולה

 

 

(אני רוצה לחבק אותך.הערת בי אהבה רדומה בלב.רק הפעם.
סליחה אם לא רצית תגובה..
אבל ההודעה הזאת מידי גרמה למשהו עמוק בפנים להפשיר.
אין לי מושג על איזה נערים כתבת ומה הסיפור שעומד מאחורי זה.
רק שהצלחת לרגש אותי ברמות,פתיל קטן של רגש,אבל זה רגש.
ותודה על זה.
המון זמן שאני כבוייה מאוד ומשהו מנחם במילים שכתבת.
שוב,מחילה אם לא חיפשת תגובה,אבל הייתי חייבת.
לא מכירה אותך אבל הצלחת לעורר בי אהבה.
אני אוהבת אותך.את טהורה.)
היי תודהשירה אחת

תגובות טובות תמיד מתקבלות בשמחה

גם התגובה שלך ריגשה אותי במקצת

ואהבה

המון אהבה

כמה זמן לא הרגשתי אותה

באמת צריך להפשיר

 

 

הלב יבש כמו דיקט כל כך הרבה זמןן

רק הפעם הגיבה לך לפני 960 ימיםשירה אחת

כך כתוב בהתראה

כמה זה בשנים? שנתיים וחצי?

 

מאז שגדלתי הרבה אנשים שאני מכירה נהרגים

בעצם לא רק כשגדלתי

יהודה מאיר זה הזכרון הראשון של המוות שהיה הכי קרוב אליי

שמרתי את המודעה על הלוויה בתיק שלי שנתיים או יותר, כדי לזכור את זה

והיו אבות של בנות בכיתה

אבל אז תקופה של כמה שנים שלא זוכרת מוות מקרוב

היה את סבא אבל זה בשיבה טובה לא כזה הלם

ואז פתאום בבת אחת

אהוביה

אילה

נחמן והראל

עכשיו אפרים

ובטוח יש עוד ואני לא זוכרת רק כי דבר רודף דבר

 

וזה עצוב ומשתק כל פעם מחדש

 

 

 

המשך יבואשירה אחת

אז עובר זמן וממשיכים הלאה כי אי אפשר לזכור את זה תמיד וגם אי אפשר להיעצר בגלל זה

החיים ממשיכים

אבל אני כבר לא רוצה שהחיים ימשיכו

ושתהיה שגרה

ושכל האבות יחזרו לילדים שלהם

ושוב נלך לעבודה ולבית ספר והכל יבוא על מקומו בשלום

 

 

אני רוצה שגרה אחרתשירה אחת

שקמים בבוקר ורואים לחם על העצים

ועוגות ועוגיות צומחים לנו בחוץ באדנית

ואנחנו זוהרים והעולם זוהר

וכולם הולכים לתפילה

ורואים את האור של הספר תורה יוצא מהחלונות של בית הכנסת

ונוסעים בכביש ואין ערבים בכלללל כלום אף אחד

הכל שלנו

ואין פקקים כי אין מחסום

ומרגישים בכל רגע איך ה איתנו ורואים בעיניים איך הכל מתגלגל ויש תשובה לכל דבר

והכל לטובה זה כבר לא משפט שאומרים כשאין מה להגיד

זה משפט שיודעים אותו בעומק הלב

אני לא יודעת מה עוד אני רוצה כי אף פעם לא חייתי שם בעתיד הקרוב הזה שתכף יקרה

אני רק בטוחה שהוא יהיה מאיר ושמח

ושכל האבות יחזרו זה לא רק אלה שבמילואים עם מדים

זה גם אלה שבקבר עם תכריכים

והגבעות יגדלו ויפרחו

ונגור בבתים ענקיים שהאויבים האלה השאירו לנו כשהם נסו מפנינו

כמו עם ישראל שנכנס לארץ ומצא אוצרות בקירות

ככה גם אנחנו נמצא אוצרות מתחת לתנורים ובתוך הקירות

 

עוד המשךשירה אחתאחרונה

 

ויהיו לנו מכוניות של 100 אלף שקל או יותר

ובתי מדרש ענקיים מלאים

לא רק בשחור לבן ובמזגן על מינוס 16

יהיו בתי מדרש עם חולצות צבעוניות

כי מלאה הארץ דעה

וכולם ידעו הכל

ויהיה לנו קל לעשות את זה

וזהו 

אני לא יודעת מה עוד כי אף פעם לא הייתי שם

אבל אני מייחלת לכך שזה יקרה בקרוב

ממש בקרוב

 

 

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה
למישהו יש קישור לסרט כפולה פרק 2 לא ביוטיוב?מישהו יפה!

אולי יעניין אותך