משהו שם לא מונח טוב. מונח גרוע.
לא יודעת למה זה.
אני מנסה, אתה יודע כמה אני מנסה, אבל זה לא מתיישב! משהו שם לא נסגר.
זה הנפש שמשפיעה על הגוף, מרגישה את זה אבל לא יודעת מה הנקודה שם. וזה כואב לי פיזית חזק מידי, כמו פעם.
ודי די כבר שיחררתי את זה. מה אתה רוצה ממני? למה הלחץ הזה כל פעם כשזה קורה? די. די תשחרר את זה ממני.
זה גורם לי להתבלבל. לברוח, אבל לשם. די, תיקח את זה ממני.
תתן לי יציבות גם שם. ושיהיה איתה בסדר.

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת