אין לך מושג כמה השתייה תקל עליך, תשתי יקירה הכי פחות 2 וחצי ליטר ביום לא פחות מזה,

ועוד יומיים תגידי לנו איך הכל הסתדר בדוק,(כמובן בלי קשר לרופא)

ושוב רק תשתי 2 וחצי ליטר מים אפילו 3 ליטר מחר את רוקדת משמחה שהכל מאחוריך.

מעניין אם היא פה בפרופיל אחר, קוראת ומוחמאת...

אישיות מיוחדת וקורעתתתתתתתת

מבאס לקרוא ואין יכולת להגיב חחח

לא הייתי כאן אז אבל מעניין לקרוא שרשורים ישנים

זה חדש הפיצ'ר הזה, לא?

כדי להתגעגע לניקיות ישנות שהאירו לנו פה, עכשיו יש את הפיצר החדש + שרשור

הייתה תקופה לפני כמה שנים שכל כמה זמן היה שרשורפלצת קורע מצחוק

ומשמעת עצמית

וואו זה היה קורעע

אם בענייני חמות עסקינן.. כלות קלילות או כבדות😉-לכאן!! - הריון ולידה

שרשור חדש בנוסח השם בשימוש כבר! פאדיחות בעלים נרדמים! - הריון ולידה

שרשור פדיחות - הריון ולידה

תעסוקה טובההה

מצא לי אותם ברגע חח

שימחת אותי 😂

אף פעם לא ראיתי שרשור עם ככ הרבה תגובות

בטח לכולם כבר יש סיפורים עדכניים

צריך שרשור חדש

כמה צחקתיייי

לדעתי היה שם מעל אלף הודעות.

חייב עוד אחד כזה!

מלאא

ותמיד הייתי הצעירה ופתאום אני מרגישה קשישה לידכן

החוצה.

אם לא מבושל עובר לך בטוב אפשר פשוט לאכול לא מבושל... הכל בסדר כל מה שעובר טוב😅 אפשר לנסות דברים שהם בין לבין כמו חביתה עם ירקות וכו' ולבדוק אם זה כן עובר

מייד בסיום הבישול - להעביר מיידית למים קרים, וכמה שיותר קרים, ולהחליף מים עוד פעם או פעמיים כדי שיתקררו מהר.

יודעת שגם יש השפעה לטריות או התיישנות הביצים.

גוגל אומר על כך: ביצים פחות טריות (ששהו כמה ימים או שבוע במקרר) קלות בהרבה לקילוף מביצים טריות לחלוטין, מכיוון שכיס האוויר בתחתיתן גדול יותר והחומציות שלהן משתנה.

את יכולה לנסות לקחת כמות גדולה של B6

לשים הרבה מלח במי הבישול, ולשטוף את הביצים במים קרים מיד אחרי.

שוטפת את הביצים מיד בזרם מים קרים, לרוב מתקלף בקלות.

מחממת את המים בסיר כמה דקות, לא להגיע לרתיחה, רק שיהיה חם, ורק אז להוסיף את הביצים.

לגבי 2, אני אוכלת סלט גדול, קוטג'/גבינה, ו2 ביצים, מאוד משביע.

בצהריים טוסט

בערב זה קצת סיפור כי לא יודעת מה לאכול, ובערב יש הכי הרבה בחילות, לפעמים יוגורט, לפעמים אשל וכעכים, פירות.... אל תתעסקי עם מבושל אם זה עושה לך רע.

ואז לבשל. אחרי הבישול לשפוך את המים החמים ולשים מים קרים במקומם, כמה פעמים. כשכבר אפשר לגעת בביתים, לסדוק אותן מעט ולתת להן לשרות המים הקרים עוד זמן מה.

יש מכשיר קטן וחמוד שנועד בדיוק לזה

לסיר אני רואה שזה זולג החוצה ויוצא משליטה😅

ממש עיגול קטן. לא יודעת איך להסביר יותר מזה, כי תמיד בעלי עושה את זה.

(אני הפסקתי בשלב הזה כי הלחיץ אותי)

חזה עוף, שניצל בתוך סלט

קוביות בטטה ותפוא

אפילו כף או 2 של אורז

אבל שהעיקר יהיה סלט

להכניס ישר מהבישול לתוך מים קרים מהמקרר

כלומר לא לתת לזה להתקרר לאט, אלא להפסיק את הבישול בבת אחת

להתכונן לכך שגם אצלינו זה יקרה מוקדם..

גם לי התחיל בגיל מוקדם

כבר הכנתי אותה, אז היא דווקא ממש בסדר עם זה

התפתחות גופנית של בת 13 יש לה.

גם לגדולה יותר היה ככה וטיפלנו בהורמונים מעכבים.

אבל הילדה עכשיו לא רוצה שום רופא ולא משתפת פעולה.

היא כבר עם גוזיה, יש לה ממש.

יודעת שהיא תקבל מוקדם מחברות שלה (והלוואי ולא, וכמו הרוב)

את ידעת שהיא הולכת לקבל?

דיברת איתה לפני?

תיארתי לעצמי שהיא תקבל מוקדם כי גם אני קיבלתי מוקדם וכבר עשיתי לה הכנה

חשוב מאד שהאמא תכין קודם בצורה טובה, נעימה ושמחה.

ואם זה ממשיך באופן הזה, כדאי ללכת לבדוק אצל רופאת מתבגרות.

מניחה שכבר חגגת איתה בצורה משמחת את הפיכתה לאישה, גם אם זה קרה בגיל צעיר יחסית🙂❤️

אבל ברור שברגע שהיא סיפרה לי חיבקתי אותה ואמרתי לה שזה מאוד משמח כי זה אומר שהיא בריאה ובוגרת.

(וכן, לי בתור ילדה החוויה היתה הפוכה לגמרי...)

וגם קראנו יחד בספר של מאור קפלן,

שממש פתח דיבור משמעותי וכייפי

(כמובן שעשיתי לפני זה הכנה, זה היה על גבי)

אני ממש בעד לחגוג!

ושמחנו וסיפרנו לאבא והתרגשנו מאד.....

באופן אישי אני לא קבלתי הכנה לפני.... ידעתי על זה מבת דודה.....

וגם כשקיבלתי ולאורך שנות נערותי/בחרותי אמא שלי - זה היה נושא לא מדובר.....

לכן אני התכוננתי הרבה לפני והתייעצתי עם חמותי וגיסותיי וחברות ופשוט למדתי איך לתקשר את זה הכי טוב שאפשר

ורציתי שזה יהיה להם כמתנה ולא כעול...

מקווה שהצלחתי בעז"ה...

תוך חודשיים שלושה מניחה שיסתדר

זה משהו חדש שהגוף עוד לא עשה. לפעמים לוקח קצת זמן הסתגלות

(מחזור ראשון המון פעמים הוא לא "רגיל". נגיד לפעמים זה ככ קצת דימום שלא מבינות שזה וסת)

היא רואה רק בניגוב ולא על פד

בשלב הזה ממש לא הייתי מרגילה למטרנה, בגיל שנה אפשר ממש להתבסס על מוצקים ולהפחית הנקות. אח"כ זה סתם גמילה ממטרנה וזה מרקיב את השיניים. אם יש לך קצת סבלנות הייתי לוקחת נשימה עמוקה, נוטלת בי פולן ומחכה חודשיים ואז נותנת לזה פשוט לגווע, בלי להשתמש בכלל במטרנה.

מסייגת שאם זה מוסיף קושי/ לחץ/ תסכול ממש לא הייתי משתגעת, זה רק אם זה בקלות ובא לך חיזוקים🙂. הכי חשוב שתהיי קשובה לעצמך בתהליך הזה.

בכל מקרה חשבתי בגיל שנה לעבור למטרנה אצל המטפלת, אמרתי לעצמי שאשאב עד גיל שנה וזהו.

ככה עשיתי גם עם שני הגדולים וזה היה לנו טוב (וגם הקל את הגמילה מההנקה, קיבלו בקבוק מטרנה לפני השינה ואחר כך הגמילה מהמטרנה הייתה הרבה יותר קלה מגמילה מהנקה כי פשוט דיללתי להם בהדרגה את הבקבוק עד שעברנו למים.)

מצד שני הקטן הנוכחי גם לא כל כך שותה את החלב אצל המטפלת, אז אולי באמת אפשר לוותר על התמ"ל בגיל שנה ופשוט לעבור למוצקים אצלה ושילוב של הנקה בבית עד שיגמר

לא משנה מה הפותחת תחליט, מטרנה לא מרקיבה את השיניים

הבן שלי לקח בקבוק מגיל 5 חודשים הבת שלי מגיל לידה ועד שנתיים ואני וכל אחיי (לא מעט) כנל ובטח עוד מלא אנשים שאני לא מכירה - כולנו לקחנו מטרנה והשיניים שלנו לא רקובות

בבקשה לא להגזים. יש הרבה יתרונות להנקה. ואולי יש חסרונות למטרנה שאני לא מכירה - רקבון בשיניים זה לא אחד מהם

מדברת מניסיון אצלי... שניים שלקחו מטרנה מגיל שנה היו צריכים טיפול רציני בשיניים בגיל מאד קטן, והרופאים אמרו שזה בגלל זה. ידוע שללכת לישון עם בקבוק גורם לעששת, זה לא כזה מוגזם.

ייתכן וגורם לעששת

אני בגלל העניין של הסוכר לא עליתי אף פעם לשלב 3 האמת אבל לא עודעת מה לגבי כל השאר

בעלי ינק והשיניים שלו זוועה😅 מלא טיפולים

הבנתי שזה גם גנטי העניין הזה. ומשנה גם מה נותנים מעבר ואם מצחצחים שיניים לפי מה שאני זוכרת

נראה לי בסוף הגנטיקה זה הכי משמעותי פה, למרות שאצלי ממש היה הבדל גדול בין אלו שלקחו בקבוק לעומת הבאים אחריהם שלא לקחו מטרנה בכלל (גם אצלי לא העליתי שלב בגלל הסוכר). נקווה שהגנים הטובים ישלטו😁😉.

שגם מטרנה וגם הנקה יכולים להרוס את השיניים

מי שהשיניים שלו רגישות ויונק/ שותה מטרנה עד גיל גדול יחסית יכול להירקב השיניים

מכירה גם יונקים וגם כאלה שלא שנרקבו להם השיניים בגיל כזה

אולי רק את מה שהוא מקבל אצל המטפלת

אבל כן בודקת שוב עוד חודש אם הוא כבר אוכל יותר ואפשר להוריד לו הנקות

אם את נהנית להניק אז אפשר להוסיף מטרנה בלי קשר ולהמשיך להניק ממה שיש

לי אישית חשוב להניק, פחות חשוב לי הנקה בלעדית.

ובגילאים האלו כבר פחות חשוב לי לא לשלב מטרנה.

בטח שלא מאבדת על להגביר חלב.

כן משמרת את ההנקה בכל הכח, אבל לא שואבת וכזה...

אצלנו סביב גיל שנה כבר נרדם עם בקבוק מים אצל המטפלת וינק רק בבית.

בין הנקה למוצקים.

ההנקה לא מספיקה והוא עובר לאט לאט למוצקים.

לא הייתי מכניסה בשלב הזה מטרנה. זה עלול לעצור ולעכב את המעבר למוצקים.

בלי קשר ליתרונות של הנקה.

נשמע מעבר מאוזן וטוב, חבל לקלקל עם המטרנה.

המצב הנוכחי לא מספיק אז צריך להשקיע במשהו- או להגביר חלב, או להוסיף תמ"ל או להשקיע בארוחות מוצקים.

יכול להיות שהפיתרון האידיאלי הוא להשקיע בארוחות מוצקים טובות ומזינות ולהשקיע בהאכלה שלו כדי שהוא באמת יהיה שבע ויקבל מה שהוא צריך מהאוכל.

כרגע זאת השקעה גדולה מדי בשבילי, אבל אני מרגישה שהילד יונק ולא שבע ובאמת אין מלא חלב.

אני אוסיף גם שמאז תחילת שנה הוא היה חולה המון ובמצבים האלה ההנקה היא ממש ברכה ומוצקים פחות באים בטוב.

(וגם בסיפור שהיה לנו עם הסבון אסלה, אז הנקתי אותו ואז הוא הקיא את הסבון. ואחר כך במרכז הרעלות אמרו שזה מעולה ובאמת ההמלצה היא לתת חלב כדי להרגיע. אוכל מוצק הייתי מפחדת לתת לו, אם לא היה יונק אז לא יודעת מה הייתי עושה אחרי שהוא בלע, אבל חלב אם זה מרגיש כמו ג'וקר, משהו שאף פעם לא יזיק לו)

כמעט כולכן כתבתן שעוד רגע הוא עובר להתבסס על מוצקים, אז התגברתי והכנתי מרק טחון עם עדשים והילד חיסל כמות מכובדת ממש!

אז אולי באמת זאת ההשקעה שאני צריכה להשקיע בה עכשיו.

יש לכן טיפים איך עושים את זה בקלות?

לי הכי נוח להושיב אותו כשאנחנו יושבים ולשים לו על המגש חתיכות שהוא אוכל לבד, החיסרון של השיטה הזאת זה גם הכמות שהוא אוכל וגם המגוון שאפשרי לו (הוא אוכל ככה דגים ועוף מהמרק, אבל נגיד חזה עוף, בשר, שעועית וחומוסים פחות ואז הרבה פעמים את החלבון הוא לא יכול לאכול).

אני צריכה לאזור כוחות ולסדר לי בלוז זמן להאכיל אותו בכפית אבל גם לזה צריכה רעיונות מה להאכיל אותו שיהיה מזין.

היינו אוכלים. לא הכנתי הרבה במיוחד. ואם כבר הכנת מרק - תכיני ליומיים לפחות ושימי במקרר

פסטה, קוסקוס, פתיתים, הייתי חותכת את העוף לחתיכות קטנות ונותנת

מה אתם כן אוכלים דאפשר לתת לו?

וכן, אני הייתי מאכילה בגיל הזה

בשבת באמת שיש סעודה ומגוון מאכלים תמיד יש מה לתת לו, ביום יום, אולי הבעיה מתחילה בזה שאני בעצמי לא אוכלתתמיד מסודר ומזין והילדים אוכלים בצהרון

אוכלים בצהרון אני פחות אוכלת

אבל בכל אופן את אולי יכולה להקפיא לו אוכל מסופש להמשך השבוע או להכין ולטחון/ לרסק

כמו שכתבו לך פה םירות טחונים. אפשר להוסיף טחינה/ אבוקדו

מרקים מכל הסוגים. גם עם קטניות.

פסטה לא לוקח הרבה זמן להכין וגם יכול להישמר לך

ביצה מרוסקת עם גבינה לבנה ולהאכיל אותו בכפית. גם ביצים אפשר להכין ולקרר. אפשר עם תוספת תפוא.

אפשר טונה עם ביצה מרוסקת גם

אפשר לעשות מרק זריז של ירקות "בסיסיים" לאמצע שבוע כמו גסר תפוא בצל וחלק לטחון וחלק להשאיר ככה ולתת לו עם קוסקוס

וכדאי שאמא תדאג גם לעצמה ♥️

הוא לא מצליח להרים?

לאכול איתכם זאת שיטה מצויינת. אפשר בין לבין להביא דברים קלי הכנה. למשל דייסה, מרק שנשאר, גבינה לבנה עם פרי, רסק תפוחים עם טחינה, טונה, כריך

שוב, תלוי מה אנחנו אוכלים באותו יום, אבל ביצה הוא לא אןכל טוב, חזה עוף, בשר, קציצות וקטניות הוא לא אוכל טוב.

אז יש חלבונים שכן, אבל זה לא תזונה שיכולה להחליף הנקה ככה

והוא אכל מצויין גם בלי שיניים חזה עוף, חתיכות של עוף אפוי (נגיד מכרעיים), טונה, דגים..

קיצור, המחסור בשיניים לא הפריע לו

חזה חתכתי קטן, כל השאר התמודדו יפה

הוא באמת יכול לאכול ככה כמויות.

מבחינת רעיונות:

• מרקים טחונים מכל הסוגים. אפשר להכין כמות לכמה ימים. אפשר גם מרק עוף, ואז יש לך חלבון.

• פירות- לבת שלי הייתי טוחנת בשייקר פרי עם קוואקר ומים. אפשר לשים גם טחינה/ שקדייה. זה התעסקות של כמה דקות בבוקר ויש לה פירות טריים.

אצל המטפלת הוא אוכל אוכל שאת מביאה?

אפשר אז לשלוח לו את הטחון, ואז המטפלת תתעסק עם להאכיל אותו, וזה יכול לחסוך לך שאיבות.

לביבות גבינה,קציצות טונה/טונה מהקופסא

באופן טבעי זה כבר לא משביע הוא כנראה צריך יותר אוכל רגיל להרגע לשבוע

אז מטרנה גם לא תעזור

פשוט לתת אוכל

דגים

קטניות

הודו

אם אין כח אז בננה ,יוגורט ,טונה וכזה

לא כל יום חייב השקעות

כך עשיתי ויסתדר מה שאכלתי נתתי גם וגם הנקתי

אבל הנקה זה כבר לא העיקר

אני מבהירה שאני לא דיאטנית.

אבל מקצת הנקה פלוס לאכול איתכם מוצקים (ונגיד פירות מעוכים בין לבין)- לא אמור להיות לו יותר מדי חוסרים.

קחי בחשבון שבמטרנה אולי יש מה שצריך, אבל גם יש הרבה סוכר. בגיל פיצי אז כמובן שזה תחליף ראוי להנקה, אבל בגיל כמעט שנה, כשהוא כן אוכל מוצקים - סתם חבל.

וככל שיאכל מוצקים כך יתרגל.

אופציה שיכולה להקל- לא חייב לטחון בבלנדר במיוחד בשבילו. כל ירק מבושל או פרי רך אפשר למעוך עם מזלג על הצלחת ושיאכל ככה.

ובוודאי קטניות מבושלות אפשר למעוך (יותר קל לאכול חומוס מעוך מאשר חזה עוף אם הוא מתקשה עם זה)

כ

פניני הלכה לילדים זה מעולה

אני יודעת שזה קיים, אבל לא מכירה מבפנים.

את יודעת איפה מוכרים את זה?

עדיף מקום פיזי שאני אוכל להתרשם.

סיפורי תנ"ך לילדים של עקיבא צוקרמן

אלא ספר לימוד.

ל"ט מלאכות של שבת - הספר המצוייר של הרב צ'ייט

יש המון ספרים יפים, כולל קומיקסים, סיפורים היסטוריים במבט אמוני ועוד באתר של ספריית בית אל

פרוייקט מקסים של משניות מאוירות בשפה נגישה לילדים.

יש לנו כמה כרכים שלהם, לא את הכל.

מחדדת את הבקשה-

אני מחפשת ספרי לימוד שמתאימים לילדים, אבל משהו יחסית בוגר.

לא סיפורים וקומיקסים.

למשל משנאות שהציעו פה, שזה עם המשניות עצמן בתוספת של פירושים וציורים.

יכול להיות שפניני הלכה לילדים יכול להתאים. אני צריכה לראות מה זה בדיוק.

זה לילדה בת 9 מחוננת שמתעניינת בתוכן ברמה גבוהה.

יצא לה ללמוד ספרי נביאים מתוך התנ"ך המבואר של הרב שטיינזלץ.

אשמח לעוד רעיונות מתאימים.

אצלינו מאוד אוהבים ללמוד אותו ביחד.

וכמובן פניני הלכה לילדים שכבר כתבו עליהם לפני

בדרכם של כתובים - חמש מגילות / הרב יאיר וייץ - מכון הר ברכה

אגב את יכולה שם באתר גם לראות דוגמאות לעמודים של פניני הלכה לילדים.

יש לכל ספר קישור ל'טעימה מהספר'

בשם "התנך שלנו",

שכתב הרב אלון חזני.

זה בעצם הפרקים של התנ"ך בלשון התנ"ך, בתוספת פירושים, שאלות הבנה, חידות, העשרה שקשורה לחומר, ביאורי מילים, ציר זמן ועוד..

יש את ספרים יהושע, שופטים, שמואל ומלכים.

באתר, לכל ספר יש עמודים לדוגמא כדי להתרשם.

ובעיני אפשר ללמוד אותו בכמה רמות, כי ההעמקה היא תלויית רמת ההבנה.

ממש ממליצה..

ספרי ילדים | מכון אור עציון

יש באתר גם פרקים חינמיים להדפסה מספרים ספציפיים.

כדאי להכנס להתרשם..

(חושבת שכל הסט זול יותר מאשר ספרים בודדים)

לא עשיתי השוואת מחירים, זה בטח משתנה בין תקופות וסוגי אלבום, אבל הם נחשבים טובים

עשיתי פעמיים בעבר ב-וואו ויצא איכות מזעזעת

אולי היום הם השתפרו לא ניסיתי

ובאופן כללי כמעט כל החברות מדפיסות באותו בית הדפוס (דפוס בארי) אז יחסית האיכות די אחידה.

ולכן כדאי פשוט לבדוק מה המבצעים כרגע. גם הבינה המלאכותית יכולה לעזור בעניין ההשוואה

איכות סבירה+?

יש מבצעים של אלבום בלי הגבלת עמודים )עד 120)

בערך ב70 שח

נראה לי בבהצדעה ועוד מקומות

משלוח עולה עוד 30-40

מאוד מרוצה מהם.

לפי דעתי האיכות אחלה, אבל אין לי השוואה לאתרים אחרים🤷🏽‍♀️

דרך בהצדעה אלבום של 140 דפים עולה 80 ש"ח. ממש שווה בעיני.

והשירות שלהם גם ממש טוב!

אחרי בערך 7 אלבומים הגיע לי אלבום אחד באיכות זוועה (והיה לי השוואה לשאר האלבומים) התלוננתי והם הדפיסו לי את האלבום פעם נוספת ושלחו ללא עלות.

באמת ראיתי את ההטבה הזו בהטבות אשראי של מקס וזה זול מאוד!!

בלופה פעם קודמת שילמתי מעל 200₪ וזה היה ממש מחיר מופקע ביחס לאלבום.

תודה רבה!!

לדעתי הכי זול בפער

זה בול אותו אתר

אלבומה יותר יקר...

הלם, בול אותו אתר רק הלוגו שונה

והמחירים כמובן...

והאיכות מצוינת

גם

אבל צריכה כזה חכם שיעשה את רוב העבודה לבד ואני רק ידייק אותו..

מכירות משהו כזה?

תוהה לעצמי אם כבר לא עדיף לי לפתח פשוט תמונות רגילות וזהו (אני ממש פרפקציוניסטית)

לפני שערכת ולרעיונות שבעיניי ישומיים מאוד ❤️

בכל מקרה מאחלת לפותחת בהצלחה וחיבוק.

אין לי עצות מעבר.

את מה שאני מבינה שמחקת... מעניין אותי מאוד לקבל פרספקטיבות אחרות

עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ב' בחשוון תשפ"ז 17:17

שאם זו הייתה הילדה שלי אז הייתי מסתכלת לה בעיניים באסרטיביות ואומרת לה שאליי לא מדברים כך

ושהיא בטח לא תקבל טושים או דפים לכתוב עליהם דבר כזה, ואם היא הייתה מציירת לי על הקירות היא כנראה הייתה צאיכה גם לתקן את זה

אבל - סייגתי וכתבתי שנורא תלוי במצב שלה כי אין לי ניסיון

אם האימפולסיביות וניהול הכעסים שלה מצריך טיפול ואפילו טיפול תרופתי, אז כנראה שהייתי מתייעצת עם איש מקצוע

אבל בכל אופן אני חושבת שנכון שיהיה גבול מסוים או לפחות להראות לה בדרך כלשהי שזה לא מקובל עליהם השיח הזה. ולדבר איתה על זה. אחד מקרב ואחד מעביר גבול. וזה לא משנה אם הוא לא ישים כרגע עבורה, הוא צריך להיות נוכח. לאמא ואבא לא שייך לדבר ככה

איך בעלך מול זה אגב?

לדעתי זה מעיד על תסכול עמוק שיוצא החוצה, וצריך לתת לו מענה, אבל צריך להגיד מה כן בנוסף ל- איך לא. ולעלות גם על הטריגר לכל זה

ומשו נוסף - אחרי שקראתי את התגובה של @אפונה המהממת אני חושבת שיש משו ב- להתעלם. לא הי לא אכפת לך. ולא כי זה לא כואב לך או מפריע לך או נכון. אלא כי את מראה לה שזה לא מפעיל אותך ואולי יאלץ אותה לבקש מענה אחר.

אני חושבת רגע על הבת שלי שהיו לה טנטרומים קשים, ברגע שקירבתי אותה ולמדתי שהיא מתקשרת אליי צורך בתשומת לב - זה ממש נרגע. זה מה שנקרא "תקשורת עקיפה". כדאי לחשוב אם יש מענה שהיא זקוקה לו ולא יודעת להביע ולכן יוצא בהקנטות וחוסר כבוד כלפיכם ולתת לה אותו לפני שהיא מתפרצת. בדוגמה עם הדף למשל - את כועסת על אמא? אולי תכתבי מה מכעיס אותך במקום כדי שאוכל להבין אותך?

אבל יכול להיות גם שזה לא בהכרח משו שאת תוכלי לנהל או שישפיע בהכרח

ומכל מקום - את אמא נהדרת, אני בטוחה, וזה בטוח אתגר לא פשוט. מאחלת לך המון המון נחת ממנה ♥️

לא להתעלם ממנה ובטח לא כדי להראות לה שזה לא מפעיל אותך ולגרום לה לחפש מענה באופן אחר.

כל אחד מאיתנו כשהוא לא מווסת, לא בורר מילים כמו שהוא בטוב שלו. בטוחה שלכולן פה יצא פה ושם להגיד דברים שהצטערו עליהם אחר כך.

אנחנו לא צריכים שיטיפו לנו מוסר על זה... ובטח לא הילדים שלנו, שיכולת הויסות העצמי שלהם נמוכה, בטח ובטח ילדים עם הפרעת התנהגות.

מה שהיא וכולנו צריכים, זה מישהו שאכפת לו מאיתנו, ושמסוגל להתעלם מההתנהגות הלא מווסתת ולראות את המצוקה שמאחוריה, מישהו שנשאר יציב בשבילנו, רואה את הכוונות הטובות ואפשר להישען עליו ולהירגע.

אפשר להעמיד פנים שמשהו לא מפעיל אותנו אבל אי אפשר לשקר את מערכת העצבים. המערכות שלנו מתקשרות זו עם זו באופן בלתי מודע ובלתי נשלט (הדהוד לימבי). אם את רוצה שזה יפעיל אותך פחות דרושה כאן עבודה של ויסות. זו עבודה קשה ולא פשוטה בכלל אבל המתנה הכי גדולה שאפשר להכניס למשפחה עם ילד לא מווסת זה הורה שיכול לווסת את עצמו.

ואחרון חביב - אולי זה יאלץ אותה לבקש מענה אחר - המשפט הזה יוצא מתוך הנחה שההתנהגות של הילדה היא מטרתית. שהיא מתפרצת כדי להשיג משהו.

היא לא... היא מתפרצת מתוך תסכול ורמת בשלות נמוכה.

לכן גם אמרתי שכדאי לברר למה היא מתנהגת כך ואם ניתן לתת זה מענה

מסכימה עם מה שרשמת לגבי להתעלם מהתנהגות לא מוסתת.

השאלה היא איפה עובר הגבול ואם יש כזה, ואם יש סיכוי שזה יסלים עד לכדי אלימות למשל.. כי רק להכיל.. האם זה נכון? אף פעם לא נגיד לילד כזה שלא מדברים ככה? והאם זה נשאר רק בגדר דיבור כזה? האם הורים צריכים לספוג הכל? האם לילדים לא מוובתים מותר להגיד הכל? ילדים באיזשהו מקום כן מחפשים הורה יציב שיאפס אותם. אז אפשר להכיל וגם להגיד מה לא. לא חייב שזה יקרה באותו רגע.

אני לא מתמודדת עם דבר ממש דומה ואין לי שום כובע מקצועי, אבל בבית שלנו הילד שלי לפעמים מתנהג בצורה לא מווסתת ומרים את הקול או עונה בצורה שבעיניי לא מכבדת. שבוע שעבר הוא מתוך עצבים זרק לי מדו לתקרה ופירק מנורה. אז אני יודע לזהות את זה מצד אחד, שהוא לא מווסת, ואתייחס לזה כמובן, אבל מצד שני - אני כן אומרת. ככה לא מתנהגים ואני מבקשת שתלך להירגע בחדר. או - אתה לא מדבר אליי ככה, סליחה. זה לא להטיף מוסר בהכרח. בעיניי. זה לשים ברקס להתנהגות הלא מווסתת כי ככה לא פורקים רגשות קשים.

לא דיברתי איתו אחרי זה על המנורה לצורך העניין כי היא לא האישיו פה. והנזק שנגרם כנל. האישיו פה הוא איך אתה מגיב כשאתה בסערת רגשות.

אם רק נניח שהוא לא מווסת ונשאיר את זה ככה ולא נפתור את זה אנחנו קצת מנרמלים את זה בעיניי וגורמים לילד להבין שככה הוא וזהו ולא נוגעים. אני לא מהאנשים שמשלימים עם זה. צריך לפתור את זה כדי שלכולנו יהיה נעים בבית ולו יהיה מרחב לפרוק/ לעבד רגשות קשים בצורה נכונה. זה קודם כל עבורו. אני רק השיקוף של זה.

אז נכון שהוא לא בשל כמו מבוגר. אבל את השיח על זה צריך להתחיל כבר בגיל צעיר לדעתי כי אלה דפוסי התנהגות שמשתמרים שנים קדימה. הבית הוא מרחב בטוח לפרוק רגשות. כל רגש. לא בכל צורה אבל.

מחזקת אותך כי זה באמת התמודדות לא קלה.

לא יודעת לתת עצות כי אני מניחה שהפרעת התנהגות זה משהו יותר עמוק מסתם התחצפות. אם אתם מלווים בהדרכת הורים סביב זה הייתי מעלה את זה שם, ואם לא אז שווה לשקול בעיניי כי זה באמת משפיע על הדינמיקה בבית

מקסימום מציינת שלא מתאים לדבר ככה, בשביל הפרוטוקול ובשביל האחים הקטנים.

ברור שזה לא המיטב שלה, זה פסולת של מילים, תתייחסי לזה כמו קיא. אף אחת לא רוצה שיקיאו עליה וגם אף ילד לא רוצה להקיא אבל כולנו יודעות שזה חלק מהחיים.

מכיוון שזה יושב על הפרעה, ולא על סתם עצבנות רגעית של ילד, אני חושבת שהתגובה הנכונה היא להתעלם, ובעיקר לחזק את עצמך מבפנים - שאת אמא טובה, שמשקיעה בה המון למרות שנראה שאין "תגמול", שאת מבינה שהמילים האלה הן סתם גיבוב של שטויות שנובעות ממקום אחר בנפש שלה, שהיא כצמה לא מאמינה בזה אלא מדברת מתוך הקושי שלה.

אולי באמת בשביל האחים הקטנים כדאי לזרוק משהו כללי כמו, "בבית שלנו לא אומרים דברים רעים על אחרים" או "בבית שלנו מדברים בכבוד להורים", אבל באמת להפנות את הדיבור לרחבי הבית ולא אליה.

מניחה שאתם מטופלים/בהדרכת הורים?

❤️

מהר מאוד הייתי עוזרת לה להבין, שלאמא שלה לא מדברים ככה, גם לא למורה ולא לאף אחד.

הייתי מסבירה לה היטב מהו כבוד- שלה ובטח שגם שלי כאמא שלה.

אני אמא שלה ואליי לא מדברים כך.

מאמינה שביתך מטופלת בשל בעיות התנהגות, מציעה להתייעץ לגבי תגובה ראויה מול ביתך במקרים כאלה ולא להחליק את זה...

לדעתי זה אמור להיות גבול ברור בין אם ובת.

שתגדלי את כל ילדייך בנחת.

יש ילדים שהצבת גבול ברורה "מיישרת" אותם (לפעמים יש לזה תופעות לוואי אבל נניח להן כרגע),

ויש ילדים שהמח שלהם מתנגד אוטומטית וככל שהגבול יותר נוקשה ככה ההתנגדות יותר חזקה.

ילד שזוכה לאבחון של הפרעת התנהגות זה הרבה פעמים ילד מהסוג השני, וילד כזה צריך עזרה לשלוט בעצמו ולא הצבה של סטנדרט בלתי מושג.

לפותחת - מצטרפת לתקווה שאתם מלווים היטב ומודרכים, ואני מאד ממליצה על הספר "ילד פיצוץ" בשביל ההבנה של הסיטואציה ודרך עבודה מותאמת.

(האם בשל תשובתי את מסיקה שאינני מגדלת את ילדיי בנחת? מדוע? )

את צודקת במה שאת אומרת.

לכן הצעתי לכותבת, שכיוון שביתה מוגדרת כמופרעת התנהגות, מציעה להתייעץ לגבי תגובה מתאימה מול המטפלים שמלווים אותם, ולא להחליק את זה, להתייעץ איתם כיצד נכון להגיב. בטוחה שיש דרכים שיועצות מטפלות ומנחות שמכירות את הילדה ידעו לכוון ולהדריך כיצד לנהוג. וממש חושבת שחשוב לפנות אליהן בעניין הזה לגבי תגובה מתאימה, בטוחה שמלווה אותם דמות טיפולית, וחשוב ממש לדבר איתה ולהתייעץ, דרכים רבים יש להצבת גבולות, חבל שהסקת מיד שהדרך היחידה היא תקיפה.

מהתגובה שלך ברור שהצבת גבול ברור עובדת עם הילדים שלך, נחת שלא כולם זוכים לה.

איחלתי לך שימשיך ככה בע"ה.

אני הבנתי שאפונה מאחלת לך באמת שתמשיכי לא להכיר את הצד הקשוח הזה של חינוך ילדים מאתגרים. (כי מהתגובה שלך נשמע שאצלך זה עובד... אז כנראה הילדים שלך ילדים רגילים ולא מיוחדים, במשמעות הפחות נעימה של הכינוי)

אנחנו מלווים על ידי פסיכולוגית שמנחה אותנו עם שניים מילדינו.

ובהחלט העצות שלה ב"ה עובדות.

אני גם לא מאמינה בלתת לילד להרגיש שונה, למשל: " אהה טוב בסדר אתה הילד מהסוג השני, אז לך מותר לומר לאמא סתומה... כביכול..."

לכן הצעתי הדרכה מתאימה בהתאם לבעיות של הילדה.

ואצלנו זה לא היה עובר בשתיקה דיבור כזה (כמובן גם לא בתוקפנות, לחינוך יש דרכים רבות...ובדרכים מסוימות אפשר להסביר גם לילדה בת 9 שלא מדברים ככה לאמא, צריך הדרכה, אין מה לעשות.

וכן בהתמדה ויחס לילד כמו לאחיו זה עובד.

לא נמנעתי לתת לילדים המאתגרים אצלי לדבר בחופשיות כלפיי כי הם "מיוחדים"

גבול בבית זה גבול

והיחס השווה נותן להם להבין שהם כמו כולם בענייני חינוך בבית ובחוץ.

כמובן אנחנו מודרכים והילדים עם סל, ואני מתייעצת על כל דבר, אין פה הבלגה על תחומים בגלל שהם "מאתגרים". אחרת יחגגו עלינו יותר

מהמלאי בערך בכל חנות שבדקנו.

אבל עברה שנה מאז אז אולי נמצא עכשיו... תודה!

מה שאת כותבת הוא נכון מאוד כשמדובר בילד "רגיל".

כשמדובר בילד עם אתגרים מאובחנים - הכללים משתנים... ואכן, צריך להתייעץ עם מישהו שמבין באתגר הספציפי הזה כדי לדעת איך נכון להגיב.

ומן הסתם מלווה את הילדה.

והילדים שלי רחוקים מ"רגיל"... חלקם בכל אופן מטופלים בהדרכה פסיכולוגית ועם סל בבית הספר...

מה אם הילדה תתחיל כשתגדל בקללות נמרצות שלא פה המקום לכתובן?

בשל אתגרים מאובחנים יהיה מותר לה לדבר כך?

אבל היחס אליה צריך להיות שונה ממה שבדרך כלל - לא "להעמיד אותה במקום", כי כנראה שזה לא יעשור, אלא לפעול בדרכים עקיפות.

ומתפללת שכולנו נצליח לחנך את ילדינו לפי דרכיהם הייחודיות ולא להיכשל...

לא מה שכתבתי!!

כמובן שאין להיות שאננים למצב כזה, וצריך לפנות למטפלת שמלווה ומכירה את המצב להתייעצות מיטיבה.

ולא להיות אדישים למצב כזה, כי זה ממש לא ראוי לדבר כך להורה.

מבינה שזה רק עניין של התנסחות וטעיתי בפרשנות של דברייך.

תודה שהסברת!

הבן שלי בן 4.5 ומחלק לי פנינים של "אמא חצופה/ מעצבנת" ואני יוצאת מדעתי (התגובה בדר"כ מצליחה להישאר נינוחה... אבל זה מחרפן)

אז לא יכולה לדמיין את מה שאת מתארת.

היה פה לפני די הרבה זמן מישהו שכתבה שיש לבת שלה הפרעת התנהגות מתנגדת.

הזכרת לי אותה, אולי יש שם דברים שיעזרו לך. כי הגיבו לה נשות מקצוע.

פריקה והתייעצות... אמהות לילדים עם ODD - הריון ולידה

נראה לי שזה היה השרשור הזה, יש מצב שהיה עוד אחד. אבל לא מצאתי.

קחי רק אם מתאים לך, אם לא תזרקי...

וזה ממש מוזר לקרוא משהו שנתיים אחורה וואו....

במיוחד כי ההתמודדות השתנתה עם הזמן ולובשת כרגע צורה שונה...

בכל אופן תודה שהקפצת לי את זה🩷

פשוט כבר אז נכנסת לי ללב ❤️❤️

אז זכרתי אותך....

חיבוק ומלא בהצלחה!

את אמא השנה אם לא אמא המילניום!!!

מורידה בפנייך את המטפחת!

אני רוצה להצדיע לך!!

(קראתי רק את ההודעה הפותחת מהשרשור ההוא)

ניסיתם אולי עבודה יותר רצינית מבחינה פסיכיאטרית, לשנות מינון תרופות או לתת תרופות יותר חזקות?

זה כל כך קשה להרגיש שאני אמא טובה מולה.

מרגיש לפעמים שגם אם אני עושה משהו אחד נכון, אז יש עוד 10 טעויות במקביל שיטשטשו את זה...

תודה מעומק הלב♥️

ובנוגע לפסיכיאטר, לצערי מאוד קשה למצוא פסיכיאטרי ילדים טובים. לצורך העניין הפסיכיאטרית של הקופ"ח ראתה אותה לאיזה 10 דקות. הילדה שיתפה פעולה, התנהגה כמו טעטעל'ה ואחרי שהיא שחררה אותה מהחדר הפסיכיאטרית אומרת לי "על מה את מדברת? יש לך ילדה רגועה ושלווה מאוד". מרוב ההלם של חוסר המקצועיות לא ידעתי מה לענות. קצת הזוי שהיא לא הבינה שיכול להיות הבדל בהתנהגות בין הסביבה הטבעית שלה לבין העולם החיצוני.

אני נמצאת בקבוצת וואצאפ של הורים לילדים עם אותה הפרעה וכמעט ואין המלצות שם. בע"ה מקווה להתחיל עם פסיכיאטר פרטי אחד שהמליצו שם ומתפללת לטוב

יכולים להיות הבדלים קיצוניים.

זה מרגיש כמו לגדל את ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.

ואכן יש ילדים שמתנהגים שונה בסביבות שונות ובסיטואציות שונות, שלפעמים ממש קשה להאמין שזה אותו הילד...

לק"י

אנחנו בתור מורות כותבות דוחו"ת להורים שמבקשים, ומפרטות שם כל מה שרלוונטי.

זה לא בדיקה פיזית, שעל סמך 10 דקות אפשר לקבוע מה האבחנה🤦‍♀️🤦‍♀️

היא רצתה דו"ח נוסף שהוא ממש טרי.

בכל מקרה אמרתי לה שהיא מוזמנת לדבר עם בית הספר ולשמוע מהם שזה המצב אם היא לא מאמינה לי.. זה קצת היה הזוי שסיפרתי לה את כל מה שקורה בבית והיא די ניפנפה את זה כאילו אני סתם ממציאה. אמרתי לה שאם אין לה את האמון הבסיסי בהורים שמגיעים אליה, אז לא נצליח לעבוד ביחד לקדם את הילדה.

זו אולי הייתה הפעם היחידה שיצאתי בוכה מאיש מקצוע.

את אמא לביאה❤️

אני מקווה שיש לכם הדרכת הורים כי זה נשמע מאד מורכב.

בכל מקרה, נשמע שהיא ממש ממש מנסה בכוונה לעורר אותך, לבדוק את הגבולות שלך, ולהשיג את ליבך.

זה דורש בעיני כמה נקודות וכותבת באופן כללי, כי נשמע שמה צריך פה זו הדרכה מאד פרטנית;

1. עבודה אישית שלך מול הדברים המכאיבים שדבר כזה מציף.

2. הבנה שיש כאן נסיון להגיע אלייך, לבדוק את גבולות הקבלה שלך, והתנהלות שמותאמת לזה מצד עשה טוב- ליזום יחס חיובי כלפיה כשאפשר, ומצד שני התייחסות שומרת גבול וקונקרטית בזמן שזה קורה.

3. מענה רגשי לילדה- נשמע שהיא סוחבת מטען חריג וזקוקה בפני עצמה לעזרה

שבאמת יש לה הפרעת התנגדות מתריסה.

היינו אצל מספר אנשי מקצוע במהלך השנים ומי שעזר לנו לתקופה הארוכה ביותר היה המרכז לסמכות החדשה (שהגעתי אליהם בזכות מישהי מהפורום♥️).

יש מצב שנחזור לפסיכולוג שליווה אותנו למפגש או שניים אבל בסוף, את מה שיכלו לתת נתנו. זה עבד נהדר תקופה ארוכה ופתאום הפסיק להזיז לה והתוכנית עבודה פשוט לא עבדה יותר...

אז אני כן אשמח מאוד להמלצות למי שמכירה מטפלים באמת טובים שעובדים עם הפרעות התנהגות. (היינו אצל פסיכולוגית ילדים פעם, שנתנה לי טיפים כאלה שהיה לי ברור שיעבדו נהדר עם שאר ילדיי אבל היא פשוט לא הבינה את האירוע של הבכורה...)