אתה טוב טאטי.
טוב גמור.
פתאום הרגשתי עכשיו חנוכה..וואו כמה שזה עושה לי איזון בפנים ויציבות.
היה חסר לי החנוכה של כל שנה..פתאום היום,חזרה כל ההתרגשות שיש תמיד מחנוכה.
ברוך השם שהקורונה לא הרסה ממש את כל התכנונים שיש כל חנוכה.
יש יש.אני אוהבת את החנוכה הזה סוף סוף.
תודה על התזכורות הקטנות האלו.
תודה שאלו הדברים שחסרים לי בשביל להרגיש חנוכה טוב.
אין לי איפה להכיל אותי עכשיו.
אולי נצייר?.

ואני אוהבת את האחים שלי.כל כך אוהבת.הלב מתפוצץ מאהבה.

ותודה,תודה שהצטרפתי סופית.
תודה שהיה לי אומץ לעשות את מה שנכון לי וללכת עד הסוף עם מה שטוב לי.
תודה שנהייה לי יותר קל לעבוד עם שכל ישר ובלי להתייאש מכל דבר קטן בדרך.
וגם תודה שאבא ככה קיבל את זה ותודה על האומץ לא לשקוע שוב לתסבוכים איתו אלא לחייך ולהמשיך הלאה ותודה שגם זה הסתדר בסוף.
כשאני מחייכת,החיים הרבה יותר פשוטים.גם איתו.
ותודה שהוא אמר היום שהוא סומך עלי בעיניים עצומות ויודע שאני מסוגלת לכזה דבר והוא אמר שאם הצלחתי להתגבר על הקושי העצום איתו ועכשיו שנינו במקום טוב,אין שום דבר שיוריד אותי.
(וכן,כי כשאתה שלם עם עצמך ומצליח לחיות עם עצמך,יותר קל לחיות גם עם אחרים.)
פשוט תודה.

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת